מורים והוראה

מורים רבים, וגם מטפלים העובדים במערכת החינוך מרגישים שסוף השנה הוא תקופה קשה. אחרי עבודה קשה ומאמץ מתמשך במהלך השנה, אחרי שהצליחו להקנות לילדים ולכתות הרגלים, לעסוק בלמידה באווירה כיתתית חיובית, התחושה היא שיש נסיגה. דווקא בתקופה שרוצים להרגיש סיפוק מההישגים וההשקעה, , דווקא בתקופה שעייפים ורוצים כבר להתאמץ פחות, דווקא אז מתעוררים קשיים שעלולים להוביל לתחושות לא נעימות של כעס, אכזבה ותסכול. המאמר מתאר את תהליכי סיום השנה המתרחשים בכתות. מתייחס לרגרסיה המתחוללת באופן בלתי נמנע במשמעת ובמוטיבציה של הילדים ולעיתים גם של המורים, ומציע רעיונות מעשיים להתמודדות עם תהליכי הסיום. דרכים לסיים את השנה בהצלחה ובסיפוק מרביים ( חלי ברק) .

עם ההצטיידות ההולכת וגוברת כיום (2010) בלו"א (לוח אינטראקטיבי/לוח חכם) ו"בכתה חכמה", גובר הצורך בדיון מפורט באופני השימוש היעילים וההולמים בו. "הכתה החכמה", והלו"א בפרט, מממשים סביבת למידה חדשה ועדכנית אשר מעצבת ומשנה את פני ההוראה. ההתנגדות לשימוש בהוראה פרונטאלית, בנימוק שהיא הוראה אנכרוניסטית שעבר זמנה, היא הנחה שגויה, שכן אם מנצלים את יתרונותיה הרבים, לצד חלופות בדרכי הוראה נוספות, ניתן למלא מגוון גדול של צרכי לומדים ולמידה. המאמר מציג עקרונות שיעור עדכני מבוסס הוראה פרונטאלית ממזגת, המיישמת למעשה את עקרונות ההוראה המיטבית, המשלבת פדגוגיה עדכנית עם טכנולוגיה כמהות פדגוגית חדשנית, שנותנת מענה אוטנטי והולם לצרכי הלומד במאה ה- 21. כמו כן מציע המאמר דרכים ליישום הוראה פרונטאלית ממזגת באמצעות מרכיבי השיעור: מסגרת השיעור, אינטראקציה, חשיבה, שילוב הטכנולוגיה בקידום הלמידה ובניהול שיעור. בנוסף, מתוארים גם הכלים שעומדים לרשות המורה המשתמש בלו"א, המאפשרים יישום בפועל של עקרונות הוראה אלה ( עידית אבני, אברום רותם, אביבה בן-חפר).

הקורס "מדריכי כושר ובריאות והכשרת קטינים לאימון בחדר הכושר" נלמד בסמינר הקיבוצים ( כמו גם במכללות אחרות) באופן מסורתי ומשלב הרצאות פרונטאליות והדגמות בחדר הכושר. לאחרונה , פותח DVD העשוי לשמש אמצעי הוראה יעיל במהלך הקורס. מטרותיו של אמצעי זה : לסייע לסטודנט בתהליך ההכשרה והלמידה 2. להוות מאגר מידע בזמן העבודה כמדריך בשטח. 3. לאפשר הדגמה והסבר של המדריכים ל"לקוחות" בשטח. מאמר זה סוקר את מחקר הפעולה שמטרתו ללמוד על "התקליטור "מדריך המולטימדיה השלם לפעילות בחדר הכושר" (פנחס וקייץ, 2008) , כמו גם על תכנית הוראה ייחודית , המשלבת אותו במהלך הוראת הקורס ) אל פנחס. לארי קייץ. צילי רז-ליברמן).

