מורים והוראה

סיפור סיפורים עשוי להיות גישה הוראתית רבת-עוצמה למשיכת תלמידים ולקידום למידה מתוקשבת. אולם, ידוע יחסית מעט על האופן שבו ניתן להחיל סיפור בהקשר של תהליכי עיצוב הוראתי שיטתי וטענות אודות יעילות של סיפור סיפורים בהכשרה וחינוך הן בעיקר אנקדוטיות ותיאוריות בטבען, עם מעט נתונים אמפיריים אם בכלל לתמיכת הטענות הקשורות. במאמר זה, המחברים מתארים את העיצוב, הפיתוח ובחינתם של שני קורסים מקוונים אשר החילו גישה חדשנית של סיפור סיפורים בעיצוב הוראתי, כולל נתוני הערכת הכשרה ברמה I ורמה II שנאספו מלמעלה מ-100 מחנכים אשר השלימו את שני הקורסים לאורך תקופה של תשעה חודשים ( Hirumi, A., Sivo, S., & Pounds, K) .

מורים (נועזים) משנים את דפוס ההוראה שלהם בכיתה , הם יוצרים קונפליקט עם מערכת הציפיות של בית הספר והתלמידים התלמידים נקלעים לדיסוננס קוגניטיבי – הלמידה החדשנית אולי טובה אבל… מסקנה: המורים (הנועזים) צריכים להימנע מ"בדידות מערכתית" ולנסות להוביל שינוי מערכתי. על המורים (הנועזים) המבקשים לנסות הוראה ולמידה אחרות להכיר בקשיים הצפויים הנובעים מניסיון זה. התלמידים נקלעים לדיסוננס (במחקר הראשון), ואולי אף להכחשה (במחקר השני); תוצאת ההתנגשות בין הפדגוגיה הבית ספרית הדומיננטית לבין הפדגוגיה האלטרנטיבית ה"חתרנית" היא מטען רגשי מורכב. את המטען הזה צריך לברר ולפרק ( לינור הדר ועמוס אבישר).

חינוך אחר, למשל למידת חקר בקבוצות קטנות, בנוי על מוטיבציה פנימית של הלומדים , מוטיבציה פנימית מתפתחת כאשר נענים לצרכים חיוניים: תחושת מסוגלות, אוטונומיה וקשר כדי להיענות לצרכים אלה יש ללמד בצורה אחרת . מסקנה: רצף הוראה־למידה מטפח מוטיבציה פנימית. מאמר זה יציג רצף הוראה־למידה בן ארבעה שלבים, המיועד לחזק את המוטיבציה האוטונומית של התלמידים ואת הנכונות שלהם להתמודד עם אתגרי למידה. מוטיבציה אוטונומית חיונית במיוחד לגישות של חינוך אלטרנטיבי שבונות על המעורבות של כל תלמיד בלמידה, למשל למידת חקר בקבוצות קטנות. ( אבי עשור) .

מטרת המחקר האקספלורטיבי המוצג במאמר זה הייתה לאפיין את הדרך שבה מורים מעריכים את עצמם תוך שימוש בנוהל הערכה-עצמית שכלל הערכה עצמית והערכת-עמיתים . מושא ההערכה: כישורי מורים לטיפוח חשיבה רפלקציה בקרב תלמידים בבית-ספר תיכון מקצועי. בספרות צוינו כמה השפעות של שימוש בקריטריונים בהערכה עצמית של מורים: מתן תובנות לחוזקות וחולשות (Ross & Bruce, 2007), סיוע במיקוד תשומת הלב בהיבטים חדשים של ההוראה (Seidel et al., 2010), תמיכה בפיתוח מושגים של הוראה טובה ויצירת תקשורת בין המורה לבין הפרקטיקה שלו (Van Diggelen, M., Van Brok, P., & Beijaard, D).

מאמר זה משתמש בתיאוריה מתחום הסוציולוגיה של החינוך כדי לחקור את הקשרים בין התפיסות של המנטורים לבין התפיסות של עמיתיהם לגבי אחריות קולקטיבית בבית הספר ולגבי תדירות האינטראקציות שלהם עם מורים חדשים (Hong Qian, Peter Youngs, and Kenneth Frank, 2013).

בעידן של ידע משתנה, אמיתות מתחלפות, ומהפכות שיתוף, בעולם בו המחשבון מחשב במקומנו, מערכת הניווט מנווטת במקומנו, וגוגל מספקת תשובה לכל שאלה, נשאלת השאלה בשביל מה אנחנו צריכים לטרוח, לשנן ולצבור בזיכרוננו ידע. כמה טוב, נוח ויעיל היה אם בית הספר היה מלמד חשיבה, ומניח לידע להישמר ולהתעדכן בשבבי מחשב קטנים, מעין מגברי זכרון אישים. האם הדבר אפשרי? האם מוחנו בנוי ומוכן לאפשרות הזו? ומה יש לחקר המוח להציע לדיון בסוגיה זו? המאמר דן מנקודת המבט של חקר המוח בנושא לימוד ידע מול לימוד חשיבה, שאלה שדומה שהופכת לרלוונטית יותר עם התפתחות הטכנולוגיה, וקצב גדילת והשתנות הידע ( יעל עדיני ) .

