הכשרת מורים

התנאים הרצויים לחונכות מצליחה כוללים פיתוח של נהלים יעילים לבחירה של חונכים ולקישורם למונחים, תמיכה הקשרית בחונכות וחשיפת חונכים לאסטרטגיות של חונכות. חונכות יעילה נמצאה כתלויה בחלקה ברצון המונחים להשתתף בתהליך ובכשירות חונכיהם. המאמר בוחן תוכנית חונכות שבה חונך ומונחה עובדים יחד בדגם של חונכות עמיתים, כשהחונך הוא עמית מעט יותר מנוסה מהמונחה ומתקיימת למידה הדדית. ייחודה בכך שהיא נבנתה סביב המסגרת העיונית של תיאורית הלמידה החברתית (Bandora, 1986, Vigotsky, 1986), וציוותה חונכים ומונחים לעבודה משותפת. עיקרה היה לספק תמיכה (פיגומים) למתכשרים בשנה הראשונה ע"י מתכשרים מהשנה השנייה או השלישית שנתפשו כבעלי ניסיון רב יותר אך בטווח ההתפתחות של המונחים. רוב הנחקרים רכשו תפיסות חיוביות של חונכות עמיתים ורבים גילו אחריות ונכונות להיות חונכים-עמיתים בעתיד. התקווה היא שכאשר יעשו זאת חלק מהמתחים שהתגלו בהפעלת תוכנית ניסיונית זו ייעלמו. דגם זה – חונכות-עמיתים במסגרת של התנסות מעשית בהכשרת מורים – נמצא כבעל רווחים רבים. למרות המורכבות יש בו הבטחה להכשרת מורים שבצד השאיפה לאוטונומיה יידעו גם לעבוד בשיתופיות עם אחרים ולהתכשר טוב יותר למקצוע ההוראה ( Grierson, A).

מטרת המחקר הייתה להבהיר כיצד מתכשרים להוראה תופסים את הדרך בה המורים החונכים משתמשים בכשירויות של חונכות. ניתוח כמותי הראה שני טיפוסים ספציפיים של כשירויות כאלה. על פי הכותבים חונכות במסגרת ההכשרה היא עבודה אחד-על אחד של מורה חונך ומתכשר או מתמחה בהוראה, שיח- חונכות פירושו השיחה הדו-כיוונית המתקיימת ביניהם. כשירויות החונכות בהן מתמקד מחקר זה הן שתים: א) תמיכה רגשית שמתכשרים ומתחילים רוצים בה כדי להתנסות בתחושות של אמון ואכפתיות בסיסים, שיאפשרו להם להתקדם במקצוע; ב) סיוע מקצועי במטלות ההוראה שהוא תמיכה בעידון ובחיזוק יכולות ההוראה. ייחודו של המחקר בכך שהוא בוחן כשירויות חונכות אלה מזווית הראייה של המתכשרים והמתחילים (Hennisen, P., Crasborn, F., Brouwer, N., Korthagen, F., & Bergen, T).

מאמר זה מציג מחקר שבחן את השתלבותם במערכת החינוך של בוגרי התכנית להכשרת מורים לחנוך הדמוקרטי בישראל, המתקיימת במכללת סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות. ממצאי המחקר העלו כי מרבית הבוגרים עוסקים בהוראה, רובם בבתי ספר דמוקרטיים או בבתי ספר שיש להם ליווי של המכון לחינוך דמוקרטי. על פי פרסומי הלמ"ס (2008), 56.9% מכלל מסיימי המכללות להכשרת עובדי הוראה בישראל משתלבים בהוראה. על רקע נתון זה, ניתן לראות את ההשתלבות בהוראה של מסיימי התכנית הדמוקרטית (כאמור, 70% מהנבדקים) כמוצלחת, לפחות באופן יחסי. ממצא נוסף העלה כי הבוגרים דיווחו שתפיסותיהם ביחס לחינוך הדמוקרטי ולאופן יישומו קשורות קשר חיובי להתנסות ב"חממה לטיפוח היזמות". השפעתה של ה"חממה" על הבוגר איננה מסתכמת בתקופת ההכשרה בתכנית, אלא ניכרת גם בעבודתו ובחייו האישיים לאחר סיום התכנית. מרבית הבוגרים מכירים בחשיבות שיתוף הפעולה עם סביבתם כתנאי הכרחי להצלחת קידום יישומו של החינוך הדמוקרטי. יתר על כן, הממצאים העלו כי הצלחה בשיתופי פעולה שכאלה מנבאת את תחושת המימוש העצמי של הבוגרים ואת מידת אהבתם לעבודה ( הס, איתי).

