מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

שותפויות מחקר-פרקטיקה (RPPs) התפתחו תיאורטית במהלך העשור האחרון והן כעת תחום מתרחב במהירות של רפורמה במחקר ובפרקטיקה החינוכית. ספרות המחקר מתארת שותפויות כאלה כשיתופי פעולה ארוכי טווח והדדיים בין מורים וחוקרים החוקרים בעיות פרקטיות. חוקרים ואנשי מקצוע עובדים יחד ברוח של הדדיות כדי לפתח שאלות מחקר, לאסוף נתונים, ליישם התערבויות ולנתח ולהשתמש בממצאים. מחקר והוראה צפויים להיות רלוונטיים יותר למדיניות ולפרקטיקה כאשר מורים וחוקרים עובדים יחד מתוך כבוד ואמון הדדיים. למרות ש-RPPs חולקים מאפיינים רבים, הם יכולים להשתנות משמעותית בתצורות ובאינטראקציות של השותפים, בעוצמת העבודה ובתפוקות הצפויות.

למידה מבוססת סימולציה היא טכניקה המדמה את תוואי הבית ספרי השטח וממחישה את תנאי הזירה המקצועית העתידית למטרות למידה, תרגול מיומנויות יסוד ורכישת כישורים נחוצים. השימוש בסימולציות החל בעולמות הרפואה והצבא, ומשם גלש לתחומי דעת נוספים כמו הכשרה להוראה, סיעוד ותחבורה. הגם שסימולציות נחשבות ומוכחות ככלי יעיל בתחומים אלו, בשדה ההכשרה להוראה תחום השימוש בסימולציות נחשב כנמצא בראשית דרכו.

מחברת המאמר מאמינה שלמדעי המוח יש פוטנציאל לשפר את דרכי ההוראה והלמידה, אבל שאפשר לממש את הפוטנציאל הזה רק על ידי האנשה של השפה הטכנית ביותר של מדעי המוח. לדוגמה, באמצעות מדעי המוח, אנו מתחילים להבין מדוע רבים מהתלמידים מציגים ביצועים גרועים בבחינות כאשר אנו בטוחים למדי שהם יודעים את החומר.

 פדגוגיה רלוונטית תרבות (פר"ת) מייחסת חשיבות רבה לרקע ההיסטורי, הגזעי, הדתי, האתני, התרבותי או הלאומי של התלמידים. מטרתה המרכזית היא לוודא את השתלבותן, הכלתן והיטמעותן של אוכלוסיות המיעוט במערכת החינוך. פר"ת יכולה לבוא לידי ביטוי ברבדים שונים בבתי הספר:

הפילוסוף עמנואל קאנט תפש את הקשר בין היפה לטוב בעיקר כיחס אנלוגי – יחס של דמיון צורני, השוואה והקבלה. על יסוד תפישה זו הציג קאנט רעיון גָלמי, ולפיו החינוך האסתטי עשוי לשרת כהכנה נפשית את גיבוש האישיות המוסרית. דהיינו, את האדם המחוקק והקובע באורח אוטונומי כללֵי התנהגות תוך כדי השעיית האינטרסים האנוכיים שלו

אפלטון, שנקט עמדה דומה לזו של מורו באשר למהות החינוך, המשיל את התהליך הפדגוגי להסבת הראש אל הכיוון הנכון, פעולה שהמחנך גורם לתלמידו כדי שהלה יראה בעצמו את הדבר הנכון, בהנחה שכושר הראייה – דהיינו הכשרים המנטאליים והאינטלקטואליים – נמצא בקרבו מלכתחילה.

הפילוסופיה של החינוך מתמקדת בניסיונות להגדרת מהות החינוך ובבחינות ביקורתיות של מציאויותיו השונות. בכך היא עשויה גם להציב מודלים אידיאליים של חינוך, להגדיר את הראוי ביחס למצוי, או לפחות לחשוף את הלא-ראוי שבמצוי. העיסוק בה עשוי לסייע למורים ולתלמידים לקיים תהליך של רפלקסיה עצמית ביחס לכמה מהנדבכים החשובים בחייהם

