ניהול וסביבות למידה

האם ביצועיהם של תלמידים שמוריהם השתמשו בלוחות ממוחשבים חכמים כדי לסייע להם בהוראת קריאה/אנגלית או מתמטיקה, היו טובים יותר (במבחני הישגים מתוקננים של קריאה/שפה או מתמטיקה) מאשר הציונים של תלמידים שמוריהם לא השתמשו בלוחות כאלה?בקרב הכיתות שבהם השתמשו בלוחות ממוחשבים חכמים, האם היו הבדלים בשימוש בלוחות בין הכיתות שממוצע ציוני המבחן של תלמידיהן היה מעל לממוצע לבין הכיתות שממוצע הציונים של תלמידיהן היה מתחת לממוצע? המחקר בחן את הציונים במבחני ההישגים בקריאה ובמתמטיקה של כל התלמידים בכיתות ג' עד ח' במחוז עירוני בצפון מדינת אוהיו והשווה את הציונים בין התלמידים שמוריהם השתמשו בלוחות ממוחשבים חכמים לצורך הוראה לבין ציוני התלמידים שמוריהם לא השתמשו בלוחות כאלה בהוראה ( Swan, Karen, Schenker, Jason & Kratcoski, Annette).

הכיתה היא הסביבה הפיזית והחברתית שבה שוהים התלמידים ובה הם מתנסים בחוויות שונות במשך שנים רבות . הכיתה היא ארגון חברתית לימודי, היוצר "אקלימים" כיתתיים לימודיים וריגושיים. לכל כיתה אופי משלה, פרי אינטראקציה בין שלושה ממדים, הממד המוסדי, הממד הכיתתי והממד של הפרט. בשנים האחרונות החלו מומחי חינוך בעולם להכיר בחשיבות הארגון החברתי של כיתת הלימוד כגלעין פעילות חינוכי של ביה"ס שיש לו חשיבות רבה יותר מאשר חשבנו קודם. בעבר הלא רחוק כוונו מאמצי הרפורמה בביה"ס לעבר עבודת הארגון בביה"ס וטיפוח הכיתה כארגון החברתי הוזנח. עתה בעקבות מחקרים חדשים ובעקבות התפתחות אמצעי התקשוב מתחילים להבין כי גיבוש הזהות הכיתתית והזהות הקבוצתית של התלמידים בכיתה מעניקים לתלמידים יותר מאשר רפורמה ארגונית בעבודת המורים. הסקירה מתארת את השימוש ברשתות חברתיות באינטרנט , פורומים מתוקשבים ובלוגים כדי לטפח את הזהות החברתית והקבוצתית של כיתת הלימוד .

ג'יי הורוויץ כתב מאמרון מעניין הנותן לנו פרספקטיבה של זמן ותפיסה לגבי תהליכי תקשוב בבתי ספר אז והיום. לפני כעשור היה נדמה שידענו כיצד אנחנו רצינו להשתמש בכלים כדי למנף את הלמידה, אבל הכלים שעמדו לרשותנו עדיין לא אפשרו את מה שרצינו. היום מבחר רב מאד של כלים עומד לרשותנו, ועל פי רוב התלמידים שלנו לומדים להשתמש בהם בקלות ובמהירות. אבל בדיוק בגלל זה היום אנחנו חייבים לעמוד במבחן שאז לא חויבנו לעמוד בו. היום אין לנו תירוצים, ועלינו ללמוד ליצור למידה משמעותית בעזרת הכלים האלה.

המאמר הנוכחי מציע שורה של תובנות פדגוגיות לשילוב בלוגים בקורסים אקדמאיים. המאמר מנסה להתייחס למינון הנכון בין פדגוגיה וטכנולוגיה בקורס מבחינת הפעלת הבלוגים והסטודנטים. האתגר העיקרי של המרצה המבקש לשלב את הבלוג אצלו בקורס הוא כיצד לגבש מטלה נכונה ומאתגרת של כתיבת בלוגים בקורס האקדמאי מבלי להפוך אותה לטכנית מדי תוך כדי יצירת מוטיבציה של הלומדים. יש לזכור כי הבלוג של הסטודנט הוא מרחב הלמידה האישי שלו ויש להיזהר מלהפוך את הבלוג למטלה כפויה שתמאס על הלומדים. המרצה צריך לטפח אחריות של הסטודנטים כלפי הבלוג שלהם והעשרתו ובאותה מידה לטפח אצלם גם אחריות לקריאת בלוגים של סטודנטים עמיתים אחרים בכיתה ( Sarah Hurlburt ).

