מורים והוראה

שימוש בפורטפוליו קשור ל: התפתחות מקצועית או בהקשר להסמכה מקצועית, ותנאי השימוש בו: חובה או וולנטרי. שימוש בפורטפוליו גורם להתפתחות מקצועית גם לטווח ארוך. (Kari Smith, Harm Tillema)

המאמר הנוכחי סוקר את המאפיינים הייחודים של תכנית ההתמחות בהוראה במחוז אונטריו בקנדה שהחלה בשנת 2005. הקנדים למדו מתוכניות ההתמחות של מורים מתחילים בארה"ב, הפיקו לקים וניסו לבנות תכנית יותר מאוזנת ויותר יעילה. הנדבכים העיקריים של התכנית הקנדית הם הנחייה רציפה, פיתוח מקצועי של פרחי ההוראה והערכת יכולות הוראה מעשיות בכל שלב ושלב. בגיבוש התכנית והפעלתה משתפים פעולה מכללת אונטריו להכשרת מורים וגורמי ההסמכה לרישוי להוראה מטעם מחוז אונטריו (Larry A. Glassford, Geri Salinitri)

מחקר שנערך בארה"ב ביקש לבדוק את ההבדלים בין מורים מנוסים ומורים מתחילים לגבי שימוש בשיטות חשיבה גבוהות (HOTS) בהוראת היסטוריה. ממצאי המחקר תומכים בהשערה כי פיתוח והתנסות מדורגת של מומחיות הוראה בקרב מורים יש בהם כדי לשכנע מורים לעבור לאימוץ מיומנויות חשיבה גבוהים על חשבון הוראת תכנים לשמה. עם זאת, מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות בתחומי פיתוח החשיבה (HOTS) אינם ממהרים לעבור ללמד בשיטות הוראה המטפחות חשיבה. מן הממצאים עולה אולי כי הסיכוי להטמעת מומחיות בהוראה בתחומי פיתוח החשיבה בקרב מורים חדשים הוא לעתים גבוה יותר מאשר בקרב מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות (Bruce Torff)

התפתחות מקצועית מתרחשת אם כך כתוצאה מתהליכים לימודיים –התנסותיים מתמשכים, בהקשר נתון, המכוונים לרכישת ידע שלם וקוהרנטי, לרכישת תובנות, להבהרת עמדות, ולרכישת רפרטואר של פעילויות שמורה זקוק להם כבסיס לפעילות יום יומית בעבודתו.כתוצאה מכך רוב התפתחותו המקצועית של המורה מתבססת על למידה בעבודה. זוהי למידה ללא מילים, ידע שמורווח במהלך ההתנסות. אחד הדברים שמבחינים בין מורים בשנתם הראשונה לבין מורה אומן היא היכולת של האחרון לנתח סיטואציות הוראה ולרכוש רפרטואר רחב של אסטרטגיות הוראה. (Vonk J.A.C)

תיאור הקורס שבו נערכה ההערכה-עצמית של תרומה ללמידה באמצעות פורומים. המצגת כוללת את הפרקים הבאים: העקרונות עליהן התבססו הפיתוח והשימוש בהערכה-עצמית מעצבת של השתתפות סטודנטים בפורומים מקוונים, הרציונל של הערכה-עצמית מעצבת של שיח בפורומים, החשיבות והיתרון של שימוש בפורום מתוקשב להערכת למידה, איך נעשית הערכה – מרכיבי המחוון להערכה-עצמית, תיאור תהליך הערכה-עצמית מעצבת – כולל דוגמאות, תגובות סטודנטים למחוון ההערכה-עצמית של למידה בפורומים (רפי דודזון)

הסטנדרטים הנהוגים בארה"ב מגלמים את כל הידע המחקרי והיישומי בנושא הוראה טובה. הם מתייחסים לביצוע ומגדרים קריטריונים להערכת ביצוע מיומן בתחום ההוראה. ביסוד 'הסטנדרטים בהוראה' עומדת ההנחה שהוראה טובה היא הוראה מקצועית, שמטרתה לענות על צורכי הלימוד של כל התלמידים והיא מעוגנת בקהילה מקצועית. הנהגת סטנדרטים עשויה לעודד מורים להשתכלל מבחינה מקצועית, להפיק עניין רב יותר בעבודה וליצור תפקידים נוספים עבור המורים בפיתוח תוכניות לימודים, בהערכה, בהכשרת מורים וכו' (נירה חטיבה)

מורים שהשתתפו בקורס שנתי להוראת המדעים שיפרו באופן מובהק את הידע שלהם ואת ההבנה במדעים ובהוראת המדעים. התברר, שהתפתחות הידע המקצועי של המורים הושפעה במיוחד מהחשיפה לדרך תפיסתם של תלמידיהם את המושגים המדעיים. (נעמי וקס)