סקירת מידשע מפורטת אודות ההערכות של מדינות העולם להשתלמויות מורים כחלק מתוכניות התקשוב המתקדמות בהן נקטו. מדינות העולם לא מסתפקות רק ההתמקדות ברכישת ציוד מחשבים לבתי ספר אלא הם עברו להתמקדות באסטרטגיות הוראה חדשניות המפתחות למידת חקר, למידה שיתופית ולמידה מידענית.הם החלו להכשיר מורים בגישה אחרת ולעודדם לשלב את המחשב בהוראה. בחלק ממדינות העולם השתלמויות המורים וההתפתחות המקצועית שלהם בתוכניות תקשוב נערכים עתה בשיתוף עם חברות טכנולוגיות בינלאומיות . כך לדוגמא , חלק משמעותי מתכנית התקשוב החינוכית של דרום קוריאה הופעל בשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי וחברות בינלאומיות כגון חברת אינטל. ברוב תוכניות התקשוב בעולם נוצרים פערים בין קווי המדיניות והיעדים המוצבים על ידי קובעי מדיניות ובין השינויים אותם נדרשים המורים ליישם בפועל בכיתה. קווי המדיניות והיעדים אמנם מבוטאים במסמכים פורמאליים שונים אך מעבר לעקרונות כלליים אלו המורים בביה"ס אינם מודעים לפרטים וליעדים האופרטיביים ( דזירה פז ועמי סלנט) .

המאמר מתייחס להתנהלותם של מעריכים בתהליכי הערכה של תוכניות והחלטות מדיניות בהקשרים חברתיים-פוליטיים שבהם הם עובדים. המאמר מדגיש את ההיבטים האתיים של התהליך. אתיקה, לפי המאמר, עוסקת בדרך שבה אנו מתנהגים או צריכים להתנהג כפרטים ובאינטראקציות עם אחרים בחברה. ברמה אחת מדובר במוסריות אישית, בצדק או באי-צדק שבפעולותינו: יושר, כנות, נדיבות, כבוד לאחר, היות מכובד. ברמה אחרת מדובר גם בעקרונות משותפים לכלל לגבי הדרך בה צריך להתייחס לאנשים : כבוד לאדם, כבוד לאמת, שוויון, צדק חברתי, חופש ואוטונומיה.כמעריכים וכאנשי מקצועי מתקיימים גם עקרונות לגבי הדרך בה עליהם לבצע ולפרסם את ההערכה. אין מדובר רק בשאלה של עמדה מוסרית. מדובר בשאלה רחבה יותר של הדגשת המשמעות של פעולה אתית ועידוד קיומה של פרקטיקה צודקת בשדה המקצועי המדובר. יש לשים לב להבחנה בין פרקטיקות מקדמות לבין כאלה העוצרות הערכה אתית. המאמר מדגיש את הצורך בשינויים בנהלי שדה כדי להבטיח עשייה אתית בהתנהלות ובדיווח על הערכה , למשל, הבחנה בין אנונימיות לבין סודיות ופרטיות( .Simons, H).

משה"ח החל בחודש האחרון בפיילוט ארצי להערכת מורים המשתתפים ברפורמת אופק חדש. בפורטל עובדי הוראה של משה"ח מצוין, כי במשך שנים רבות מעריכים מנהלי בתיה"ס את המורים, כל אחד בדרכו; בזמנים שונים, בכלים שונים וביחס להיבטים שונים. עוד מצוין, כי אופק חדש מזמן הליך הערכה רציף, מסודר ואחיד לכלל המערכת, לצורך קידום או אי קידום של מורים. למטרה זו נבנה כלי אחיד להערכת מורים, המאפשר לזהות צרכים ברמת הפרט, ביה"ס והמערכת כולה. לבקשת עיתון "קו לחינוך" נמסרו ממשה"ח פרטים נוספים על הכלי להערכת מורים, שבו נעשה שימוש בפיילוט. מהמשרד נמסר, כי הכלי פותח על ידי הראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה, בשיתוף פעולה הדוק עם צוות מקצועי של משה"ח, נציגי המורים והמנהלים.

המאמר מתמודד אמפירית עם האתגר המרתק להבהיר את המושג זהות מקצועית של מורה. האם זאת הגדרה אובייקטיבית או שמא היא תולדה של פרשנות אינדיבידואלית וסובייקטיבית? בניתוח אמפירי חושפים החוקרים ארבעה גורמים המרכיבים את הזהות המקצועית, גורמים המבוססים על תפיסה אישית , אך מניחים את היסודות להבניה אובייקטיבית של המושג. ניתוח גורמים מצביע על ארבעה גורמים המרכיבים את הזהות המקצועית של המורים: ביטחון בבחירה המקצועית, תחושת חוללות עצמית, תחושת שליחות ומוניטין מקצוע ההוראה ( פישרמן, שרגא. יצחק וייס).

