מדיניות פדגוגיה ותיאוריה

אחת ממטרותיה המרכזיות של מערכת החינוך היא להכשיר את בוגריה לשוק העבודה העתידי, שיהיה שונה בצורה ניכרת משוק העבודה הנוכחי. לפיכך, על אנשי חינוך להתעדכן בחידושים הטכנולוגיים ובתחזיות לגבי שוק העבודה שיקבל בעוד עשור או שניים את פניהם של התלמידים. חשוב במיוחד לדעת אילו מקצועות עתידים כנראה להיעלם, ולאילו מקצועות עתיד הביקוש לגבור – ולעצב את תכניות הלימודים ואת מקצועות הלימוד בהתאם לתחזיות אלה.

ילדים בצרפת יחלו ללמוד בבתי הספר בגיל שלוש במקום שש, כחלק מרפורמה במערכת החינוך שעליה הכריז בסוף מארס 2018 הנשיא עמנואל מקרון. בכך ייהפך גיל חינוך החובה בצרפת לאחד הנמוכים באירופה.

המאמר מתמקד במדיניות חינוכית ובפוליטיקה בישראל ובוחן כיצד השינויים האחרונים בתכניות הלימודים ששמות דגש מיוחד על זהות יהודית מבססות, לטענת כותבת המאמר, הפרדה אתנית. חלקו הראשון של המאמר סוקר את עליית הימין בישראל ואת מה שהמחברת מכנה "התיאולוגיה הפוליטית" שלו. טענתה היא ששלטון הימין הרואה בציונות ובישראל "פרויקט לא גמור", מאציל על הפרויקט גוונים של גאולה ומשיחיות המעודדת ואף דוחפת להתרחבות טריטוריאלית נוספת, וקושרת בין אמונות ופרקטיקות יהודיות דתיות לבין מושג הריבונות הפוליטית. לדעתה קידום הריבונות היהודית הוא עקרון דתי מאתגר אם לא סותר את הדימוי של ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית".

ג'ון דיואי (1952-1859) הוא מאנשי החינוך, הפילוסופים והפסיכולוגים הבולטים שהעמידה ארצות הברית, אחד מהוגי החינוך הפרוגרסיבי וממובילי הזרם הפרגמטיסטי בפילוסופיה. דיואי סבר כי תפקיד בית הספר הוא להקנות כישורים ומיומנויות לפתרון בעיות, וכי על התלמיד להתנסות בדברים באופן מעשי ולא לשנן חומר. כך למשל, בבית הספר הניסויי שהפעיל, התלמידים למדו מדעים דרך תהליכים טבעיים כמו בישול – למידה תוך עשייה. בשנת 1897 פרסם דיואי את משנתו החינוכית, תחת הכותרת "My Pedagogic Creed", שם ניסה לשרטט מרחב משותף לחינוך המדגיש את החברה ולחינוך המדגיש את היחיד. כפי שניתן לראות להלן, דיואי חלק על עצם ההבחנה בין יחיד לחברה, ובמידה רבה ראה בה הפשטה מלאכותית.

תכנית הזדמנות למלגה (Opportunity Scholarship Program, OSP) בוושינגטון, תכנית השוברים היחידה בארצות הברית, הממומנת על ידי הממשל הפדרלי, קיימת מאז 2004 ומציעה לתלמידים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, מלגות לבתי ספר פרטיים בוושינגטון די.סי. התכנית קטנה אך זכתה לתשומת לב רבה במסגרת הדיונים והוויכוחים ברחבי המדינה כולה אודות שיטת השוברים בחינוך וסוגיית הבחירה בבתי ספר פרטיים.

מערכת החינוך הסינית תופסת את המקומות הראשונים בעולם במבחני פיז"ה, אבל השאלה היא באיזה מחיר. יעל עינב, ישראלית המתגוררת בסין, נתקלה בשאלה הזו כשחברה סינית שלה סיפרה לה כי העדיפה לשלוח את בנה בן ה-13 ללימודים בארה"ב, כדי למנוע ממנו את הלחץ הרב שמופעל על הילדים בבתי הספר הסיניים. עינב גילתה בסין מערכת חינוך תחרותית בצורה קיצונית.