בתקופה האחרונה אנו עדים לשילוב הולך וגובר של קבצי אודיו בפרוייקטים דיגיטליים שונים. הדבר משרת הן את ספקי התוכן הדיגיטלי, משתלב גם עם נושא זכויות היוצרים וזוהי גם דרך נוספת לחשיפת נכסי תרבות. ניקח לדוגמא את פרויקט פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה, במיזם פא"ר – "פתיחת אוצרות רוח" – מציעה האוניברסיטה הפתוחה גישה חופשית לכלל הציבור לעשרות ספרי לימוד אקדמיים בפורמט אלקטרוני – חלקם גם בגרסה קולית- יש לשים לב שבפרויקט זה לא ניתנת אפשרות הורדת הטקסט ושמירת עותק ממנו, אך ניתן להוריד את הגרסא הקולית (במידה וקיימת) לנגן MP3 לשימוש אישי ( אורה זהבי).

המחקר הנוכחי בדק את היישום של תוכנית תקשוב חינוכית מתקדמת ללמידה של תלמידים עם מחשבים ניידים ( לכל תלמיד בכיתה יש מחשב נייד משלו) בשלושה בתי ספר שונים בקליפורניה. התכנית המתוקשבת בוצעה בביה"ס שש-שנתי גדול בקליפורניה ( בדגש על חט"ב ) אשר רבים מתלמידיו ממוצא היספאני, בביה"ס תיכון אחר ( בדגש על חט"ב ) אשר תלמידיו היו בחלקם ממוצא אסייתי ובבית ספר יסודי אשר מפעיל מסגרת למידה לילדים מחוננים. שיטת המחקר התבססה על ראיונות , תצפיות , שאלונים וניתוח עבודות התלמידים . ממצאי המחקר מלמדים כי תכנית התקשוב ללמידה באמצעות מחשבים ניידים קידמה משמעותית את תהליכי למידת עיבוד המידע והכתיבה . עם זאת , ניתוח הממצאים בתחומי הוראת האנגלית והמתמטיקה גילו כי התלמידים שלמדו עם מחשבים ניידים לא עברו בהישגיהם בשנה הראשונה את התלמידים שלמדו ללא מחשבים ניידים. אבל בשנה השנייה היו הישגיהם של תלמידי המחשבים הניידים בכיתות המתוקשבות טובים יותר מאשר התלמידים שלמדו בלי מחשבים ניידים (Grimes, Douglas; Warschauer, Mark ) .

בשנים האחרונות הולכים ומתפתחים כלים ממוחשבים פתוחים (Open Source ) במערכות חינך בעולם והשפעתם על תהליכי למידה הולכת וגדלה מבחינת היצע הכלים והגמישות התפעולית. המאמר הנוכחי בוחן את אפשרויות היישום של פורטפוליו ממוחשב המבוסס על כלי תוכנה פתוחים (Open Source Portfolio (OSP. מטרת המאמר היא להציג את כיווני ההתפתחות והיישום של פורטפוליו ממוחשב מוסס כלים פתוחים באוניברסיטאות בכלל ובאוניברסיטאות האמריקאיות בפרט. חקר המקרים של יישום הפורטפוליו הממוחשב בארבעת האוניברסיטאות המסוימות המוצגות במאמר הסתייע בזכות הארגון הארצי בארה"ב לקידום מחקרי הפורטפוליו הממוחשב.

המורה הקנדי Clarence fisher עושה שימוש רב בבלוגים ככלי כתיבה מתוקשב בכיתות בהם הוא מלמד. הוא הפך את הכתיבה והאינטראקציה של תלמידים בבלוגים בכיתה לאמצעי שגרתי שהחליף במידה מסוימת את הכתיבה במחברות הרגילות ויצר סביבהת כתיבה וחקר פעילה של התלמידים בכיתה. באחד המאמרונים האחרונים שלו הוא מציע מתווה מעניין שיוכל לעזור למורים המטמיעים את הבלוגים בלמידה. מדובר על מתווה עקרוני לחקר פעולה אפשרי. הוא בנה טבלה דו-ממדית ובו אינדיקטורים של כמות המאמרונים של כל תלמיד בבלוגים במהלך השנה והתגובות שהתלמידים הגיבו לאותו פוסט. פישר מציין כי לאחר שקיבלו בכיתה מחשבים ניידים גדל משמעותית היקף כתיבת הבלוגים והפוסטים בכיתה . במאמרון אחר הוא גם ערך רפלקציה שלו לגבי ההתנסות שלו באמצעי תקשוב שונים במהלך שנת הלימוד והגיע למסקנה שכתיבת הבלוגים על ידי התלמידים היא המתאימה ביותר לפעילות המתוקשבת .

