ניהול וסביבות למידה

תוך כדי חיפוש ברשת על טיפולוגיות טיפוסי מורים מצאה אסתי דורון מאמר מעניין עליו היא מדווחת ומתייחסת בהרחבה. היא מסכמת בקצרה את מאמרם של ד"ר יהודה פלד, יעל קלי ויהודית דורי : "אינטראקציה בין מורי מדעים למנהלי בתי הספר והשפעתם על שילוב טכנולוגיה – ניתוח רטרוספקטיבי 2007[". נמצא שבמהלך שבע שנות המחקר המנהלים היו עקביים במתן התמיכה שהעניקו למורי המדעים שלהם. לעומת זאת, המורים השתנו בדרך בה שלבו טכנולוגיה: הם מינפו את השימוש בטכנולוגיה כשעבדו לצד מנהלים יזמים ומובילים, והורידו את כמות השימוש כשעבדו לצד מנהלים מעכבים. נמצא שתפקיד המנהל בעידוד או בעיכוב המורים לשלב טכנולוגיות הינו קריטי במוטיבציה של המורים לשלב טכנולוגיות בהוראתם.

בשיטוטה בספריה בבר אילן נתקלה אסתי דורון בעבודתה של יפעת דוד, (2007 ) תהליכים לימודיים וחברתיים בכיתה בה לומדים באמצעות מחשבים ניידים – בדיקת המוטיבציה ללמידה וההשגים הלימודיים -חקר מקרה. יפעת חקרה במהלך שנתיים את שילוב הניידים בחטיבת ביניים במרכז הארץ, בה יש כיתת כתו"ם. המחקר הוא מחקר איכותי וניתוח הנתונים נעשה בשיטת ניתוח תוכן. יפעת קבצה את הנתונים שנאספו לארבע קטגוריות מרכזיות לניתוח : האוירה הדינאמית בכיתה, מאפייני חדשנות פדגוגית בכיתת הניידים, גורמים המעכבים את הלמידה בסביבה המתוקשבת והכוחות התומכים בלמידה המתוקשבת. נתון מעניין הקשור לאוירה הדינמית בכיתה, מתייחס לשלושה שלבים של הסתגלות המורים והתלמידים לסביבת הניידים: שלב הציפייה וההתלהבות, שלב המשבר והאכזבה ושלב ההתאוששות לקראת התייצבות. זהו מודל מעניין מאד מכיוון שהוא מזכיר במקצת את מודל מחזור החיים של המוצר Product Life Cycle (אסתי דורון).

מאמר על שימוש אפקטיבי בבלוגים במסגרת קורס, בהתבסס על ניסיונה של המחברת בשימוש בבלוגים בקורסים לתארים מתקדמים בחמש השנים האחרונות. המחברת ממליצה על הגדרה מדוייקת של המטרה לשמה ישמש הבלוג בקורס, הקצאת זמן מספיק לסטודנטים לשם כתיבה בבלוג, שיטה מובנית ובהירה למתן ציונים, ועוד. על הסטודנטים להיות מודעים למצופה מהם בשימוש בבלוג, וכיצד ישולב הבלוג בתהליך הלמידה( Ruth Reynard ).

מחקר מעניין של קבוצת חוקרים מהודו הטוען כי סביבת הלמידה הממוחשבת המתוכננת באופן טבעי עבור תלמידים היא הרבה יותר משמעותית בלמידה מעמיקה מאשר עמדות מחשב נשלטות בבתי ספר. החוקרים עקבו מקרוב אחרי סביבת הלמידה הנקראת "החור שבקיר" שתוכננה לילדים בני 8-14 ברובעי מגורים עניים בהודו. שיטת המחקר הייתה כמותית ואיכותנית. הממצאים מראים כי המחשבים שהותקנו כסביבה פתוחה ומרחב פתוח מחוץ לביה"ס הגבירו את ההתעניינות והסקרנות של התלמידים יותר מאשר סביבה מלאכותית של מחשבים המשובצים בבתי הספר. ממצאי המחקר מלמדים כי באמצעות עמדות מחשב חופשיות מחוץ לביה"ס מתחוללת למידה טבעית מסדר גבוה כאשר הילדים מלמדים אחד את השני ( Ritu Dangwal and Preeti Kapur ).