אחת הסוגיות המרכזיות בחינוך המודרני סובבת סביב השאלה מדוע ילדים מסוימים מצליחים ואחרים נכשלים. בשנים האחרונות הוצעו תשובות החורגות מהתחום הקוגניטיבי, כלומר כאלה שאינן קשורות באופן מסורתי למנת משכל (IQ) ולמבחני השגיות. בעוד שבעבר יכולות מסוימות נתפסו כקבועות ובלתי ניתנות לשינוי, הרי שהיום יותר ויותר פסיכולוגים טוענים שניתן להצמיח ולפתח יכולות פנימיות (Dweck, 2006). המחקרים העוסקים ביכולות אלה, לצד עלייתה של הפסיכולוגיה החיובית מבקשים לעמוד על אותן "איכויות אישיות" (Duckworth & Yeager, 2015), על מנת שניתן יהיה להצביע בבירור על הקשר בינן לבין הישגים חיוביים ולעודדן בכיתות.

העשור האחרון היה עד למגמה גדלה של שילוב פלטפורמות טכנולוגיות במחקר ובהוראה. מחקר זה מתמקד בבחינת מקומם של יומני רשת בהכשרת מורים, ולו שתי כוונות של ביסוס תשתית טכנולוגית המקדמת הכשרת מורים והתפתחות מקצועית (Gelfuso & Dennis, 2014). ניתן לראות יומן רשת פיתוח של כדף רשת מפותח /דף בית מורחבים, הכולל טיפוסים שונים של תיעוד והודעות המוצגים בסדר כרונולוגי (Sim & Hew, 2010). נהוג לסווג יומני רשת על פי ארבעה ממדים: 1. אישי –אינדיווידואלי: יומן אישי של כותב אחד, 2. אישי-ציבורי: קבוצת כותבים דנים בעניין אישי, 3. נושאי-אינדיווידואלי: טור פרשנות אישית של כותב בנושא חדש בכל כניסה ליומן, ו-4. אישי –ציבורי: תוכן משתף: קהיליית כותבים המתייחסים לעניינים מקומיים וגלובליים-חברתיים (Krishnamurthy, 2002).

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם בדצמבר 2017 דו"ח שמטרתו לסקור את ההתפתחויות שעברו על מערכת החינוך בישראל בשנים האחרונות. הסקירה נעשתה בכוונה לבחון עד כמה הוגשמו יעדיהם הדומים של שני שרי החינוך האחרונים: שי פירון ונפתלי בנט: 1. צמצום אי השוויון בתקציב החינוך בין מגזרים שונים 2. הקטנת מספר התלמידים בכיתות 3. הגדלת שיעור הלומדים מתמטיקה ברמת חמש יחידות 4. הגדלת שיעור הלומדים בחינוך הטכנולוגי.

לעתים קרובות נשמעת מפי מומחים לחינוך ולמדעי החברה הטענה לפיה החברה האמריקנית, לפחות על פי מספר פרמטרים, נמצאת בעיצומו של תהליך הידרדרות מוסרית (Norman, 2017). אף על פי ששיעור האלימות הולך ופוחת ומלחמות הופכות לנחלת העבר, האמריקני הממוצע מרוכז יותר בעצמו, תורם פחות לחברה הכללית וידע מוסרי בסיסי אינו עוד מנת חלקם של ילדים (Smith, Christoffersen, Davidson, & Herzog, 2011). מה ניתן לעשות?

מאמר זה בוחן את מצב ההשכלה והתעסוקה של צעירות וצעירים ערבים החל בבית הספר התיכון, עבור בלימודים האקדמיים וכלה בצעדיהם הראשונים בשוק העבודה, ומנסה לאפיין את השינויים שהתרחשו בתחומים אלו בשנים האחרונות ואת הבעיות הקיימות בתחומים אלו כיום. הפרק בנוי באופן כרונולוגי: הסעיף הראשון יעסוק בהשכלה תיכונית, הסעיף השני – בתוצאות מבחני הפסיכומטרי, ולאחר מכן ייבחנו ההבדלים בין המגזרים והמגדרים בתחומי הלימוד באקדמיה, ונתוני התעסוקה והשכר של כל קבוצה. החלק האחרון יסכם את התוצאות העיקריות וידון בצעדים האפשריים לשיפור המצב בעתיד הקרוב.