הכותבים רואים בארוזיה בהתפתחות מקצועית מתמשכת של מורים כפי שקורה בתקופה זו באנגליה תהליך שלילי ומשתמשים לגבם במונח (קיצוני למדי) – "ונדליזם". משמעות החיסכון בכסף ובזמן בהקשר של צמצום השקעות בהתפתחות מקצועית ובקליטת מורים חדשים הוא קיומם של רווחים מסוימים לטווח הקרוב והפסדים – לטווח הרחוק יותר. ה"וונדליזם החינוכי" הזה בא לידי ביטוי באנגליה בשלוש רמות: רמת המדיניות, רמת בית הספר ורמת המורה. "ונדליזם" ברמת המדיניות – תקציבים שיועדו להתפתחות המקצועית מתמשכת נטמעים בתקציבים הכלליים של בתי הספר. בתי ספר מסוימים אינם מתקציבים אף את המורים המתחילים (באנגליה). תקצוב למורים בשנתם השנייה והשלישית, תקציבים למחקר, מימון להתפתחות מקצועית בינלאומית ולתמיכה במורים בשנה הרביעית והחמישית, כל אלה נעלמו כמעט כליל (. Bubb, S. Earley, P).

המחקר המוצג במאמר בחן את ההשפעה של פרקטיקה פדגוגית המדגישה טיפוח של קהיליית למידה בקורס אחד על תמיכה במורי מורים ועל קידום עיסוקם במחקר ופיתוח זהותם כחוקרים (מדובר במסגרת לימודים לדוקטורט של מורי מורים באוניברסיטה). כל אחד מהלומדים בקורס התבקש ליצור מערך חקר (enquiry) לנושא לפי בחירתו. המחקר שהוצג מראה כיצד באמצעות אינטראקציה חברתית עמיתים מפתחים הבנות של התהליך והמשמעות של מחקר חינוכי. בעודם מנסים להשיג מטרות מחקר דומות במסע הלמידה האישי שלהם הם מצליחים לקדם את ההבנה מהו טבעו של מחקר ולהרחיב את זהותם כחוקרים. נראה שהתפתחות של זהות מקצועית כמורה מורים וכחוקר היא עניין של טרנסקציה ( Transaction) ולא של מסירה (Transmission) (Kennedy, 2005), היא עניין בעל מורכבות סובייקטיבית ודינאמית ולא טכני (Dunne et al., 2005) והיא עניין שיש בו תשומת לב רבה יותר לתהליך מאשר לתוצר הסופי ( McGregor, D., Hooker, B., Wise, D., & Devlin, L).

הרפלקציה של המורים בעקבות המחקר כללה שיקולים תרבותיים מהותיים כמו השאלה כיצד אינטראקציות וארגון כיתתי משפיעים על לומדים שונים, מהי מדיניות שיעורי הבית הנכונה, כיצד משפיעות תוכניות על לומדים שונים ועל הזדמנויות למידה ועוד. המורים הצליחו להשתמש בהבנה רחבה של רב-תרבותיות כדי להתחיל להתעמק בתחומים שקודם לכן לא התייחסו אליהם. ההתנסויות שעלו מן המחקר מצביעות על הדרך שבה בניית פיגומים ופיתוח ידע מורים בתחום זה וקישור לידע הייחודי שלהם הם כלים משמעותיים להתפתחות מקצועית. ההזדמנות שניתנה למורים שבמחקר לראות במבט רחב מהי תרבות ומה משתמע מכך לעבודה בכיתה קידמה אותם כאנשי מקצוע. ההזדמנות לבצע מחקר מורים על היבטים תרבותיים ולבחון את תוצאות ההתערבויות שלהם היוו תוספת ידע והעמקתו בהקשר המדובר ( Wiseman, A., Fox, K.R ) .

