מורים והוראה

הערכה נאותה של תלקיט הוראה מחייבת לנסח מראש קריטריונים מפורשים לשיפוט. חשוב מאד שהקריטריונים לא יתבססו רק על עדויות כמותיות כמו דירוגי הסטודנטים. יש לזכור כי אין מעריכים את התלקיט – מעריכים את ההוראה בשימוש תלקיט. המאמר מונה קריטריונים/סטנדרטים אפשריים להערכת התלקיט, כשלים אפשריים, קשיים ומגבלות בשימוש בתלקיטים להערכת ההוראה.

חקר נרטיבים הוא צורה של מחקר עצמי, שבמהלכו המשתתפים בוחנים את ההתנסויות הפרטיות שלהם כדי לעצב פתרונות לסוגיות "ציבוריות" רחבות, ובו בזמן בוחנים תיאוריות ציבוריות כדי לעצב פתרונות להתנסויות הפרטיות שלהם. המטרה בשימוש בנרטיבים היא בעיקר לגרות, לאתגר, ולהאיר, ולא רק לאשר ולקבוע. הניסיון של אחרים, העולה תוך כדי תהליך השימוש בחקר נרטיביים, מקדם פיתוח של כישורים בין-אישיים חשובים בקרב מתכשרים למקצועות הסיוע (פרסקו, ברברה).

במחקרן המעניין של ד"ר יערית בוקק-כהן וד"ר ניצה דוידוביץ נדונה עקרונית השאלה: האם תהליך ההערכה בקורסים באוניברסיטאות ובמכללות הוא אובייקטיבי ? ומכיוון שכל כך הרבה תלוי ומותנה בתוצאות ההערכה באקדמיה , לתשובה לשאלה יש משמעות דרמטית. החוקרות בדקו ספציפית את מידת ההשפעה של ההופעה החיצונית על תהליך ההערכה , והתמונה נעשית מורכבת יותר כאשר מגדר משתלב בדיון ( יערית בוקק-כהן. ניצה דוידוביץ ) .

למידה על פי בעיות –PBL -problem-based learning היא שיטת למידה עצמית , שבה לומדים מכוונים את זמן למידתם וכן את היקף הלמידה ואת נושאי הלמידה ללא הרצאות או הכוונה אחרת, אלא על סמך דיונים קבוצתיים בבעיות מציאותיות שמוגשות להם. השיטה התפשטה מאז שנות ה-60 של המאה שעברה במוסדות להשכלה גבוהה , בתחילה ברפואה ובמקצועות הבריאות , ולאחרונה גם בפקולטות ובמחלקות אחרות. המאמר מתאר את השיטה המקורית, מציג את מטרותיה , סוקר את הבסיס התיאורטי-מדעי שלה, מונה את חסרונותיה ומתייחס לווריאציות בשיטה המקורית, המאפשרות את שילובה עם ההוראה המסורתית ( דן בנור).

המאמר הנוכחי מדווח על מחקר שנערך בקרב מורי מתמטיקה בארה"ב אשר השתתפו בסדנה לפיתוח מקצועי להכנת מטלות לימודיות מאתגרות לתלמידים. המחקר בדק 18 מורים למתמטיקה אשר למדו במהלך השתלמות מקצועית לתכנן מטלות לימודיות לתלמידי תיכון. קבוצת הביקורת הייתה מורכבת מקבוצה של 10 מורים למתמטיקה אשר לא השתתפו בסדנה דומה. ממצאי המחקר גילו כי המורים שעברו את הסדנה להכנת מטלות במתמטיקה הצליחו הרבה יותר בתכנון, שיפור ובחירת מטלות לימודיות מאתגרות במתמטיקה לכיתה בהשוואה למורים שלא עברו את הסדנה המקצועית. ההבדלים בין שתי הקבוצות מבחינת תכנון ופיתוח מטלות מאתגרות במתמטיקה היו מובהקים (Melissa D Boston, Margaret S Smith ).