ההתאמה לעברית של כלים מתוקשבים כגון בלוגלי, WORDPRESS וכלי כתיבה דיגיטאליים חדשים הנמצאים בפיתוח יאיצו מגמה זו וייקלו על המרצים והמורים להקים ולהריץ בלוגים בקורסים מתוקשבים או קורסים רגילים. הסקירה שלהלן נועדה לרכז ולהצביע על דגמים שונים של בלוגים בהוראה אקדמית ובמידה מסוימת גם בהוראה בבתי ספר. במסגרת פרויקט חדש זה של פורטל מס"ע נערך איסוף שיטתי של יוזמות מתוקשבות של הוראה אקדמאית באמצעות בלוגים באינטרנט. הסקירה הראשונית מצביעה על כמה וכמה דגמים של ניצול בלוגים בהוראה אקדמית בארץ וברחבי העולם והיא תעודכן בהמשך. הסקירה הביבליוגראפית כוללת גם ריכוז של מחקרים ומאמרים שנכתבו בנושא (עמי סלנט)

ארגון Becta הבריטי פרסם לאחרונה תוצאות מחקר שבדק שימוש ביישומי ווב 2.0 בבתי ספר על ידי מורים ותלמידים בגילאי 11-16. מתוצאות המחקר מסתבר שהשימוש בבתי הספר אינו רב ביחס לשימוש מחוץ לביה"ס . המורים המשתמשים ביישומים אלה למטרות ההוראה מעידים כי מידת האינטראקציה וההשתתפות של התלמידים בתהליך הלמידה גדלה, בייחוד בקרב תלמידים שאינם משתתפים בד"כ בכיתה. ע"פי התוצאות, שימוש ביישומי ווב 2.00 מביא להמשכיות בלמידה ובדיון מעבר לשעות הלימוד המסורתיות ( אתי בריטברד , אתר אדיורשת).

הקורס שנבדק במחקר הוא קורס בן 15 שבועות להכשרת מורים לקריאה וליצירה של טקסטים היברידיים. משתתפיו- מורים וסטודנטים. מטרת העל שלו הייתה להגביר את המודעות של המשתתפים לטכנולוגיות חדשות ולעזור להם לבחון הגדרות שונות לאוריינות. בו זמן הייתה כוונה לעזור להם לחשוב חשיבה רפלקטיבית על תפקיד הטכנולוגיות הדיגיטאליות בהוראת אוריינות ועל השפעתן על הוראה ועל למידה בכלל. רוב המשתתפים בקורס ציינו בכתב ובע"פ את ההכרה שלאוריינות צורות אפשריות שונות ושליטה בהן, כולל מולטימדיה הנוצרת בעזרת טכנולוגיות דיגיטאליות, עשויות להיות נגישות לתלמידים, אולי אף יותר מחלק מדרכי ההוראה הקיימות היום בבתי הספר. (McVee, M.B., Bailey, N., & Shanahan, E.)

הבלוג המעניין של ג'יי הורוויץ מדווח על מאמר חשוב על שילוב הבלוגים בהוראה ובלמידה אבל מתייחס בספקנות לנימוקים של כותבת המאמר . "במהדורה הנוכחית של הרבעון Journal of Online Learning and Teaching, שרה הורלבורט, מרצה לספרות במכללה במדינת ושינגטון, מפרסמת מאמר ששואל שאלות קשות בנוגע לכדאיות של השימוש בבלוגים במסגרות לימודיות. הורלבורט מתעניינת בשימוש בבלוגים בהשכלה הגבוהה, והיא מנסה לבחון לאלו מטרות השימוש הזה יכול להתאים במסגרת הזאת." מאמר של הורלבורט הוא בין המעניינים ביותר בנושא של בלוגים בסביבה החינוכית שקראתי. היא איננה מקבלת כמובן מאליו שעצם השימוש בכלי שבסביבה חברתית מאפשר יצירת רב שיח בהכרח עושה את זה בסביבה חינוכית, והיא מצביעה על מספר מכשולים שמתעוררים בנסיון לשתול את הבלוג לתוך סביבה חינוכית."

אסתי דורון העלתה סוגיה מאד מעניינת וחשובה בבלוג שלה הנוגעת לדילמה של הפעלת אתר בית הספר כסביבה פתוחה או סגורה . אסתי שואלת מה מקומו של האתר הבית ספרי ושל סביבת ההוראה -למידה הסגורה בההילרן? מה מפרסמים היכן? בבתי ספר שבהן אין סביבה לכל מורה, משמש האתר הבית ספרי כסביבה להעלאת מטלות, קיום דיונים וכן להודעות שוטפות. אך, כשיש סביבת הוראה למידה כדוגמת ההילרן או המודול לכל מורה, מה תפקידו של האתר? האם עליו להיות רק החלון החיצוני של בית הספר ולאפשר תקשורת עם גורמים חיצוניים לבתי הספר (הורים אולי?) או שיש לו גם הבטים פנימיים בית ספריים? ואם כן, מהם ההיבטים האלו? כאשר סביבת ההוראה-למידה הופכת לסביבה סגורה, מה קורה לדלתות הכיתה שנפתחות? בפני מי הן נפתחות? רק בפני תלמידי בית הספר? בפני ההורים של קהילת בית הספר? מה קורה לקהילות האחרות?

