תחומי לימוד

המטרה הכוללת של מחקר הערכה זה היתה לאסוף מידע ממורים ותלמידים בנוגע לתכנית הלימודים בגיאוגרפיה ובנוגע ללימודי הגיאוגרפיה בכלל, על מנת לסייע לאגף תכנון ופיתוח תוכניות לימודים לפתח תכנית לימודים חדשה למקצוע זה. בין השאר, מורי הגיאוגרפיה הציעו כ-400 התייחסויות לשינויים ספציפיים בכל יחידות הלימוד, אשר כללו הרחבה או צמצום של פרקים ונושאים בתוך יחידת הלימוד וכן הצעות לשינויים מבניים ונקודות מבט חדשות של נושאי היחידות. המכנה המשותף להצעות הוא הרצון לעדכן את הלימוד ואת דרכי ההוראה ולקרב אותם אל המציאות העכשווית גם בהיבטה הכללי וגם המובנה היומיומי. (אורית בנדס-יעקב)

ספרו החדש של פרופסור Stephen Krashen על תובנות מחקריות מחקר הקריאה זוכה לעניין רב באירופה ובארה"ב. ממצאי המחקרים שמביא פרופסור Stephen Krashen מלמדים כי רק לקריאה מרצון של ילדים יש ערך חינוכי וקוגניטיבי. סוג הקריאה הנקראת Free voluntary reading היא הרבה יותר אפקטיבית לילדי ביה"ס היסודי מקריאה כפויה הניתנת על ידי מורים. קריאה מסוג FVR נמצאה כמפתחת יותר את אוצר המילים של הילד, יכולת ההבנה שלו וגם את יכולות ההבעה בכתיבה. עידוד קריאה מסוג FVR פירושה שהתלמיד אינו צריך להגיש דו"ח קריאה בסיום הספר ואינו חייב לענות על שאלות המורה בכיתה. Krashen סוקר בספרו מחקרים שנערכו על משמעות הקריאה החופשית ואווירת הקריאה בביה"ס שאינה קשורה למטלות השוטפות. קריאה מסוג FVR מאפשרת לילדים בבתי ספר יסודיים במדינת מינוסטה שם נערך הניסוי חופש בחירה של ספרים. התלמידים אינם מחוייבים לספר ספציפי, אלא יכולים לבחור כמה חלופות עפ"י רצונם. הממצאים במחקר ישימים לילדים רגילים בגילאי ביה"ס היסודי ובמיוחד לליקוי למידה.

במסגרת התכנית של מכון מופ"ת להגביר את המודעות בקרב מורי המורים לאוריינות הדיגיטלית, הוחלט לייסד כתב עת אינטראקטיווי מקוון –online- בשם "קיוונים", שמאמריו ייכתבו בתבנית היפרטקסטואלית. כיון שמדובר בניסיון ראשון במינו בעברית, מצאנו לנכון לתאר כאן את הבעיות שנתקלנו בהן ואת השיקולים שהנחו אותנו בכתיבת מאמר בתבנית זאת. בחלקו הראשון של מאמרנו זה נציג את הבעיות כפי שהן עולות מספרות המחקר; בחלקו השני נציג את התלבטויותיו של מחבר מאמר היפרטקסטואלי "טירון", הנאלץ להתחשב בנקודת מבט כפולה: הן של הכותב והן של הקורא; ובחלקו השלישי – נציג את הפתרונות שמצאנו ואת שיקול הדעת שהנחה אותנו ביישום הפתרונות מן ההלכה אל המעשה. כמו-כן ניתן את דעתנו על העשוי להשתמע מכך למערכת החינוך בכלל ולהכשרת המורים בפרט. נוסח המאמר המקורי התפרסם בכתב העת חלקת לשון, כתב עת לבלשנות עיונית ושימושית (צבי שראל)

על מנת לטפח כישורי שפה ולקדם אותם בבית הספר היסודי מוצעים באתר של אגף ת"ל דגמים אחדים לתכנון ההוראה. דגמים אלה מציעים למורים כלים לטיפוח קריאה מושכלת של טקסטים מידעיים בתחומי דעת שונים ושל טקסטים סיפוריים. מטרת הדגמים לתמוך בהוראה של אסטרטגיות קריאה שישמשו את התלמידים בעת קריאת טקסטים במקצועות הנלמדים בבית הספר וכן בהקשרים חברתיים שונים. דגמים אלה גם נועדו לקדם את הישגי התלמידים בחינוך לשוני בהתאם לנדרש בארץ ובעולם. השאיפה היא שמורים בתחומי הדעת יישמו את המוצע בדגמים בעת המפגש של תלמידיהם עם הטקסטים הלימודיים הנלמדים בבית הספר.

