ניהול וסביבות למידה

עניינו הכללי של המחקר הוא בהבנת הקשר שבין תהליכי דינמיקה ותפיסת האווירה בבית-הספר על פי תפיסתם של מנהלים ומורים. על בסיס ההנחה כי קיים קשר הדדי בין משתנים אלה נבדקו מספר מודלים, הקושרים מאפיינים אישיים ובית-ספריים לרמת הדינמיקה ולתפיסת האווירה בבית-הספר. מחקר זה מתמקד בשלוש שאלות מרכזיות: מדידת דינמיקה ואווירה בבית-הספר, אמידת קשרים בין מרכיבי הדינמיקה הבית-ספרית ותפיסת אווירה בקרב מנהלים, השוואה בין מנהלים ומורים לגבי האופן שבו הם תופסים את הקשר לבין דינמיקה בית-ספרית ואווירה בבית-הספר. (רונית הנגבי)

מצגת מעניינת על ניהול ידע בבתי ספר. המצגת פותחה במסגרת הפעילות של חברת "ניהולים" העוסקת בניהול ידע בכלל ובניהול ידע בחינוך בפרט. (חגית עזר)

בית הספר עין הים בחיפה הוכר כבית ספר ניסויי מטעם הגף לניסויים ויזמות במשרד החינוך. הצעת הניסוי של בית הספר עברה את אישור הוועדה המחוזית ובאחרונה קיבלה את אישור הגף. שם הניסוי שהגה צוות המורים: "לכבד זה משחק מנצח: ילדים לומדים לשחק ומכבדים את עצמם, זולתם, למידתם". הניסוי מציע הגדרה חדשנית למושג "משחק" – המשחק לא רק כאמצעי (Game), כפי שמשתמשים בו רבות בחינוך, אלא כמאפשר חיים (Play), במובן אני משחק משמע אני קיים. במרכז הניסוי, הנשען על רקע אקדמי, פיתוח מרחב יוצר חיים משמעותיים, המצמיח ומטפח בו בזמן, במשולב, כישורים רגשיים, חברתיים ולימודיים. (ברוך יעקובי)

סקירה מקיפה על דרכי הבניית הידע בחברות ובתאגידים. בסקירה מוצגים סוגים שונים של מאגרי ידע: מאגר התנסויות מועילות, מאגר שיתופי על לקוחות, מאגרי מודיעין תחרותי, הקריטיות של אספקת תכנים במערכת ניהול הידע, מאגרי מומחים, מאגרי דואר אלקטרוני, חשיבות הבניית הידע ועוד. (עמי סלנט)

סקירת ספרות של מחקרים על אינטראקציה בלמידה מרחוק. סוגי האינטראקציות של (MOORE (1989. סוגי האינטראקציות של HENRY (1991). הממדים של שרי -שטיינברג ( 2000) והמודל של (Salmon (2000 בלמידה מתוקשבת. הממדים של HENRY חשובים במיוחד משום שהם קשורים לעבודתו של המנחה בהתעסקותו עם קבוצה של לומדים מרחוק. ניתוח השיח המתנהל בין קבוצת לומדים בלמידה מרחוק עוזר להבין את תהליך הלמידה ומציע מידע שימושי לשיפור היעילות של האינטראקציה בין הלומדים למורה ובין הלומדים לבין עצמם. (חנה קסר)

המחקר הנוכחי מתייחס לתהליך שינוי רב-שנתי של בית ספר על-יסודי שנבחר להיות בית ספר ניסוי ופורץ דרך בהקשר של יצירת סביבת למידה עתירת טכנולוגיית מידע המעודדת תהליכי למידה והוראה מבוססים על פרוייקטים רב-תחומיים. במסגרת המחקר נאספו ונותחו נתונים על שינויים מערכתיים שהתרחשו בבית הספר תוך כדי התנסות המורים בהטמעת טכנולוגיות מידע בהוראה, בלמידה ובתכנון לימודים. כמו כן, עסק המחקר בבחינת השינויים שחלו בתפיסות המורים לגבי מושגי יסוד הקשורים בלמידה, הוראה, תפקידי מורה ותלמיד ומשמעות השימוש בטכנולוגיות מידע, וכן בשינויים בדרכי פעולתם בכיתות. (ברגנה כרמלה בן-עמר)

מצגת שהוצגה ע"י ד"ר ג'ין ורמל בכינוס "גולשים באינטרנט " מס' 5, יוני 2004 , מכון מופ"ת. הנושא: אתגרים בהערכת עמיתים בקורס מקוון

