ניהול וסביבות למידה

שיר בוים-שוורץ כתבה סקירה מעניינת ומאירת עיניים על קשב וריכוז וסביבה מתוקשבת , כאשר היא מתייחסת למספר סוגי קשב הפעילים כל הזמן במקביל בחיינו היומיומיים ולמחקרים שנכתבו בנושא מבחינת השפעת האינטרנט . "חשוב לציין שרוב המחקרים בנושא מתבססים על השינויים בתכופים במבנה המוח שהם מזהים כתוצאה משימוש יתר בטכנולוגיה, אבל יש לזכור ששינויים אלו אינם ייחודיים למעורבות הטכנולוגיה, אלא מתרחשים בכל תהליך למידה משמעותי" ( שיר בוים-שוורץ ) .

בספרן שיצא לאור לאחרונה, "מנהיגות מהיסוד: לימוד יעיל בבתי ספר בעלי ביצועים נמוכים באופן מסורתי", המחברות/עורכות סיכמו ממצאים חשובים משבעה מחקרי מקרים הבוחנים את ההצלחה המתמשכת של שבעה בתי ספר שהפרופיל שלהם תואם את אלו בעלי תכניות עם ביצועים נמוכים מבחינה היסטורית. בהביטן מעבר להתמקדות קפדנית באיסוף נתונים, ניתוח והתערבות אישית, מחברות אלו רצו להבין את הגורמים שהובילו להישג הלא טיפוסי של אוכלוסיות אלו הנמצאות בסיכון לביצועים נמוכים ( Loveland-Sennett, B. A ) .

מחברי המאמר חוקרים בהרחבה את המניעים של בוגרים צעירים ומבוגרים להשתתפות בשתי מסגרות של קורסי טכנולוגיית מידע (ICT): למידה מקוונת וקורסים פנים-אל-פנים. משתתפים מבוגרים יותר הפגינו אינסטרומנטליות גבוהה יותר כאשר ההבדל בין הגיל הכרונולוגי לבין הגיל הסובייקטיבי היה גדול. הממצאים של מחקר זה שופכים אור חדש על הנחות תיאורית הבררנות הרגשית חברתית ( Leen, E. E., & Lang, F. R).

לעתים הראייה של מורה הנמצא "בחזית" והמלמד בביה"ס בסביבה מתוקשבת יכולה לתרום לנו לא פחות מאשר הראייה של גורמי המטה, הפיקוח או החוקרים במכללות ובאוניברסיטאות , שאינם מתמודדים יום יום ושעה שעה בכיתה בביה"ס. לכן הבאנו תקציר של המאמרון האחרון של המורה מארק גליסון המלמד בביה"ס יסודי באוסטרליה . מארק הוא מורה מוערך במערכת החינוך האוסטרלית הנחשבת כמתקדמת יותר מבחינת תהליכי התקשוב החינוכי בהשוואה למדינות המערב (Mark Gleeson) .

אסתי דורון , מדריכת תקשוב בחנוך מדווחת בבלוג שלה על התנסות חיובית עם תוכנת Socrative . " הסטודנטיות היו קשובות, דרוכות, ושתפו פעולה באופן מלא. Socrative מאפשרת להפוך את האייפון או כל סמרטפון אחר למצביעון בכיתה וכך לאסוף תשובות בזמן אמת. כל קול של תלמיד נחשב ונספר. לכל תלמיד יש זכות הצבעה. שלבתי את השימוש בתוכנה כמשוב שנתנו לי הסטודנטיות על ההרצאה שהעברתי להן כחלק מההדגמה של נושא העברת מצגת בכיתה. את השאלות בניתי בעברית, מראש, והתשובות נאספו תוך כדי ההרצאה" ( אסתי דורון ) .

לאחרונה חקר את הנושא של אנימציה וקוגניציה, ריצ'רד וייסמן, פרופסור בריטי לפסיכולוגיה. במסגרת המחקר, עבד פרופ' וייסמן עם אנדרו פארק, האנימטור המהולל של RSA . אנדרו נטל כדקה וחצי מתוך הרצאה מצולמת של וייסמן, לא נגע בפס הקול, אך החליף את "הראש המדבר" באנימציה בסגנון "היד המציירת" – יד המציירת במהירות על המסך דימויים חזותיים המאיירים את ההרצאה ( עידו אמין) .