ביה"ס אינו אי בודד המנותק מסביבתו. זו תמצית התפיסה החינוכית של בתי ספר בשבדיה בהתמודדות שלהם בפיתוח מערכות תקשוב ללמידה מקוונת . ההכרה כי הקשר בין הסביבה התרבותית מחוץ לביה"ס וכיתות הלימוד היא הבסיס למערכת מתוקשבת הנקראת "לכידות מתוקשבת" ( web coherence learning). המאמר מתאר את מערכת הלמידה המתוקשבת הזו שנועדה להגביר את הקשר וחילופי מידע בין מוסדות תרבות כגון מוזיאונים , מרכזי מדע ומרכזי מוסיקה עם בתי הספר בשבדיה. המטרה היא ליצור למידה חוץ-בית ספרית אשר תעשיר את ההתפתחות הקוגניטיבית של התלמידים בשבדיה (Peter Karlsudd).

מחקר חדש של אוניברסיטת Buckingham באנגליה מצא כי בתי ספר אוטונומיים משיגים תוצאות טובות יותר בהשוואה לבתי ספר של המדינה. הכוונה לבתי ספר עצמאיים בהם ההחלטות מתקבלות קרוב יותר לכיתה ופחות בדרג המחוז החינוכי. ההישגים של בתי הספר העצמאיים באנגליה נמצאו איכותיים יותר בכל המשתנים שבדק המחקר. המחקר נערך ע"י פרופסור Professor Alan Smithers , מומחה לחינוך , קבלת החלטות וכלכלה בחינוך. הממצאים העיקריים במחקר , המעורר עניין רב באנגליה ומחוצה לה, הם שהאוטונומיה של ביה"ס מבטיחה תהליכים חינוכיים איכותיים ומעמיקים יותר בהשוואה לבתי ספר ממלכתיים בזיקה ישירה לפיקוח החינוכי ולמדינה. בתי ספר עצמאיים מצליחים גם למשוך כוחות הוראה טובים יותר ומעסיקים את מיטב המורים.

מול התנועה הגדלה באינטרנט של פלטפורמות תקשוב סטנדרטיות לניהול למידה מרחוק ולמידה מתוקשבת מבליחים מדי פעם אורות אחרים בערפל האינטרנט ומגלים לנו כי נעשים גם ניסיונות לפתח למידה מתוקשבת פחות תבניתית ויותר מותאמת לצרכי הלומד והסטודנט. המאמר הנוכחי מציג יוזמה לפיתוח מערכת למידה מתוקשבת מותאמת (PLE ) המאפשרת בצורה דינאמית ליצור לעצמו מרחב למידה עצמי וגמיש לאיסוף מידע , תיעודו והחלפתו עם עמיתיו הסטודנטים. החידוש בתפיסה הוא השימוש בשירות מידע באינטרנט מסוג Web services בהתאמה לצרכי הסטודנט. מרחב הלמידה המתוקשב המותאם מבוסס על ארכיטקטורה טכנולוגית של Web 2.0 ויכולות צבירת מידע והתעדכנות באמצעות RSS וכדומה. נקודת המוצא של מערכות למידה מתוקשבת מתואמות (PLE ) היא חיזוק יכולות השליטה של הלומד וטיפוח הקשר וחילופי המידע שלו עם עמיתים במקום התלות המוחלטת בהנחיות המרצה. (Zubrinic , Krunoslav & kalpic Damir ).

סוזן צעירי מייסדת רשת אדיורשת ורכזת מחשבים בביה"ס פתחה דיון מעניין על הלוח הממוחשב החכם בכיתה . "ללוח החכם יש כמה יתרונות על פני הלוח הרגיל , מוסיף עניין, מאפשר הצגה ואינטראקציה עם נושאי לימוד בצורה אחרת: מולטימדיה, שמירת תוכן הלוח לשימוש אחר כך, הכנת תוכן לפני השיעור, אפשרות אינטראקציה ועבודה מול הלוח בצורה אחרת בעזרת הידיים או "pointer", מקלדת ועכבר במקום טוש. אבל בכל זאת לרוב הלמידה עדיין פרונטאלית יש הגבלה בכמה תלמידים יכולים לעבוד עם הלוח בו זמנית. גם נאמר כי בגלל העלות הגבוהה של לוח כזה, המורים מרגישים "חובה" להשתמש בו, גם כאשר לא תמיד השימוש מוצדק."