מודעות למאפיינים של שלבי התפתחות מקצועית של המורה המקוון, כמו גם התפתחות המודעות הטכנולוגית של המוסד החינוכי בו הוא עובד, הינה אמצעי משמעותי למימוש חזון חינוכי של שילוב טכנולוגיות תקשוב ומידע בהוראה –למידה כאורח חיים. במסגרת הצורך לאחידות בטרמינולוגיה של מושגי היסוד, התפיסות והציפיות עליהם מושתת שילוב הטכנולוגיה בהוראה-למידה, וכמענה רלוונטי ואוטנטי לצרכי המורים בשטח, מובא בזאת תאור 5 שלבי התפתחות מורה מקוון: (1) היכרות וכניסה, (2) אשליית הידע, (3) מעורבות, (4) התמודדות ו- (5) בשלות. בתיאור זה נמצא אפיון תפקודים שונים של מורה מקוון בהוראה-למידה כמורה בכתה ובסביבה מקוונת בכל אחד משלבי התפתחותו המקצועית-אישית המתוארים כאן בממדים הבאים: תפיסת המורה את עצמו בשלב התפתחותו והסיפור האישי של המורה המבטא שלב זה. בהמשך מתואר אופן פעילות המורה בסביבה המקוונת בכל שלב בהתפתחותו על פי הממדים הבאים: תאור הסביבה המקוונת המופעלת בכל שלב, התכנים והחומרים בהם הוא משתמש במהלך הוראתו, ותהליך ההוראה עצמו ( אברום, רותם. אבני , עידית) .

המאמר עוסק במושג "עיצוב קורס ממוקד בלמידה". המורים המתכננים קורס מזהים בשלב ראשון את מטרות הלמידה של הקורס. לאחר מכן הם עובדים בשיטת התכנון לאחור, כלומר, שואלים את עצמם מה הסטודנטים צריכים לדעת בסיום הקורס, ורק לאחר מכן מתווים את הדרך שהיא לדעתם הטובה ביותר כדי לעזור לתלמידיהם להשיג את מטרות הלמידה. המאמר מפרט את הצעדים הדרושים לתכנון הקורס באופן מושכל , תוך התחשבות בתוכן הקורס, במטלות , באסטרטגיות ההוראה , בלוח הזמנים , בסילבוס ובהליכים להערכת התלמידים ( דיאמנט, עירית).

הערכה היא חלק בלתי נפרד מתהליכי הוראה-למידה. המיצ"ב הוא כלי הערכה חיצוני רחב היקף השייך לתחום של הערכת לומדים, ונועד לשמש כלי להערכה מעצבת: "לתת לבתי הספר כלי לתכנון, לשינוי, לקידום ולשיפור עבודת בית הספר". במחקר נבדקו תפיסותיהם של מנהלים ושל מורים את מטרות המיצ"ב בהשוואה להצהרות של משרד החינוך. לשם כך נערכו ראיונות פתוחים עם 30 מנהלים ועם 92 מורים. מהממצאים עולה שלדעת המנהלים והמורים, בדיקת הישגי התלמידים היא המטרה העיקרית של המיצ"ב, והם לא רואים במטרת המיצ"ב כלי עבודה, כפי שמשרד החינוך מצהיר. גם אופי תפקידים בבית הספר משפיע על תפיסת המיצ"ב כהערכה מעצבת או שיפוטית. מנהלים רואים במיצ"ב בעיקר כלי להערכה מעצבת, בעוד מורים תופסים אותו בעיקר כהערכה שיפוטית. בקבוצת המורים- אלה הממלאים תפקידי ניהול רואים במיצ"ב גם כלי להערכה מעצבת, בעוד מורים שאינם בתפקידי ניהול רואים בו כלי שיפוטי. מורים המלמדים את מקצועות המיצ"ב מודעים יותר למטרותיו ממורים המלמדים מקצועות שאינם נבדקים במיצ"ב ( קליגר, אביבה).