ספר זה עוסק במצב האוריינות בישראל, לאור שאלת המחקר מהו מצב האוריינות בישראל?. המחקר מציג את הייחודיות של ישראל בזירת האוריינות, את המדיניות והיעדים הרשמיים של משרד החינוך בתחום החינוך לאוריינות, את ההישגים (והכשלונות) בתחום זה לאור מבחנים פנים-ארציים ומבחנים בינלאומיים, את הגישות השונות לחינוך בתחום ואת המתחים ביניהן. המחקר מקיף ועוסק בנושא גם בתחום חינוך מבוגרים, במגזרים הערבי והחרדי ומנקודת מבט מגדרית. הדיון המסכם של ממצאי המחקר בוחן אותם לאור ששת העקרונות והמטרות של "חינוך לכל" (Education For All – EFA), כפי שהוצגו על ידי ארגון אונסקו, החותר למימושם. זהו "חקר מקרה" מקיף, הבוחן את נושא האוריינות בהקשר של מדינה. המחקר על אוריינות הגביל את עצמו בדרך כלל לחקר האוריינות בעולמות מתוחמים ומצומצמים יותר, כמו גנים, בית ספר, מכללות, אוניברסיטות, כיתה מסוימת, שכונות, וכן הגביל את עצמו לחקר ז'אנרים ספציפיים, כמו עולם התקשורת הבינאישית, השיח המוסדי, השיח האקדמי, לשון לימודים, שיח מקצועי (משפטי, צבאי, מתמטי) ושיח ציבורי (שושן ברוש-ויץ).

מחקר שנערך לאחרונה בקרב סטודנטים להנדסה בהונג קונג גילה למידה של אוצר מילים חדשות באנגלית יעילה יותר באמצעות משחקים לימודיים בהשוואה לפעילויות רגילות לא אינטראקטיביות. הקבוצה שלמדה אוצר מילים באנגלית באמצעות משחקי לימוד ממוחשבים הצליחה יותר בהרחבת הידע הלשוני באנגלית בהשוואה לקבוצת הביקורת שתרגלה התנסות באוצר מילים באנגלית בדרך הפעלה רגילה באמצעות טקסטים ומילונים. בעקבות הניסוי הוחלט להמשיך סטודנטים באוניברסיטה בדרך של משחקי למידה ממוחשבים לפיתוח אוצר מילים. המורים שלימדו בקורסים הצביעו על כך כי מבחינת הוראה באמצעות משחקי למידה ממוחשבים היא עתירת עבודה, אך בעלת אפקטיביות רבה בהוראת שפות זרות ( Florence W. M.1 Kwan, Alvin C. M)

ניסויים ברשת הם ניסויים אמיתיים, המופעלים משולחן העבודה ללא צורך להגיע למיקום מרוחק. הניסויים מחוברים לבסיס נתונים ממוחשב ונשמרים לצורך שימוש עתידי. ניסויים ברשת מופעלים על ידי מומחים ונותנים אפשרות זמינה ואמינה להביא את קונספט המעבדה המופעלת-מרחוק ממוסדות המחקר הרב-לאומיים הגדולים אל תוך מעבדת בית הספר. הפעלת ניסוי ברשת מתוך בית הספר יכולה להעלות את המוטיבציה לתלמידים להתחיל בקריירה מדעית, משום שביחד עם מוריהם, הם המתחזקים את סביבת הניסוי. תחום הוראת המדעים בבית הספר זוכה לחשיפה מוגברת, ומעצים את הפרופיל המדעי של בית הספר.

