מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

המחקר שאף לבחון ולהציע פרמטרים נוספים למנגנון הערכה רב-ממדי של מתכשרים ומורים. לשם כך, נבדקה איכות ההוראה של סטודנטים להוראה, הנמצאים בשלב ההתנסות המעשית, ב-32 בתי ספר יסודיים בקליפורניה. בפועל, נבחנה איכותם על פי שבעה עזרים: צפייה בשיעור, בחינת תוצרי השיעור, דיווח עצמי ביומן מקוון, חתירה למטרה והשגת יעדים, צבירת ידע תוכני ופדגוגי, סקרי עמיתים, חונכים ומנחים ומבחן החתך של מדינת קליפורניה.

המחקר בחן תפיסות של מורי מורים ביחס לתוכנית 'חוויה סטודנטיאלית אחרת' (חס"א) המתקיימת במכללת סמינר הקיבוצים. הראיונות עם מורי המורים מלמדים על כך שהם עברו תהליך של שינוי בתפיסת ההוראה לתפיסות הוראה חדשות. חס"א נתפסה על ידם כחוויה מעשירה של הוראה מגוונת, משתנה ודינמית השוברת סדירויות ומורכבת ממגוון רחב של פרקטיקות. מורי המורים העלו צרכים הנוגעים להתפתחותם הפרופסיונלית, להסדרת תשתיות תומכות ולאיגום מחודש של הדרישות הקוריקולריות מפרחי ההוראה.

מאז תחילת שנות האלפיים הולכת ומתהווה "מהפכה שקטה בחינוך". תרגולי התבוננות כמו מיינדפולנס, דמיון מודרך, יוגה וצ'י-קונג מחלחלים אל החינוך הציבורי בקצב הולך וגובר. הספר עוסק בחינוך ובתרגולי התבוננות באופן רחב ורב-תחומי. הוא מציע הסבר מקיף למהפכה השקטה בחינוך הציבורי ומציג את ייחודיותה של מהפכה זו על מופעיה המגוונים.

המחקר בחן את ההשפעה של קורס מנהיגות בגישה הנרטיבית על הלמידה של סטודנטים, זהותם והתפתחותם כמנהיגים. 13 סטודנטים שלמדו בקורס בעבר רואיינו אודות הלמידה שלהם בקורס. ממצאי המחקר מצביעים על הפוטנציאל הטמון בשימוש בנרטיבים, את התמיכה של גישה זו בתחושת המסוגלות ובהבניית זהותם של מנהיגים צעירים וכן את השימוש שהם עושים בסיפורים כדי לתקשר ולהשפיע על אחרים.

הספר "הורות מכל הכיוונים" מציע לקורא התבוננות מקיפה ומעשירה באחת התופעות המרכזיות ביותר בתרבות האנושית ובחיי היחיד מבעד לפריזמה רב-תחומית. הספר מתמקד בניגודים וברבדים המשקפים את המורכבות של תופעת ההורות, כמו הממד האישי אל מול החברתי, האינטימיות ביחסי הורה וילדו, הציווי החברתי והתמורות בחברה בהגדרת התפקיד, ההורות האישית אל מול מערכות חינוכיות וטיפוליות, ההורות בעולם החי ובעולמם של בני אנוש.

המאמר מציג חקר מקרה שבחן את הוראת ההיסטוריה בגישה הרב-תחומית בבית ספר יסודי בפינלנד. ממצאים שעלו מראיונות ומתצפיות בכיתה הצביעו על מספר יתרונות של הגישה הרב-תחומית בהוראת היסטוריה: העמקת ההבנה באשר לרלוונטיות של היסטוריה לחיים כיום, הגברת המוטיבציה של התלמידים וגמישות בתהליכי הוראה ולמידה.

מחברי מאמר זה סקרו מחקרים שנערכו בקרב למעלה מ-50 אלף תלמידים והראו כי למידה פעילה מצמצמת את הפערים ואת שיעורי הנשירה בלימודי מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. נמצא כי בממוצע, למידה פעילה הפחיתה את פערי ההישגים בציוני מבחנים ב-33% וצמצמה את הפערים בשיעורי ההצלחה (ציון מעבר במבחן) ב-45%. במסגרת המחקר נסקרו 15 מחקרים על ציוני תלמידים (סה"כ 9,328 תלמידים) ועוד 26 מחקרים על שיעורי כישלון (סה"כ 44,606 תלמידים).