המאמר סוקר קורס בהוראת אמנות בחינוך המיוחד שנבנה בהשראת המאמר על מדיניות הכלה/שילוב בחינוך (Keifer-Boyd & Kraft, 2003). הניסוי המתואר התייחס לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים לא משולבים, ובו נעשה ניסיון לחזק את הביטחון העצמי ואת הכשירויות של מתכשרים לעבודה עם בעלי צרכים מיוחדים. מתכשרים לאמנות מבטאים לעיתי קרובות אי נוחות ותסכול כאשר משלבים בכיתותיהם ילדים בעלי צרכים מיוחדים (Allison, 2008). הדבר אינו מפתיע שכן מתכשרים אלה לרוב לומדים על כך בצורה חפוזה ושטחית אם בכלל. המאמר מדווח על מתכשרים להוראת אומנות ומדגיש את החשיבות שהסטודנטים יבינו את ההבדלים בין כיתות חינוך מיוחד שהן כיתות אם לבין כיתות משולבות. בכל מקרה מורים לאמנות המלמדים בכיתות משני הדגמים צריכים ללמוד כיצד להתאים עצמם ולהסתגל ללומדים שונים. זוהי מטלה לא פשוטה שכן אין פתרון אחד שניתן ליישום בכל מצב ( Bain, C., Hasio, C ).

במאמר זה ממליצה המחברת, כותבת סקירת הביקורת, על הספר " Teacher Education Matters: A Study of Middle School Mathematics Teacher Preparation in Six Countries". הספר מתאר מחקר השוואתי בינלאומי שערכו מחבריו ובו בחנו את הכשרת מורים למתמטיקה ומדעים בשש מדינות. צוות המחברים בחר להתמקד בסטודנטים להוראה ובמורים הנמצאים בהשתלמויות למורים ובהכשרה שלהם, מאחר שהמתמטיקה בחטיבת הביניים מהווה בסיס להצלחתם של התלמידים בלימודי המתמטיקה, ההנדסה והמדעים בבית הספר התיכון ובאוניברסיטה. הבחירה בשש מדינות גם הייתה בחירה מושכלת, מאחר וביצועי התלמידים במדינות אלה (בולגריה, גרמניה, מקסיקו, דרום קוריאה, טייוון וארה"ב) שונים מאוד כפי שנבדקו במבחני השוואה בינלאומיים ( Marina Milner-Bolotin).

מאמר זה עוסק בהיבטים התאורטיים של תפיסת החונכות למתמחים בהוראה כתפקיד מורכב ורווי מתחים. לתפיסה מקצועית זו השלכות לגבי תהליך ההכשרה, תהליך ההתמחות ומערכת החינוך. בישראל מתקיימים זה כבר כמה שנים קורסים לחונכים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות כחלק מהתפיסה שלהכשרה לתפקיד החונכות זיקה לתהליכי למידה אקדמיים. כמו כן, ביסודות הנלמדים בתפקידי החונכות אצור ידע שנצבר על קשיים של מורים מתחילים, והלימוד מבוסס על ההנחה שתהליך הלמידה הוא קונסטרוקטיבי. במאמר זה מתייחסת הכותבת לארבעה תחומים עיקריים שעל החונכים להתמודד עמם: תחום התוכן הפדגוגי (כגון חוסר שליטה בתחום הידע הדיסציפלינרי ובעיות בהוראה בכיתה הטרוגנית), תחום הלומדים ומאפייניהם (דוגמת קשיים בניהול הכיתה ובארגונה, בטיפול בבעיות משמעת ובהקניית הרגלי למידה ושגרות עבודה אצל תלמידים), התחום המערכתי-ארגוני (כגון פער בין ציפיות המתמחים מן המערכת לבין מה שהם מקבלים ממנה בפועל וקשיי הסתגלות שונים) והתחום האישיותי (העמימות שחשים מתמחים לגבי זהותם המקצועית שטרם גובשה, המביאה למתחים ולאי נחת). ( שץ-אופנהיימר, אורנה ) .