המחקר הנוכחי בדק את עמדות הסטודנטים להוראה ביחס לערוצי ההעברה השונים בקורסים מתוקשבים משולבים (blended learning) בשתי מכללות אמריקאיות נפרדות. שאלת המחקר הייתה אילו מערוצי ההעברה (למידה פנים-אל-פנים , פורום מתוקשב, תקשורת סינכרונית בזמן אמיתי מרובת-משתתפים על בסיס CHAT ) תורמת יותר לתחושת הקהילתיות של הלומדים בקורס. ממצאי המחקר מלמדים כי תחושת הקהילתיות (שילוב של אווירת הקורס, אמון הדדי, עניין הלמידה ואינטראקציה) הייתה גבוהה יותר בערוץ ההעברה של ה-CHAT ונמוכה בערוץ של הפורום המתוקשב. הסטודנטים רואים בפורום המתוקשב אמצעי להתעדכנות ולהעברת הודעות ופחות כאמצעי לאינטראקציה ושיתופיות, לכן גם לא נוצרו בפורומים המתוקשבים אינטראקציות משמעותיות ושיתופיות בין הסטודנטים להוראה. לעומת זאת, ערוצי הchat- וערוצי מפגשי פנים-אל-פנים בקורס תרמו הרבה יותר לאינטראקציה בין הלומדים ולתחושת קהילתיות בקורס (Gillian Lord, Lara Lomicka).

בשנותיו הראשונות בתפקיד, אין מנהל ביה"ס בשל או פנוי לשמש כמנהיג פדגוגי. בשלב זה על המנהל להתמקד בגיבוש זהותו בתחום המינהלי. כך טוען ראש המסלול למינהל , חברה ומדיניות חינוך באוניברסיטת בן גוריון , ד"ר יזהר אופטלקה , ביום עיון שערך מכון מופ"ת בחודש יוני 2008 . יום העיון עסק בנושא "הזהות המקצועית של אנשי החינוך בראי המחקר האיכותני" . ד"ר אופלטקה הציג ביום העיון גישה שגיבש בעקבות ראיונות שערך עם מנהלי בתי ספר לצורך מחקריו. הנחת המוצא של הגישה היא ששלב הקריירה, בו נמצא המנהל , משפיע על ממה שניתן לצפות ממנו. ד"ר אופטלקה מודע לכך שגישתו אינה תואמת למצופה ממנהל ביה"ס בישראל. לדבריו, מצופה שהמנהל יתפקד כבר בתחילת דרכו בתפקיד כמנהיג ארגוני, כאיש שיווק , כמנהיג פדגוגי, וכמעצב חזון חינוכי. ד"ר אופלטקה זיהה בקרב מנהלי בתי ספר שהשתתפו במחקריו מספר שלבי קריירה מרכזיים.

בכנס גולשים 7 שנערך במכון מופ"ת הציגו ארז מזרחי וסימה הנדריקסון את ייחודיות התפיסה האינטגרטיבית של ביה"ס הר-וגיא ללמידה והוראה מתוקשבת. סולם היא קמפוס של קמפוסים אוטונומיים שמשתפים פעולה על פלטפורמה של מיקרוסופט כדי לקיים למידה מקוונת ברשת. כל ביה"ס מקבל אתר פתוח באינטרנט לייצוג ואתר סגור ללמידה . המערכת המתוקשבת כוללת מודולים לניהול ההוראה המתוקשבת המאפשרים למורים לנהל בעצמם פריטי תוכן ומערך שיעור ממוחשב באינטרנט לרבות מערכת לניהול למידה סינכרונית לכיתה , ללמידה משותפת , למפגשים מתוקשבים ולדיווח אירועים בכיתה ( דיווח אירועי משמעת וציונים) . במערכת סולם משתתפים כמה עשרות בתי ספר בישראל והיא מתפתחת כל הזמן מבחינה טכנולוגית ופדגוגית.

