ניהול וסביבות למידה

מנוע החיפוש מתואם אישית של גוגל הוא כלי עזר לחיפוש מידע באופן שהחיפוש ייערך רק באתרים/בלוגים/פורמים שאנו נרצה ונגדיר מראש . "באותו חשבון בגוגל ניתן לבנות כמה מנועים מותאמים אישית שרוצים, כל מנוע ניתן למקד אותו בחיפוש באתרים שונים" . מנוע חיפוש מותאם אישית של גוגל הוא מנוע חיפוש מיוחד שאתם יכולים לייצר בעצמכם באמצעות כמה הגדרות פשוטות. המנוע מאפשר לחפש במספר קבוע וידוע מראש של מקורות וכמו כן לעצב את הצבעים של עמודי התוצאות כרצונכם ( עמי סלנט) .

מחקר זה ניסה ליצור סביבות למידה תומכות מבחינה רגשית על ידי הוספת משוב רגשי באמצעות רמזים מהבעת פנים או הבעה קולית. שני מערכים ניסויים למחצה נערכו כדי לחקור את ההשפעה שיש למשוב רגשי שמיעתי וחזותי על ההוראה לילדים בגיל בית הספר היחס לנוכחות החברתית הנתפסת שלהם, ההנעה הפנימית שלהם, והביצוע במהלך תהליך הלמידה (Tung, Fang-Wu, 2013).

הסקר הגדול ביותר שנערך בקרב פרופסורים שלימדו קורסים מקוונים רבי-משתתפים מסוג MOOC, מראה שהתהליך גוזל זמן, אולם לפי המנחים, הוא לעתים קרובות מוצלח. רבים מאלה שענו על הסקר הרגישו שהקורסים המקוונים הללו שניתנים בחינם צריכים להיות משולבים במערכת המסורתית של תארים ונקודות זכות. שני שליש מהנשאלים האמינו שהקורסים האקדמיים המתוקשבים מסוג MOOC מוזילים את העלות של קבלת התואר במוסדות, והרוב המכריע מאמין שקורסים מקוונים בחינם יהפכו את הלימודים בקולג' לפחות יקרים בכלל (Steve Kolowich, 2013).

מאמר זה סוקר את הספרות הקיימת לגבי תוצאות המאמצים להכשיר מורים שמסוגלים לשתף בהצלחה מגוון רחב של משפחות וקהילות. המחקרים מציעים תובנות לגבי הגישות הפדגוגיות המגבירות את הביטחון ואת המודעות העצמית של המורים, משפרות את הידע של המחנכים לגבי משפחות מגוונות, ומגבירות את היכולת של המורים להשתמש בידע לגבי המשפחות והקהילות כדי לשפר את ההוראה (Evans, Michael P., 2013).

מעורבות הורים משחקת תפקיד חיוני בהישגיות התלמיד וברווחתו, אבל לא כל המשפחות מסוגלות להשתתף בחינוך של ילדיהן. מאמר זה מתמקד באסטרטגיות איך להגיע ולתמוך בהורים המתמודדים עם אתגרים, כגון: גיוון תרבותי ועוני, ולשתפם בחינוך של ילדיהם. במאמר נבחנו חמישה פרויקטים מחוזיים למעורבות הורים (Hands, Catherine, 2013).

מטרתו של מחקר זה הייתה להתבונן במעבר של מורים מקוונים להוראה מקוונת תוך התמקדות בפרקטיקות המוצלחות שלהם . הממצאים של מחקר זה הצביעו על כך שכאשר המורים תיארו את הפרקטיקות המוצלחות שלהם, הם לעתים קרובות קישרו אותן לתפקידים המשתנים שלהם ולייצוג החדש של "העצמי" שלהם בתוך הסביבה המקוונת. (BARAN, EVRIM; CORREIA, ANA-PAULA; THOMPSON, ANN D , 2013).

המחבר Adrian McDonald ( צרצה בכיר לגיאופיזיקה באוניברסיטה) מתאר כיצד שילוב בין דיונים בכיתה לדיונים מקוונים בקורס לתואר ראשון יכול להועיל ללומדים. המחבר מצא שהמרכיב המקוון , באמצעות קבוצת הפייסבוק ) מעודד את הסטודנטים לחקור באופן מקוון, מגביר את הלמידה 'השיתופית', ומפתח מיומנויות אוריינות. הגמישות של מעורבות בדיון א-סינכרוני מקוון מאפשרת גם השתתפות לאחר הכנה מסוימת וגם מחקר וזמן שיתופי רב יותר כדי לתרום לדיון מאשר הדיונים שמתנהלים בכיתה בלבד (Adrian McDonald, 2013).

מטרתו של מחקר זה הייתה לחקור את החוויות של מנחי התקשוב החינוכי העובדים בבתי הספר התיכוניים באוסטרליה כדי לספק מידע לגבי תפקידו של מנחה לתקשוב חינוכי. שבעה בתי ספר תיכוניים באזור המזרחי החיצוני של מלבורן באוסטרליה היו מעורבים בפרויקט תקשוב חינוכי שנמשך שלוש שנים (Skues, J. L., & Cunningham, E. G. , 2013).