המאמר עוקב אחר ההיסטוריה של תהליך PRIME – A Process for Remediating Identified Marginal Education Candidates משנת 1996. הפילוסופיה של התהליך לא השתנתה מאז תחילתה של המערכת. הפרוצדורה מזהה פרטים שעשויים להיות בסיכון להשלמה מוצלחת של פרחי ההוראה בתכניות ההכשרה או שעשויים לפתח תכונות אופי העשויות להוביל לנשירה מהירה ממקצוע ההוראה. המודל מספק מערכת תמיכה כדי לסייע להם בקבלת החלטות ובמעבר מהאוניברסיטה לעולם העבודה בחינוך ובהוראה. המועמדים הראשונים עוברים הנחיה בתהליך של חמש רמות של התנסות הנעות ממסגרת של התנסות בהוראה בכיתה באוניברסיטה ועד להוראה בכיתה בבית הספר, כאשר כל התנסות משמשת כדי לחדד את המיומנויות שלהם לקבלת החלטות יצירתית לאורך הדרך ( RILEY GENA, NOTAR CHARLES, OWENS LYNETTA, HARPER CYNTHIA).

בשנים האחרונות נעשים מאמצים למשוך לתכניות ההכשרה להוראה סטודנטים המוגדרים מצטיינים. במכללות להוראה ובחלק מהאוניברסיטאות נפתחו תכניות ומסלולים ייחודיים לסטודנטים מצטיינים. ההחלטה לבחור בהוראה כקריירה ולהצטרף לתכנית הכשרה מבטאת את ראשיתו של תהליך ההתפתחות המקצועית של מורים. מאמר זה מבקש לחשוף את הגורמים המשפיעים על הצטרפות לתכנית להכשרת מצטיינים להוראה ואת יחסי הגולין ביניהם. מחשיפת גורמים אלו יוצעו כיוונים לגיוס מועמדים מצטיינים להכשרת מורים בכלל ולהוראת מקצועות יהדות בפרט. בניגוד לדעה הרווחת בחלק מהתאוריות הפסיכולוגיות העוסקות בהניעה, במארג המשלים המוצע במחקר זה אין ההניעות הנובעות מתגמולים חיצוניים מורידות מעוצמתן של ההניעות הנובעות מהרצון למימוש עצמי ומתפיסת "ראוי" (ניסן ושליף, 2005: Nisan, 1992). במארג המניעים המשתקף מהממצאים, הגורמים המושכים פועלים זה לצד זה בחיזוק הדדי, כאשר לגורמי המימוש העצמי משקל רב. כאן עולות שאלות בדבר השקעת משאבים בתגמולים חיצוניים לצורך דרבון מועמדים להצטרף לתכניות להכשרת מורים, למשל: האם עצם קיומם של תגמולי יוקרה ומלגות משמש תמריץ? מהם התגמולים החיצוניים האופטימליים? ממצאי המחקר מלמדים כמו כן על אוכלוסיית היעד שבקרבה יש לרכז את מאמצי הגיוס של מצטיינים לתכניות הכשרה להוראה בכלל ולמקצועות היהדות בפרט: אוכלוסייה המורכבת מאנשים שחוויותיהם האישיות מקרבות אותם לחינוך; אלו שעסקו בחינוך בלתי פורמאלי בתנועות נוער ובתפקידי פיקוד והדרכה בצבא; כאלה שלמדו את מקצועות היהדות ומגלים בהם עניין ומקור להנאה; אנשים שתפיסות ה"ראוי" שלהם מעידות על מחויבות חברתית ומחויבות לזהותם היהודית, וכאלה שסבורים שיוכלו לממש את עצמם ולהביא לידי ביטוי באופן המוצלח ביותר את כישוריהם האישיים באמצעות העיסוק בהוראה. מועמדים בעלי רקע זה עשויים לראות בתכנית הכשרה יוקרתית גורם מושך לבחירה בהוראה ( קצין, אורי ואשר שקדי).