מיכל גלעדי כתבה רשימה קצרה ומועילה באתר אדיורשת הישראלי המשבחת את השימוש של תוסף התוכנה ZOTERO ההולך ומפתח מחודש לחודש. "Zotero היא תוכנה לאיסוף, קיטלוג וניהול מקורות מידע שונים, אבל וחשוב להדגיש זאת שוב – אבל… בתוספת מספר יתרונות חשובים:"התוכנה משולבת בדפדפן, ובלחיצת כפתור ניתן לצרף כל אתר ודף ברשת לתוכנה. ולא רק דף אחד אלא גם מקבץ של דפים – ניסיתי וזה עובד!ניתן לכתוב ולשמור הערות בצמוד לכל אתר ודף שבחרנו לשמור." ניתן לגרור ולהדביק ישירות ל- word, openOffice או למייל, לערוך סינון לפי תגים ועוד…. Zotero היא תוכנה חופשית ( מיכל גלעדי).

בעיות ביישום יום לימודים ארוך בישראל. רשימת מוערת של קישורים שאסף וליקט המידען והמרצה ד"ר אמנון טיל. יום לימודים ארוך הוא נושא המעסיק את מערכת החינוך זה זמן רב. ב-1990 נחקק החוק של יום לימודים ארוך ואח"כ הוא הוחלף בחוק משנת 1997. כיוון שיישום החוק הוא יקר ביותר הוא יושם רק בצורה חלקית במקומות שונים בארץ, ומתברר כי רק 41% ממאה היישובים בארץ שזכאים לו יישמו אותו ( אמנון טיל )

התמיכה בהקמת בתי ספר קטנים ואוטונומיים בארה"ב גדלה באופן משמעותי בעשור האחרון בארה"ב בעיקר מבחינת תחומי ההתפתחות של החינוך העירוני (urban schooling). כמעט בכל הערים הגדולות בארה"ב הוקמו בעשור האחרון בתי ספר קטנים בעיקר ביוזמת גורמים המגזר הפרטי או תנועות חינוכיות פרוגרסיביות קהילתיות. המאפיינים של בתי הספר הקטנים הללו הם השתלבות עם הקהילה המקומית ,פעילות חברתית ענפה, אוטונומיה רבה למורים ועוד. הביקורת כלפי יוזמת בתי הספר הקטנים אינה ערכית אלא מצביעה על אסטרטגיות ההוראה בהן נקטו. המחקר הנוכחי מבוסס במידה רבה על ניתוח תוכן שיטתי של פרסומים , מאמרים וחומרים מקוונים ומודפסים הנוגעים ליוזמת הרפורמה להקמת בתי ספר קטנים בארה"ב. הממצאים מצביעים על שורשים תרבותיים של תנועת רפורמה חיובית ונחושה המחפשת לעתים בצורה נוסטלגית לחזור למודלים חינוכיים של העבר אך גם מונעת מהאמונה של גורמים במגזר הפרטי המנסים לנתק את בתי הספר מהשליטה המרכזית של מוסדות שלטון, כלומר, יש בהתעוררות התנועה להקמת בתי ספר קטנים בארה"ב גם גוון מסוים של אידיאולוגיה בהפרטת החינוך לטובת הקהילה והיחיד ( Judith Kafka)..

מערכת החינוך באוסטריה , בניגוד לישראל, שמה את הדגש על הכנה לעולם העבודה והקניית מיומנויות לחיים המעשיים באקדמיה ובעולם העבודה. על רקע זה יזם משרד החינוך האוסטרי תכנית מקיפה לבתי הספר התיכוניים הנקראת "למידה עתידית" (“Future Learning” ). בתכנית תקשוב זו ניתן מקום מרכזי ללמידה מתוקשבת מבוססת פורטפוליו ממוחשב (electronic Portfolios ). התלמידים בבתי הספר התיכוניים לומדים לתעד את כל העבודות והפרויקטים שהם כותבים בפורטפוליו הממוחשב, כולל הערכת המורים, משובים , גרסאות שונות של הכנת הפרויקטים ואפילו הערכת עמיתים ( דגש על עבודת צוות סביב הפורטפוליו הממוחשב). הלמידה בבתי ספר תיכוניים סביב פורטפוליו ממוחשב יוצרת מרחב למידה אישי של התלמיד, כולל רפלקציה המועדת במערכת הממוחשבת ( (Christian Dorninger, Christian Schrack).

