הכשרת מורים

הוראה מתוקשבת מקוונת באינטרנט (Virtual Schooling (VS צוברת תנופה לא מעטה בארה"ב ובניו זילנד ומתפתחת מהר יחסית. בתי ספר תיכוניים וירטואליים קיימים כבר ב44 מדינות בארה"ב וגם בניו זילנד. עפ"י תחזיות שונות , שליש מבתי הספר התיכוניים בארה"ב יהיו וירטואליים בשנת 2020 . במקביל גם בתי הספר המסורתיים מציעים היום קורסים מתוקשבים לתלמידים הרגילים המאפשרים להם ללמוד יום בשבוע מהבית. הוראה מקוונת מלאה באינטרנט מחייבת שיטות הוראה אחרות לחלוטין ואסטרטגיות פדגוגיות מותאמות ללמידה מקוונת. לכן , החלו בארה"ב להיערך באופן ראשוני לסוגיה זו גם בתחומי הכשרת המורים. המאמר הנוכחי מתאר יוזמה כזו בארה"ב להכשרת מורים לבתי ספר וירטואליים בעיקר מבחינת ההתנסות הפדגוגית המתוקשבת שנדרשים המורים החדשים לעבור ( Lily Ki Lo Compton, Niki Davis, Julie Mackey ) .

המחקר הנוכחי בחן את תפיסת עולמם הפרופסיונאלי ואת הידע המקצועי של מתכשרים ליעוץ במהלך ההכשרה, באמצעות ניתוח אירועים משמעותיים שהועלו על ידם. ארבעים וארבע סטודנטים ליעוץ חינוכי, הלומדים לתואר שני במכללה במרכז הארץ, התבקשו לתאר בפירוט אירוע למידה משמעותי שנחרת בזיכרונם, להעריך את הידע המקצועי שרכשו באמצעות האירוע , לכתוב מה למדו על עצמם כיועצים לעתיד. למחקר הנוכחי חשיבות במישור התאורטי ובמישור הפרקטי של ההכשרה ליעוץ חינוכי. ממצאי המחקר שופכים אור על תהליך ההתפתחות של תפיסת הידע המקצועי בהכשרתם של סטודנטים ליעוץ חינוכי. הממצאים מלמדים על רכיבי הידע הייעוצי , על המודעות האישית והפרופסיונלית שמתגבשות בשלב ההכשרה במכללה ועל התרומה של מרכיבי ההכשרה לגיבוש זהות מקצועית. בנוסף לכך, ממצאי המחקר מאפשרים לפתח מאגר של תיאורי מקרים , שניתן להשתמש בו במסלול ההכשרה לייעוץ (רוזנאו, שרה. יצחק גילת ).

מאמר זה מתאר מחקר שליווה בוגרי מכללה לחינוך, ילידי אתיופיה, אשר גרים בישראל ולומדים בתכנית ייחודית להכשרה להוראה, במסעם לאתיופיה. הסטודנטים – בוגרי המכללה- ענו על שאלונים לפני המסע ועם שובם לארץ. כמו כן במהלך המסע נערכו ראיונות אישיים עם כל אחד מהמשתתפים. משילוב שיטות המחקר עלה כי ניתוח תוכנן של שאלות פתוחות העוסקות במטרות המסע ובציפיות ממנו וניתוח איכותני נרטיבי של הראיונות מלמדים, כי היוצאים למסע היו עסוקים בעיקר בהוויית זהותם. המסע יצר מפגש של הסטודנטים להוראה עם תרבות המקור שלהם, ואפשר דיאלוג פנימי בין העולם שממנו באו לבין ההווה הקיומי שלהם. בדרך זו הם בחנו מחדש את הרכיבים השונים בזהותם האישית, התרבותית והמקצועית. המסע חשף את המשתתפים למארג של חוויות, מראות ושאלות, והיה מנוף להעצמה אישית בשלושת תחומי הזהויות האלה ( אורנה שץ אופנהיימר , אסתר קלניצקי).

