מורים והוראה

אחד המאפיינים העיקריים של מורים מומחים הוא הייצוגים המעמיקים שלהם בנוגע להוראה וללמידה. אין הבדל בין מורים מומחים ומורים מנוסים מבחינת 'כמות' הידע שלהם בנושאי הלימוד או בנוגע לאסטרטגיות הוראה. אך המורים המומחים שונים מהמנוסים באופן שבו הם מארגנים ומייצגים את ידע התוכן ובאופן שבו הם משתמשים בו. מורים מומחים משלבים חומר חדש הקשור לידע התוכן שלהם עם ידע קודם; הם מסוגלים לקשר בין נושא השיעור הנוכחי ונושאים אחרים בתכנית הלימודים; והם יוצרים שיעורים מקוריים משלהם על ידי שינוי, שילוב ותוספות לתכנית המקורית בהתאם לצרכים של תלמידיהם וליעדים שהם מציבים לעצמם ( John Hattie ).

אימון מבוסס למידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning) הוא ביסודו תהליך קונסטרוקטיביסטי המציב בפני הסטודנט את הצורך לגבש כיווני פעולה שונים. יש כאן תהליך של נקיטת יוזמה ופעולה כחלק מתהליך האימון הקוגניטיבי. מחקר זה בוחן את ערכה המעשי והפדגוגי של למידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning) כאסטרטגיה לשיפור ההבנה המעמיקה של המתכשרים להוראה למצבים שונים ומשתנים המתרחשים בכיתה. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם תהליך הלמידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning) היה מועיל לפרחי ההוראה, אילו דפוסי חשיבה התגבשו אצל פרחי ההוראה במהלך ההתמודדות וכיצד המורים המאמנים הגיבו וכיוונו את פרחי ההוראה כדי שיהיו ממוקדים בתהליך וכדי שידעו כיצד לבחון באופן עצמי את הלקחים וליישמם (Carole Basile, Flo Olson, Sally Nathenson -Mejia).

במוקד המאמר מוצגת ההבחנה בין הערכה פנימית של בית הספר לבין הערכה חיצונית שלו. הטיעון המרכזי של המאמר הוא ששני סוגי ההערכה חיוניים לבית הספר ולמערכות חינוך, ולכן, השאלה אינה עוד מי מהן חשובה יותר, אלא כיצד ניתן לקיימן זו בצד זו לטובת שיפורו של בית הספר. הערכה פנימית והערכה חיצונית יכולות להתקיים זו בצד זו ואף להפיק תועלת הדדית אם יווצרו תנאים מתאימים לדיאלוג בין השתיים. הערכה פנימית יכולה להרחיב את נקודות המבט של ההערכה החיצונית, לעזור בפירוש ממצאיה ולהגדיל את מידת השימוש בממצאי ההערכה. (דוד נבו)

במחקר, שבחן 37 מורים מנוסים שמלאו תפקיד חונכים למורים מתחילים, נמצא שמורים חונכים מסוגלים למקד את המתחילים בלמידת התלמידים, ובמיוחד בחלשים שבהם, כבר בשלבי ההוראה הראשונים. לשם כך נזקקים החונכים לידע על תלמידים ועל למידת מורים, על פדגוגיות להוראה בכיתה ולהדרכת מורים, ובמיוחד ידע רב רובדי ויכולות בכמה תחומים של הערכה. שימוש נכון בידע זה עשוי להעמיד במרכז את הלמידה של התלמיד ולעזור למורה המתחיל ליצור שיטות לעיצוב ההוראה תוך היענות לצורכי התלמידים השונים. תוצאות מחקריות אלה מציבות אתגר בפני דרכי עבודה שמרניות של חונכים וקוראות ליצירת בסיס ידע רלוונטי להתפתחות החונכים כך שימקדו את המורים המתחילים בשלב מוקדם בהוראה אינדיווידואלית בהתאמה לתלמידים. (Athanases, S.Z., & Achinstein, B.,)

הכוונה עצמית ואחריות, הינם בבחינת יעדים נוספים שהוצבו בעשור האחרון לקידום במוסדות רבים במערכת החינוך הישראלית. צוותי חינוך, מחקר והדרכה מצהירים על חשיבותם של יעדים אלה, אך מתקשים לעתים לממשם. הספר של דליה עמנואל מהווה מאפשר לנו לחדור לנבכי ההתרחשויות בבית ספר יסודי-ממלכתי "צופה שרון". סגלו החינוכי פתח את דלתו כדי ללמוד על המתרחש בקרבו באמצעות מחקר פעולה ארוך טווח, שבוצע בשיתוף פעולה ייחודי ומרתק בין צוות מחקר מהיחידה לתכנון לימודים שבאוניברסיטת תל אביב ובין בית הספר על פועליו – תלמידים, מורים מנהלת ובעלי תפקידים. (דליה עמנואל)

