ניהול וסביבות למידה

בבתי ספר רבים עוברים חברי הצוות החינוכי טלטלות רגשיות עזות, שאין זמן ומרחב לעבדם כיוון שהמנהל וצוותו "נבלעים" בשלל מטלות וחובות. במאמר מוצע למנהל לבחון עד כמה חשוב לו שלמוריו ולו עצמו יהיה מרחב לברר את הרגשות, הקשים מאד לעתים, שהעבודה החינוכית מעוררת בהם, ומה הוא יכול ומוכן לעשות לשם כך. במאמר מובאות דוגמאות לעבודה עם צוותי מורים שמאפשרת לתהליכים רגשייים מיטיבים להתקיים (דני שראל).

לאחרונה השיקה יד ושם רשת חברתית ייעודית ללימוד, הוראה, ועיסוק בנושא השואה – "בין העתים". באמצעות הרשת ניתנת למורים האפשרות לבטא את עצמם ולשתף את חברי הרשת בסיפורים האישיים שלהם מהבית ומההתמודדות שלהם עם הנושא בכיתה. הרשת מציעה פלטפורמה לשיתוף תמונות, קבצים, קישורים, מערכי שיעור וחומרי לימוד שפותחו על ידי המשתמש ( לילך אורפלי ).

מחקרים מראים כי יש שוני במעורבות ההורים בין בנים ובנות, ההולך וגדל עם העלייה בגיל הילד. הלחץ על הבנים להישגים לימודיים גדול יותר מאשר על הבנות. מחקרים אחרים מדגישים, כי עם העלייה בגיל התלמיד, מעורבות ההורים בבית הספר הולכת ופוחתת, למרות זאת, מעורבות ההורים בתהליך הלמידה של הילדים חיונית בכל גיל, אולם נמצא כי גיל הילד הוא משתנה. במאמר מובאת סקירה על סוג מעורבות ההורים המשפיעה על הישגים לימודיים בגילאים השונים על פי מודל "מעורבות הורים מובחנת": דרוש רה-ארגון של מערכת החינוך, שיכלול בתוכו העברת סמכויות ופעילויות למסגרת המשפחתית. יש להניח שתגבר המוטיבציה הפנימית של התלמידים להישגים גבוהים יותר ולהתנהגות מתורבתת יותר, אם הדברים יוקנו במסגרת התא המשפחתי ( חדוה טרגר ).

המחברת מתארת במאמר מחקר שערכה במסגרת בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן (2004), שבו אושש וחוזק הקשר בין מעורבות הורים לבין הישגים לימודיים של התלמידים בגילאים שונים (חוודה טרגר, 2012.)

במאמר עיוני זה נבחן תפקיד הכוח והסמכות (Harjunen, 2009, 2011) באינטראקציות כיתתיות במונחים של חלוקתו על רצף של שליטה (שליטת מורה – שליטת תלמיד) לצורך יצירה של מסגרת עיונית המצדיקה את קיומם של שלושה דפוסי סביבות לימודיות המבטאים את תמונת חלוקת הכוח בתהליך של הוראה, חקר ולמידה. הטענה היא שדפוסים אלה משפיעים על אופי האינטראקציות המתקיימות בכיתה, ויחד נוצרות שלוש סביבות כיתה מורכבות ודינמיות בעלות כל אחת בעלת אפיונים ייחודיים משלה: כיתה כסביבה של סדר, כיתה כסביבה של סף כאוס וכיתה כסביבה של כאוס ( Harjunen, E ).

מאז 1985 הגיעו ו/או נולדו בישראל למעלה ממאה אלף עולים מאתיופיה. למרות הזמן הרב שעבר מאז הגעתם ועד היום, עדיין עולים אלה ממוקמים בתחתית הסולם החברתי- כלכלי, הישגי ילדיהם בלימודים נמוכים, שיעור הנשירה של בני נוער אלו גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה הכללית. מאמר זה בוחן דרך עיני הפרט – הדור השני לעלייה, המשפחה, הקבוצה האתנית וכן דרך עיני הקבוצה הקולטת- את הדרכים לקידום הניעות החברתית-לימודית של התלמידים בני העולים מאתיופיה. בבסיס עומדת ההכרה כי הדרך אל הפרט עוברת באמצעות הבנת עולמו התרבותי, ויחסי הגומלין בין תהליכים שעובר הפרט ועוברת הקבוצה (שרון לאטי, 2012).

מאמר זה סוקר את הגורמים האישיים, המוסדיים והטכנולוגיים המעודדים את השימוש של המורים בטכנולוגיה בתהליכי ההוראה והלמידה. המאמר סקר גם את הגורמים ברמת-המורה, ברמת בית הספר וברמת המערכת המונעים מהמורים להשתמש ב-ICT. חסמים אלה כוללים את העדר מיומנויות ICT בקרב המורים; העדר ביטחון אצל המורים; העדר הכשרה פדגוגית של המורה; מחסור בתוכנה חינוכית מתאימה; גישה מוגבלת ל-ICT; מבנה נוקשה של מערכות חינוכיות מסורתיות; תכנית לימודים מגבילה ועוד (Buabeng-Andoh Charles, 2012).