המחקר בוחן את המושג "הוראה-למידה מאתגרת" כפי שהוא נתפס על ידי מרצים וסטודנטים במכללה אחת לחינוך בתחומי מדעי הרוח, החברה והחינוך. מן הסקירה הספרותית עולה כי הוראה-למידה מאתגרת מזוהה לרוב עם גישות מסוימות שמטרתן לאתגר את חשיבת הלומדים ובהן למידה מאתגרת בעיות, חינוך לחשיבה ביקורתית, למידת חקר ועוד. המחקר הנוכחי מכוון להבנות ידע חדש ברמה הפדגוגית, בפרקטיקה של מרצים וסטודנטים בהכשרה מתוך זיקה לתובנות הרווחות בשיח החינוכי העכשווי. המחקר הוא איכותני-פנומנולוגי. כלי המחקר היו שאלונים פתוחים לסטודנטים, ראיונות חצי-מובנים עם מרצים וסטודנטים ותצפיות בשיעורים. מן הממצאים עולה כי המרצים מעריכים את חשיבותה של סביבת הוראה-למידה מאתגרת, אך מתקשים להשתחרר מהתפיסה המסורתית המעמידה אותם במרכז כסמכות ידע מרכזית ואת מחויבותו של הסטודנט לקלוט את המידע הנלמד. הסטודנטים מעריכים חוויות למידה משמעותיות שבהן התנסו עם מרצים מעוררי השראה, אולם בגישתם האינסטרומנטלית הם מצפים לרוב לקבל מידע יישומי הרלבנטי לעבודתם בתחומי הדעת שבהם התמחו. המחקר מחזק את הצורך באימוץ תפיסה ורעיונות מפתח, העשויים לקדם הכשרת מורים מאתגרת ואיכותית ולטפח בקרב הסטודנטים גישת למידה מעמיקה החותרת להשיג הבנה עבור עצמם ולא כלמידה להשגת הישגים אקדמיים בלבד ( פוירשטיין, מ., קרניאלי, מ.(2010).

במחקר זה נבחנים היבטים של סיכוי ושל סיכון להכשרת מורים בעקבות המלצות ועדת דוברת, כפי שעולה מעמדותיהם של 82 מורי מורים ומתחזיותיהם לשינוי הצפוי בעבודתם ובהכשרה להוראה. ממצאי המחקר נאספו בקרב שתי קבוצות של מורי מורים בשתי נקודות זמן: לאחר הפרסום דוח הביניים ובטרם פורסם הדו"ח הסופי. מהממצאים עולים סיכויים וסיכונים להכשרה בעיני מורי מורים. המשיבים הסכימו שיישום הדו"ח יוביל לחיזוק הפן האקדמי בהכשרה להוראה ולפגיעה בזמן המוקדש להכשרה המעשית, וצפו את חיזוקם של כישורים מקצועיים ואישיותיים בקרב מועמדים להוראה. הם העריכו שיחול שינוי מועט בלבד בעבודתם. ניכרה כמיהה לשינוי אצל בעלי תואר שלישי. באופן כללי, המשיבים תפסו את המלצות הוועדה כסיכון להכשרת המורים יותר מאשר כסיכוי. לאור ממצאי המחקר ניתן לומר שמורי מורים בעלי תואר שלישי , אנשי הסגל הדיסציפלינרי "עמידים" לשינויים שצפו בעקבות המלצת הוועדה, בהרגישם מחוזקים בעטיים מבחינה אקדמית, מקצועית, הוראתית ואישיותית , יותר מעמיתיהם בעלי התואר השני , מייצגי המדריכות הפדגוגיות (ניצה שוובסקי) .