החשיבות הגדלה של למידה מתוקשבת הניעה את משרד החינוך האמריקאי להכין ולפרסם דו"ח אקדמאי מסכם על הערכה בלמידה מתוקשבת. הפרסום מתייחס לסוגיות הבאות: גיבוש בבסיס הנתונים של הליכי הלמידה המתוקשבת , סוגי הלמידה המתוקשבת וביטוייה בהערכה שיטתית , איתור קבוצות השוואה מתאימות להערכה , פערים באיסוף הנתונים והשלמות נדרשות, תכנון ההערכה – הליכים מומלצים , המלצות לביצוע מעשי של שלבי ההערכה , המתודולוגיה מתייחסת הן לשיעורים מתוקשבים חלקיים , הן לקורסים מתוקשבים מלאים והלן למערכות למידה מרחוק. הדו"ח נמצא במלואו באינטרנט וניתן להורידו.

המאמר של ד"ר רוברט ג'יימס אליוט מהרשות הלאומית למיומנויות בסקוטלנד הוא נייר עמדה מרתק המצדד ברפורמה קונצפטואלית בתחומי הערכה החינוכית . אליוט מבחין בין ההערכה מהדור הראשון ( Assessment 1.0 ) המבוססת על הערכה פורמאלית , מבוססת- כיתה ומבוקרת לבין הערכה מהדור השני ( Assessment 2.0 ) שהיא אותנטית, גמישה וטבעית לסביבת הלמידה ולתוצרי הלמידה המתוקשבים והאמיתיים של הלומד כיום. אין ספק כי ההערכה מהדור השני תושפע בסופו של דבר מתהליכי התקשוב הידועים כיום באינטרנט כ Web. 2 ולכן יש להיערך לכך כבר היום כי לא נוכל להתעלם מתהליכים חברתיים וקוגניטיביים האופייניים לבני נוער ולצעירים כיום ובעתיד. ההערכה המתוקשבת כיום סיגלה לעצמה בדיוק את המאפיינים של ההערכה המסורתית ומבחינה תפיסתית היא שייכת הלכה למעשה לדור של Assessment 1.0 . במילים אחרות , היא פורמאלית , חסרת גמישות , מנותקת מההוויה של הלומדים ומנותקת מדרכי הלמידה והמיומנויות שסיגלו לעצמם הלומדים כיום בעידן האינטרנט ( Robert Elliot ).

המאמר, המבוסס על מחקר ראיונות ארוך טווח של 50 מורים חדשים במסצ'וסטס, מציג את הסיבות של העונים להתמדה בבתי הספר או למעבר לבתי ספר חדשים או לעזיבת ההוראה במהלך שלוש השנים הראשונות. מורים שחשו תחושות של הצלחה עם תלמידים ושבתי הספר אורגנו למתן תמיכה – אינטראקציות עם עמיתם, הזדמנויות לצמיחה מקצועית, מטלות מתאימות, משאבים הולמים ומבנים בית ספריים תומכים – היו בעלי הסיכויים הטובים ביותר להתמיד בבתי הספר ובהוראה בכלל ( Johnson, S.N., Birkeland, S.E ).

עבודת מחקר זו עוסקת בשיטה החינוכית המכונה Case Based Teaching וביישומה הממוחשב. שיטת הוראה זו מבוססת על הגישה לידע Case Based Reasoning, המתמקדת בחשיבה המבוססת על ניסיון קודם. גישה זו משלבת התייחסות לזיכרון, לחשיבה וללמידה. הזיכרון עפ"י גישה זו משתנה באופן דינאמי עם כל התנסות חדשה, והוא מהווה מצבור של רישומי התנסויות שחווה האדם המלווים במערך קידוד עפ"י אינדקסים. מחקר זה דן בשאלה מהו האופן האופטימאלי להצגת האירועים לתלמיד מבחינת האפקטיביות על הלמידה, כפי שהיא מוגדרת בגישת ה- Case based reasoning ומבקש לתת מענה לשאלה זו מאינטרס אקדמי והן מאינטרס מעשי (זינגר, גילה).