סיקור יעיל ומועיל של רותי סלומון בבלוג שלה אודות Moodle כפלטפורמה לליווי השתלמות. בסקירה מציגה רותי סלומון בצורה בהירה את רכיבי Moodle השונים שבעזרתם היא מנהלת את ההשתלמות שלה ביעילות וגם (וזה בעצם העיקר) מנסה לעודד שיתוף ואינטראקציה בין המורים ( רותי סלומון ) .

לימור לייבוביץ כתבה מאמרון מאיר עיניים על חשיבות מרחבי למידה מעוצבים בבתי ספר. "אנשי החינוך שיידעו לדבר בשפה החדשה הזו של שפת עיצוב (בנוסף לשפת הפדגוגיה והחינוך), יוכלו ליצור את המרחב האידיאלי לקידום מטרות חשובות כמו- שייכות, העצמה של כישורים של התלמידים, הגברת היכולת של קיום שיח משמעותי בין אנשים, קידום בניית המשמעות בלמידה, תהליכי הוראה-למידה מותאמים למאה ה-21, ולא רק ליצור אותו, אלא גם להשתמש בו בצורה אידאלית ומותאמת" .

חקרים חדשים מזהים את הקשיים שאיתם מתמודדים בתי הספר שמנסים לעבור להוראה דיגיטלית – החל מבעיה תקציבית של מימון הטאבלטים ועד הקושי של המורים לפקח על הקשב של התלמידים. באיזו מידה משפרת הטמעה של מחשבים ועזרים דיגיטליים את הישגי התלמידים ומקלה על המורים? מחקר חדש, שעקב במשך שלוש שנים אחרי מורים ותלמידים שהשתמשו בשיעורים בלפטופים, בדק זאת בקרב המורים הישראלים.המחקר, שהוצג השבוע בכנס צ'ייס 2013 לחדשנות וטכנולוגיות למידה, בוצע בבית ספר אזורי בצפון, ע"י ד"ר אינה בלאו מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, ד"ר יהודה פלד מהמכללה האקדמית גליל מערבי ומכללת אוהלו וענת נוסן מהמכללה האקדמית לחינוך אורנים. "בית הספר חיפש שינוי", אומר פלד. "המורים היו שחוקים והמנהלת הבינה שעליה לבצע שינויים". החוקרים אימצו מודל הקיים מספר שנים בארה"ב ומאפשר לכל מורה ותלמיד לעבוד עם מחשב בכיתה ( צחי הופמן) .

רוב המחקרים מצביעים על כך שלמרות המאמצים המושקעים בשילובן של טכנולוגיות חדשניות ומגוונות, ברבים מבתי הספר בישראל ובעולם, תרבות ההוראה והלמידה כמעט ולא השתנתה. במקביל, רוב המחקרים המשקללים את השפעת הטכנולוגיות על תרבות מערכת החינוך, מדגישים את האכזבה מהשינוי שחוללו הטכנולוגיות – במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את העלויות הנלוות הגבוהות. לא ניתן לקיים כיום מערכת חינוך מודרנית שלא תשלב טכנולוגיות בלמידה ובהוראה, אלא ששילוב זה מחייב הפעלת מערכת נרחבת של שיקולי דעת מעמיקים, שבלעדיהם עלולה ההטמעה להיכשל ( יורם עשת) .

הרשת החברתית חינוכית הגדולה ביותר שמעולם לא שמעתם עליה – TES (מקור השם הוא משם העיתון הוותיק – Times Educational Supplement). בשש שנות פעילות הרשת, היא אספה קרוב ל-2.5 מיליון מורים ברחבי העולם, ונהנית מרווחיות גבוהה. המורים משתמשים ברשת החברתית כדי לחלוק תכנוני שיעורים, ליצור קשר עם מורים אחרים ולמצוא עבודה. בשבוע ממוצע, משתמשי TES מורידים 3.5 מיליון מסמכים. "מדובר ב-8 מסמכים בשנייה".

במסגרת השתלמות מורים In-service לאזרחות בתחום פיתוח תוכן דיגיטלי במהלך קיץ 2012 בה השתתפו כ 70- מורים בחרו אביב צמח, ושני זיו לשלב משחק כציר מקביל לציר הלימוד והעשייה המרכזי של ההשתלמות. המשחק, על תשתית Wandering , התנהל בשני סבבים, בהם המשתלמים התבקשו לבחון את ידיעותיהם בנושאי ההשתלמות – בצורה תחרותית. בסבב הראשון הוצגו בפני ה"שחקנים" שאלות רב-ברירה בלבד, ואילו בסבב השני שולבו גם שאלות טקסט-חופשי, אשר אפשרו מתן תשובות מגוונות ושונות (אביב צמח, ושני זיו) .