מן הספרות עולה כי היחס לתלמידים בעלי מאפייני מגדר מיוחדים לא טופל בבתי הספר והיחס אליהם אף הורע (Kosciw et al., 2008). מורים רבים מסרבים לגעת בנושאים אלה, מתוך פחד או בושה (Heifetz & Linsky, 2002). לאור הממצאים האלה חקר המקרה המתואר במאמר זה מתייחס לשאלה: "אילו נושאים עולים ברפלקציות כתובות של מורים מתחילים בוגרי הכשרה לאחר הרצאת אורח בנושא חינוך, מגדר ואוכלוסיות מיוחדות בו?". המאמר מתאר ומסביר מה קרה במהלך ההרצאה ומנתח את ההשפעה של המרצה. כדי לקדם צדק חברתי ראוי שמורים יממשו את פוטנציאל המנהיגות הקיים בהם. מורים מנהיגים השואפים לחנך לצדק חברתי בעבודתם עשויים להיראות כמי שמממשים את תחושת המטרה, רפלקטיביים ומעשיים. הם מודעים לעצמם ומקבלים אחריות על למידת תלמידיהם, ואינם מושתקים ע"י סביבתם (Lambert, 2003). מנהיגים חינוכיים אלה צריכים להיות בעלי ידע על צרכים שונים של תלמידים ובהם אלה שזהותם המגדרית שונה ( Larrabee, G.L., Morehead, P).

מטרות המחקר הן לזהות את החזון הארגוני-חינוכי באשר לכיוון ולדרך שבה ראוי להכשרי מורים בישראל, ולנסח את מאפייניו המשותפים והנבדלים, כפי שהם נתפסים בשתי מכללות מובילות להכשרת מורים. אוכלוסיית המחקר כללה 371 נחקרים. כלי המחקר היו ראיונות עומק עם בעלי תפקידים בכירים ומרצים, קבוצות מיקוד עם מרצים ושאלון פתוח לסטודנטים. ממצאי המחקר העיקריים הראו כי החזון המשותף לשתי המכללות מצביע על מכללה שמתווה ומובילה חדשנות פדגוגית פורצת דרך, מכשירה מורים להיות מנהיגים חינוכיים מובילי שינוי חברתי, בעלי זהות וידע מקצועי מובחן. במונחים של מאפייני חזון אפקטיבי, חזון זה מאופיין בבהירות, במכוונות לעתיד , בהענקת השראה ואיתגור, במשימתיות ובתכליתיות. לתפיסת הנחקרים הכשרת המורים מאופיינת בשתי אסטרטגיות ליבה ייחודיות למקצוע ההוראה: הדוגמה האישית וההתנסות המעשית. מסקנה כללית מן המחקר היא כי חזון זה מציע תקווה וסיכוי להצבת אתגר ששווה להתאמץ בעבורו, ליצירת מוטיבציה ומחויבות בקרב סגלי המכללות, ולדיון וגיבוש אסטרטגיות למימושו להשגת עתיד טוב יותר ( רסיסי, נ.).

כוונתו של מאמר זה היא לבחון האם וכיצד התוכניות הייחודיות שנבנו עבור הסטודנטים בתכנית להכשרת מצוינים להוראה בשלוש מכללות , אכן מכוונות להבכיר מורים מצוינים. סקירת הספרות מצביעה על קושי בהגדרה ממוקדת ומוסכמת של מאפייני המורה המצוין. קושי זה נובע מהתייחסויות מגוונות לנושא המציגות קשת כמעט אינסופית של מאפיינים ושל גישות , שבכל אחת מהן דמות המורה המצוין מוגדרת באופן שונה. השערות המחקר נבדקו באמצעות ראיונות שנערכו עם מרכזים של שלוש תכניות מצוינים בשלוש מכללות השונות זו מזו במידה רבה. בראיונות אלה תיארו המרכזים את תכניות המצוינים והסבירו את דרך הבחירה בכל אחד מהקורסים ומהפעילויות הכלולים במל"י ( מסגרת הלימודים הייחודית ) , ( רמה קלויר).