מחקר זה בוחן (1) את הקשר בין בריונות וקורבנות; (2) את גודלה של קבוצת האלימים שהם גם קורבנות (קבוצה בסיכון מיוחד); (3) את ההבדלים בקשר אלימות-קורבנות לפי מין, השלב בחינוך (חטיבות ביניים לעומת חטיבות עליונות) ומוצא אתני (יהודים לעומת ערבים).כמו כן, נבחנים הבדלים בין התלמידים על פי אופן מעורבותם במעשי בריונות (בריונים בלבד, קורבנות בלבד, בריונים-קורבנות ולא מעורבים במעשי אלימות), כיצד הם תופסים את אקלים בית הספר ואיך הדבר משפיע על היעדרויות התלמידים מבית הספר בשל פחד (רות ברקוביץ ורמי בנבנישתי, 2012).

במאמר זה מציג המחבר דוגמאות של שלוש קבוצות תלמידים, עמן עבד תוך שימוש במערכת Edmodo: קבוצה אחת כוללת תלמידי כיתה ו' הלומדים בסדנת שירה על בלדות (Ballad Poetry), קבוצה של סדנת חקירה החוקרת את הנושא של התפרסות אורבנית (Urban Sprawl ) וקבוצה של הבנת הנקרא הכוללת תלמידי כיתות ה-ו (Mark Gleeson).

מעגלי ספרות (Literature Circles) הם מודל של למידה, שבאמצעותו התלמידים לוקחים אחריות על בחירת הספרים שיקראו, ניהול קבוצות הדיון, הקצאת תפקידים לחקירה מצד התלמידים, והבניית פרשנויות בעלות משמעות של הטקסט כלומדים בקהילה. התהליך יאפשר מעורבות של תלמידים בהזדמנויות אינספור של חשיבה ביקורתית ושיתוף פעולה. עריכת מעגלי ספרות באמצעות מכשירים ניידים כמו iPad , מספקת לא רק גישה מיידית למגוון רב של ספרים, אלא גם למראי מקום, כלי מחקר, מפות אינטראקטיביות, וכמות גדולה של יצירה ושל אפליקציות דינמיות.

ג"י הורווויץ הביא לידיעתנו מחקר חדש וחשוב על אופי הניצול של כלי WEB 2.0 בחינוך בארה"ב עליו הוא כתב בבלוג שלו . במאמרון חדש בבלוג המצויין שלה אודרי ווטרס מדווחת על מחקר חדש שנערך על ידי ג'וסטין רייך ואחרים ב-Graduate School of Education של אוניברסיטת הרווארד. רייך סקר את השימוש בוויקיים ( wiki ) בבתי ספר בארה"ב. הוא מצא שעד היום בערך 180,000 ויקיים חינוכיים נפתחו על התשתית של PBWorks, אחת התשתיות החינמיות האיכותיות לוויקיים בחינוך. ללא ספק, כל אלה נשמעים כמטרות ראויות ביותר. אבל כאשר מנתחים את השימוש בפועל, הבעיות צצות.

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון כיצד יוזמה של שילוב מחשבים ניידים ( 1:1) השפיעה על למידת התלמידים בבית ספר תיכון כפרי במערב התיכון. ממצאי המחקר מציעים ששילוב של מחשבים ניידים ( 1:1) בכיתה משפיע בצורה חיובית על השתתפות התלמידים בכיתה ועל למידת התלמידים. לכן, יש צורך שהמורים יישמו פרקטיקות מחשוב מתאימות כדי להגביר את למידת התלמידים (Keengwe, J., Schnellert, G., & Mills, C. ).

מאמר של נעמי פורת וגילה קורץ שהוצג בכנס צ'ייס 2012, על מחקר שעשו לבחינת הבלוג הלימודי כמקדם אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה בקרב סטודנטים. במאמר, הבהיר בניסוחו ובהצגת הדברים שבו, מתארות הכותבות שמצאו במחקרן את הבלוג הלימודי כמקדם חשיבה אצל הסטודנטים. ברשומות הבלוגים של הסטודנטים נמצאו ייצוגים של אסטרטגיות חשיבה בהיקף גדול מבחינת המספר וכן במגוון גדול. כמו כן, זוהתה מגמת עלייה בשכיחות האסטרטגיות לאורך תקופת הפעילות בבלוגים.

סקר עמדות בקרב תלמידים בכיתות יא-יב שבחן את עמדותיהם לגבי הסיבות בגינם אין שימוש אפקטיבי במחשב ובאינטרנט בבית ספרם וכיצד יכל בית הספר לשפר ולהקל עליהם להשתמש במחשב לצרכים לימודיים. בנוסף הסקר בדק כיצד משתמשים התלמידים באינטרנט להכנת שיעורים ולאילו פעילויות אחרות הם משתמשים בו. מעניין ביותר ש 47% מהתלמידים חושבים כי ה"מורים בבית הספר אינם מעודדים שימוש במחשב ובאינטרנט ואינם מטילים עליהם עבודות המצריכות שימוש בטכנולוגיה".