הרציונל שעמד בבסיס מחקרה של דר' שרה רוזנבלום מהחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה היה ששילוב הערכה אנושית סובייקטיבית קיימת של תוצר הכתיבה עם הערכה ממוחשבת אובייקטיבית של תהליך הכתיבה יאפשר אפיון מקיף ומעמיק יותר של תהליך ותוצר הכתיבה של ילדים המתקשים בכתיבה ויהווה נדבך ראשון לפיתוח כלי הערכה עתידי משולב למטרה זו. הערכת תהליך הכתיבה נעשתה בעזרת מערכת ממוחשבת הכוללת מחשב נייד, דיגיטייזר (משטח כתיבה אלקטרוני) ותוכנה שנבנתה לצורך המחקר. השימוש במערכת הממוחשבת איפשר קבלת נתוני זמן מרחב ולחץ של תהליך הכתיבה. השימוש בדיגיטייזר מאפשר לתעד גם מה שקורה מבחינת תנועה וזמן מעל משטח הכתיבה – באוויר. נמצאו מדדי זמן שונים והבדלים משמעותיים בין ילדים מתקשים בכתיבה ובין שאינם מתקשים.

דוגמא מעניינת לאתר מתוקשב להוראת אנגלית כשפה זרה (ESL) בביה"ס תיכון אמריקאי. מטרת האתר היא לעודד קריאת חומרים וספרים באנגלית על ידי התלמידים הלומדים בקורס לאנגלית כשפה זרה שנייה. האתר המתוקשב, שנבנה בכלים פשוטים למדי, מאפשר ארגון שיטתי של ההוראה והלמידה. התלמידים משויכים למועדון קריאה ספרותי וירטואלי, יכולים להעלות את סיכומי הקריאה באמצעות תבניות ויכולים לנהל בלוג ובו סיכומי הקריאה וההתרשמות באנגלית. כמו כן, ניתן לפתוח לקוראים קבוצות דיון מתוקשבות העוסקות בנושאים ובסוגיות משותפות שנמצאו במהלך קריאת הספרים. האתר השימושי זכה בפרס החינוך של ניו-ג'רזי עבור התנסויות חינוכיות מועילות.

המחקר שנערך בארה"ב בדק את האיכויות, הקשיים והאפקטיביות של קורס מתוקשב באלגברה לתלמידי תיכון. המחקר נערך בקרב תלמידים שלמדו אלגברה בביה"ס תיכון וירטואלי בארה"ב. במחקר השתתפו 1300 תלמידי תיכון במהלך 4 שנים. בחלקו הראשון מנסה המחקר להשוות בין הישגי תלמידי ביה"ס התיכון הוירטואלי (FLVS ׂ) בפלורידה ובין תלמידים בבתי הספר תיכוניים רגילים שלמדו אלגברה בדרך מסורתית בכיתה. בחלקו השני מנסה המחקר לזהות ולנתח את אותם חלקים בקורס המתוקשב שהיו קשים במיוחד ללומדים המקוונים. לצורך המחקר פותח כלי מחקרי אינטראקטיבי למדידת ההתקדמות בקורס המתוקשב. המחקר הוצג בכינוס ה- NECC2006 שנערך בין ה-5 ל-8 ביולי בסן דייגו בארה"ב (Cathy Cavanaugh)

גם אחרי שלושה עשורים של מחקר אודות דרכי רכישת שפה על ידי ילדים חסרה לנו תמונה שלמה ובהירה של התהליכים בתחום הנ"ל. עד כה לא נעשו כמעט ניסיונות לגבש את ממצאי המחקר ולהבהיר את התמונה לאנשי חינוך, למורים ולהורים שאינם מומחים אקדמאיים בתחום. פרופסור William O'Grady חוקר ומרצה בכיר ללינגןויסטיקה באוניברסיטת הוואי המשמש גם חוקר אורח באוניברסיטת קמברידג' החליט להתמודד עם אתגר זה והתוצאה היא ספר חדש ומקיף המסביר בצורה שיטתית וברורה את כל הידע המחקרי שהצטבר עד כה על דרכי רכישת שפה אצל ילדים. על פי הביקורת החמה שהתפרסמה בכתב העת Childhood Education מצליח פרופסור O'Grady להקנות לנו תמונה טובה ובהירה של כל תהליכי רכישת השפה וגם להצביע על התרומות של החוקרים בתחום זה החשוב למורים ולאנשי חינוך המלמדים בבתי הספר היסודיים.