במאמר מובאת סקירת מחקרים העוסקים בחונכות בהכשרת מורים. בשנים האחרונות חונכות הפכה שכיחה יותר ויותר בתוכניות הכשרה, לפעמים גם על חשבון הדרכה פדגוגית (Price & Chen, 2003, Walkington, 2005b, Zeegers, 2005). אם כי היא אינה פעילות המוגדרת בצורה בהירה דיה. מסקירת הספרות עולים שני גורמים משפיעים נוספים על החונכות: א) תפקידי החונכות שהמשתתפים מבצעים משתנים בהתאמה לשלב ההתפתחות המקצועית שבו נמצא המונחה (Rajuan et al., 2007); ב) שילוב מספר חונכים בעבודה עם מונחה, כשכל חונך מתמקד בתחום אחר ובשלב התפתחות מקצועית אחר (D'Abate & Eddy, 2008), עשוי להביא להצלחות בעבודת המונחה (Ambrosetti, A., & Dekkers, J.).

השוני הקיים בין מורים, תלמידים ומורי מורים משפיע על ההחלטות הקוריקולריות שלהם; מחויבות פרוגרמטית רחבה להתמודדות עם שוני עשויה להיות אידיאלית, והמחקר תומך בגישה שיטתית מסוג זה (Villegas & Lucas, 2002). הבנה של המושגים שלהלן היא קריטית להכשרת מורים, שכן הימנעות של מורים מלראותם כבסיס לקבלת ההחלטות עלולה לפגוע בהישגי התלמידים. המאמר סוקר חמש תפישות שחשוב שתהיינה חלק מהרפרטואר הקונצפטואלי של מורים בהקשר זה. חשוב שבמסגרת הכשרת המורים תהייה תוכנית ליבה אחידה בנושא השונות. החזון של הוראה/הכשרה-הנענית-תרבותית צריך להיות משותף לכל מכשירי המורים והוא צריך לצמוח מתוך דיאלוג ומשא ומתן ביניהם (Villegas & Lucas, 2002). לדעת הכותב על כל מורי המורים לבנות, מתוך הבנה ושיתוף של מורי בית ספר, תוכנית של "לימודי שונות בהכשרת מורים". חמשת התחומים הנזכרים לעיל עשויים להיות משותפים ומקובלים על כולם ( Milner, R.H).

הכשרת המורים במקומות שונים בעולם נתונה היום בתהליכים של רפורמה. למרות שהמאמר עוסק במתחולל בארה"ב הדברים נכונים גם לגבי ארצות אחרות לאור ההשפעה הרחבה של החשיבה הניאו-ליברלית, הניהולית החדשה והניאו-שמרנית המנחה מאמצים לחסל חינוך ציבורי והכשרת מורים ולקדם פריסה של קפיטליזם ניאו-ליברלי. סקירת מחקרים מראה כי שיפור איכות ההכשרה בארה"ב דורש מיקוד רב יותר בהכשרה להוראה המתחשבת בשונות בין תלמידים, ביצירת קשרים קרובים יותר בין מרכיבי התוכניות המופעלות בקמפוס לבין מה שקורה בבתי הספר ובקהילות שבהן המתכשרים מלמדים, במעורבות רבה יותר של המגמות לאומנות ולמדעים בתוכניות ההכשרה ועוד. המחקרים גם מצביעים על מאפייני התוכניות היעילים בהכשרת מורים כדי להכשיר למד אוכלוסיות מגוונות בדרכים משמעותיות. ראוי לבחון את הכוחות הניאו-ליברליים והניאו-שמרניים המשפיעים על החינוך ועל ההכשרה ולאתגר אותם ולא להופכם לכוחות רשע מוחלטים. הגישה הניאו-ליברלית הופכת את החינוך מראיית טובת הציבור לפריט לרכישה פרטית ( Zeichner, K ).

המאמר מתאר חקר מקרה של התנסות סטודנטים להוראה בקנדה בהוראה מקוונת. המטרה הייתה לאפשר לסטודנטים להוראה להתמקד ביצירה מקוונת, כלומר , בהפקת פרויקטים מתוקשבים בהם יוכלו לייצג את הידע הפדגוגי שצברו בלימודיהם. גישה זו נמצאה מועילה ומושכלת יותר מאשר הגישה הקודמת של דיונים מקוונים בפורומים מתוקשבים. ההתנסות הפעילה של הסטודנטים להוראה בפרויקטים מתוקשבים להוראה ולמידה יצרה מעורבות גבוהה יותר מאשר הגישות הקודמות של דיונים מקוונים . ההתנסות של הסטודנטים ביישומים מקוונים שונים העניקה להם ניסיון וביטחון בהתמודדות עם הכנת והפקת שיעורים מתוקשבים לתלמידים בהשוואה לגישות הפאסיביות הקודמות ( Duncan, Heather E.; Barnett, John ).