מחנכים ומנהלים מחפשים דרכים להכין את התלמידים לעתיד. במאמר זה, המחברת מציעה ארבעה כללים החיוניים ללמידה במצאה ה-21:ההוראה צריכה לשים את התלמיד במרכז, החינוך צריך להיות שיתופי, ללמידה צריך להיות הקשר ובתי הספר צריכים להשתלב עם החברה(Jennifer Nichols, 2013)

פרופסור נירה חטיבה הוציאה לאור במרץ 2013 שני ספרים על סקרי ההוראה על ידי הסטודנטים. שני הספרים ביחד מציעים מכלול מועיל ושימושי מאד על סקרי ההוראה בחינוך הגבוה. הספר Student ratings of instruction: A practical approach to designing, operating, and reporting שבו 220 עמ' מציג בסיס תיאורטי/מחקרי של מה "עושה" הוראה יעילה ברמת החינוך הגבוה, וממשיך בהצעות והנחיות לעיצוב שאלוני הסקרים שיתבססו על התיאוריות של הוראה יעילה ושיהיו תקפים ומהימנים ( נירה חטיבה) .

לימור ליבוביץ מציגה בבלוג שלה תובנות מעניינות וחשובות לגבי הפעלת תלמידים וייצוגים חזותיים . היא טוענת "שאסור להשאיר את הביטוי החזותי בתחומי חדר האמנות, אנחנו מפסידים את היכולת של רוב התלמידים בכיתה לבנות משמעות בלמידה, מאבדים את הקשב והעניין שלהם בתוכן השיעור, מקטינים את מספר המשתתפים הפעילים בשיעור, ולא פונים למגוון הלומדים בכיתה" ( לימור ליבוביץ) .

הכותבת טוענת כי שאלות חיוניות מאותתות שחינוך אינו רק למידה של "התשובה" אלא לגבי למידה כיצד ללמוד. והשאלות החשובות ביותר הן אלה שנשאלות על ידי התלמידים כאשר הם מנסים להבין מידע ונתונים. אלה שאלות המאפשרות לתלמידים לחשוב עליהן בעצמם ( Jackie Gerstein 2013).

מי שמלמד שוכח אולי לפעמים שבכיתה יכולים להיות לומדים רבים שנערכים ללמידה כמו שנערכים לקרב. תלמידים רבים כמעט ולא מצליחים ללמוד מרוב לחץ לקראת או במהלך הלמידה. 20 טיפים קלים ליישום מפחיתים את הלחצים של הלומדים. הטכניקות מציגות את החשיבות שבהצגת התמונה המלאה של תהליך הלמידה, את הרגישות הנדרשת לחוויות למידה קודמות של קהל היעד, כיצד לנהל אכזבה בקרב הלומדים ומדוע לשלב מוזיקה, תזונה נכונה ומדיטציה של חמש דקות במהלך יום הלמידה ( אתר חברת מתודיקה) .

המחבר תוהה מה הופך את תכניות החונכות וההתמחות לאפקטיביות עבור מורים חדשים? המחבר טוען כי אין זה חשוב שלמערכות או לבתי הספר יש תכניות חונכות והתמחות, אלא חשוב כיצד תכניות אלה פועלות (Ben Jensen, 2013).

המאמר מציג סקירה מעמיקה ומעניינת של מחקרים על משוב מעריך בהשכלה הגבוהה שהתבצעו בין השנים 2012-2000. במוקד הסקירה – משוב שסטודנטים מקבלים במהלך לימודיהם ממקורות שונים. מטרות הסקירה: א) לבחון את אופי המשוב המעריך בהשכלה הגבוהה באמצעות סקירה שיטתית של הספרות, ב) לזהות ולדון בתמות ובשיח דומיננטיים ולשקול פערים בתוך הספרות המחקרית, ג) לחקור את הרעיון של "פער המשוב" (feedback gap), ד) לדון בהשתמעויות למחקר ולמעשה עתידיים (Carol Evans).

מאמר זה מפתח את המטאפורה המוכרת של הוראה כביצוע לקראת הגדרה של הוראה כפעולה ביצועית, שבה הפעולות והמלים מכוונות כדי להשפיע על שינויים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים בלומדים. המחבר טוען שהוראה מורכבת מפעולות דיבור פדגוגיות שההשפעות הנצפות והבלתי נצפות שלהן על הלומדים חורגות מכוונת המחבר ומהתחזית המדעית. ניסיונות לרכך את עודף ההשפעות הללו תורמים עצמם להגדרות של האפקטיביות של המורה שנכתבו על ידי מכשירים ומוסדות מחקר המבוסס מבחינה מדעית ( Liew, Warren Mark., 2013).