מטרת המאמר להעלות לדיון את מקומה של ההערכה הספרותית בהוראת הספרות ובהכשרת המורים להוראתה, ולהציג מחקר חלוץ הבודק כיצד סטודנטיות להוראה מתייחסות להערכת סיפור ובאילו דרכים הן מערכיות סיפור שפגשו לראשונה. תגובותיהן עברו ניתוח תוכן שבחן אם הן העריכו את היצירה ומהי רמת המפורשות של הערכתן. בשלב הבא תגובותיהן מוינו על סמך שלושה קריטריונים מרכזיים: הקריטריון הפואטי-אסתטי, הקריטריון המוסרי-ערכי והקריטריון האישי. בסוף המאמר מועלות מחשבות על מקומה של ההערכה הספרותית בהכשרת מורים להוראת ספרות והצעות למחקרים נוספים. (יעל פויס, נעמי דה-מלאך)

מטרת DidacTIClang היא לקדם שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת בלימוד שפות והוראתן ולטעת מוטיבציה בקרב מורים ללשון ומתרגלים כדי להשיג את השימוש הפדגוגי המיטבי בטכנולוגיות מידע ותקשורת בסביבת ההוראה שלהם. DidacTIClang מציע גישה דידקטית מבוססת-רשת לשיפור ביצועי הלימוד באמצעות טכנולוגיות מידע ותקשור. מחשבים באינטרנט. התכנית נחלקת לארבעת המודולים הבאים: מודול א' – כיצד להשתמש בכלים לא-דידקטיים מבוססי-רשת להוראת/לימוד שפות; מודול ב' – כיצד להעריך ולהשתמש בכלים דידקטיים מבוססי-רשת להוראת/לימוד שפות; מודול ג' – כיצד להשתמש בכלי שיתוף פעולה ותקשורת להוראת/לימוד שפות; ומודול ד' – כיצד לעצב מערכי לימוד אינטראקטיביים.

מסמך מקיף שיטתי וחשוב הסוקר את התפתחות הוראת המדעים בעולם מאז שנות ה-80. הסקירה כוללת את ראשי הפרקים הבאים: הצבת יעדים חדשים בהוראת המדעים בשנות ה-80 – עיקרי השינוי, מהי אוריינות מדעית? כיצד היא נמדדת? מה מאפיין אזרח אוריין במדע? יוזמות חינוכיות להקניית אוריינות מדעית, פרויקט 2061 בארה"ב והשלכותיו על הוראת המדעים, מדע לכול – עקרונות הגישה, ההשלכות של עקרונות "מדע לכול" על ההוראה וההערכה, הוראת מדע בגישה רב-תחומית, ההגדרה של ליבת הידע המדעית בגישה רב-תחומית – הויכוח האקדמי, ליבת תוכן מושגית מפורטת מול ליבת תוכן רעיונית בלבד והתפתחות "מדע לכל" במוט"ב (יעל שוורץ, לולי שטרן)

אתר אינטרנט מסייע לתלמידים הלומדים ביולוגיה והנדרשים להגיש עבודות חקר. מטרת האתר היא לסייע לתלמידים להתמודד עם כל שלבי כתיבת עבודות מיני חקר. האתר כולל את הפרקים הבאים: מסגרת העבודה, גיבוש שאלת החקר, מקורות המידע, תכנון ובחירת כלי מחקר, ביצוע ותיעוד, ניתוח התוצאות, הסקת מסקנות, הצגת עבודת החקר ודף עזר למורה המדגים למורה את האפשרויות. האתר הומלץ על ידי מורים המלמדים מדעים בחט"ב ובתיכון (דליה גודמן)

סקירה מעניינת ושיטתית אודות המתודיקה של שילוב בלוג בהוראה ובלמידה באנגלית כשפה זרה בביה"ס. המורים יוצרי הסקירה המלמדים ביפאן והעוסקים בהדרכת מורים והכשרת מורים לאנגלית מדגימים בסקירה השיטתית כיצד להתחיל את מלאכת יצירת הבלוג הכיתתי, כיצד לשלב את התלמידים או הסטודנטים להוראה וכיצד לקשור את הבלוג החינוכי לאסטרטגיות ההוראה שלהם בהוראת האנגלית.