התובנה שלמידה מתוקשבת איננה בהכרח אחידה ויש להתאימה גם לשונות של הלומדים הסתתרה עד כה מבינתם של מרבית מיישמי הלמידה המתוקשבת בעולם בכלל ובארה"ב בפרט . דווקא במדינות האיחוד האירופאי התעוררה בשנים האחרונות תפיסה המכירה בחשיבות בלמידה המתוקשבת המותאמת. בעקבות כך תקצב האיחוד האירופאי שורה של פרויקטי מו"פ שנועדו לפתח פתרונות מתקדמים ומעשיים לסביבת למידה מתוקשבת מותאמת. אחד מפרויקטי המו"פ המו"פ החשובים הללו הוא ELeGI -European Learning Grid Infrastructure המייצג גישה שונה לפיתוח מערכות למידה מתוקשבות. במסגרת פרויקט מו"פ זה ,שמרכזו באיטליה, הם פיתחו רשת למידה מתוקשבת רב-ערוצית היודעת להתאים עצמה באופן מושכל וממוחשב לצרכים השונים של הלומדים ולרמת משאבי הלמידה הנדרשת על ידם. תוכנת ELeGI יודעת ומסוגלת לקבץ תלמידים שיש להם סגנון למידה דומה. התוכנה יודעת גם לזהות קשיים של התלמיד ולהפנות אותו לקורס זוטא מתוקשב לתיקון היכולות ולשיפור המיומנויות בנושא. ההפניה המתוקשבת נעשית עפ"י פרופיל התלמיד. עד כה פותחה מערכת למידה מתואמת ראשונה כזו בתחומי הוראת הכימיה לצד מערכת הנחייה מתוקשבת מתקדמת להוראה בלמידה מתוקשבת.

הנטייה הישראלית היא אמנם לראות בסינגפור מקור השראה חינוכית, אך האמת היא שדווקא טייוואן היא המתקדמת יותר מבחינה פדגוגית. כך לדוגמא, מאפשרים הטיוואנים לשלב מודלים פדגוגיים חדשניים מבוססי חקר בהוראה בבתי הספר היסודיים. המטרה של ההתנסות המתוארת במאמר היא לבסס את הקניית מיומנויות המידע על הצורך במידע עפ"י המודל של Galvin, 2005. המאמר מדווח על שילוב המודל הפדגוגי של ה-BIG 6 בהוראת היסטוריה בכיתות ה' בבתי ספר בטיוואן. התלמידים לומדים לגבש מפה מושגית, לבצע סיעור מוחין בצוות, ולאסוף מידע בכלים שיטתיים כגון עריכת ראיונות, תשאול ראיונות ועיבוד הממצאים. התלמידים לומדים לחקור מדרש תמונה ולקשור הממצאים למקורות מידע נוספים שאיתרו במאגרי מידע באינטרנט. התלמידים מבצעים סינתזה בין הממצאים שאספו באינטרנט וממצאי הראיונות ומציגים את תוצר המידע בפני כל הכיתה.

מטרת המחקר היא לתת קול לתלמידי כיתות ו' ולאפשר להם להביע במילים ובשפה שלהם חוויית התנסות באלימות מילולית ורגשית, המתרחשת בין מורה לתלמיד בכיתות ו'. המחקר מתבסס על גישת "האינטראקציה הסימבולית" לפיה אנו יוצרים מציאות ומגיבים אליה בהתאם למשמעות ולפענוח מסרים המשודרים אלינו . הממצאים מראים כי מורים משתמשים במילים כדי לתקוף, להשפיל וללעוג למראה הפיזי ולכישורי התלמיד, עדתו, מוצאו והוריו. הם מקללים, צועקים וצוחקים על תלמידים, לרוב בפומבי. הפגיעות נתפשות כלא מוצדקות ולא הוגנות במיוחד כשהמורה מתייג ופוגע בזכות לפרטיות וחיסיון המידע הניתן לו, ובמצבים בהם המורה אינו מבדיל בין התנהגות פרועה ובין טעויות שמקורן בלמידה. ממצאי המחקר מעלים ומגבירים את המודעות להיקף תופעת הפגיעה המילולית והרגשית של המורה במסגרת כיתתית כפי שהן נתפסות בעיני התלמידים.המחקר גם מרחיב את הידע בשיטות מחקר בהתייחסו ליתרונות וחסרונות של ראיון קבוצתי ופרטני עם בני נוער שאינם מרבים לגבר עם מבוגרים ( גייגר ברנדה).