Alberta Education בקנדה פיתחה תכנית לימודים חדשה למתמטיקה כדי להפוך את הוראת המתמטיקה לשיטות המונעות על ידי חקירה. המורים ב-Alberta הפזורים מבחינה גיאוגרפית הופכים את הלמידה המקצועית המקוונת לחלופה רצויה לסדנאות. שלושה עשר משתתפים הפזורים גיאוגרפית, הכוללים עשרה מורים, דוקטור למתמטיקה, ושני מומחים להוראת המתמטיקה, שיתפו פעולה בקהילה מקוונת של למידה מקצועית כדי לבנות ידע עבור הוראת המתמטיקה. מאמר זה מתאר ומפרש את הניסיונות המשותפים של הלומדים בתוך קהילת הלמידה הסינכרונית המקוונת שהתמקדה בחקירה ממוקדת העשירה בדיסציפלינה של המתמטיקה (Francis-Poscente, K., & Jacobsen, M., 2013).

מאמר זה מתאר את המאמצים של תכנית אחת להכשרת מורים, שבה נעשה שימוש בפייסבוק כדי לספק תמיכה מתמשכת והתפתחות מקצועית עבור המורים החדשים (Denise Staudt; Norman St. Clair, 2013).

כדי להצליח בלמידה מאותגרת בעיות ובלמידה מבוססת פרויקטים, הסטודנטים חייבים לקחת אחריות על תהליך הלמידה על ידי קביעת מטרות, פיקוח, עשיית רפלקציה, ותמיכה בהנעה שלהם מתחילת הפרויקט ועד סופו. מאמר זה מתאר את המאפיינים של סביבת הלמידה הספציפית ואת פרקטיקות ההוראה שנראה כי הן מטפחות את האחריות של הסטודנט ללמידה בכל שלב של למידה מאותגרת בעיות, במטרה לתת הנחיות למחנכים לגבי פיתוח למידה מווסתת עצמית (SRL) בלמידה מאותגרת בעיות (PBL), ובסופו של דבר, פיתוח היכולת וההנעה של הסטודנט ללמוד (English, M., & Kitsantas, A., 2013)

הכלכלן גארי צ'מברליין רצה לבחון האם האיכות של המורה יכולה להשפיע על תוצאות לטווח ארוך מעבר לציונים במבחן.הוא מצא במחקרו כי סביר מאוד שהתלמידים ילמדו במכללה וירוויחו יותר כסף מאוחר יותר אם היה להם מורה טוב בבית הספר (Gary Chamberlain, 2013).

שימוש ב"קליקרים" בכיתה מקדם למידה פעילה ומגביר את מעורבות התלמידים בשיעורים. אנונימיות המשוב מאפשרת השתתפות פעילה ללא חשש מביקורת וכך עשויים הקליקרים להוות טכנולוגית סיוע המחזקת תפקוד תלמידים לקויי למידה המאופיינים ברמה נמוכה של הישגים, יעילות הביצוע, מוטיבציה והערכה עצמית. לוחות אינטראקטיביים מאפשרים הצגת תכני מולטימדיה אשר תומכת ברכישת ידע. עם זאת, השתתפות פעילה בשיעורים בשילוב לוחות אינטראקטיביים נמוכה מהשתתפות בשיעורים בשילוב קליקרים. מחקר זה בוחן באיזה אופן טכנולוגיית למידה (קליקרים ולוחות אינטראקטיביים, לוחות אינטראקטיביים לבדם, ולמידה ללא טכנולוגיה) באינטראקציה עם רמה אקדמית של תלמידים (מכיתת מצוינות, כיתה רגילה וכיתה מקדמת של תלמידים לקויי למידה) משפיעות על הישגים, חווית הלמידה, יעילות הביצוע, מוטיבציה ללמידה והערכה עצמית ( אדוה ברזל-רובין , אינה בלאו ) .

שימוש בכלי מדידה והערכה מתקדמים, כמו "עץ הערכים" שפותח בעיריית ירושלים מציג בצורה ממוקדת את מצבו של בית הספר בתחומים ערכיים, ניהוליים ופדגוגים ויכול לתת תמונה ברורה יותר להורים – שברובם אינם אנשי חינוך. העץ, אשר שימש עד היום בעיקר את המנהלים וסייע בידם לקבל תמונה רחבה יותר והחלטות מושכלות יותר בבית ספרם, הופך פתוח לציבור ומאפשר גם להורים, לראשונה בישראל, לקבל מידע חיוני על המצב בבית הספר -באופן מוחלט ובאופן יחסי לבתי ספר דומים. כדי להמעיט בעיוותים, בכל מדד שיפורסם על בית הספר יוכל המנהל להוסיף ולפרט בהסבר מילולי.