כתב העת היוקרתי The New Yorker פרסם כתבה ארוכה על רשת בתי ספר ציבוריים בזיכיון בשם Success Academy, הפועלת בעיר ניו יורק ונתונה במחלוקת ציבורית עזה.תלמידי הרשת משיגים ציונים גבוהים במבחנים האחידים של מדינת ניו יורק. 95% מהתלמידים הצליחו להשיג "דרגת מומחיות" בבחינות במתמטיקה ו-84% השיגו דרגה זו בבחינה באנגלית ואמנויות. זאת כאשר שיעורי השגת דרגת המומחיות הממוצעים בעיר נמוכים בהרבה: 36% ו-38% בהתאמה. הישג זה ראוי להערכה מיוחדת, משום שרוב תלמידי הרשת מגיעים משכבות מוחלשות: רובם הגדול שחורים ולטינים, ולפחות שני שלישים מהם באים ממשפחות עניות. הרשת החלה את דרכה עם בית ספר אחד ב-2006, וכיום יש בה 46 בתי ספר שבהם לומדים יותר מ-15 אלף ילדים מגן הילדים ועד כיתה י"ב.

דוח זה מבקש לעסוק במושג יושרה במחקר ולבחון את יישומו הפרקטי. נקודת המוצא שלו היא שישנם שינויים רבים שחלים בעשייה המחקרית ושזו נתקלת באתגרים רציניים הנוגעים ליצירת תנאים לקידום יושרה במחקר ולפיתוח סטנדרטים גבוהים של התנהגות מחקרית. הדוח מציע מספר המלצות למוסדות המחקר ולחוקרים להתמודד עם אתגרים אלה ולחזק מנגנונים לתיקון עצמי של התנהלות בלתי אתית במחקר.

המשבר הסביבתי, אשר בצלו אנו חיים כבר מספר עשורים, אינו דועך. יתכן, וההיפך הוא הנכון והוא רק הולך ומתעצם. על מנת לצמצם את השפעותיו של המשבר הסביבתי יש צורך באימוץ של הרגלי התנהגות סביבתיים המובילים לשינוי סביבתי. פרחי הוראה יכולים להיות שגרירים טובים של הובלת שינוי התנהגותי סביבתי בגלל נגישותם העתידית למספר רב של תלמידים בהווה אשר בעתיד יהיו חלק ממקבלי ההחלטות. אך שינוי התנהגותי סביבתי במרחב הפרטי, המרחב בו מתבצעת מרבית הפעילות הסביבתית בבתי הספר, אינה הגורם העיקרי למשבר הסביבתי. מחזור נייר, צמצום צריכת החשמל וכדומה אחראים על פחות מ- 30% מהנזק הסביבתי. מרבית הנזק הסביבתי מקורו בפעילות במרחב הציבורי. במרחב זה פועלות חברות כלכליות רבות עוצמה, מפעלים, מקבלי החלטות, אדריכלים ועוד רבים אחרים. אל נקודת החיבור בין העשייה במרחב הפרטי למרחב הציבורי ניסו להתחבר קבוצה של ארבעה סטודנטים משנה ג' שרתמו לטובת מימוש רעיונותיהם את שאר עמיתיהם לכיתה, עוד כשישה סטודנטים. סטודנטים אלו שאפו לחולל שינוי התנהגותי-סביבתי לקידומו של קמפוס ירוק. תהליך שינוי זה, אותו ניסו להוביל הסטודנטים, מהווה דוגמה להובלה של תהליך שינוי בארגון.

חניכה היא מתודה המשמשת לחינוך מקצועי ובעת קבלת עובדים חדשים לעבודה. פעולת החניכה מבוססת על החלפת ידע וניסיון בין מנחה ומונחה ומעודדת העמקת מחשבות וידע. מאמר זה מבקש לבחון כיצד חניכה יכולה לשמש ככלי פדגוגי לשילוב תאוריה ופרקטיקה במסגרת ההשכלה הגבוהה ולהראות שחניכה תורמת רבות לסטודנטים המונחים. נמצא שהשפעות החניכה קיימות גם לאחר סיום לימודי המונחים ופנייתם לחיים מקצועיים.