המחקר הנוכחי נערך בקרב מורים מקוונים בבתי ספר תיכוניים בארה"ב המלמדים קורסים מקוונים באינטרנט (היקף המורים המקוונים בבתי ספר תיכוניים בארה"ב הולך וגדל משנה לשנה ויגיע ל10% מהמורים בבתי הספר תוך כמה שנים). מטרת המחקר הייתה לבדוק את מידת היישום של טכנולוגיה, תכנים ופדגוגיה בהוראה המקוונת עפ"י המסגרת המושגית של TPACK. מרבית המורים חשו בטחון רב ביכולתם ללמד באופן מקוון ובמיומנויות הפדגוגיות שלהם לצורך כך. לצורך המחקר פותח כלי מחקרי תקף להערכת ומדידת יכולות המורים עפ"י מודל TPACK. ממצאי המחקר הוכיחו כי רמת השילוב של המורים בין פדגוגיה וטכנולוגיה נמוכה יותר מאשר ציפו. כלומר, המורים שלטו היטב בתכנים, אך מבחינה פדגוגית עדיין לא היו מיומנים דיים בשילוב התקשוב ההולם. ייחודו של המחקר הנוכחי בפיתוח כלי המחקר להערכת יכולות הוראה של מורים בתיכון בשילוב המתודולוגי הנכון בין תכנים, פדגוגיה ותקשוב (Archambault, L, Crippen, K ).

המאמר עוסק בהשפעת הרצאות מוקלטות באינטרנט על ציוניהם של סטודנטים ועל נוכחות בכיתה. הישגיהם של הסטודנטים, שלא הייתה להם גישה להקלטות בסמסטר הראשון של הקורס השנתי, נמדדו בהשוואה להישגיהם בסמסטר השני, בו ניתנה להם גישה להקלטות, ובהשוואה לסטודנטים בשנה לפני כן, שלהם לא הייתה גישה כזו. רוב הסטודנטים (91%) השתמשו בהקלטות כתחליף לנוכחות בהרצאות, מה שהוביל, על פי הערכות אנשי הפקולטה, לירידה של כ-25% בנוכחות. למרות הירידה בנוכחות, הציונים עלו בממוצע ב-2% בהשוואה לסמסטר הקודם, וב-4% בהשוואה לשנה הקודמת ( Gary N. Elsasser, Eric B. Hoie, Christopher J. Destache, Michael S. Monaghan ).

המאמר מתאר את המסגרת המושגית של התפתחות הידע המקצועי של מורים לשילוב פדגוגי בתקשוב, תחום הידוע כיום בשם Technological Pedagogical Content Knowledge. תחום מושגי אינטגרטיבי השואב את יסודותיו הרעיוניים מתפיסתו העקרונית של פרופסור לי שולמן, הידועה בשם ( pedagogical content knowledge (PCK לה נוסף נדבך של ידע מערכתי בתחומי התקשוב. המאמר מסביר את האינטראקציה, האיזון ויחסי הגומלין בין תחומי הידע המרכיבים את TPACK: ידע, פדגוגיה ותקשוב. המינון הנכון של האינטראקציה בין נדבכים אלו יש בו כדי לייצור את הגמישות הפדגוגית של המורים ביישום התקשוב בהוראה (Matthew Koehler, Punya Mishra).

שיטת הנושאים התפתחה בתנועה הקיבוצית במתכונות שונות ובהדרגה. השיטה הייתה נהוגה לפני הקמת המדינה ובשנים הראשונות של המדינה. מדובר על שיטת הוראה-למידה, המשקפת פילוסופיה חינוכית- חברתית כוללת, הרואה בהוראה ובחינוך תהליך משולב, בלתי נפרד זה מזה. הפילוסופיה החינוכית: צורכי הילד הינם אינדיבידואליים וחברתיים כאחד, לכן חשובה הלמידה האינטגרטיבית. זמן המוקדש לכל נושא לפי שכבות גיל: כיתות א-ג כשבועיים שלושה. כיתות ד-ו עד שישה שבועות. בכל נושא: פינות עבודה לשיפור מיומנויות הלמידה, התלמיד בוחר פינות ועובד בהן. תתי נושאים המשמשים לכתיבת עבודת חקר- אישית. תוכנית מינימום:-לימוד עובדות – רעיונות מרכזיים – מושגים רלוונטיים – סיורים משותפים – דיונים ופתרון בעיות.