המהפכה מתקרבת להשכלת הגבוהה האמריקאית, מהפכה שתסחף את המודל העסקי המיושן ותגביר את כניסתם של מתחרים חדשים.במהלך העשור הבא, ייאבקו מוסדות בארה"ב ובמדינות אחרות עם סקטורים בשלים של השכלה גבוהה כדי להצדיק את הערך ואת העלות של תכנית לתואר בקמפוס כאשר סטודנטים יכולים להינות מאותו תוכן ומחוויית הלימוד בכיתה ממנחה מקוון הנמצא בעיר אחרת או מעבר לאוקיינוס(Bruce Guile and David Teece, 2013).

בשנים האחרונות פותחה במכון גורלניק של רשת אורט גישה אחרת להוראה/למידה, גישת הדיאלוג המתמיד. גישה זו נוסתה במספר פרויקטים המובלים על ידי מכון גורלניק כמו לב"מ, הדיאלוג המתמיד ואקד"מ והוכיחה את יעילותה (ראה באתר "עיונים"). גישה זו מעניקה למורים כלים שימושיים ביותר בהוראה בכיתה, ובמיוחד בהעברת השעות הפרטניות במסגרת הרפורמה "עוז לתמורה", תוך פיתוח תודעת האחריות האישית הן של התלמיד והן של המורה ( דורית סוזין דוידוב, דבורה הרפז ).

ניסיון בינלאומי מראה שחינוך באיכות גבוהה הוא תוצאה של מנהיגות פדגוגית טובה יחד עם דגש מערכתי על טיפוח ותמיכה במנהיגי בתי ספר. אך למרות כל המאמצים להביא לשיפור, מעט מקומות בארצות הברית מצאו דרך קוהרנטית לפיתוח מנהיגי בתי ספר דגולים. כיצד מדינות אחרות, בייחוד מדינות שעולות על ארצות הברית במבחנים בינלאומיים של הישגי התלמידים, מתמודדות עם זה? מה יכולים מחנכים אמריקניים ללמוד שעשוי לחדד את ההבנה שלהם ולהאיץ את מאמציהם? ( Stewart, V) .

המחברת מתייחסת למאמרה של רות קלארק (Ruth Clark), "למה משחקים לא מלמדים". המחברת, מומחית לפיתוח משחקי מחשב וסביבות אינטראקטיביות , מסבירה להלן מדוע היא אינה מסכימה עם דבריה של ד"ר קלארק (Sharon Boller, 2012).

לאחרונה נוסף תפריט "תוספים" בדרייב שהופך את העבודה ביישומי גוגל לאטרקטיבית עוד יותר. באמצעות תפריט זה ניתן להוסיף תכונות לתמלילן. יש להיכנס לתפריט התוספות, להוריד את התוספים הנבחרים ולגשת אליהם באמצעות התפריט. אז הנה ארבעה מהם ( מירב אסף ).

תהליך בניית משחק בשם: Family Village. המשחק מדמה פיתוח וניהול עיר במרחב אקולוגי עם דגש על דמויות היסטוריות ממעגלי המשפחה / סביבה של המשחק עצמו. משחק זה מדגיש את הרלוונטיות של הלומד ברמה האישית: העיר צריכה להיות שלמה והמשחק בה חייב להיות יעיל אחרת התוצרים יהיו נמוכים יותר. התנהלות כזו מגבירה את הסקרנות הקוגניטיבית ( אלה פלג) .

אחרי האיסור על מורים להיות חברים של תלמידיהם בפייסבוק, מוציא משרד החינוך הנחיות חדשות שמשחררות מעט את החבל. בחוזר מנכ"ל שיופץ בקרוב, מודיע המשרד כי הוא מעודד פתיחת קבוצות משותפות למורים ותלמידים ברשת החברתית, אולם האיסור על חברות ישירה של המורים עם התלמידים עומד עדיין בעינו ( מיכל רשף ) .

בימים אלה עלה לרשת אתר חדש, "פרזנטציה בריבוע", מבית "בין הצלצולים" של הסתדרות המורים ומט"ח. האתר פותח במטרה לאפשר למורים במקצועות לימוד שונים לנהל שיעורים פרונטליים דינמיים חווייתיים ומאתגרים, באמצעות מצגות אינטראקטיביות. המצגות מציגות שיטת הוראה חדשנית – שיטה המאפשרת ליהנות מיתרונות ההוראה הפרונטלית ומיתרונות הלמידה האינטראקטיבית גם יחד. בעוד שפעילויות אינטראקטיביות מבוססות בדרך כלל על עבודתו של תלמיד יחיד מול מסך המחשב, הפעילויות האינטראקטיביות במצגות באתר מתבצעות פרונטלית, בשיתוף כל תלמידי הכיתה. כדי להפוך את השיעור לאפקטיבי יותר, המורה הוא שמנתב את התקשורת בין המסך לבין התלמידים ( אילנה כהן) .