תמונת המצב בארץ כיום היא שרוב בתי הספר טוענים שהם עוד לא הפנימו את ההערכה החיצונית וכבר הם נדרשים לבצע הערכה פנימית. להציע שילוב בין שתי סוגי ההערכות זה קל, אבל צריך ליצור תנאים כדי שהן תוכלנה להתקיים זו לצד זו. הדיאלוג הנדרש בין שתי סוגי ההערכה מחייב העברה דו-סטרית של מידע, כך לדוגמא, לא יהיה דיאלוג כאשר מתקיימות בחינות מיצ"ב וביה"ס עצמו לא אוסף מידע. (דוד נבו)

נקודת המוצא היא שהערכה במתמטיקה צריכה להיות חלק בלתי נפרד מתהליך הלימוד, הן ברמת התלמידים והן ברמה הבית-ספרית. מחקרים מצביעים על כך שהערכה מעצבת המתבצעת כחלק בלתי נפרד מתהליך הלימוד תורמת ללומד ומקדמת אותו (NCTM, 2000). בפרק יש התייחסות נפרדת להערכת תלמידים במתמטיקה (סעיף 2) ולהערכת הוראת המתמטיקה בבית הספר (סעיף 3). בהקשר לתלמידים, בצד ההתייחסות לדרכי ההערכה הרווחות כיום מובאות הצעות לשינויים שיכולים להביא לשיפור ולקידום הלמידה. בהקשר להוראת המתמטיקה בבית הספר, מובאת הצעה לתכנית כוללת להערכת החינוך המתמטי ברמה בית-ספרית, שמטרתה ליצור מנגנון מבוקר שיביא ללמידה ברמה המערכתית. (מנור)

רשמיו של מורה לאנגלית משנת עבודתו השלישית בהוראה בבית ספר תיכון בחינוך ההתיישבותי. הסקירה מפרטת את הציפיות, הקשיים, דרכי ההתמודדות ודרכי התקשורת עם הכיתה והתלמידים (דויד סגל).

המחקר התפתח מתוך רצון לבחון ולהעריך את יכולתם של תלמידים וסטודנטים לשאול שאלות בהקשר המדעי-טכנולוגי-סביבתי-חברתי (STES) ובעקבות כך להסיק מסקנות לגבי דרכי ההוראה/למידה ותכני הלימוד הרלוונטיים. מטרת המחקר הייתה להעריך יכולת שאילת שאלות של סטודנטים במהלך קבלת החלטות בהקשר לבעיה רלוונטית מחיי היום-יום בעלת היבטים מדעיים – טכנולוגיים – סביבתיים – חברתיים. יכולת שאילת השאלות נבחנה בשני שלבים של קבלת החלטה: בשלב ראשוני לאחר הצגת הבעיה ובשלב של איסוף מידע הנדרש לבחירת האלטרנטיבה הרצויה לצורך קבלת ההחלטה. שאלות המחקר היו: 1. מהו מספר השאלות הממוצע שנשאלו על-ידי הסטודנטים בשלבים השונים? 2. מהי רמת החשיבה של השאלות שנשאלו? (אורי צולר, אורית הרשקוביץ, דוד בן חיים)

המחקר המוצג כאן הוא מחקר גישוש בין-מכללתי בתחום החינוך לחשיבה ביקורתית שנערך בקרב שתי קבוצות של סטודנטים לתקשורת משתי מכללות לחינוך, "אורנים" ו"אחווה", בשנה"ל תשס"ב. כמחקר גישוש השוואתי, מטרתו לבחון, האם אפשר להסתפק בתכנית ללימודי תקשורת כדי לחנך לצריכה ביקורתית של המדיה (המבוססת על טיפוח חשיבה ביקורתית), או שיש צורך לשלב הוראה מפתחת חשיבה בהוראת התקשורת? (מירה פוירשטיין)

המאמר מדגים סוגים של קבוצות למידה של מורים (TSG) אשר מאורגנות ונתמכות על ידי מורים, במטרה לעזור להם לחזק את התפתחותם המקצועית בתחומים בעלי עניין משותף. בקבוצות אלה, המורים הם האחראיים ללמידה העצמאית שלהם, ומקביל שואפים להגשים מטרות אישיות באמצעות אינטראקציה עם אחרים. סביבת התמיכה והאמון השוררת בקבוצות מאפשרת למורים להביע את הבנתם לגבי למידה והוראה ולאתגר אמונות ישנות. יתרונות של TSG מרובים כיוון שהן מאפשרות אינטגרציה בין צרכים אינדיבידואלים וצרכי בית הספר, וכיוון שהלמידה בהן מתמקדת בצמיחה ושינוי. הקבוצות מבנות תלות-הדדית חיובית בקרב מורים באמצעות אינטראקציות פנים מול פנים, מחזקות מיומנויות של מנהיגות ומספקות התנסויות חדשות בעשיית החלטות, תקשורת ופתרון קונפליקטים.(Shirley Lefever-Davis, Cindy Wilson, Elizabeth Moore, Andrea Kent, Scott Hopkins)