ההתפתחויות המהירות של בתי ספר מקוונים וירטואליים (בהם כל שלבי הלמידה מעוברים באינטרנט מחוץ לביה"ס ) לא קיבלו עדיין ביטוי והכרה ע"י מורים המורים במכללות ובאוניברסיטאות בעולם. מחבר המאמר, העוסק בהכשרת מורים להוראה מקוונת בניו זילנד מציג נייר עמדה בו הוא ממליץ כי מוסדות להכשרת מורים ומורי המורים צריכים לקחת בחשבון את ההתפתחויות שהיו ויהיו בתחומי ההוראה המקוונת המלאה ולהקנות לפרחי ההוראה התנסויות מעשיות בשדה בתחומי ההוראה המקוונת המלאה או המשולבת. יש להיערך מבעוד מועד להקניית אסטרטגיות הוראה ודרכי הוראה להוראה מתוקשבת שאינם בשולי התוכניות הכשרת המורים אלא בליבת ההכשרה . כל זאת על מנת להכשיר מורים שיוכלו להיות לחולל שינוי בבתי הספר ולהצמיח מנהיגות יוזמת בתחומי התקשוב החינוכי. על מנת ליישם זאת יש להשקיע הרבה יותר במחקר ובפיתוח של תוכניות הכשרת מורים המתאימות עצמן להוראה מקוונת של דור המורים הבא . יצוין כי ניו זילנד ואוסטרליה ( ובמידה מסוימת גם ארה"ב ) הן בין המדינות היחידות בעולם שנערכות לפתח את מסלולי הכשרת המורים להוראה מקוונת מלאה כמסלולי התמחות ייחודיים באוניברסיטאות. נייר העמדה הוצג בכינוס חינוכי באוסטרליה ב2010 (Niki Davis ).

תוכנית חותם הינה תוכנית יוקרתית ומיוחדת שיזם משרד החינוך להכנסת כוח הוראה חדש לתחומי החינוך. בסמסטר קיץ שהתקיים במשך חמישה שבועות בחוג ללמידה, הוראה והדרכה בפקולטה לחינוך השתתפו 66 סטודנטים מצטיינים מכל האוניברסיטאות בארץ אשר עברו תהליך מיון קפדני במהלך החודשים שקדמו ללימודים. תוכנית זו הופעלה לראשונה בארה"ב ומאז היא מופעלת במספר מדינות ברחבי העולם ובהן אנגליה. בוגרי התוכנית משתלבים במערכות החינוך ומשפיעים על שיפור איכות ההוראה. תוכנית ההכשרה של סמסטר קיץ כללה חמישה שבועות של הכשרה אינטנסיבית שבמרכזה עמדו חמישה צירי למידה. צירים אלה הם: ציר לימודי פדגוגיה ומתודיקה של הוראת המקצוע, ציר ליווי פדגוגי, ציר לימודי חינוך והוראה, ציר העצמה אישית ופרופסיונאלית וציר מחקר בחינוך ובהוראה.

בהתבסס על ניתוח המשתמש במושג יכולת תעסוקתית((occupational competence) בהוראה ובהכשרה, בונים כותבי המאמר מערכת של דילמות העומדות בפני הכשרת המורים, וטוענים שניתוח כזה נדרש כליווי לניתוחים המוסדיים המקובלים הקיימים. הדבר משמש בידי הכותבים כלי להערכת עתיד הרפורמות בהכשרה השולטות עכשיו במדיניות ובשיח החינוכיים. המוצג במאמר זה אינו מציג תוכנית מקיפה אך עשוי לשמש משקל נגד לסיבוב האחרון של רפורמות "שינוי המשחק" המוצעים מחוץ למערכת. הדילמות שתוארו מצויות בשדה מזה זמן רב וכנראה ימשיכו להיות בו. צעדים בכיוון שהוצעו עשויים לתרום לשיפור ההכשרה וההוראה בכלל ( Sykes, G., Bird, T. & Kennedy, M ).

