ניהול וסביבות למידה

ההרצאה של ד"ר צביה לוטן דיווחה על ממצאים מחקר של קורס אקדמי, שהתנהל באתר רשת חברתית ייעודית לחינוך, ונבחן כחקר מקרה. המחקר התמקד בידע המקצועי שהתפתח באתר הרשת ובדפוסי הלמידה של הסטודנטים -מורים שהתגבשו בסביבה החדשה. הסטודנטים באתר עברו מתחושת חובה לפעולה מתוך מוטיבציה פנימית והם יזמו קידום תכנים מקצועיים – אישיים במהלך אינטראקציה עם הקהילה ( צביה לוטן) .

מערכת החינוך החלה מהלך של התאמה למאה ה 21- . המחקר הנוכחי בחן תהליכי הוראה-למידה ב"כיתות חכמות". הישגים לימודיים ומעורבותתלמידים בשיעורי מתמטיקה, כישורי שפה, אנגלית וטכנולוגיה בקרב 180 תלמידי כיתות ה'-ו' הושוו בין שלושה תנאי ניסוי: למידה בשילוב לוחאינטראקטיבי (לו"א), בשילוב מקרן וללא טכנולוגיה. בנוסף, בוצעה הערכה באמצעות מחוון של שיעורים בשילוב לו"א שהוכנו ע"י ארבע מורות מבית ספר יסודי במקצועות שפורטו לעיל. המחוון בדק: בחירת פונקציות טכנולוגיות למימוש הרעיון הפדגוגי, אינטראקציות לסוגיה, גישה פדגוגית, שימוש בהוראה דיפרנציאלית, הקפדה על כללי עיצוב דיגיטלי ואופן השימוש במולטימדיה ( דולי חושקובר, אינה בלאו ).

המונח "למידה דיפרנציאלית" נעשה יותר ויותר רווח בקרב אנשי חינוך וקובעי מדיניות של טכנולוגיה החינוכית, והוא זוכה להתייחסות ממגוון נקודות מבט. מחקר זה מתבונן בדיפרנציאליות של למידה והוראה מנקודת המבט של אינטראקציות פרטניות מורה -תלמיד ואופנויות למידה בסביבה עתירת טכנולוגיה, בהשוואה לסביבה לימודית מסורתית. במחקר השתתפו 266 תלמידים בכיתות ד' ו-ה' ו 8- מורים שהצטרפו לתוכנית "עת הדעת" בדאלאס ו 187- תלמידים בכיתות ד' ו-ה' ו 8- מורים שלמדו ולימדו בסביבה מסורתית ( יגאל רוזן , איריס וולף ).

מאמר זה בא להציג פיתוח של ערכה פדגוגית ל- Moodle , ערכה אשר מטרתה להרחיב ולהעמיק את ההכרות של המורה עם מערכת ה- Moodle בהתאמה לדגמים פדגוגיים שונים ולהוות כלי מארגן להוראה בסביבת .Moodle . התוצר: ערכה הבנויה על גבי פלטפורמת ה- Moodle . הנושאים בערכה מאורגנים במבנה מודולארי, המאפשר למידה של כל מתודולוגיה בנפרד וללא קשר לנושאים האחרים ( נילי בלוך-מוזס, מיכל גלעדי ).

מאמר מעניין זה מתאר הפעלה ניסיונית של קבוצת פייסבוק כתחליף למערכת לניהול למידה LMS בקורס אקדמי. המאמר סוקר את התפתחות המחקר הקשור בשילוב פייסבוק בלמידה ובהוראה האקדמיים בארץ ובעולם, מוצגים ההבדלים בין קבוצת פייסבוק למערכות LMS אחרות על יתרונותיו וחסרונותיו, ומתואר ניסיון תקדימי להשתמש בפייסבוק כסביבה מלווה קורס המשתמשת גם כמאגר תכנים, גם כסביבה לאינטראקציה בין הלומדים ובין הלומדים למרצה וגם כסביבה לביצוע פעילויות למידה מקוונות שיתופיות ( חגית מישר טל , גילה קורץ , אפרת פיטרסה ).

