מורים והוראה

חקר המקרה הפנומנולוגי שלפנינו חקר את אופי החונכות במסגרת ההתנסות המעשית של סטודנטים להוראה בבית ספר להתפתחות מקצועית (PDS) מנקודת מבטם. המחקר בחן כיצד הסטודנטים תיארו ופרשו דרכי עבודה שעלו במסגרת תהליך החונכות בהקשר של ה-PDS, ואיזו השפעה הייתה לכך על תחושת הלמידה שלהם כפרטים וכקבוצה בבית הספר. הממצאים נאספו באמצעות תצפית משתתפת, רישומי שדה, ניתוח מסמכים ושישה ראיונות אישיים חצי-מובנים. השימוש בדימוי של "חונכות רבת-פנים" הוא ייצוג האוריסטי של הדרך בה מבינים הסטודנטים תהליך זה בביטוייו הפורמליים והבלתי-פורמליים. מניתוח הנתונים עולה שלמתמחים היו קשרי חונכות עם כמה דמויות בבית הספר: מורים חונכים, מורים עמיתים מהאוניברסיטה, תלמידים, סטודנטים-עמיתים, מנהלים, מורים והורים. לאורך שנת ההתמחות, המתמחים התנסו בפעילויות שונות כחלק מתהליך החונכות: למשל, כתיבת יומנים רפלקטיביים, תצפיות מונחות, איסוף נתונים מהכיתה, שיחות משוב, תכנון והצבת מטרות, שיחות הערכה משולשות, פגישות לא-פורמליות של מתמחים, סמינר שבועי, פרויקטים של מחקר ופיתוח ובניית פורטפוליו ממחושב. (Gimbert, B. G)

סקירה על דגמים פדגוגיים שונים של שיטת הג'יקסו כפי שמיושמים בבתי ספר בישראל. הסקירה כוללת דגם ייחודי של שילוב האינטרנט במהלך מערך הג'יקסו החינוכי. השילוב הממוחשב בא לידי ביטוי בשני נדבכים עיקריים: א. שימוש במאגרי מידע ובמנועי חיפוש באינטרנט במקום כרטיסי הפעלה רגילים ב. לכל קבוצת מומחים יש פורום ממוחשב ייעודי משלו בו הם יכולים לשתף פעולה ולהשלים את קטעי החקר הייחודים שלהם. לכל צוות יש גם אוסף כלים לעיבוד המידע דיגטלי. במערך מתוקשב זה משמש המורה כמנחה (MENTOR) ולא בהכרח כמנהל הפרוייקט. (עמי סלנט)

תיאורית המיקום מאפשרת לבדוק כיצד נוצרים יחסים ומתפתחים לאורך זמן, כיצד מבינים אותם השותפים לתהליך וכיצד ומדוע הם משתנים. תיאוריה זו יוצרת קונטקסט שבו ניתן להבין כיצד השותפים למשולש ההדרכה – חונך, מדריך פדגוגי ומתמחה, הבינו את תפקידיהם ואת תחומי האחריות שלהם כמו גם את המושג "מורה טוב". (Bullough, R.V.Jr & Draper, J.R)

מטרת המחקר היא להבין כיצד תופסות המורות את האלתור בהוראה, איך הן מיישמות אותו, האם הן מודעות אליו ולשימוש שלהן בו ואיך הן קושרות אותו לעבודה החינוכית. שאלת המחקר היא מה הן התייחסויות המורות במערכת החינוך למונח אלתור בהקשר החינוכי. שיטת המחקר היא איכותית, ומבוססת על שמונה ראיונות אתנוגרפיים עם שמונה מורות מבתי ספר שונים. הטיעון שעליו התבסס מחקר זה הוא שהאלתור הכרחי בתהליך הלמידה והקניית הידע ואכן נמצא כי שהמורות משתמשות באלתור כחלק אינטגרלי מההתרחשויות בחלל הכיתה, אך אינן מודעות לאלתור ולרוב משתמשות בו על מנת לשרוד. ממצאי המחקר מלמדים שהאלתור אינו הופך לפרקטיקה אידיאולוגית, ערכית ויצירתית אלא מהווה ביטוי לבדידותה של המורה ולהסתמכותה על אישיותה בלבד (אלונה פרץ)