יותר ויותר מורים מתחילים נכנסים למקצוע ההוראה עם ביטחון עצמי רב יותר לגבי יכולותיהם להשתמש בטכנולוגיות תקשוב ליצירת שינוי בדרכי ההוראה המסורתיים. החוקרת האוסטרלית פרופסור Louise-Starkey בדקה את החשיבה שלהם והגיעה למסקנות אחרות. במחקרה בדקה כיצד מתחוללים תהליכי החשיבה של המורים החדשים בעידן התקשוב בבתי הספר , כאשר העוגן התיאורטי להשוואה ולמחקר הוא המודל של שולמן משנת 1987 ("ידע אינו יכול להיות מועבר באופן מילולי מהמורה לתלמיד, אלא הלומד הוא שותף פעיל בתהליך בנית הידע החדש. לפיכך התלמידים פעילים בעת הלמידה. חלק ניכר מעבודתם מתרחש בקבוצות קטנות") . באמצעות ניתוח של כמה וכמה מקרים אותם בחנה Louise-Starkey היא הגיעה למסקנה כי המורים המתחילים מוכנים אמנם היום לשלב את המחשב בהוראה אך בעיקר על מנת להעביר ידע מהם לתלמידים , כלומר תפיסת עולם הפדגוגית לא השתנתה ולא רואה את תהליך ההוראה כתהליך מצמיח של קהילת לומדים עפ"י המודלים הפדגוגיים המתקדמים יותר.

מטרת המאמר לבחון דרכים שבהן מורי בתי ספר ומורי אוניברסיטאות משתפים ביניהם פעולה. המחקר שואף ליצור מסגרת תיאורטית של מרחב הלמידה שנוצר בשותפויות והוא מבוסס דגם על ניתוח השיח הפדגוגי של ברנשטיין (Bernstein, 1999,2000). כל אחד משני המקרים שנחקרו מייצג דרכים שונות שבהן מורים וחוקרים באוניברסיטאות יכולים לעבוד יחד. המסקנה המרכזית היא שאינטראקציות ביניהם אפשרו פיתוח והעברה של רעיונות, מומחיות ויידע בין שתי מערכות – בית ספרית ואוניברסיטאית, בדרכים רב-צדדיות שאפשרו את קיומה של למידה מקצועות בשתי הקבוצות. השותפות והאינטראקציות המתקיימות בה והקישור בין מעשה ומחקר ובין מורים לבין אנשי אקדמיה, סיפקה אתר הן להפקה והן ליישום של ידע. אינטראקציה זו יוצרת הזדמנות ללמידה ולהתחדשות פדגוגית וקוריקולרית בבתי הספר כמו גם למחקר על צורות משתנות של פדגוגיה ושל קוריקולום.

סקירת ביקורת אודות הספר החדש של ד"ר Michael Strong על חונכות בהכשרת מורים. הספר, הזוכה לשבחים, בוחן את כל המכלול הפדגוגי והמחקרי הנוגע לחשיבות התמיכה , החונכות וההנחיה של מורים מתחילים בשלבי הכניסה להוראה. הספר מבוסס על ממצאים מחקרים לגבי יעילות התמיכה במורים מתחילים בשלבי הכניסה להוראה וסוגי התוכניות לחונכות ותמיכה במורים מתחילים בארה"ב ובאירופה. נבחנים ההקשרים השונים של התוכניות לחונכות והקריטריונים העיקריים להערכתם. הספר מציג גם את המתודולוגיה לניתוח השחיקה והנשירה של מורים חדשים , כולל מקורות המידע המחקריים. סקירת הביקורת נכתבה ע"י פרופסור שרה מקנזי

המחקר הנוכחי בדק קשר בין תפישות אתיות ועמדות (צדק ארגוני ומחויבות ארגונית) ביחס לבתי הספר של מורים ומורות לבין כוונותיהם לעזוב את העבודה. המחקר התמקד בשני תת-תחומים: א) צדק חלוקתי (distributive) המתייחס להוגנות של תוצאות(גמולים, קידום) המשפיעות על עובדים;ב) צדק נוהלי (procedural ) המתאר הוגנות של נהלים שבאמצעותם מחליטים על התוצאות הנ"ל. ממצאי המחקר – המחקר מרחיב את הידע על כוונות לעזוב את העבודה מתוך בחינה של ההבדלים בין מורים ומורות בהיבט של הדרך בה הם תופסים צדק חלוקתי ונוהלי בבית הספר, ומתוך בחינת התפקיד המתווך של מחויבות אפקטיבית או נורמטיבית של מורים ומורות לבית הספר. מן המחקר עולה שלא ניתן להתעלם מן ההבדלים הקיימים בנושא זה בין מורים לבין מורות בישראל. הממצאים תומכים ברעיון שלמורים ולמורות יש מערכות שונות של ציפיות ביחס לתחומי האחריות שלהם בעבודה . הדבר משפיע באורח שונה על כוונות העזיבה שלהם את בית הספר ( Shapira-Lishchinsky, L ).