קהילות ידע מקצועיות עברו בשנים האחרונות מפורומים לפלטפורמות של רשתות חברתיות. מחקר זה בוחן קהילת ידע מקצועית בישראל שחבריה עוסקים, מתעניינים או לומדים בתחום טכנולוגיות בחינוך / טכנולוגיות מידע ומשתמשים בפלטפורמה של טוויטר על מנת להתחבר לדומים להם. פעילותם של 42 אנשי מקצוע ו 296- קשרים שנוצרו ביניהם בטוויטר עד אוקטובר 2011 נבדקה למידת ההשקעה בקהילה (ההשתתפות באמצעות ציוצים והקשבה.

מערכת Moodle הנה אחת ממערכות LMS הנפוצות, בה משתמשים כיום כ 50- מיליון איש ברחבי העולם (זוסמן, 2010 ). המערכת מציעה מגוון אפשרויות של כלים לניהול תוכן ולניהול כיתה, לתקשורת, ללמידה מרחוק ודרכים להערכה. מערכת Moodle אומצה במערכת החינוך בחיפה כאתר מלווה למידה לזמן שגרה וחירום. על פי דיווחי המערכת השתמשו בחומרים הנ"ל במשך שנה (נכון ל 23.11.11- ) 10,200 תלמידים ו 289- מורים. על הפעילות בחיפה נערכו שני מחקרים נפרדים: כמותי (שאלון עמדות) ואיכותני- פרשני ( שמואל ארנון, לילי זאבי , גילי בר ) .

המסקנה המרכזית שעולה מן הממצאים היא שהאינדיקטורים לבדיקת הצלחת התכנית, דינמיים ומשתנים בהתאם לזמינות המשאבים למורה ובהתאם לפעולות המתרחשות בבית הספר. לכן על מנת להצליח בהגדלת היקף השיעורים המתוקשבים, יש להקל על המורה במהלך תכנון השיעורים וביצועם על ידי יצירת מקום אחד וירטואלי, קרי הפורטל הבית ספרי, המאפשר נגישות אל מוקדים אחרים, החיוניים והחשוביםלעבודתו ( רוני דיין, נגה מגן נגר) .

מטרת המחקר היתה לבחון את ההשפעה של תכנית הוראה ולמידה עם מחשבים ניידים אישיים 1:1 על יישום של מיומנויות למידה ואוריינות מידעאצל תלמידים, וכן על השליטה שלהם בכלים ממוחשבים. מיומנויות אלו נדרשות מהתלמיד כחלק מהמיומנויות של המאה ה 21- . המחקר כלל 40 תלמידי כיתה ט'. מחציתם לומדים באמצעות מחשבים ניידים אישיים בכיתות 1:1 ומחציתם בכיתות ללא תקשוב. כלי המחקר כלל משימה לימודית מורכבת ומתוקשבת הדורשת יישום מיומנויות מידענות שונות כגון: איתור מידע, הערכת המידע, הבנת הנקרא, עיבוד מידע, הכנת ייצוג חזותי והצגתו בצורה אטרקטיבית וברורה. במחקר נמצא כי תלמידים אשר למדו ארבע שנים עם מחשבים ניידים אישיים, הוכיחו יכולות גבוהות יותר באופן סטטיסטי מובהק בהשוואה לתלמידי כיתה ט' שלמדו בכיתה רגילה ללא תקשוב ( אורנית ספקטור-לוי , יעל גרנות גילת ).

ביוזמת איגוד האינטרנט הושק במאו"ר (מאגר אובייקטי למידה ברשת) נושא חדש "אזרחות דיגיטלית" המכיל כ-500 קישורים לאובייקטי למידה בתחום זה שנתרמו על ידי האיגוד. האובייקטים כוללים סרטונים, מצגות, סיפורי מקרה ופעילויות. המאגר פתוח לכל, חופשי ומאפשר שיתוף משאבי למידה באופן פשוט, יעיל והדדי. מאגר מאו"ר מקושר למרלו (merlot) – מאגר חומרי למידה אמריקאי ותיק, המכיל רבבות פריטים.