מאמר זה מציג כלי לניתוח תצפית – CLI-O ) Class Learning Interactions Observation tool ), שפותח במטרה לבחון ולאפיין את אופי האינטראקציות המתרחשות בין המורה לתלמידים בכיתה הלומדת בסביבה מתוקשבת .מודגם השימוש בכלי ומובאות כמה דוגמאות לממצאים שניתן להפיק מהשימוש בו. CLI-O פותח בכדי לתת מענה לשאלה – האם למידה בסביבה מתוקשבת יכולה להתאפיין בפדגוגיה ייחודית המתבטאת למשל בכך שהתלמיד נמצא במוקד השיעור והמורה משמש כמנחה למידה כאשר הלמידה מתווכת בכלים טכנולוגיים מגוונים. CLI-O מספק תיאור שיטתי של ההתרחשות בשיעור ומאפשר למורים, למורי מורים ולחוקרים לבחון את הטמעת התקשוב בהוראה כתהליך הדרגתי ומתמשך של בניית פדגוגיה חדשה המותאמת לדרישות המאהה 21- ( עידית מני-איקן , טל ברגר-טיקוצ'ינסקי , ציפי בשן ).

מחקר זה בוחן באיזו מידה השליטה של המורה באוריינות מחשב ומידע משפיעה על תהליך הבניית הידע בסביבה מקוונת. במחקר השתתפו 203 מורים שהצטרפו שנכנסו בשנה זו לתוכנית התקשוב החדשה "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21. ממצאי המחקר מצביעים על מורכבות התהליך של הבניית ידע בסביבה מתוקשבת ומדגישים את חשיבות התלות בין כל מרכיבי התהליך בינם לבין עצמם ולבין שליטה באוריינות מחשב ומידע של המורה. בעקבות ממצאי המחקר מומלץ לפתח ולקדם אצל המורה את אוריינות מחשב ומידע באופן תמידי, ישיר ומפורש וכחלק אינטגרלי מתהליך הפיתוח המקצועי שלו במציאות משתנה זו ( רוני דיין , נגה מגן נגר , רונית נחמיה).

בשנים האחרונות מערכת החינוך הישראלית מטמיעה טכנולוגיות דיגיטליות חדשניות על -מנת לשפר תהליכים פדגוגיים. מאמר זה בוחן פיילוט להטמעת טאבלטים בבית -ספר יסודי. שאלות המחקר מתמקדות בתרומת הטמעת הטאבלטים לתהליכי ( 1) למידה ( 2) הוראה ו( 3) התרבות הבית -ספרית. מחקר איכותני זה מצליב ממצאי ראיונות חצי -מובנים עם מנהלת בית -הספר, ארבעה מורים ושלושה הורים המלווים את התהליך, עם ניתוח רפלקציה שכתבו המורים בבלוג, וכן עם קבוצת מיקוד לתלמידי כיתה ה' ותצפיות בלתי –מתערבות בעבודתם עם הטאבלטים. התוצאות מראות שטכנולוגיה אישית לתלמידים יכולה לתמוך בלמידה אישית ושיתופית, עבודה עם תכנים אותנטיים, למידת מולטימדיה ושימוש בספרי לימוד דיגטליים בתוך הכיתה, כמו גם בלמידה ניידת ( תמר שמיר-ענבל, אינה בלאו ) .

תכניות לשילוב מחשבים ניידים בתהליכי הוראה ולמידה במתכונת אחד על אחד ( 1X1 ) – מחשב נייד לכל תלמיד ומורה – הולכות ותופסות תאוצה בבתי ספר המעוניינים לסייע לתלמידים לפתח מיומנויות רלוונטיות למאה ה 21- .מחקר זה בחן הוראה ולמידה בכיתות 1X1 . המחקר מצליב בין נתונים איכותניים מתצפיות בלתי מתערבות בשיעורים של כל תלמידי כיתה ז' בחטיבת ביניים בבית ספר גדול בצפון הארץ לבין נתוני ראיונות חצי מובנים עם 15מוריהם ( ענת נוסן , יהודה פלד , אינה בלאו ) .

במסגרת יישום תוכנית התקשוב "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- שהחלה ב 2010 נמדדה מידת היישום של תפוקות התוכנית, להן נדרשים בתי הספר. במאמר זה מוצגת מידת היישום של תפוקת שילוב ICT בהוראה-למידה-הערכה (הל"ה) , ונבחנו השינויים במידה זו בין שני מחזורי הפעלה של 200 בתי הספר שהחלו ב 2010 (פעימה ראשונה) ו 564- בתי ספר ( פעימה שניה) בשנת 2011- בהתאמה. ממצאי הבדיקה מעלים כי בשנה השנייה לתוכנית אחוז בתי הספר בהם המורים מלמדים שיעור חינוך לשוני, מתמטיקה או מדעים בסביבה מתוקשבת, לפחותפעם בשבוע, גבוה יותר באופן מובהק מאשר בשנה הראשונה לתוכנית ( אברום רותם, נגה מגן נגר , רוני דיין ) .

נערכו מחקרים רבים לגבי השימוש ב- iPads בכיתה ולגבי ההשפעות בשימוש זה הן על המורים והן על התלמידים. המאמר מרכז רשימה של תוצאות ממחקרים לגבי השימוש ב- iPads בכיתה. לסיכום, טכנולוגיה בכיתה כמו ה-iPad הופכת לכלי נהדר ללמידה (Ashley Wainwright, 2013).