נחוצה מערכת הערכה חדשה, שתאפשר לבדוק הישגים של עובדים, סטודנטים ותלמידים בתחום המיומנויות החדשות של עידן האינטרנט. המיומנויות הישנות של ציות, משמעת, שינון ותרגול, מוחלפות במיומנויות של יצירתיות, ביקורתיות, עבודת צוות, למידה מתמדת, משמעת עצמית, ושיתוף. אחד הגופים המובילים בעולם בתחום מערכות הערכה חדשות הוא CWRA College Work and Readiness Assessment.לדארווין, פרויד, פיאז'ה ובלום, לא היה כל מושג לגבי הלוגיקה והטופולוגיה של הרשת! לעומת זאת לכל ילד מגיל 6 ומעלה בעידן האינטרנט – י ש ח ש י ב ה ר ש ת י ת. מהן השלכותיה של חשיבה רשתית על הסדר ההירארכי המקובל של רכישת מיומנויות יסוד? האמנם בעולם רשתי יש תוקף ל'טקסונומיה של בלום'? ( אשר עידן).

השינוי של מעמד המורה ממורה שמעביר ידע למורה שעוזר לתלמידים לחקור ידע, מעסיק את אסתי דורון רבות מאז שהתחילה להדריך בפרוייקט מחשב נייד לכל תלמיד. לחלק מהמורים המעבר קשה , עד כמעט בלתי אפשרי . אסתי סבורה כי העובדה שלתלמידים יש מחשב אישי נייד מחייבת את המורים לחשיבה מחודשת על התפתחותם המקצועית ולהגדרה חדשה ביחס לתפיסת התפקיד שלהם ולאני המאמין החינוכי שלהם. והתפיסה מחייבת התייחסות ל"היפוך היוצרות": תלמיד כמעבד מידע, יוצר ידע ומפרסם ידע ומורה כאפשר לקיומו של התהליך הזה.

מאמר מעניין ב"ניו יורק טיימס" על עמידה –ישיבה בכיתה והשפעתם על למידה. בניסוי שנערך בימים אלו בארה"ב בבתי ספר יסודיים ובחטיבות ביניים נמצא כי צורת הישיבה הסטטית בכיתה היא לרועץ מבחינת התלמידים והתעניינותם בחומרי הלמידה. במהלך הניסוי שנערך בכיתות ו' בבית ספר ציבורי בארה"ב אפשרו לתלמידים לעמוד בכיתה ליד שולחנות מתאימים במקום לשבת קבוע ליד שולחן רגיל. מתברר כי על מנת לאפשר קליטה טובה יותר של התכנים תלמידים צריכים להיות בתנועה דינאמית ולכן אפשרו להם לנוע בחופשיות בכיתה ולעמוד ליד שולחנות גבוהים.

המחקר מציג גישה חדשה להכשרת חונכים ולחונכות – חונכות אינטנסיבית – כמרכיב של תוכנית לקליטת מורים מתחילים שמטרתה שיפור איכות ההוראה בדרכים היוצרות קשר בין הוראה לבין מעורבות תלמידים. ההשפעה של ההתערבות המחקרית – החונכות האינטנסיבית – נבחנה במדדים של אווירה, הוראה/ תוכן, ניהול כיתה ומעורבות תלמידים תוך התמקדות בהוראה-יעילה-מאוזנת. הממצאים מראים ששיפור בהוראה של המורים המתחילים שבמחקר בארבעה מדדים אלה עלה בקבוצת הניסוי יותר מאשר בקבוצת הביקורת. (Stanulis,R.N., Floden,E.E.)