מדעי הרוח נמצאים במשבר בישראל ובעולם כולו: מספר הסטודנטים הנרשמים ללימודים במדעי הרוח נמצא בירידה תלולה וכתוצאה מכך מבוטלים קורסים רבים, ולעתים אף נסגרות מחלקות שלמות. משבר זה משקף בין השאר את ערכי החברה המערבית הקפיטליסטית המודרנית ואת סדר העדיפויות שלה, ובראשם הצלחה כלכלית ותועלת מעשית. ואולם, האם באמת אין כל תועלת מעשית במדעי הרוח? האמנם ניתן להסתדר בלעדיהם או שמא הם יכולים למלא תפקיד שאין בכוחם של מדעי הטבע ומקצועות לימוד אחרים למלא?מאמר זה משרטט את תרומתם הייחודית של מדעי הרוח, וטוען כי רק הם יכולים לספק משמעות והנחיה מוסרית, עניינים שאף חינוך אינו שלם בלעדיהם.

משרד החינוך פרסם את עיקרי תכנית העבודה שלו לשנתיים הבאות. התכנית שואפת להקנות לתלמידים ידע וחדשנות מדעית וטכנולוגית, לצד מחויבות ערכית למדינה. דגש מיוחד יינתן לשיפור הידע במדעים ובשפה האנגלית ולחיזוק התשתית לחינוך בלתי פורמלי במגזר הערבי. התכנית נועדה להגדיל את השוויון, לטפח את הסקרנות והיזמות בקרב התלמידים ולעודד יזמות של מורים. בהתאם לכך, יועלה תקציב תנועות הנוער, שנות השירות והמכינות הקדם-צבאיות ותתבצע פעילות לצמצום נשירה וקידום ילדים ונוער בסיכון. התכנית מציירת דמות נשאפת של בוגר מערכת החינוך: בעל ידע ומיומנויות חשיבה, מיומנויות רגשיות וחברתיות, לצד עמוד שדרה ערכי ומוסרי.

מחברי המאמר מבקשים לבחון האם ניתן להרחיב את האפיסטמולוגיה של דיואי לתיאוריות למידה באופן המיידע את הפיכת התנהגות ההוראה לאינטליגנטית יותר. המסקנה היא שניתן לקבץ את הנטיות סביב הרגלים של המוח הקשורים ישירות לתיאוריות למידה חינוכיות ביחס להתחשבות, ולתיאוריות למידה התומכות בקשיבות או בלמידה. נטיות מבוססות כהרגלים של המוח בתיאוריות חינוכיות נבחרות עשויות לתמוך ולהדריך את ההתפתחות המקצועית של נטיות להוראה (Servet Altan, Jennie F. Lane, Erskine Dottin, 2017).

הציפיות ממערכת החינוך גבוהות: לשפר את הישגי התלמידים; לטפל בהגירה ובסגרגציה; להפחית את שיעור הנשירה ועוד. על המורים לשלב את כל המטרות האלה בפעילותם היומיומית. רבים מהם שואפים לשמש סוכני שינוי עבור תלמידיהם, לסייע להם למצוא את מקומם בחיים ולהכינם לעתיד המשתנה תמיד. מורים המשפרים באופן קבוע את אסטרטגיות ההוראה שלהם הם סוכני שינוי גם עבור עצמם ועבור עמיתיהם.

מאמר זה בוחן כיצד מורים ניהלו את השתתפותם של תלמידים הנחשבים כ"בעלי יכולת נמוכה" בדיונים בכיתה על ידי שימוש בשיטות של הוראה דיאלוגית. שיטות אלו מבקשות לעודד את התלמידים לחשוב וללמוד באמצעות שיח. הן כוללות פרקטיקות שונות כגון דיון המתמקד בחקירת נושא לעומק והנמקה שיתופית. לצד בחינת אופן השתתפות התלמידים בדיונים, המחקר בודק גם את זהותם החברתית של אותם תלמידים הנחשבים כ"בעלי יכולת נמוכה".