תלמידים עולי חבר העמים מגיעים להישגים דומים ואף טובים יותר משל ילידי ישראל במבחני המיצ"ב) מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) – כך עולה מניתוח מבחני המיצ"ב שביצעה ראמ"ה. ממצאי המחקר מגלים כי בכיתות ה' ו-ח' הישגיהם של ילידי חבר העמים במתמטיקה ובמדע וטכנולוגיה דומים להישגיהם של ילידי ישראל. באנגלית הישגיהם אף גבוהים ב-15-20 נקודות בממוצע מהישגי התלמידים ילידי ישראל ( טלילה נשר).

מטרת הספר לסייע למורה בפתרון הדילמות המטרידות אותו, בנוגע לנושאים מחיי היום יום בכיתה. אין בכוונת הספר לעודד את המורה לקבל את הידע המוצג בספר כ"תורה מסיני". חשוב שהמורה יבדוק באיזו מידה הידע המוצג מתאים ל"הקשר" שלו, (לסיטואציה בה הוא נמצא), ורק לאחר השוואה זו, יוכל לשקול האם, מה וכיצד ניתן ליישם את הידע ל"מקרה" בפניו הוא עומד בכיתה. הספר מיועד למורים הרוצים להעשיר את "חוכמת המעשה" שלהם, הוא מכיל חלקים נרחבים של ה"ידע המעשי" של המורה, כפי שנאסף לאורך כעשר שנים, ממגוון רחב של "מורות מומחיות". גוף הספר עוסק ב"מפתחות למעשה ההוראה", בחלק זה מוצגות ה"דוגמאות החיות" של ה"ידע המעשי של המורה". אותן דוגמאות שנאספו מתוך התצפיות והשיח עם עשרות "מורות מומחיות", שהכשירו סטודנטיות להוראה בשדה במסגרת ה"התנסות המעשית". הספר צרור מפתחות להוראה מבוסס על חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה: רבר אורה, (2004) "תפיסת המושג ידע פדגוגי על ידי "אנשי התיאוריה" ו"אנשי המעשה" השותפים בהכשרת המורה", בהנחיית פרופסור מרים בן פרץ .

חקר תהליך השיפוט של בודקי הבחינות הוא תחום מוזנח למדי במחקר החינוכי בכלל ובמחקרי הערכה בפרט. לכן, מחקרה המאלף של Victoria Crisp על תהליכי השיפוט של בודקי בחינות באנגליה יש בו כדי לתרום רבות להבנת תהליכי ההערכה והמגבלות הקוגניטיביות שלהן. במחקרה האיכותני ניתחה Victoria-Crisp את תהליכי השיפוט של 6 בוחנים מיומנים בתחומי הגיאוגרפיה. שיטת המחקר התבססה על זיהוי קוגניטיבי של תהליכי השיפוט כפי שביטאו זאת המורים הבוחנים/בודקי הבחינות בקול רם. ממצאים ראשונים מצביעים על כך שתהליך מתן הציון הוא הרבה יותר מורכב מאשר היה ידוע עד כה ויש חשיבות להבנייתו הנכונה והמאוזנת. הניתוח הקוגניטיבי זיהה את דפוסי ההתנהגות המעריכה של הבוחנים ובעקבותיו הוצע מודל אפשרי להערכה נכונה ומתן ציונים ע"י מעריכי בחינות. ( ד"ר Victoria-Crisp היא המומחית המובילה באנגליה להיבטים פסיכולוגיים של תהליכי הערכה, היא המדענית הראשית של Cambridge Assessment) .