מרבית הסטודנטים להוראה הלומדים בביה"ס לחינוך באוניברסיטת קליפורניה נדרשים זו השנה החמישית לתעד את תהליכי ההוראה והלמידה המשמעותיים שלהם בפורטפוליו ממוחשב. התיעוד בפורטפוליו הממוחשב כולל קטעי וידאו דיגיטאלי לצד דוגמאות ודגמים על גבי קבצי PDF. כל סטודנט לומד להפיק את הפורטפוליו הממוחשב שלו ע"ג תקליטור CD-ROM. הדחיפה העיקרית להתפתחות תכנית ההערכה המבוססת על פורטפוליו ממוחשב ניתנה כאשר מחלקת החינוך של קליפורניה הכריזה בשנת 2003 על מדיניות ה-TPA. מדיניות רשמית זו להערכת מורים קידמה בבתי הספר לחינוך במדינת קליפורניה את המעבר להערכת פרחי הוראה מבוססת פורטפוליו ממוחשב ( Brian Reilly).

מטרת המחקר היא לזהות ולתאר את המודל המנטלי בפעולה אודות הלמידה אצל מורים המלמדים את נושא השואה, נושא לימודי היסטורי המשלב היבטים אינפורמטיביים, אמפתיים וערכיים. המחקר חושף ומתאר את המודל מנטלי בפעולה של מורים אשר לימדו נושא בהיסטוריה ונמצא, כי המודל המנטלי שלהם מורכב לא רק מהיבטים אינפורמטיביים, אלא גם אמפתיים וערכיים. באשר להוראת ההיסטוריה, המחקר הזה מאיר באור חדש ומנסה לגשר על היחסים בין הוראת היסטוריה לבין הלמידה. הוא קובע כי יש להבין את פעילות ההוראה של המורה להיסטוריה דרך המודל המנטלי הסמוי ועל סמך עקרונות שמכוונים את ההוראה ביחס ללמידה. (גדי ראונר)

רשת המורים לגיאוגרפיה (http://geography.boker.org.il) מופעלת על ידי צוות מרכז התקשוב במדרשת שדה בוקר. היא פועלת כ- 4 שנים. במרבית ימי השנה מתקיימת ברשת (באתר, בפורמים וברשימת התפוצה) פעילות של מורים הכוללת חיפוש חומרים, משלוח חומרי הוראה ולמידה למאגר המידע ודיון ברשימת התפוצה בנושאים שונים. (חנה סיון)

דיווח של ד"ר רלי ברינקר מהשתתפות בכנס AERA בניו-אורליאנס 2002. לקחים מיישום הסטנדרטים החינוכיים במדינת צפון קרולינה והנסיון ליישום סטנדרטים חינוכיים באילנוי.

ביצוע משימות חישוב בעל-פה – משימות אריתמטיות, מחדד את הבנת התכונות של המספרים ואת הקשרים ביניהם. במאמר זה מובאות דוגמאות למשימות אשר בחלקן מתאימות לבית-הספר היסודי, אך בודאי מעניינות גם בחטיבת הביניים, ודוגמאות המזמנות שימוש בתבניות אלגבריות ובנוסחאות הכפל המקוצר ומתאימות לחטיבת הביניים (יפים כץ, מאיה כץ)

התבוננות מכוונת", הינו כלי להערכת התנהגויות לימודיות. הכלי פותח על ידי מכון הנרייטה סאלד בשיתוף המחלקה למשוב הבית ספרי שבמשרד החינוך. מטרתו הייחודית של הכלי היא הבניית ההתבוננות האינטואיטיבית של המורים בתלמידיהם. מטרת ההתבוננות הינה אפיון התנהגויות לימודיות לצורך בחירת אסטרטגיות הוראה יעילות יותר. הציפייה היא ששימוש באסטרטגיות הוראה יעילות ישיא את הישגי הלומדים.

אחד הקשיים של המורה המתחיל נוגע למערכת היחסים עם ההורים. אחד היבטים בסוגיה רגישה זו היא הקושי של המורים לשתף הורים בחיי הכיתה מבלי שהמורה יחוש מאוים כמי שנתון לבחינה מדוקדקת מצדם. מאמר זה מבוסס על מחקר שבדק את דפוסי התקשורת בין מורים בתחילת דרכם המקצועית לבין הורים, על מנת לבחון את ההשלכות של פרשנות המסרים התקשרותיים על תפקודם של המורים. (ורד מנצל)

מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את המודל המנטלי בפעולה על אודות למידה של מורים-אמנים המלמדים אמנות חזותית. מהמחקרים עולה כי למורים המלמדים חשבון והבנת הנקרא בכיתות א', יש מודל מנטלי בפעולה כללי על אודות למידה. במחקר הנוכחי, בחרנו לבדוק את גבולות כלליות המודל המנטלי שנמצא במחקרים קודמים. כדי לבדוק את גבולות הכלליות של המודל הקיים, בחרנו תחום דעת השונה במהותו מתחומי הדעת שנבדקו במחקרים הקודמים – אמנות חזותית. שאלת המחקר: האם למורים-אמנים המלמדים אמנות חזותית יש מודל מנטלי בפעולה על אודות למידה, ואם כן, מה טיבו? אוכלוסית המחקר במחקר הנוכחי השתתפו 20 מורים-אמנים בעלי רקע שונה (מין, מקום הוראה, השכלה, ותק בהוראה וגיל) ומורים המלמדים תחומים מגוונים של האמנות החזותית (ציור, פיסול, עיצוב וצילום).