בהערכה עצמית של הלמידה הלומדים עצמם מעריכים את יכולתם, תפקודם וביצועיהם הלימודיים. המחקר בדק את יכולתם של 80 סטודנטים הלומדים סינית כשפה שנייה לעקוב לאורך זמן אחר ההתקדמות שלהם במיומנויות הדיבור. הסטודנטים נבחנו בסוף השנה הראשונה והשנייה ללימודיהם וכן מילאו שאלוני הערכה עצמית כמותיים. ההערכה העצמית של הסטודנטים נמצאה מהימנה במידה בינונית. רוב הסטודנטים העריכו נכונה את התקדמות הלמידה שלהם, ומידת הדיוק של ההערכה העצמית הייתה קשורה לרמת המיומנות של הסטודנטים בשפה.

המטרה של הוראה/למידה אינטגרטיבית היא לתמוך בהתפתחות האישיות של התלמיד. בשונה מלמידה דיסציפלינארית שבה התלמידים לומדים מושגים ומיומנויות בכל תחום לימוד באופן נפרד, למידה אינטגרטיבית כוללת יותר מתחום דעת אחד. המאמר מבחין בין שלוש גישות המבוססות על תפיסה זו: הוראה/למידה רב-תחומית, בין-תחומית ועל-תחומית. שלוש הגישות שונות במטרותיהן, במוקד הלמידה וברמת האינטגרציה שהן מיישמות, כאשר הגישה העל-תחומית מיישמת את האינטגרציה האפקטיבית ביותר.

מטפורה היא כלי חיוני לחשיבה. בבסיסם של כל גופי הידע השיטתיים מונחות שלוש מטפורות שורשיות: מכניזם, אורגניזם ותודעה. מטפורות שורשיות אלה והפילוסופיות המתאימות להן מספקות פרדיגמות העומדות בתשתית גישות חינוכיות ידועות. המאמר שלפנינו מראה כיצד המטפורות והפרדיגמות מעצבות את החשיבה החינוכית תוך שימוש בשלוש דוגמאות מפורסמות: מדליין האנטר, ז'אן פיאז'ה וג'רום ברונר.

מאמר זה מציג את המהות של הוראה ולמידה סביב רעיונות גדולים, המאפשרת לייצר בקרב לומדים מעורבות בלמידה והבנה מעמיקה. רעיונות גדולים או רעיונות מפתח הם רעיונות המחברים ומארגנים מספר רעיונות או מושגים מצומצמים יותר ומגוון התנסויות. הם מנוסחים כאמירות עצמאיות, העומדות בפני עצמן, המאפשרות למורה וללומד לקשר בין פיסות ידע שונות ולפתח הבנות עמיקות לגבי תכנים ותחומי דעת. המאמר בוחן שלושה סוגים שונים של רעיונות גדולים: רעיונות גדולים על תוכן, רעיונות גדולים על תחום הדעת ורעיונות גדולים על למידה איכותית.

דו"ח מיוחד זה חובר על ידי עשרה מדענים ואנשי חינוך מדעי בכירים ממקומות שונים בעולם, במטרה לקבוע את העקרונות שיעמדו בבסיס החינוך המדעי לכל התלמידים. במרכז הדוח ניצבת הטענה כי יש לסייע לתלמידים לפתח "רעיונות גדולים" של מדע ועל-אודות מדע שיאפשרו להם להבין את ההיבטים המדעיים של העולם סביבם ולקבל החלטות מושכלות בדבר יישומי המדע.

פדגוגיה נרטיבית מציעה תפיסה רחבה של ידע, למידה והוראה; היא ניזונה מתורת ההכרה הקונסטרוקטיביסטית וההרמנויטית, שעל פיה ניתן להבין את התנהגות האדם באמצעות סיפורים שהוא מספר ועל פי פרשנותו את העולם. ספר זה הוא פרי עבודתן של חוקרות מומחיות, המלמדות באוניברסיטאות ובמכללות בתחומי הכשרה מגוונים של מקצועות האנוש. על אף העולמות השונים של המקצועות שהן עוסקות בהם, המשותף לכלל הכותבות הוא הפדגוגיה הנרטיבית. תפיסה זו מהווה תשתית לעבודתן עם מתכשרים למקצועות שלהן. כל אחת ואחת מהן יוצקת מפרי ניסיונה האישי-מקצועי ובונה מודל עבודה משלה, הניזון מתפיסתה המקצועית את הפדגוגיה הנרטיבית ואת צורכי המקצוע.