מחקר חדשני ושיטתי שנערך בביה"ס תיכון אמריקאי שעבר תהליכי שינוי לקראת הפיכתו לביה"ס מצומצם יותר ( small-school-reform). מטרת המחקר הייתה לבדוק האם יש קשר בין הלכידות החברתית של התלמידים וההישגים הלימודיים שלהם. כלומר, באיזה מידה מאפייני הקשר החברתי הלא פורמאלי (כגון למידת עמיתים) בין התלמידים מצביעים על שיפור בהישגים הלימודיים . שיטת המחקר הייתה ניתוח רשתי (social network analysis) שהיא בעלת תקפות רבה בניתוח תהליכים חברתיים קבוצתיים בארגונים, אך ישימה גם למחקר חינוכי בביה"ס. הממצאים לא הצביעו חד-משמעית על קשר ישיר בין למידת העמיתים הלא פורמאלית / ההתגבשות החברתית לבין הישגים לימודיים כי הם תלויי הקשר בכל ביה"ס וגם מושפעים ממשתנים אישיים של הלומדים . יחד עם זאת, המתודולוגיה המחקרית של ניתוח רשת חברתית מאפשרת ע"י ניתוח מבנה דפוסי הרשת החברתית של ביה"ס להראות התקדמות והשפעות גם בתחום הלימודי ( Spiro Maroulis & Louis M. Gomez ).

התכנית המפורטת והתקצירים של הכנס השביעי גולשים באינטרנט -2008 שייערך במכון מופ"ת ב23 ביוני 2008 . בתכנית באתר הכינוס מפורטים עשרות מושבי הכנס , התקצירים והנושאים העיקריים בכינוס , ביניהם: סביבות חדשניות ולמידה אחרת, כיוונים חדשניים בלמידה מרחוק, מאפיינים של קורסים מתוקשבים, רשתות תקשוב בהכשרת מורים, בלוגים והכשרת מורים, הוראה ולמידה באמצעות מאגרי מידע, עולמות חדשים של התרבות הדיגיטאלית , מבעד לקורי רשת האינטרנט, תקשוב בית ספרי ושותפיו ללמידה: קהילות מקוונים ופורטלים חינוכיים , היבטים תרבותיים בהטמעת טכנולוגיות הוראה ולמידה מקוונות ועוד הרצאות של מומחים מהעולם שיועברו בוידאו-קונפרנס במהלך הכינוס במכון מופ"ת .

בית הספר עין הים בחיפה הוכר כבית ספר ניסויי מטעם הגף לניסויים ויזמות במשרד החינוך. הצעת הניסוי של בית הספר עברה את אישור הוועדה המחוזית ובאחרונה קיבלה את אישור הגף. בשנת הלימודים הבאה עין הים יהיה בית הספר הניסויי היחיד בעיר חיפה. שם הניסוי שהגה צוות המורים: "לכבד זה משחק מנצח: ילדים לומדים לשחק ומכבדים את עצמם, זולתם, למידתם". הניסוי מציע הגדרה חדשנית למושג "משחק" – המשחק לא רק כאמצעי (Game), כפי שמשתמשים בו רבות בחינוך, אלא כמאפשר חיים (Play), במובן אני משחק משמע אני קיים. במרכז הניסוי, הנשען על רקע אקדמי, פיתוח מרחב יוצר חיים משמעותיים, המצמיח ומטפח בו בזמן, במשולב, כישורים רגשיים, חברתיים ולימודיים.

צוות הפרויקט של פרופסור נגרפונטה מMIT גיבש תפיסה פדגוגית וטכנולוגית שונה לחלוטין למחשב לכל ילד ( פרויקט OLPC project ) . עפ"י התכנון החדש של המחשב הנייד לילדים בבתי ספר ברחבי העולם הוא יפעל בו-זמנית הן כמחשב נישא והן כספר אלקטרוני. יהיו בו מסך מפוצל היכול לשמש מסך מחשב או מסך של ספר אלקטרוני. הילד יוכל להחליט אם להשתמש בו כספר אלקטרוני או מחשב נייד, ולכן גם גודלו של המחשב הנייד הוקטן מעט ויכולת האחסון הדיגיטאלית שלו הוגדלה משמעותית כך שיוכל לאחסן עד 500 ספרים אלקטרוניים. כמו כן , הושג הסכם עם חברת מיקרוסופט שיאפשר להתקין במחשב הנייד שורה של תוכנות יעילות ללא תוספת בעלות הכוללת שתגיע ל100 דולר למחשב.

שאילתה בנושא בקרת איכות במוסדות להשכלה גבוהה, כחלק מהערכת תפקוד וכחלק מהערכת תוכניות לשיפור ניהול האיכות במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות לחינוך. האם QA מסייע להערכת תפקוד או מהווה גורם מפריע? בסקירה ממצאים מעניינים ושיטתיים מתוך מאגרי מידע בינלאומיים , לרבות תקצירים של מאמרים שפורסמו בעברית בשנים האחרונות בתחום ניהול האיכות החינוך בכלל וניהול האיכות באוניברסיטאות ובמכללות.