מצגת שהוצגה ע"י ד"ר אולז'ן גולדשטיין במסגרת הרצאתה בכנס גולשים באינטרנט 5, יוני 2004, מכון מופ"ת

כמה טיפים על ניהול ידע – כדי להימנע מכך שזה שלא יהיה: ניעול-ידע, תסכול-ידע, פיצול-ידע, תסכול-ידע או T-School ידע…(יגאל חמיש)

מחקר המשך העוקב אחרי הלמידה מרחוק באמצעות שילוב טכנולוגיות מחשב. מטרת המחקר לבדוק את יכולת השחזור של הממצאים שהתקבלו במחקר הראשון, ולהוסיף לבדיקה משתנים שלא נכללו בו. באופן ספציפי המטרה היא ללמוד מהן העמדות של הסטודנטיות כלפי למידה מרחוק, האם הן קשורות לתפיסות למידה, והאם הן קשורות לכמות ולאופי של שילוב טכנולוגיית מחשב בלמידה של הקורס. (יצחק גילת, רחל שגיא, טל יעקובי)

מחקר המשך שמטרותיו לבחון את סולם הערכים של הסטודנטים והמורים במכללת אורנים. בחמש השנים שחלפו מאז המחקר הקודם חלו שינויים רבים בכלכלה, בחברה ובמצב הביטחוני, שינויים המוצאים את ביטויים בשיח הציבור בארץ. ההנחה היא שאוכלוסיית המורים והסטודנטים במכללה מושפעת מכך. שאלות המחקר היו: מהו מדרג החשיבות של הערכים והעמדות של הסטודנטים והמורים? מהו מבנה הערכים והעמדות? במה נבדלים, אם בכלל, הערכים והעמדות של הסטודנטים מאלה של המורים? במה נבדלים, אם בכלל, הערכים והעמדות בראשית הלימודים מאלה הקיימים בסיומם? מהו הקשר בין העדיפויות של הנחקרים למבנה הערכים? (שרה קליימן, יעקב ליברמן)

הפורום האינטרנטי המתואר – "שירה וכתיבה יוצרת" – הוא פורום פתוח לכל מי שרוצה לפרסם שירים או סיפורים קצרים בעברית. מתוארים התהליכים המתרחשים בפורום ומבנהו מן ההיבטים הטכניים, החברתיים והלימודיים, כפי שהתרחשו בתקופה שבין יוני 2003 לינואר 2004. השינויים המתרחשים בפורום באים לידי ביטוי בכללים הנהוגים, בתהליך דינאמי שהוא תולדה של החברים בפורום, ושל השיח והפעילויות. שלשה שינויים או אירועים משמעותיים התחוללו בתקופה הנדונה – פתיחת פורום בת – "הפורום החברתי"; קיום של סדנת כתיבה ברשת במפגשים סינכרוניים; קיום מפגש פנים מול פנים. (מירה טנצר)

בביה"ס "צאלים" באילת פותחה פותחה תוכנית המעודדת אוטונומיה הכיתתית תוך הקפדה על ערכי היסוד: אוטונומיה אישית של כל פרט השותף לארגון הנקרא כיתה, ושיתופיות קהילתית מתוך דיאלוג המתקיים בכל עת. הכיתה כארגון קהילתי שותפה בעיצוב חייה ובניהולם ומהווה מסגרת חינוכית חברתית המספקת לו את התנאים המרביים להצלחת הילד, הן בתחום הלימודי, והן בתחום החברתי והרגשי. הילדים, כל אחד על-פי גילו וכישוריו תופשים את הכיתה ואת בית –הספר כמקום שבו מתקיימים יחסי גומלין בין נתינה וקבלה: מטפחים את חברת הילדים , תורמים מכישוריהם ומזמנם ומקבלים תנאים לביטוי עצמי, ליכולות של "גאוות יחידה", לצמיחה אישית, חברתית , ועוד . כדי להגיע להישגים חינוכיים אלה, יצרה הנהלת בית-הספר "צאלים" תבנית פעילות בדגשים של נתינה ובמה מרבית לפיתוח כישורים ומיומנויות אישיות וחברתיות : חינוך לאחריות אישית וקבוצתית , חינוך לערכי דמוקרטיה, הצמחת מנהיגות , הדדיות , נתינה ועוד .