מורים טוענים ששיחות של תלמידי בית הספר יסודי מלאים בהתייחסויות לסטנדרטים. שימת לב לביטויים אלו מאפשרת לנו להבין כיצד תלמידים חושבים ולומדים. אם נכלול חשיבה של תלמידים על סטנדרטים בתהליכי הלמידה נוכל להבין טוב יותר מה אנחנו רוצים לחזק בלמידה. כמו כן זה ילמד תלמידים כיצד סטנדרט מתפתח, דבר שיהיה משמעותי גם ללימודיהם בהמשך. (אליזבא אץ הרבט, אלי בן שאולי)

פרופסור פיליפ דושי (DOCHY, FILIP ) מגדולי החוקרים בתחומי שיטות ההוראה ושיטות ההערכה באירופה ( והעורך הראשי של כתב העת Educational Research Review) הרצה בכנס הבינלאומי ה-5 להכשרת מורים במכון מופ"ת ביוני 2007 והתייחס באחד המפגשים למחקריו על הוראה מאתגרת בעיות (PBL ) . מצאנו לנכון להביא את המחקרים החשובים אליהם התייחס .

הסטנדרטים של INTASC בארה"ב לגבי מורים מתחילים מבוססים על עקרונות אלה: תוכן התחום: המורה מבין את המושגים, את העקרונות ואת מבני היסוד של תחום התוכן ('מבנה הדעת' של מקצוע הלימוד) ומסוגל ליישם אותם ביצירת התנסויות לימודיות רלוונטיות לתלמידים ובעלות משמעות בעיניהם. דרכי למידה: המורה מבין את דרכי הלמידה של ילדים ומיישם הבנה זאת בהוראה המעודדת את התפתחותם השכלית, החברתית והרגשית שלהם. שונות בין תלמידים: המורה מבין את מהות ההבדלים בדרכי הלמידה של תלמידים שונים ומיישם הבנה זאת ע"י הפעלת שיטות למידה מתאימות לכל תלמיד. אסטרטגיות הוראה: המורה מסוגל להפעיל אסטרטגיות הוראה מגוונות, כדי לטפח אצל תלמידיו יכולות של רכישת ידע, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, ומיומנויות לבצע משימות. תקשורת: המורה משתמש בדרכי תקשורת מגוונת ומנצל סוגי מדיה ואמצעי תקשורת שונים,כדי לעודד את תלמידיו לחקור, לשתף וליצור אינטראקציה עם עמיתים.

יצירת סקרנות אצל לומדים היא אחת האתגרים החשובים שאיתם מתמודדים מורים ומרצים כיום. הסקירה מסכמת שורה של אסטרטגיות לטיפוח ויצירת סקרנות אצל לומדים בסביבות למידה רגילות ומתוקשבות. בין האסטרטגיות המוצעות ליצירת הסקרנות: העלאת שאלות מעוררות עניין בראשית השיעור, יצירת עימות קונספטואלי במהלך השיעור, יצירת אווירה של שאלות לאורך כל השיעור, הקצאת זמן נאותה וסבירה לתלמידים לחקור נושאים ולהתעמק בהם, הגדלת אפשרויות הבחירה בתכני הקורס, יצירת הפתעה בתכנון השיעור, תכנון סביר של הסוגיות המוצגות בפני הלומדים כלומר, להיזהר ממורכבות יתר בהצגת סוגיות שונות כחלק מהמאמצים ליצירת סקרנות (Arnone, Marilyn P.)

מאגר המשימות בגיאוגרפיה נבנה בהתאמה לתכנית הלימודים בגיאוגרפיה לכיתה ו' בשנת תשנ"ה. המאגר משמש כלי עזר למורה בתכנון לימודי הגיאוגרפיה ובהערכתם. התפיסה הניצבת בבסיס המאגר היא התפיסה החבלית (=רגיונלית), המתייחסת אל מכלול המאפיינים הפיסיים והאנושיים בחבלי הארץ ולקשרי-הגומלין שביניהם. תשומת לב מיוחדת ניתנת לנושא איכות הסביבה (נגה ניב)