בשדה יישומי המחשב בחינוך, הולך וגדל השילוב בבלוגים בחינוך ובהוראה. התפתחות זו נובעת מכמה גורמים חשובים, ביניהם מחוללים ידידותיים יותר להפקת הבלוגים (גם בעברית), אך מעבר לזה, עדויות מחקריות מצביעות על כך ששילוב בלוגים בהוראה ובלמידה – מגביר את המוטיבציה של התלמידים יותר משימוש בפורומים מקוונים. לא כל המורים נענים לאתגר, אך ישנם מורים בארץ ובארה"ב המקדמים את הנושא בכיתותיהם ומשמשים דוגמא לעמיתיהם בכל העולם. אחת מהן היא ויקי דיוויס מארה"ב המצליחה לעורר ולשמור רמות סקרנות ועניין גבוהות בקרב תלמידיה. התרצו לגלות מדוע?

כלי לאיסוף, עריכה וניהול תכנים מתוך אתרי אינטרנט בלי לצאת מהדפדפן. על מנת להפעיל את Google Notebook יש להירשם עם חשבון הגוגל או ה-Gmail שלכם. יש להוריד תוכנה שמספקת את כל האפשרויות לפתוח מחברות וירטואליות. לתוך הדפים אפשר להכניס תוכן באמצעות העתקה והדבקה מאתרי אינטרנט; על ידי סימון התוכן, קליק-ימני על העכבר ובחירה באפשרות "(Note this (Google Notebook"; או בפתיחת המחברת בחלונית קטנה בתוך אותו חלון דפדפן בו נמצא המידע. עבור כל מחברת תוכלו לקבוע אם היא פרטית או ציבורית הציבורית מקבלת כתובת אינטרנט ייחודית אותה אפשר כמובן לשתף עם אחרים. ג'יי הורוויץ גיבש חומר הדרכה מועיל מאד לשימוש ב"גוגל נוטבוקס" ולשימושכם החינוכי במכללות ובבתי הספר צרפנו זאת בקובץ המצורף הכולל מצד ימין .

שירות ניהול המסמכים המקוון מבית גוגל מאפשר לכם להעלות מסמכים לרשת ולשתף אותם עם חברים. גוגל דוקס (http://docs.google.com) מציעה פחות תכונות וגם הממשק רזה יותר, והוא מזכיר יותר את המראה המוכר של ג'ימייל מאשר מעבד תמלילים. אבל הוא מפזר את הפונקציות השונות ללשוניות בצורה נוחה. גוגל דוקס עכשיו מאפשר לקבוע עברית כשפת ממשק. גוגל דוקס הוא לא מעבד תמלילים מושלם, אבל יש לו כמה יתרונות בולטים על וורד: הוא חינמי, הוא מקוון, הוא זמין מכל מחשב שמחובר לאינטרנט, הוא שומר את המסמכים ברשת גם אם המחשב נכבה באמצע בטעות או החזיר את נשמתו ליוצרו, הוא שומר גרסאות קודמות של המסמך ומאפשר לחזור אליהן, אפשר להציג את המסמכים שלו ברשת לאנשים ספציפיים או לכל העולם. יותר ויותר מורים מתחילים להשתמש בו לניהול מתוקשב של דפי העבודה והמטלות המקוונות בכיתה או לכתיבה משותפת עם עמיתיהם.

היישום המתוקשב רש"ת (רצינו שתדעו…) מאפשר להקים ולתחזק בצורה ידידותית מגזין בית ספרי ברשת האינטרנט. בניגוד לעיתון הבית ספרי המודפס, המידע במגזין מתעדכן באופן שוטף, דבר המייצג נכונה את הנעשה בבית הספר ומשחרר מהתלות במועדי הפקה קבועים. היישום החדשני שפותח בהנחייתו של אלישע בביוף ממערכת אוריאנית בדרום מאפשר פעילות מתוקשבת של צוות הכתיבה המבוססת על עקרונות העבודה השיתופית של מערכת ה Wiki. כתיבת החומר נעשית באמצעות עורך, המאפשר שילוב טקסט, תמונות ומדיה עשירה (פלאש, אודיו, וידאו). חברי צוות הכתיבה יכולים ליצור גרסה שלהם לכתבה, או לערוך גרסה קיימת. בתהליך שיתופי, המלווה במערכת הערות פנימית, הצוות יוצר את המוצר המוגמר.