במחקר זה נבדקה ההשפעה של תוכנית התערבות מתמטית ומוזיקה בכיתות ד', בהשוואה לבני גילם שקיבלו הוראת מתמטיקה ומוזיקה סטנדרטית. תוכנית ההתערבות הרב-תחומית נועדה להעשיר את הידע בשברים בשני התחומים: שברים במתמטיקה וקצב במוסיקה; וכן לפתח את החשיבה היצירתית של התלמידים לקראת רכישת מיומנויות מתמטיות ומוזיקליות

בני דור ה-Z הם ילידי השנים 2013-1997. הצעירים שבהם לומדים בכיתה ד'; המבוגרים הם בני 27 שכבר השתלבו בשוק העבודה העכשווי והמשתנה, אולי כמורים מתחילים, או שהם עדיין סטודנטים באקדמיה – בחלק מהמקרים כתלמידים במכללות להוראה. על מערכת החינוך להכיר את מאפייניהם ואת צורכיהם. פרויקט מיוחד של פורטל מס"ע – פרק ב'

בני דור ה-Z הם ילידי השנים 2013-1997. הצעירים שבהם לומדים בכיתה ד'; המבוגרים כבר השתלבו בשוק העבודה העכשווי והמשתנה, אולי כמורים מתחילים, או שהם עדיין סטודנטים באקדמיה – בחלק מהמקרים כתלמידים במכללות להוראה. על מערכת החינוך להכיר את מאפייניהם ואת צורכיהם. פרויקט מיוחד של פורטל מס"ע – פרק א'

ספר זה עוסק בחינוך, דהיינו בנושא המוכר לכל אחד מאיתנו באשר הוא אדם: "האדם הוא הברייה היחידה הזקוקה לחינוך" (עמנואל קאנט). ואכן כל בני האדם התנסו בחינוך בהיותם חניכים ותלמידים, ורוב בני האדם התנסו בחינוך גם בהיותם הורים ומחנכים. בקובץ המאמרים הנוכחי עיונים (בעיקר פילוסופיים) בנושאים שונים ובהיבטים שונים של החינוך. החינוך הוא מעש (פרקסיס) בעיקרו; הספר שלפנינו הוא (רק) עיונים בחינוך, המבקשים להאיר באורח תאורטי עניינים שונים ותובנות מסוימות באשר לתחום הרחב, הבלתי-נדלה, של מלאכת החינוך.

מחקר זה בדק האם חשיבה יצירתית משתפרת באמצעות שימוש בתוכנית התערבות המבוססת על שלושה סוגים של אינטראקציות רב-משמעיות בין תמונה לטקסט בתוך יצירות אמנות. נראה כי תוצאות המחקר מספקות תמיכה ראשונית בפיתוח תכניות לימודים תוך שימוש באינטראקציות רב-משמעיות בין טקסט לתמונה כדי להגביר חשיבה מסתעפת

מטרת המחקר הייתה להבין האם ועד כמה מידת המוטיבציה משפיעה על יכולות הקריאה בקרב תלמידים דוברי עברית? הממצאים מראים כי תלמידי הקבוצה שהשתתפה בהתערבות תפסו עצמם כקוראים טובים, הכירו היטב בערך ובחשיבות של קריאה והפגינו יכולות קריאה בקול-רם טובות בהרבה. מכאן, לא רק שסביבת הלמידה והגישה הפדגוגית מגבירים מוטיבציה לקריאה בכיתה א', אלא שבכוחן להשביח את יכולות הקריאה, הדיבור והשפה.

לפי תוצאות מבחני פיז"ה שנערכו ב-2022 ופורסמו בדצמבר 2023, הפערים בישראל המשיכו לגדול כתוצאה מירידה בהישגי התלמידים מרקע כלכלי חלש, ועלייה בהישגי התלמידים מרקע כלכלי מבוסס. אילו תלמידי ישראל מהרקע הכלכלי הנמוך (כפי שהעידו על עצמם במבחן) היו נבחנים לבד במבחן — הם היו מדורגים בתחתית הדירוג הבינלאומי, לצד אזרביג׳אן, מקסיקו ותאילנד. מדובר בכ-30% מהתלמידים במערכת החינוך.

המתכשרים שרואיינו למחקר צלחו את השנה הראשונה בהוראה וסיפרו שהתוכנית המזורזת עזרה להם וסיפקה את הכלים הבסיסיים. ואולם, מה שהחזיק אותם בפועל היה התמיכה לה זכו מצד המורה-חונך, המורים העמיתים או הצוות הניהולי. עבורם, תחושת השליחות המקצועית והפן האנושי העוטף הם שסייעו להם בצליחת השנה הראשונה בהוראה הן מבחינה פרקטית וחברתית-רגשית.