סקירת מידע הסוקרת באופן רציף מקורות מידע אשר התפרסמו בארץ ובעולם לגבי שילוב הפייסבוק בהוראה פעילה ובכיתות הלימוד חלק א' של הסקירה סוקר את ההתפתחויות במערכת החינוך בישראל. חלק ב' של הסקירה סוקר את ההתפתחויות בחו"ל, הדילמות הפדגוגיות בסוגיה זו , וההמלצות הפדגוגיות לצד הצגת מקרים, יוזמות ופעילויות של מורים לגבי שילוב הפייסבוק בכיתה ( עמי סלנט) .

המחקר נערך בקרב 100 מורים המלמדים בשבעה בתי ספר מצפון הארץ שנכללו ב"פעימה הראשונה" בתוכנית והחלו ליישמה בשנת הלימודים תשע"א. מטרת המחקר הייתה ללמוד על היבטים המעסיקים ומדאיגים את המורים ביחס לתוכנית ולהעריך את מוכנותם לשנוי. במחקר נבנו מדדים לדאגות שונות של המורים המבוססים על מודלים ומדדים קיימים שהותאמו לנושא המחקר ומטרתו. כן נאסף מידע על הרקע הדמוגראפי מקצועי של המורים ומיומנותם בישומי מחשב שונים ( גילת כהן , אריג' עומר).

לפייסבוק השפעה נכרת על חייהם החברתיים והתרבותיים של בני-נוער. מחקר זה בא לבחון את מידת השימוש ומאפייני השימוש בפייסבוק בקרב בני-נוער בגילאי 13-18 בישראל, ואת השימוש בפייסבוק לצורכי למידה. שאלון מקוון הופץ בקרב תלמידי בית-ספר על-יסודי במרכז הארץ. כשתי כיתות מכל שכבת גיל, החל משכבה ח' ועד שכבה י"ב – סך הכול 267 תלמידים. השאלון כלל שאלות סגורות ופתוחות אודות מגוון שימושים בפייסבוק ( לאה עייני, ענת כהן).

הלוח האינטראקטיבי (לו"א) מאפשר מגוון רחב של פעולות הוראה למידה תוך כדי התחברות למחשבי התלמידים בבית (ברקוביץ, 2011 ). השימוש בלו"א מרחיב למורה את האפשרויות ליצור שעורים מגוונים כאשר הוא מממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה דיגיטלית .(Schuck & Kearney, 2007 ). אולם יש ללוח החכם גם חסרונות כמו בעיות טכניות, קשיי צפייה מרחוק, וחוסר נגישות מספקת לתלמידים. מני-איקן ועמיתותיה ( 2011 ) מציינות חסרונות המתמקדים במורים כמו חוסר מיומנות בשימוש, מחסור בחומרי למידה דיגיטליים וזמן רב הנדרש להכנת מערכי שעור. האם הכנסת לו"א היא שינוי קוסמטי או מהותי (בלאו 2009 ), בלאו ( 2011 ) מצאה שהלוח האינטראקטיבי תומך בגישות פדגוגיות שונות של מורים שהתאימו את הגישה לצרכי המקצוע ולצרכי הלומד ( שלומית חדד, אביקם גזית ).

מחקר זה השווה בין שלוש קבוצות של מורים: קבוצת מחשב לכל מורה ולכל תלמיד – להלן 1X1 , קבוצת מורים המצוידים במחשב אישי וקבוצת מורים המלמדים ללא שילוב אמצעים טכנולוגיים. המחקר בחן השפעת נכונות המורים לשינוי ועמדותיהם כלפי שילוב טכנולוגיה בהוראה על השימוש בטכנולוגיה לתקשורת ועל חיפוש מידע בקרב 97 מורים בעל-יסודי. התוצאות הראו שנכונות המורים להתמודד עם שינוי בחייהם המקצועיים ועמדותיהם כלפי הטכנולוגיה מנבאות 23.5% מהשונות במידת השימוש באינטרנט לתקשורת לצרכים אישיים ומקצועיים ו 35%- מהשונות בחיפוש מידע ברשת למטרות אישיות ולהוראה ( אינה בלאו, יהודה פלד ).

רשת עמל שמה לה למטרה לקדם את הלומדים בהם באמצעות שיפור וטיוב תהליכי ההוראה-למידה וההערכה בהתאם למיומנויות המאה ה 21 , וזאת באמצעות הטמעת כלים טכנולוגיים מתקדמים ולהוציא בוגרים המוכנים להתמודדות בעולם המאה ה 21 . האמצעי הטכנולוגי שנבחר הוא הלוח האינטראקטיבי, המשלב את יכולות המחשב והאינטרנט עם צורכי המורה, מזמן למידה אינטראקטיבית משתפת, מאפשר למורים להכין שיעורים בפורמט דיגיטלי, כדי למשוך את תשומת לבו של התלמיד, ולהתמודד עם סגנונות למידה שונים, ומתוך כך יכול להוות מנוף לשינוי פדגוגי נרחב ( גילי אלון , אתי כוכבי ) .