המעבר המהיר ללמידה מקוונת בעקבות מגפת הקורונה דרש ממורים ותלמידים לאמץ אופנים חדשים להוראה ולמידה. בין היתר, נדרשו התלמידים ללמוד באופן עצמאי. המאמר מציג את גישת היוטגוגיה לפיתוח כישורי למידה עצמאית. כמו כן, המאמר מתאר מקרה בוחן במכללה האקדמית להכשרת מורים ע"ש קיי אשר אימצה את גישת היוטגוגיה בתוכנית הלימודים להכשרת מורים.

ההתפשטות העולמית של מגפת הקורונה השפיעה קשות על ההשכלה הגבוהה. אוניברסיטאות סגרו את הקמפוסים ומדינות סגרו את גבולותיהם. דו"ח זה מציג נתוני סקר באשר לאופני התגובה של מוסדות להשכלה גבוהה במדינות שונות למשבר הקורונה. ממצאי הדו"ח מצביעים על הצורך לבחון מחדש את המודלים החינוכיים והמדיניים הקיימים במוסדות להשכלה גבוהה. זאת, במטרה לספק השכלה גבוהה בדרכים חדשניות לאוכלוסיות שונות של סטודנטים וכדי להבטיח שהמימון של מערכות ההשכלה הגבוהה עמידות בפני שיבושים והן שוויוניות כלפי לומדים.

שיפור המעמד המקצועי של צוותי ההוראה בחינוך לגיל הרך נחשב לאתגר לאומי חשוב, אך כזה המצריך אמון ונכונות לשיתופי פעולה. כיום, מערכת החינוך הקדם-יסודית במדינת ניו יורק חותרת אל מול אתגרים וקשיים רבים ואף יכולה לחוש מופלה לרעה מבחינת תנאי שכר, הכשרה להוראה, דימוי ציבורי, איכות צוותי ההוראה והתוכניות לטיפוח מנהיגות.

אחת ממלחמות התרבות הנערכות בארצות הברית ניטשת סביב השאלה האם על תלמידים ללמוד היסטוריה ואזרחות לאורה של תיאוריית גזע ביקורתית, שהיא ארגז כלים אינטלקטואלי הנועד לבחון גזענות מערכתית. מסגרת חשיבה זו, ששורשיה באקדמיה, נהפכה לסדין אדום לדידם של פעילים במפלגה הרפובליקאית בארה"ב המבקשים למנוע את הוראתה בבתי ספר.

המאמר עורך סקירה במבט-על של שלושת הזרמים הנפוצים ביותר במסגרת החינוך האלטרנטיבי בארץ: חינוך דמוקרטי, חינוך ולדורף וחינוך בגישת מונטסורי. מטרתו להציג לקורא תמונה רחבה ככל האפשר של קווי הדמיון והשוני בשלוש גישות חינוכיות אלו. מטרה נוספת היא להציג בפני הורים, מחנכים ומעצבי מדיניות מידע על אודות הגישות השונות כדי שיוכלו לבחון אותן ולהעריכן כראוי.

בקרב חוקרי החינוך העכשוויים שורר קונסנזוס נרחב למדי בדבר הצורך להעניק יתר חשיבות ליצירתיות במערכת החינוך, בין השאר על חשבון מבחנים סטנדרטיים שנחשבים למזיקים בפני עצמם — בטענה שהם הופכים את בתי הספר לבתי חרושת לציונים, מעודדים אחידות ותחרותיות מלחיצה ומרדדים את הלמידה. אולם לא בטוח שהדעה המקובלת במחקר העכשווי מוצדקת, וייתכן שראוי להעדיף דווקא את גישתם השמרנית, ההישגית ומקדשת המדידה של שרי החינוך לשעבר גדעון סער ונפתלי בנט.

המחקר הנוכחי בחן את ההשערה כי השתתפות תלמידים בשיח הכיתתי קשורה להישגיהם הלימודיים. המחקר נערך בחטיבות ביניים בצ'כיה והשתתפו בו 639 תלמידים מ-32 כיתות ט'. איסוף הנתונים נעשה בסביבה הטבעית של הכיתה באמצעות תצפיות בשיעורי קריאה וכתיבה. נמצא שככל שהתלמיד השתתף יותר והשמיע טיעונים מנומקים כך השגיו במבחני אוריינות קריאה היו גבוהים יותר.