בשעת משבר, קשה במיוחד לעורר מוטיבציה בלומדים. ואולם, אם ניצוק בו משמעות וערך בעיני הלומדים, נוכל לעורר בהם תחושות של התפתחות ואפילו של ריפוי. כל מה שצריך זה להפוך את התוכן או התהליך למשהו ששייך גם ללומדים ולא רק לנו, ואז ייווצר החיבור שיחולל תחושת ערך. הנה שש פעולות שאפשר לשלב עם כל עולם תוכן, גם כזה שלא נתפס כמעניין:

שיטת הפיגומים בחינוך (Scaffolding) היא דרך לממש את המלצתו של לב ויגוצקי לעבוד באזור ההתפתחות הקרובה של התלמיד, כלומר לתת לו משימות שמידת הקושי גדולה שלהן גבוהה מעט מיכולתו להתמודד איתן בכוחות עצמו, אך כאלה שהוא מסוגל לפתור בסיוע מורים או עמיתים מוכשרים יותר

תופעת הנחיתות היחסית בחינוך מכונה "תופעת הדגים הקטנים בבריכה הגדולה" (או בעברית: "זנב לאריות"). ככל שמוסד חינוכי יוקרתי וסלקטיבי יותר, כך מרגישים הסטודנטים רע יותר בנוגע ליכולות הלימודיות שלהם. סטודנטים שהיו יכולים להיות מצטיינים בבית ספר טוב יכולים ליפול בקלות אל תחתית הרשימה בבית ספר מעולה. וההרגשה הזאת – סובייקטיבית ומגוחכת ואי-רציונלית ככל שתהיה – היא חשובה. מה שאתם מרגישים בנוגע ליכולות שלהם – "התפישה העצמית" האקדמית שלכם – בהשוואה לחבריכם לספסל הלימודים מעצב את נכונותכם להתמודד עם אתגרים ולבצע משימות קשות. זה יסוד מכריע במוטיבציה ובביטחון העצמי שלכם.

גריט מוגדר כנחישות, התמדה למרות מכשולים ותשוקה לתחום עניין או לפרויקט מסוים – ונחשב לגורם המנבא הצלחה בלימודים ואחריהם. כתוצאה מכך, בתי ספר ומחנכים רבים מאמינים כי יש להנחיל תכונה זו לתלמידים. ואולם, במאמר זה נטען כי 15 שנים של מחקר אמפירי לא תמכו בטענה כי גריט מנבא הצלחה, וכי יש לו במקרה הטוב השפעה זניחה על ההישגים בבית הספר. בעיקר הדברים אמורים באוכלוסיות מוחלשות, שם גם תלמידים בעלי גריט אינם מצליחים במבחנים ובמטלות שתלמידים חסרי גריט מאוכלוסיות חזקות מצליחים בהם. לפיכך, כך גורסים מחברי המאמר, הדגש על גריט במקום על טיפוח גורמים אחרים מחזק את אי השוויון החברתי משום שהוא מביא להגברת הביצועים של אנשים בעלי זכויות-יתר ולפגיעה בקבוצות מיעוט ובחסרי משאבים. הגריט אינו מפצה על נסיבות שליליות – כולל עוני, אפליה גזעית/אתנית ומוגבלויות. בהתבסס על תובנות אלו, ההמלצות לקובעי מדיניות, בתי ספר ומורים הן לצמצם את פערי ההזדמנויות הבלתי שוויוניים ולנקוט התערבויות מבוססות מחקר כגון השוואת משאבים והזדמנויות בין המרכז לפריפריה, בין אוכלוסיות חזקות לאוכלוסיות מוחלשות.

כיצד תופסים מורים ישראלים את מושג הכשירות התרבותית? כדי לענות על שאלה זו, השתמשו עורכי המחקר בסקר שאלון שסימן את מידת ההסכמה של כל משתתף עם 19 הצהרות המגדירות יכולת תרבותית. השאלות היו פתוחות, ואפשרו למשתתפים לשתף את דעותיהם על יכולת תרבותית