המאמר הוא סקירה מנתחת של מחקרים העוסקים בנושא יעילות ואיכות ההוראה. מהם התנאים הבית-ספריים המשפיעים על יעילות ההוראה? – המאמצים להיטיב את ההוראה ואת הישגי התלמידים בעיקר בבתי ספר באוכלוסיות חלשות במיוחד דורשים, בין היתר, התמקדות בתנאי העבודה של המורים ובהם: העסקת מורים המלמדים בתחום ההתמחות שלהם, זמן פנוי לעבודה עם עמיתים, נגישות ללמידה, לחומרי למידה ולטכנולוגיה וקבלת משוב מסייע על ההוראה. בתי ספר שהתאפיינו בהוראה איכותית היו בעלי מחויבות קבוצתית ללמידת תלמידים במסגרות קולבורטיביות, שהעדיפו עבודת מורים שיתופית ולא אינדיווידואלית, ושההנחה היא שניתוח, הערכה וניסוי בתיאום עם עמיתים הם התנאים הטובים ביותר שבהם מורים מתקדמים. כפי שנראה כלי הערכת יעילות ההוראה הקיימים היום הם פחות מהימנים לשיפוט המורה הבודד מאשר להערכה של כיתות ובתי ספר שלמים. דגש יתר על מבחנים מתוקננים (Standardized tests) להערכת תלמידים ומורים מסתכן בהתמקדות רבה מידי בהגדרה צרה של כשירויות בסיסיות על חשבון ההתפתחות הנדרשת ממורה ומלומד במאה ה-21. להגדרת יעילות הוראה יש צורך בכלי הערכה חדשים ובתהליכים שיאפשרו איסוף של מדידות רבות של צמיחה אקדמית לאורך זמן ( Barnett, B).

המאמר מדווח על תוצאות מחקר בשאלה הבאה: כיצד שותפים לתוכנית חונכות שהאוניברסיטה יזמה תופשים את מושג החונכות? לצורך המחקר רואיינו זוגות של חונכים ומונחים ושלושה מורים מהאוניברסיטה . המורים היו מ- 10 בתי ספר שונים שקיימו, כל אחד את תוכנית החונכות בצורה ייחודית. לכל התוכניות היו שני מרכיבים משותפים: 1) עבודה של מורה מנוסה עם מורה מתחיל על אוריינטציה כללית בבית הספר והכרת חובות מנהליות והוראתיות; 2) מתן אפשרות להתפתחות מורה מתמשכת ע"י קיום אינטראקציות. ממצאים מן המחקר: א.החונכות מקדמת למידה של המורה המתחיל – לתפישת כל הנשאלים ההיבט ההתפתחותי מרכזי לתהליכי חונכות. ב.החונכים ומורי-המורים הדגישו את ההיבט ההקשרי של החונכות, אם כי מזוויות ראייה שונות לגבי מה שצריכים להיות מאמצי החונכות המרכזיים; המורים המתחילים המונחים הדגישו ביותר את ההיבט של היחסים במסגרת החונכות ( Lai, E).

לשיתוף פעולה בין עמיתים יש השפעה על תהליכי למידה, לכן , במהלך השנים, היו ניסיונות לרתום ולהשתמש בהשפעה זו בצורות יותר פורמליות. באוניברסיטאות יש חיפוש אחר גישות חלופיות לחינוך כהשלמה ללמידה המסורתית בכיתות, במיוחד לאור הצמצום במשאבים כספיים ובעליית מספר הלומדים. ככלל הן החונכים-העמיתים והן הסטודנטים-המונחים מצאו בתהליך חונכות העמיתים רווחים בצד סיכונים ואתגרים. בהיבט מגדרי הנשים שבמחקר הצביעו על ההיבט של חברות ומערכת תמיכה כרווח המרכזי (תשובות ממוקדות-קשרים) בעוד שהגברים ראו את העמקת הלמידה כרוח הגדול ביותר, במיוחד כשהדבר קרה בעבודה עם עמית (תשובות ממוקדות בתכנים). הקשיים שנצפו נבעו בין היתר מן השימוש הלא תדיר בחונכות בכיתות ומאי הכרה של התהליך ומערכת הקשרים בו, וגם מן האופי ההיררכי שהקשר בין חונך למונחה משקף מטבעו. חונכות בין עמיתים מפחיתה את הביטויים של עמדות כוח וההתנגדות , כי לא מבטלת אותם. חונכות עמיתים מוצלחת אינה מתחוללת בחלל ריק היא תוצאה של קשרים ויחסים בין מונחים, חונכים ומורים ( Colvin, W J., & Ashman, M ) .