המחקר הנוכחי בא לתרום לקידום ההוראה להבנה של סטודנטיות להוראה. לשם כך הוא בחן אצל סטודנטיות להוראה בשנה א' ללימודיהן, שלמדו וגם לימדו בשימוש באסטרטגיות של הוראה להבנה, את רמת ההבנה והתפתחות ההבנה שלהן בתהליך הלמידה של שלושה מושגי מפתח בנושא "תורת הקבוצות" – "קבוצות חלקיות", "חיתוך בין קבוצות" ו- "קבוצות משלימות" ואת רמת ההבנה הכוללת (ממוצע רמות ההבנה של שלושת מושגי המפתח). רמות ההבנה שלהן נמדדו על פי הערכת שלושה ביצועי הבנה שלהן לגבי מושגי המפתח – "מתן הסבר", "מתן דוגמה" ו- "פתרון בעיות". הבחינה של נושאים אלה נעשתה במסגרת של הקורס "יסודות המתמטיקה בגן הילדים", שהוא קורס שנתי תלת שלבי במכללה להכשרת מורים במסלול לגיל הרך. במהלך הקורס התקיימה "העברת" ההבנה של מושגי המפתח בשני דורות: הדור הראשון עסק בהעברת ההבנה מהמורה-החוקרת לסטודנטיות בשיעורי הקורס. בשיעורים אלה המורה-החוקרת השתמשה בהתנהגויות של הוראה להבנה במטרה לפתח אצל הסטודנטיות ידע והבנה של מושגים מתמטיים, ידע פדגוגי של הוראה להבנה של מושגים אלה, ומסגרת אחידה המקשרת בין שני סוגי הידע הללו. ההוראה נערכה בשני שלבים עוקבים של פיתוח ידע תוכני ופיתוח ידע פדגוגי של תחום התוכן בהתאמה ( אילנה דרוקר).

לאור דרישות מתווה הלימודים החדש הציבה מכללת לוינסקי לחינוך בתהליך ההכשרה בתואר הראשון, בכל מסלולי ההכשרה, את העיקרון של התפתחות מקצועית ולמידה לאורך החיים, תוך חקר ההתנסות . במסגרת זו, ועל פי הנחיות המתווה, נדרש כל סטודנט ל B.Ed במכללה לקורס סמסטריאלי, שנקרא "אוריינות אקדמית". בנוסף, הפעילה המכללה, כחלק מהשינויים הקוריקולריים בבית הספר לחינוך, המעניק תואר B.Ed. למידה אינטגרטיבית של מיומנויות אקדמיות בתחומי הדעת השונים. זאת, במסגרת העיקרון המוגדר במתווה הלימודים של שילוב "היבטים של שיח כתוב ודָבוּר בתהליכי הוראה ולמידה". מטרת המחקר נבחנה באמצעות שאלון שהיה ברובו סגור, והכיל מספר שאלות פתוחות. השאלון הועבר ל 147 סטודנטים להוראה בשנת תשס"ט, ול 139 סטודנטים להוראה – בשנת תש"ע. המחקר המוצג בדו"ח הנוכחי הוא מחקר המשך למחקר שנערך בתשס"ט ) .תחילה יוצגו תקצירים של עיקרי הממצאים מן המחקר הקודם, עיקרי הממצאים מן המחקר שנערך בתש"ע לסטודנטים בלבד ותקציר השוואה בין שתי קבוצות הסטודנטים. לאחר מכן, יוצגו בפירוט מחקר תש"ע והשוואה בין שני המחקרים ( עזר, חנה /מרגולין, ברוריה /שגיא, רחל).