כרזה היא אמצעי חשוב לתקשורת חזותית. היא מהווה תקציר מסכם ומייצג של רעיון. הנחיות להכנת כרזות, מאפיינים של כרזה מוצלחת והכרזה ככלי למידה-הוראה והערכה של תלמידים. הכרזה מהווה תקציר מסכם ומייצג של רעיון. הכרזה אינה סתם "סיכום רעיון תלוי על הקיר", אלא כלי תקשורתי המאפשר דו שיח ישיר עם הקהל. הכרזה מורכבת ממרכיב מילולי וממרכיב חזותי (מורין סהר, רותי אברהם ורותי מנדלוביץ)

קיימים שלושה סוגים עיקריים של תלקיטים: תלקיט עבודות נבחרות שבו מציגים הלומדים את העבודות הטובות ביותר שביצעו לאורך השנה.תלקיט תהליך שבו כוללים הלומדים דוגמאות המבטאות את תהליך למידתם, ולכן הוא כולל עבודות טובות וטובות פחות, ובתנאי שייצגו את התפתחותם של הלומדים בתהליך למידתם. תלקיט משולב המשלב את שני הסוגים הנ'ל. (צופיה יועד)

המאמר הנוכחי נכתב במענה לקריאה לרפורמה בשיפור תוכניות הכשרת המורים ובפיתוח מקצועי של ההוראה, שיצאה ממאגד סוכנויות חינוך וארגונים לאומיים ((Intascבארצות הברית. בתכנית זו נוסחו עשרה סטנדרטים ביצועיים המכסים את תחום ההוראה, האמורים להוות בסיס לשיפוט יכולתו של המתמחה להוראה ולזכאותו לקבלת רישיון הוראה. לפי תפיסה זו, רישיון הוראה אינו חופף לתעודת הוראה שמעניק המוסד להכשרת מורים בסיום לימודי ההכשרה, אלא נוסף עליו. סטנדרטים אלו היוו בסיס למשרד החינוך והתרבות של מדינת ישראל, גף ההתמחות בהוראה, לחבר דף סטנדרטים להערכת המתמחה בהוראה בסוף שנת ההתמחות. ההערכה תתבצע על ידי מנהל בית הספר ועל ידי המדריך המלווה. החוג לחינוך של מכללת ליפשיץ החליט לאמץ את עקרון זה, וביקש לפרט כל סטנדרט ביצוע לרמות משנה בשיטה טכסונומית. הכוונה בפיתוח כזה היא לבחון לאורו את תוכניות ההכשרה של המוסד, ולפתח בהמשך מערך הכשרה הרלוונטי לסטנדרטים אלו. הטכסונומיה המובאת במאמר זה אינה אלא ראשי פרקים של פירוט מדוקדק יותר של הסטנדרטים, שהוצג בפני מורי מכללת ליפשיץ ביום עיון שהוקדש לנושא.

אחד הפתרונות שמתגבשים בכיתות מתוקשבות בזמן האחרון הוא לעבוד על "מקצב" של שיעור: פרקי זמן מוקצבים ומגודרים מראש, שבהם המורה מבקשת מהתלמידים למלא מטלות קטנות במהלך השיעור ובודקת אותם תוך כדי. מטלות כאלה יכולות להיות לדו' להגדיר מושג , בעזרת חיפוש ברשת, או לפתור איזושהי בעיה בכוחות עצמם, ורק אח"כ לתת את הפתרון לכיתה. המורה יכולה למשל, לומר לתלמידים שיש להם 5 דקות לבצע משימה. בזמן הזה היא עוברת ביניהם ובוחנת מה הם עושים, עוזרת למתקשים ומאפשרת חשיבה אישית. בתום הזמן המוקצב היא מרכזת שוב את התלמידים, בודקת מה עשו וממשיכה. כשבונים את השיעור מאינטרוולים כאלה, השיעור הופך להיות קצבי ומאד מאתגר. הוא גם מאפשר שליטה ושחרור שליטה לסירוגין, בהתאם להחלטת המורה ( אסתי דורון ) .