33 חוות חקלאיות לימודיות הפועלות ברחבי הארץ הפכו להרבה יותר ממקום של שיעורי חקלאות. דוד קסלסי, מנהל חוות "שדה בועז" בבית שמש: "כשהילדים עובדים יחד בשדה, אין ויכוחים ואין מריבות. מה שהם חווים פה יהיו זיכרונות הילדות שלהם" . לימודי חקלאות היו מאבני היסוד של החינוך הציוני. עוד לפני קום המדינה נהגו ללמד חקלאות בבתי הספר היסודיים, והתלמידים התנסו בעבודה מעשית בגינות שליד בתי הספר. עם קום המדינה הוכרה החקלאות כמקצוע חובה, אבל בתוך זמן קצר יחסית, בגלל מחסור באדמות, הוחלט להעביר את ההתנסות המעשית לחוות חקלאיות לימודיות ( איילת פישביין) .

תנועת "התמונה הגדולה" היא כנראה התנועה החינוכית המעניינת ביותר שצמחה בעשור האחרון בארצות הברית. בית הספר "מט" עומד במרכזה של תנועת "התמונה הגדולה", המקיפה 62 בתי ספר בעלי תשתית פדגוגית משותפת שביסודה עומד העניין האישי של כל תלמיד. אנשי "התמונה הגדולה" מאמינים שאם מגלים את העניין האישי של כל תלמיד, אפשר ללמד דרכו כל נושא. בלי עניין אישי,. מציאת העניין המיוחד לכל תלמיד הוא העיקרון הראשון, והוא מתחיל ביחס האישי. בתי הספר של תנועת "התמונה הגדולה" קטנים, וכך גם הכיתות ( נתן אודנהיימר, יורם הרפז) .

בית הספר, אומר סטיב דנינג, מוביל גישת הניהול הרדיקלי בארצות הברית, אינו בית חרושת אלא ארגון שעובד עם ידע. כדי לעבוד ביעילות עם ידע, יש לאמץ שיטות ניהול עדכניות ולהגדיר מחדש את מטרת ההוראה והלמידה . הבעיה הגדולה ביותר היא הניסיון ליישם בחינוך מודל חרושתי של ניהול, מודל שמארגן הכול לטובת יעילות "המערכת" ולמען צורכי הגדילה שלה, ושכופה על תלמידים, מורים, הורים ומנהלים להתיישר לפיו. גלגלי השיניים של "המערכת" מסתובבים ומסתובבים, ועם הזמן גדלות העלויות שלה, יעילותה פוחתת, והתלמידים, המורים וההורים כאחד מרימים ידיים ( אנתוני קודי ) .

בשנים האחרונות האנושות כולה והמידענים בפרט מתמודדים עם אתגר חדש – עומס מידע. אם לפני מספר שנים משאב המידע היה חסר הרי שהיום אנחנו נמצאים בקיצון השני, אנחנו מוצפים. אתגר זה מציב בפנינו את הצורך לסגל לעצמנו דרכים להתמודד עם עומס המידע, לסנן אותו ולעבד אותו כך שעדיין נוכל להפיק ערך ממשאב המידע. הרצאה זו עוסקת בהמחשה של עודף המידע ותבחן את הכלים שמאפשרים לנו להתמודד.כמו כן נעסוק באופן שבו עומס מידע משפיע על שתי אוכלוסיות יעד, מאתר המידע ומקבל המידע. אגב, הוכחה לכך שעומס המידע הוא אכן אתגר שיש להתמודד איתו היא העובדה שלמונח "עומס מידע" יש ערך בויקיפדיה ( שרית חיים).

לפני כ־15 שנה הקים משרד החינוך במסגרת המזכירות הפדגוגית את גף ניסויים ויוזמות בניהולה של גנית ויינשטיין (ויינשטיין וגל 2008). במוקד העשייה עומד בית הספר הניסויי, המוגדר "מוסד העוסק ברציפות ובהתמדה בחדשנות חינוכית פדגוגית או ארגונית". ההשקעה הגדולה בפיתוח בתי ספר ניסויים יורדת לטמיון משום שמשרד החינוך אינו "ארגון לומד" המסוגל ללמוד מבתי הספר הניסויים ולהפיק מלמידה זו מדיניות חינוך . ( דוד חן ) .