סקירה מקיפה משנת 2010 על מערכת הכשרת המורים בפינלנד. באופן עקרוני , ניתן לכל האוניברסיטאות בהן נערכת הכשרת המורים חופש פעולה מלא ויש אמון רב מצד משרד החינוך הפיני בתוכניות הלימודים שלהם. המדיניות הפדגוגית להכשרת מורים נקבעת בראש ובראשונה ע"י ועדה מתאמת של נציגי האוניברסיטאות העוסקות בהכשרת מורים. כמו כן , יזמו האוניברסיטאות בפינלנד העוסקות בהכשרת מורים את ההקמה של רשת ארצית שיתופית למדעי הלמידה והכשרת המורים. מדובר ברשת ארצית שהוקמה באופן וולנטרי, אך יש לה השפעה ומעורבות בכל הנוגע להכשרת מורים בפינלנד. ברשת הארצית מיוצג גם משרד החינוך הפיני. כל תכניות הכשרת המורים בפינלנד הן תכניות של תואר שני. אם בעבר מסלול ההכשרה היה בן שלוש שנים , הרי החל מ2005 יש גם תכניות הסמכה לתואר שני הנמשכות רק שנתיים. החל משנת 2005 כל סטודנט להוראה בפינלנד חייב לגבש לעצמו תכנית מחקר עצמי כבר עם התחלת לימודיו מתוך כוונה שהוא ימשיך בכך בשנים הבאות במסלולי ההכשרה וגם בביה"ס ( Hannele Niemi ,Ritva Jakku-Sihvonen).

לא מעט נכתב על שילוב פורטפוליו דיגיטאלי בעבודתם של מורים , אך המחקר שנערך במשך 7 שנים בשבדיה ( 2002-2009) הוא אחד המעמיקים ביותר בתחומו וניתן להסיק ממנו על גורמי הצלחה וכישלון של הטמעת פורטפוליו דיגיטאלי בקרב מורים. במחקר השתתפו 67 מורי מורים ומורים באוניברסיטה שבדית , כאשר שיטת המחקר הייתה איכותנית והתבססה על שאלונים וראיונות עומק. הממצאים מלמדים על השפעת המשתנים ההקשריים על עבודתם של המורים ומורי המורים אשר הטמיעו את הפורטפוליו בעבודתם. ממצאי המחקר מצביעים על חשיבות ההקשר והמיצוב החברתי כלומר, לשיתוף הפעולה הקהילתי בין מורי המורים יש השפעה רבה על הנכונות ליישם את הפורטפוליו הדיגיטאלי בעבודתם , יותר מאשר ההקשר הטכנולוגי-המתוקשב ( Granberg, Carina).

אחת השאלות המרכזיות בהכשרת מורים כיום היא מה יוצר תוכנית הכשרה אפקטיבית להכשרת מורים ללמד תלמידים במאה ה-21? אחת התשובות שצצו במערכות החינוך היא מסלולי הכשרה חלופיים. דגש מועט על פדגוגיה ומתודולוגיה בתוכניות החלופיות בחנ"מ – למרות שחלק מהתוכניות החלופיות כולל קורסים והתנסויות הקשורים לפדגוגיה ולמתודולוגיה, רבות אינן כוללות היבטים אלה, ומדגישות בעיקר ידע תוכן. אין ספק שידע תוכן חיוני ביותר בהוראה יעילה ואיכותית, והוא חשוב מאוד למורי החינוך המיוחד(עמידה בסטנדרטים לקבלת רישוי, ביסוס מעמד מקצועי, שיתוף פעולה עם מורים אחרים). הבעיה היא הפחתת הערך של קורסים בפדגוגיה ושל התנסויות המקשרות את ידע התוכן לתלמידים. במחקר נמצא כי חונכות בתוכניות החלופיות בחנ"מ נמצאה כגורם בעל השפעה מובהקת על יעילות התוכניות. גם לעבודה עם מדריך פדגוגי ממוסד ההכשרה יש חשיבות בהקשר זה ( Quigney, T.A).