הוראה-למידה והערכה רב-ממדית מספקות מענה מעניין ומאתגר להטרוגניות התלמידים ול"ריבוי האינטליגנציות" בכיתה (גרדנר, 1996; Lazear, 1999). גישה זו נוסתה במסגרת מחקר זה, בקרב תלמידי תיכון שלמדו בקבוצות באמצעות מטלות ביצוע אותנטיות, ושהוערכו באמצעות דף תצפית ומחוון. פרופיל הביצוע האישי, הקבוצתי והכיתתי שהורכב (מיפוי מפורט על שליטה במיומנויות) שימש לשיפור ולעיצוב המשך ההוראה-למידה.מטרת המחקר היא לבחון את תפיסות התלמידים שהוערכו באסטרטגיה זו: עמדותיהם כלפיה; יתרונותיה וחסרונותיה בעיניהם; תגובותיהם להערכת המורה ודרך ההערכה המועדפת עליהם (וליצקר מרים)

מצגת שהוצגה בכנוס ה-11 של הארגון לקידום החינוך המתמטי בישראל, 2004. מבט על ידע מורים למתמטיקה (נילי הירשפלד)

מטרת המחקר לבדוק היכן ניתן ביטוי לממד האישי של ידע המורים, לזהות האישית של המורים, לאמונותיהם ולתפיסתם את הראוי, בתכנית לימודים מוכתבת על ידי גורם חיצוני, הן ברמת התכנים, הן ברמת המטרות והן ברמת התוצרים המצופים (מרים הראל).

מטרת מחקר זה היא לבחון איך היבטים מסוימים מבין הסטנדרטים של ביצוע (NBPTS) באים לידי ביטוי בהוראתה של מורה מצטיינת למתמטיקה והם: האם המורה משתמשת בכישורי הוראה כלליים בכיתה הטרגונית ואם כן מה הם? האם המורה יודעת איך להעביר את הנושא הנלמד בכיתה הטרגונית? אם כן, כיצד משתקף הדבר בהתנהגויותיה או באסטרטגיית ההפעלה שלה בכיתה? המחקר נערך בכיתה הטרוגנית שבה התלמידים לומדים בקבוצות הטרוגניות בנות 4-5 תלמידים כל אחת. (נעמה עדין)

מצגת שהוצגה בכינוס ה- 11 של הארגון לקידום החינוך המתמטי בישראל , 2004 . סעיפים עיקריים : הצורך בהבנה ולא רק דקלום עובדות וביצוע פרוצדורות חישוביות .פעולות שננקטות ע"י המורה כדי להבטיח אופן למידה זה . דרך ההוראה של המורה : חושפת את הילדים למגוון של בעיות ומשימות ברמות חשיבה וביצוע שונות מדגישה מאמץ ודרכי פתרון .מתמקדת בלמידה ובהבנה מדגישה הנמקה מעודדת שיתוף פעולה ושיתוף באסטרטגיות . כל הבעיות הדגישו את משמעות האחוז כחלק מכמות וחלק משלם . המצגת מסבירה מה עושים ואיך ממחישים את ההבנה של אחוזים .

אירוע מתמטי מאופיין בכך שבמרכזו עומדת סוגיה אקטואלית בתחום החינוך המתמטי המציבה, על פי רוב, בעיה, דילמה, עימות, קיטוב או מתח כלשהו. בכל אירוע תלמיד שואל שאלה או אומר אמירה ועל המורה להגיב לדברי התלמיד. אירועים מתמטיים המשולבים במהלך ההוראה בכיתה תורמים הן לגיוון ההוראה והן להשבחתה. ניתן לשלב אירועים מתמטיים כפתיחה לנושא מסוים כדי לבדוק את הידע של התלמידים. ניתן לשלב אירועים מתמטיים במהלך נושא לימודי כדי למנועי תפיסות מוטעות וכדי לשרש תפיסות כאלה. ניתן לשלב אירועים מתמטיים בסיום נושא כדי לבדוק כיצד התלמידים מבינים פן מסוים בנושא לאחר הלימוד. ניתן גם לשלב אירועים מתמטיים לנושא הנלמד בכיתה כדי לחזור על חומר שלמדו קודם וכדי לעורר דיון מתמטי. (צביה מרקוביץ)