סקירת מחקרים המתעדים ובודקים את הלם הפגישה הראשונה של המורה המתחיל עם בית הספר. המחקרים מציעים דגמים שונים של ליווי מורים חדשים, ומתעדים את השינוי המתרחש תוך כדי התאקלמות המורה המתחיל בעבודתו.

הקראת סיפורים והדיון בהם כאמצעי לפיתוח אינטליגנציה רגשית מהווים דוגמא מובהקת לפעולה ראשונית למניעת בעיות נפשיות. זהו אמצעי זמין, הניתן להפעלה בקלות יחסית על ידי ההורים ואנשי חינוך. הכישורים השונים הכלולים במושג אינטליגנציה רגשית מהווים מיומנויות יסוד החיוניות לתפקוד בחברה האנושית המורכבת, ורבת הדרישות. כישורים אלה מאפשרים עמידה בפני מצבי משבר, הפחתה של פתולוגיה נפשית, והתמודדות יעילה עם אתגרי גדילה והתפתחות. ילדים צעירים חסרים במיוחד את המורכבות הקוגניטיבית ואוצר המילים לשם ביטוי מגוון רגשותיהם. לכן, סיפורים המשקפים את מורכבותם הרגשית, יש השפעה משחררת רבת עוצמה, בכך שהם מאפשרים לילדים "להרגיש שמישהו מבין אותי ". בנוסף, על ידי יצירה, קריאה והצגת הסיפורים בעצמם, הם עוברים לרמה אחרת של שליטה רבה יותר, רמה המאפשרת להם לגעת באחרים ולאפשר להם להבין את חוויותיהם (עמירם רביב, מוריס אליאס)

מחקר אשר בדק את השימוש בדרכי הערכה חלופית בקרב מורים בבתי ספר תיכוניים. המחקר כלל 50 מורים שלמדו בחטיבה העליונה בשבעה בתי ספר מתוך האחד עשרה שנלווים לפרויקט "בגרות 2000". מורים אלו הושוו ל-119 מורים שלא השתתפו בפרויקט, אולם למדו בבתי הספר הנלווים לפרויקט. נמצא ששכיחות כלי ההערכה במקצועות השונים היא תלוית מקצוע. מקצועות המדעים הפעילו מגוון רחב יותר של כלים משאר המקצועות. מבדיקת השיקולים השונים שמנחים מורים בבחירת כלי הערכה חלופיים, ניתן לומר באופן כללי, כי השיקול הדיסציפלינארי הוא הבולט ביותר במערכת שיקולי הדעת של המורים בבחירת כלי ההערכה, אחריו בולטים גם שיקול הלומד בהקשר, והשיקול הפדגוגי. (רעיה לוי, נאווה מסלובטי)

ניסיון מעניין לעשות שימוש מקורי בכלי החשיבה הפרקטיים שמציעה תורת האילוצים בחינוך. הניסוי נעשה במסגרת קורסי חינוך במכללה להכשרת מורים. במסגרת קורסים אלו נחקר תהליך היישום של כלי החשיבה והשפעתם על הלומדים ועל מנחה הקורס. התוכן הלימודי: הדגמת האסטרטגיה בקורס חלופות בהערכת הישגים, קורס בו נעשה שימוש בשלושה כלי חשיבה של תורת האילוצים. (גילה גלטר)

במאמר הזה משווה וירג'ינה ריצ'רדסון בין שתי גישות לשינוי אצל מורים. בעקבות ההשוואה היא בוחנת שני סוגי דגמים לפיתוח צוות: דגם ההכשרה (The training model) ודגמים רפלקטיביים ושיתופיים (The reflective and collaborative models) ובודקת כיצד מתייחס כל דגם לשינוי המורים. מאמרה נשען על ניסיונה האישי, על מחקרים שעשתה ועל ספרות מחקר רחבה. על פי ניסיונה של ריצ'רדסון, הדעה שהמורים אינם משתנים ושהם מתנגדים לשינוי כי הם נוטים לדבוק בהרגליהם והשינוי מעורר בהם אי נוחות, כמו שקורה לכל בני האדם, היא דעה מוטעית ביסודה; למעשה המורים משתנים כל הזמן. אמנם לעתים קרובות המורים מתנגדים לשינוי שאחרים יוזמים ומנהלים, אך הם משתנים כאשר השינוי נעשה ביזמתם ומתוך צורך פנימי שלהם. (Virginia Richardson)