המחקר בוצע על 108 תלמידים בארבע כיתות להוראת האוריינות בחטיבת ביניים במרכז הארץ. שתי כתות הניסוי נחשפו להוראת אוריינות בשיטת הטק"ל המבוססת על עקרונות סוציוקוגניטיביים וכוללת שיח קבוצתי, ומכוונת לקידום החשיבה הביקורתית. שתי כיתות הביקורת נחשפו לשיטת הוראה מסורתית המאופיינת כפרונטלית. מבחני הבנת הנקרא כללו את מבחן "אורתר", ומבדק של הבנת הנקרא באמצעות שאלות פתוחות בדומה למבחנים הישגיים הניתנים בבית הספר. הערכת יכולת הכתיבה של התלמידים נעשתה על חיבורים שהתלמידים כתבו. התלמידים התבקשו להפיק טקסט בנושא המתבסס על חוויה משותפת לכלל הילדים, שאינו תלוי בידע קודם נרחב והמתמקד בתחום המעניין את מרבית הילדים. בהתאם להליכים שבהם השתמשו חוקרי כתיבה בוצעו הערכות ישירות על מדגמי הכתיבה של התלמידים. ממצאי מחקר זה מראים שהוראת האוריינות בקהיליות לומדים מניבה ביצועי הבנת הנקרא וכתיבה גבוהים יותר באופן משמעותי מהוראה מסורתית. (אלפסי, מרים)

פרופ' Clare Brett, מרצה בכירה לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת OISE/UT בטורנטו המתמחה בלמידה מתוקשבת והכשרת מורים, מציגה בהרצאתה בכינוס EC00 2006 בקנדה את חשיבות פיתוח מיומנויות חדשות ללומדים בעידן הדיגיטאלי. יש צורך לחשוף תלמידים לאסטרטגיות של קריאה מובחנת הדורשת בו-זמנית גם הבנה של הייצוגים וגם הערכה של הטקסטים. בהתפתחות הטכנולוגית באינטרנט כיום הטקסט מופיע בשילוב ייצוגים נוספים כגון וידאו, אודיו ולכן יש צורך לפתח יכולת קריאה והבנה משולבת של ייצוגים משתלבים. קריאה מקוונת פירושה יכולת לזהות שאלות חשובות תוך כדי ניווט במצבורי מידע מורכבים בהם יש לדלות את המידע על מנת לענות על שאלות המפתח. לכן, הלומדים צריכים לדעת להעריך באופן ביקורתי את המידע, למזג ולגבש אותו וגם לדעת כיצד להעביר אותו או להפיצו בצורה נכונה ותמציתית ללומדים אחרים שהם משתתפים פעילים בסביבה המתוקשבת כיום.

אתר מועיל למורים לאנגלית המציע מגוון רחב של תרגילי אוצר מילים (תשבצים, חידונים וכו'). המחבר, יעקב ריצ'מן, הצליח להגשים את שאיפתו "ליצור אתר אינטרנט בנושא אוצר מילים שיהיה חינוכי, חוויתי, פשוט לשימוש וידידותי". האתר מומלץ על ידי רשת המורים האירופאים באינטרנט. הוא מתעדכן באופן שוטף.

לא קל לשכנע פרחי הוראה או אפילו מורים משתלמים ביעילותם של תרגילי חקר מורכבים ולכאורה מייגעים, שבה התלמיד מפריך את ההשערה הנבדקת או אינו מאשר אותה במלואה.על כן, יש להעמידם במצבים שבהם הם יוכלו לחוש על בשרם את עצמת האסטרטגיה, להיות מעורבים אישית בתהליך הלמידה ולצפות בתלמידים המעורבים בתהליך. המאמר של פרופ' עמוס דרייפוס מציג שלוש פעילויות בסדר מסוים, המיועדות להשגת המטרה שהוזכרה לעיל. התרגילים פותחו עבור סטודנטים לתעודת הוראה, במסגרת קורס העוסק בהוראה במעבדה ובוצעו בדומה למתואר, במשך שבע שנים. שתי הפעילויות הראשונות הן הדמויות של שיעורי מדע בעלי מרכיבי מעבדתי והשלישית היא תרגיל מלא של מעבדה חוקרת. המשימה הסופית של הסטודנטים היא השוואה בין השיעורים על פי אסטרטגיות ההוראתיות וניתוח כל אחת מהפעילויות על פי אמות מידה של חקר, בהתאם לשלב הופעת ההשערה של הלומדים ולשלב בו מתברר ללומד שתפיסתו אינה יכולה להסביר במלואה את התופעה הנחקרת.