מטרת המחקר הייתה בחינת השינוי קְדַם-אַחַר (pre-post) בכושרי שאלת שאלות, פתרון בעיות והמשגת מושגי בסיס, בהקשרם למטה-קוגניציה, באמצעות פיתוח מכוון של כשרים קוגניטיביים מסדר גבוה יותר אצל מורים משתלמים בקורס קיץ ייחודי במסגרת הכשרת מורים למדע. תוצאות המחקר מחזקות ותומכות בפיתוח ויישום של קורסי פיתוח מקצועי, מקדמי כשרים קוגניטיביים מסדר גבוה יותר למורי מדע, וכן בפיתוח ויישום של אסטרטגיות הוראה והערכת HOCS במערכת החינוך על כל רמותיה. כל זאת – תוך פיתוח מכוּון של יכולות הרפלקציה והמטה-קוגניציה של הלומדים (אורי צולר, מרי לו, פמלה אבדר ומיגן ריורדן)

לקט מקורות מידע בנושאי הערכה של למידה מתוקשבת . סקירה מקיפה של שיטות הערכה ודו"חות הערכה בתחום הלמידה המתוקשבת , מדדים להערכת האפקטיביות של למידה מתוקשבת. קריטריונים להערכת קורסים מתוקשבים . הלקט נאסף ע"י מרכז המידע של מיט"ל באוניברסיטת בר אילן .

מצגת מעניינת ומאתגרת של הדר נץ ממכללת אורנים העוסקת בשיח כיתתי. המצגת מכסה את הנושאים הבאים: מאפייני השיח הכיתתי, דיאלוג ולמידה, הרצף השכיח בשיח הכיתתי, ז'אנרים של שיח כיתתי. הדיאלוג בכיתה הוא במקרים רבים מדומה, המורה גורמת לתלמידים להאמין כי מתקיים דיון נושאי בעוד שהלכה למעשה התלמידים מוערכים על בסיס של יחסים בין-אישיים והתנהגות. ממחקרים המצוטטים במצגת נמצא כי דיאלוג לכאורה ומונולוג בתחפושת דיאלוג נמצאו כז'אנרים הדומיננטיים. במצגת מובאים דוגמאות למונולוג בתחפושת דיאלוג, כיצד מורים יכולים לעצור את אינרציית המונולוג ולעודד דיאלוג?

מחוון ההערכה יעיל להערכת ההתנסויות של סטודנטים להוראה הכולל את פירוט המיומנויות עפ"י הקטגוריות והקריטריונים הבאים: ממד הלמידה, ממד התכנון, ממד הביצוע, ממד ההערכה, ממד הרפלקציה. רמות: ניצני שליטה, שולט, שולט היטב (עדנה בשן, מירי הראל)

למה מינוס כפול מינוס שווה פלוס? היבטים דידקטיים – כיצד בוחרים דרכים להצדיק ולשכנע. ההיבטים הדידקטיים בבחירת דרכים להוראת כפל במספרים מכוונים, שישכנעו את התלמיד ויצדיקו את פעולת החשבון במספרים מכוונים. חשיבות הדיון: מתן מענה לשאלות כיצד יש לפעול כאשר הדרך התוך-מתמטית שנבחרה לא הובנה ע"י התלמיד? האם לא כדאי להכיר גם אמצעי המחשה כלשהו, מודל חוץ-מתמטי אותו ניתן ל"שלוף" בעת הצורך, כזה שיצדיק את הפעולות החשבוניות על המספרים המכוונים? ואם כן, מה הקריטריונים לבחירת מודל כזה. (יהודית בר-תקווה)

אתר חממ"א הוא חדר מורים וירטואלי באינטרנט, שהתפתח במשך חמש שנים במסגרת הצוותים המתוקשבים של מכון מופ"ת. צוות הפיתוח כלל חברות משלוש מכללות: אורנים; בית ברל וקיי. בתשס"ד הועבר האתר לגף הסטאז' האחראי בפועל לאוכלוסיית היעד של המתמחים בהוראה במשרד החינוך. (בבי טורניאנסקי, אלקה יפה, זהבה שלם)