קהילות ידע, המוכרים גם בשם קהילות מומחים או Communities of Practice, הנן קבוצות של אנשים להם ידע משותף. על פי רוב, הכוונה לקבוצה רוחבית של אנשים בארגון, שאינם יושבים תחת אותה שייכות ארגונית, אלא פזורים במקומות שונים ולעיתים אפילו בתפקידים שונים. (עמי סלנט)

פורומים בחינוך: עקרונות פדגוגיים, הנחייה, הערכה ודגמים מנחים להפעלת תלמידים. יתרונות וחסרונות של הדיון והלמידה בפורום מתוקשב.שיטת ניהול פורומים – מיקוד הנושא בקבוצות דיון אסינכרוניות. המלצות של מומחים לגבי דרכי הנחיית הפורומים. המלצות למורים לפני שמתחילים לנהל פורום. קריטריונים להערכת פורומים. הסקירה כוללת מבחר דוגמאות מייצגות של פורומים המנוהלים ע"י מורים מובילים בארץ עפ"י גישות פדגוגיות שונות ומגוונות. (עמי סלנט)

המחקר עוסק בניתוח התייחסויותיהם השונות של חז"ל, דרך מאמריהם, אל שני מלכי בית-דוד, חזקיהו ויאשיהו, המתוארים במקרא בצורה חיובית במיוחד. במחקר נבדקו תחומי ההתייחסות למלכים, קיומה של שיטה מסודרת או כיוונים כללים ברורים בדיון על חזקיהו ועל יאשיהו, הבדלים והבחנות בין יחס החכמים לכל אחד משני המלכים, השוני ביחס חז"ל את שני המלכים הללו לעומת יחסים ליתר מלכי בית דוד, היחס לדוד לעומת היחס לשני אלה, התפיסות החברתיות-דתיות שניתן ללמוד מעיון בפרקים אלה של חז"ל. (וינרב בת-שבע)

המחקר בדק את תמונת העולם המקצועית של מורים ושל פרחי הוראה ובחן אם יש ביניהם הבדלים מהותיים. תפיסת העולם של הנבדקים נבחנה בעזרת מגוון מדדים: זיכרונות מההוראה, עקרונות שמאמינים בהם, דימוים שמסכימים איתם, ממדי השפעה על הפרט ועל המערכת ותובנות הקשורות לתחומי הדעת שאותם הם מלמדים. הממצא העיקרי מצביע על כך כי עיקר מעייניהם של המורים הוא בקיום מסגרת נאותה בה התלמיד יוכל לפתח את כישוריו ותחושת מסוגלות עצמית ורמה ערכית-מוסרית גבוהה. בקרב פרחי ההוראה מסתמנת מגמה שונה. הם אינם פנויים לדאוג לתלמיד כפרט ומקדישים עדיין מאמץ לרכישת הידע הדיסציפלינרי ולשליטה בדרכי ההוראה שלו. (רחל ארנון)

פיתוח המבוסס על כלי הערכה של מכון סאלד – "רמת הניהול העצמי של בתי ספר". הסקירה המועילה מונה את הפרמטרים שקיומם בפועל בהתנהגות בית הספר מעיד על תרבות ארגונית של ניהול עצמי. הכלי נועד לשמש את המנהלים לאבחון, עם צוותם, את רמת הניהול העצמי של בית הספר והגדרת מסלולי ההתקדמות. בכל פרמטר עיקרי מונה המסמך גם הנחות חוסמות בתהליך הניהול עצמי ושלבי ההתמודדות.

קיים מתאם חיובי משמעותי בין הישגי תלמידים לבין מנהיגות פדגוגית אפקטיבית. בהשוואה בין בתי ספר בעלי אותו הרכב אוכלוסייה ומורים נמצא כי שיפור בתפקודי המנהל כמנהיג פדגוגי ברמה של סטיית תקן אחת הביא לעלייה של 10 אחוזים בממוצע בהישגי התלמידים (ויכול להגיע עד 20 אחוז) אם המנהל בחר באסטרטגיית השינוי הנכונה (כלומר: אם הוא בחר בשינוי המתאים, השינוי שהוא בעל ההשפעה הרבה ביותר על קידום הישגי תלמידים, ובהתנהגויות המתאימות לדרגת השינוי בבית-ספרו לאור נתוני מורים וקהילה).

בשנים האחרונות התפתחה גישה חדשה של פיתוח יחידות למידה דיגיטאליות, מודולאריות קטנות היקף הנתפסות כמעין מולקולות או אטומי למידה שניתן לעשות בהן שימוש חוזר תוך שילובן ברצף ההוראה בהתאם לצורכי הקורס. (עדנה יפה)