מאז שנות ה-80 מוכרת החונכות הבית ספרית כבעלת תפקיד חשוב הן בתקופת ההכשרה, והן במהלך הכניסה להוראה ולאורך שנות ההוראה הראשונות. המאמר סוקר מחקרים שונים במטה לברר מה ידוע ומה – לא על חונכות למורים מתחילים. הסקירה, הכוללת 170 פריטים (מתוך 980 שנסקרו) שהיו בהם ממצאי מחקרים אמפיריים על חונכות למורים מתחילים מאופיינת ב"שיטתיות" ו"נרטיביות". חונכות מוגדרת במאמר כתמיכה אישית "אחד על אחד": מורה מתחיל או מורה פחות מנוסה נתמך ע"י מורה מנוסה, ומטרתה לסייע בפיתוח המומחיות של המונחה ולאפשר לו כניסה טובה לתרבות המקצועית של ההוראה והשתלבות בהקשר העבודה הייחודי. הסקירה עוסקת במורים בשלוש שנות ההוראה הראשונות. ככלל נמצא שעשויות להיות לחונכות מטרות מגוונות ודרכי עבודה שונות להשגתן והיא עשויה להתקיים בשלבים שונים של ההתפתחות המקצועית של המונחה. (Hobson, A.J., Ashby, P., Malderez, A., & Tomlinson, P.D. (2009

תמיכה במתכשרים להוראה היא מאמץ משותף למורים מאמנים, למדריכים פדגוגיים ולסטודנטים עצמם, אולם כל אחד מהמשתתפים מעריך (appraises) את המאמצים ואת ההתקדמות בהתכשרות להוראה מזוויות ראייה שונות. המאמר בוחן הערכות של שיעורים בהתנסות המעשית ע"י מספר מעריכים. הערכות שיעור של 51 משתתפים (17 משולשי הדרכה) נותחו במונחים של: מטרת ההערכה, מושא ההערכה, שיטות הוראה מועדפות, מוקד ההערכה והקריטריונים להערכה. הממצאים מראים וריאציות משמעותיות במטרות ובפרספקטיבות של המעריכים. הבדלים ונקודות דמיון בין המעורבים פורשו כתורמים לחשיבות של הערכה רבת פנים של הישגים. נראה כי יש עדיין צורך בפיתוח ובחיזוק גישה אינטגרטיבית וכוללת להערכה במסגרת ההכשרה שתקדם את איכות ההוראה. (Tillema,H. H)

המחברים משלבים במאמר עדויות של חקרי מקרה של יכולות של מורים מתחילים בהקשר של חשיבת תלמידים. הם מציעים את המונח Framing כדרך חלופית המסבירה את התייחסות המורים לחשיבת תלמידים.המחקר מוסיף לטענות הקיימות שמורים מתחילים מסוגלים להקדיש תשומת לב לחשיבת התלמידים כבר בראשית דרכם המקצועית, אך מה שהם מבחינים בו בכיתה תלוי בחלקו בדרך שבה הם מסבירים לעצמם (Framing) של מה שהם עושים. כאשר מורים מתבקשים להפנות תשומת לב למטרות תוכנית הלימודים, לסטנדרטים ולהתנהגויותיהם הם לא מפתיע שהם לא מבחינים בחשיבת התלמידים. (Levin, D. M., Hammer, D., & Coffey, J. E.)

אילו אירועים יומיומיים בחיי ביה"ס משפיעים על המוטיבציה של מורים בשנים הראשונות של ההוראה ? על מנת לענות על שאלת מחקר זו גובש מדד לאירועים מטרידים בחיי המורה בביה"ס הנקרא ( Triggering Incidents (ATIs והוא נבדק ביומנים של שתי קבוצות מורים באירלנד. המורים כתבו ותיארו ביומנים האישיים שנדרשו לכתוב את האירועים השונים בחיי ביה"ס ובחיי הכיתה ואת תחושותיהם לגביהם. ניתוח תוכן של היומנים בחיתוך השוואתי של מדדי ATI גילה כי מבחינת מורים מתחילים הסוגיה של מעורבות תלמידים והישגיהם הם הגורמים לרגשות חיוביים בעוד התנהגות התלמידים , ובעיות שלהם מבית גרמו לתחושות שליליות . ממצאים אלו מוכיחים כי מחויבות מורים להוראה בשנים הראשונות מושפעת מדאגה להתקדמות התלמידים וזו גם משפיעה על המוטיבציה שלהם יותר מאירועים אחרים בביה"ס. יחד עם זאת גם הסוגיה של בעיות משמעת היא רבת-משקל במוטיבציה של המורה והתמודדות איתה יכולה לפגוע בה יותר מאשר אנו חושבים ( Karl Kitching ; Mark Morgan Michael O'Leary).