לב לדעת" מנסה לחולל שינוי מהותי בשיטות הלימוד בחינוך הממלכתי דתי, כדי לקרב את חומרי הלימוד לחיי התלמידים. תכנית הלימודים שפיתחו, "תורת חיים", פותחת את השיעורים לשיחות נפש ומאפשרת להגיש עבודת מחקר מקיפה לצד בחינת הבגרות . "תורת חיים" היא תכנית לימודים ייחודית הפועלת בחינוך הממלכתי דתי מזה כמה שנים, ומאפשרת לתלמידים לגשת למסלול של 5 יח"ל, שבסופו, לצד בחינה פנימית "על החומר", הם נדרשים להגיש עבודת מחקר מקיפה, הכוללת סקירה עיונית של מקורות, ראיונות וגם עבודה יצירתית. "תורת חיים" היא מעין תכנית הרצה לתכנית אחרת, בעלת יומרות גדולות יותר, בשם "לב לדעת" (יוזמה משותפת של מכללת הרצוג והחינוך הממלכתי דתי), המבקשת לחולל שינוי של ממש בשיטות הלימוד בכל מערכת החינוך הממלכתית דתית ( אמתי מור ) .

למעלה מ 220 מיליון ש"ח מיועדים בתקציב משרד החינוך לשנת 2012 להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, כחלק מתקציב רב-שנתי של מיליארדי שקלים. משאבי עתק אלה מיועדים להצטיידות בתי הספר, להשתלמויות ולהטמעה של תכניות לימודים וסביבות מתוקשבות. מנגד, חוקרים ואנשי חינוך משקיעים מאמץ רב בפיתוח תיאוריות ופרקטיקות פדגוגיות להטמעה יעילה ואפקטיבית של התקשוב במערכת החינוך. ובתווך, נמצאת ה"קופסה השחורה" של תהליכי השינוי המיוחלים. המונח "קופסה שחורה", בהקשר לתהליכי שינוי, מתאר את נקודת המבט על מערכת כלשהי אשר רק חלק מהנתונים שלה גלוי לעין בעוד שאופן השינוי והתהליכים המהותיים המתחוללים בה – נותרים בגדר תעלומה. (ניצן אליקים, 12/2/12)

במאמר נבדק השימוש בטכנולוגיה ניידת אצל מורים ותלמידים וכיצד שימוש באייפד השפיע על הלימוד וההוראה. בעזרת פיילוט שנערך בתיכון ווסטלייק אוסטין, טקסס בשנת 2011 נבדקה תכנית לימודים המלווה את השימוש במכשיר, הכשרת מורים ושיטות ליישום הטכנולוגיה במסגרת החינוכית ( Carolyn Foote).

מציאות רבודה (Augmented Reality) נחשבת כיום לאחת הטכנולוגיות החדשניות המשנות את כללי המשחק ויש המרחיקים לכת ומכנים אותה "החוש השישי" של האדם בעידן הדיגיטלי. הדוח האחרון של איגוד ה-NMC צופה כי תוך שנה מהיום, נראה אימוץ משמעותי של יישומי מכשירים ניידים וטאבלטים במערכת החינוך הגבוה, ובין היתר, גם שימוש מוגבר באפליקציות מציאות רבודה, שעשוי להעשיר את החוויה הלימודית, לפתח חשיבה ופדגוגיה ייחודיות ולהשפיע על תכניות הלימודים שכולנו מכירים. אז מהי, בעצם, מציאות רבודה? מטאפורית, מסך המחשב, הפסיק לשמש רק כחלון זכוכית דו-כיווני לתקשורת בין אנשים או להעברת מידע. הזכוכית עצמה הפכה להיות חכמה (ניצן אליקים).

בהרצאתה המרתקת בכינוס המידענות החינוכית במכון מופ"ת ( 7 לפברואר 2012 ) הרצתה יעל שרצר-גלזר, על סגננות למידה ואתמקד ביכולות ובדרכים של הלומד החזותי (65% מכלל התלמידים). היא סקרה דוגמאות היסטוריות של אינפוגרפיקה תוך תיאור חברות שתקשרו ללא כתב עד לאינפוגרפיקה בחברה כיום. היא הציגה מה אנחנו מגדירים כאינפוגרפיקה ומה מצפים ממנה, תוך דוגמאות עכשוויות. בהמשך , הראתה את המשותף לתחום data visualization (כלים מוסכמים להצגת מידע) והציגה כלים ודוגמאות כולל כלי עבודה למידענים/ספרנים המעוניינים להציג נתונים בצורה ויזואלית.