כלי יעיל וחדשני לארגון מידעני של הסימניות שלכם או מקורות מידע שיש להם כתובת אינטרנט מזהה קבועה (URL ). היישום בנוי כלוח סיווגים וירטואלי בתוכו מציבים ומסווגים את הסימניות . מאפשר בניית כמה וכמה לוחות סיווגים. השימוש בו מאד ידידותי ומאד אינטואטיבי . מגדירים קטוגריה של נושא ואח"כ ניתן להציב בתוכה את הקישור בליווי הסבר קצר או תיאור פריט המידע. ניתן למקם בקלות את הקישור במיקומים שונים בלוח האינטרנטי. ניתן לכתוב ערכים וסיווגים בעברית .

אביב צמח , מטובי המורים המתוקשבים בישראל , כתב סקירה מועילה על כלים דיגיטאליים מתקדמים שיש בהם כדי להשביח את ההוראה והלמידה המתוקשבת בבתי הספר. מבין ההמלצות שלו ראויה במיוחד ההמלצה לגבי חיפוש מידע במתכונת שיתופית באמצעות כלי דיגיטאלי שיתופי בשם SearchTeam ( אביב צמח) .

רותי סלומון , אחת המובילות בישראל בפיתוח ובהטמעת סביבות מתוקשבות מסוג MOODLE כותבת על הרצאתו של מרטין דוגיאמאס , מייסד הפלטפורמה והארכיטקט שלה , בעקבות הכנס בפברואר 2013 . היא מדגישה במאמרון שלה כי ישנם שלבים בהטמעת ה-Moodle שהם חוזרים על עצמם ( רותי סלומון ) .

קול התלמיד הלומד וקול ההורה אינם קול אחד, ולפעמים במערכת יחסים עם בית הספר הקול של התלמיד הולך לאיבוד. לא אחת מדברים על התלמידים במקום לדבר איתם. כולם רוצים לשמוע את קול המורים וההורים, אבל מה בקשר לתלמידים? האם קולם של התלמידים נשמע מספיק? סוגיה זו חשובה ביותר להטמעה מושכלת של הרפורמה "עוז לתמורה" שבמסגרתה מצופה שיישמע קולו של הלומד בשעות הפרטניות ובהזדמנויות אחרות שהרפורמה מזמנת ( חדוה טרגר ) .

המאמר מספק אסטרטגיות לגבי האופן שבו מורים יכולים לנצל טכנולוגיות חינוכיות קיימות באינטרנט ללא קשר להיכרות שלהם עם מחשבים. תשומת לב מיוחדת ניתנת לפיתוח וטיפול באתר אינטרנט כיתתי המספק לתלמידים משאבים חינוכיים כגון חומרי מקורות, דפי מידע והודעות. אסטרטגיות ראויות לציון אחרות כוללות צמצום שימוש בנייר כדי לקדם את השימוש בקוראים אלקטרוניים (e-readers), שימוש בקודי QR (quick-response codes) כדי לספק גישה למשאבים ועבודות תלמידים, ועידוד מחקר מקוון. בסוף המאמר מפורטות גם אסטרטגיות של שימוש בסקרין-קסטים (screencasts), ופרסום בבלוגים ( Mike Dappolone ) .

המנהלים נמצאים בעמדה פרדוקסלית. מחד גיסא, הם נקראים לעשות שימוש באסטרטגיות מבוססות מחקר כדי לשפר את הישגי התלמידים. מאידך גיסא, הם נדרשים יותר ויותר למיקרו-ניהול (micromanage) של מורים באמצעות תצפיות בכיתות ועיסוק בהערכה אינטנסיבית. מחברי המאמר מצביעים על כך ששתי עמדו אלו אינן מתיישבות האחת עם השנייה. למעשה, המחקר מראה שהערכת מורים, יחד עם פרקטיקות מחייבות רבות אחרות, לא שיפרה את ההוראה או הלמידה. אם מנהלים מעוניינים לשפר את הישגי התלמידים, במקום להתמקד בבחינה אישית של ההוראה, הם חייבים להתמקד בניתוח הקולקטיבי של העדויות בנוגע ללמידת התלמידים ( DuFour, R., & Mattos, M ) .