המאמר עוסק באמון (trust) ובאחריותיות בחינוך בגילוייהם השונים במדינות שונות, ובזיקתם למבנה המורכב של זהויות מורים. במחקר השתתפו 32 מתכשרים להוראה בסיום הלימודים משלוש המדינות. שיתוף בהתנסויות של מורים העוסקים כולם בהוראה במסגרות /מדינות שונות מסייע להבנה מורכבת ומעודנת יותר של השאלה: "מה זה להיות מורה?". זהות תלויה באופי האידיוסינקרטי של אנשים ובמצבים המרובים והמשתנים שבהם הם חיים ( Czerniawski, G ) .

אריאב, תמר. "משבר ההוראה : מקורות , תהליכים ופתרונות", בתוך: חיפוש גורלי: החברה בישראל מחפשת מורים טובים, מכון מופ"ת 2011. נקודות מבט לפתרונות משבר ההוראה בישראל. פרופסור תמר אריאב מציעה חמישה כיווני פעולה העשויים לסייע להתמודד עם משבר ההוראה ברמה המקומית בישראל. נוסח מלא של המאמר כפי שהתפרסם באסופת המאמרים משנת 2011 ( אריאב תמר) .

תקציר עבודת דוקטורט שנכתבה ע"י ד"ר ליאורה לוי . מחקר זה ביקש לחשוף את התפישה הקוריקולארית של סטודנטים – מורים, המתכשרים להוראה במקצועות היהדות, בבתי ספר ממלכתיים על – יסודיים, לאורך שש שנים, מראשית הכשרתם, במהלכה ועד לתום השנתיים הראשונות של עבודתם. ההתייחסות לסוגיה היא על פי שלושה היבטים: הגישות הקוריקולאריות של הסטודנטים – מורים, בתנ"ך ובמחשבת ישראל, כפי שבאו לידי ביטוי בשלב ההכשרה ובהוראה בפועל; ההבדלים בין הגישות הקוריקולאריות במחשבת ישראל, לבין הגישות הקוריקולאריות בתנ"ך; התמורות שחלו בגישות אלה במרוצת השנים. גישות קוריקולאריות (Curricula-Approaches), הן גישות המבטאות את התייחסות המורים כלפי תכניות הלימודים הכתובות. בתהליך התכנון וההוראה בפועל המורים מבטאים גישה קוריקולארית אישית וייחודית. ניתוח הממצאים העלה שש גישות קוריקולאריות שונות, המשקפות תפישות והתנהגויות הסטודנטים – מורים, במסגרת הוראת תנ"ך ובמסגרת הוראת מחשבת ישראל. הגישות הקוריקולארית של הסטודנטים – מורים, תוארו ונבחנו בהתאם לתפישתם את: מקומה של תכנית הלימודים הכתובה; מקומם של התכנים; מקום הלומד; מקום המורה ומקומה של המערכת הבית ספרית ( ליאורה לוי).

מעקב אחר מערכות הכשרת המורים באירופה מגלה כי יותר אוניברסיטאות ומכללות להכשרת מורים שם מתחילות לשלב קורסים של פדגוגיה מתוקשבת בתוכניות הלימודים שלהם. אין הכוונה לקורסים ליישומי מחשב אלא לקורסים פדגוגיים המכשירים את הלומדים (רובם לתואר שני בהכשרת מורים) לשיטות הוראה מפעילות בסביבה מתוקשבת. אחת האוניברסיטאות המובילות בתחום זה היא אוניברסיטת ברגן בנורבגיה הידועה כמובילה בתחומי הכשרת מורים באירופה. הקורס לפדגוגיה מתוקשבת מועבר בשפה האנגלית, בחלקו בלמידה מרחוק ויכולים להירשם אליו גם סטודנטים מאוניברסיטאות אחרות באירופה. ההיערכות הזו היא חלק ממגמה ארוכת טווח של המחלקה להכשרת מורים באוניברסיטת ברגן ליצור מסלול להכשרה ייעודית של מורה מקוון .

במרבית מסלולי הכשרת המורים בעולם לא נדרשים הסטודנטים להתמודד עם הוראה בינתחומית . באנגליה החלו לתת את הדעת לחשיבות הקניית יכולות הוראה בינתחומיות לפרחי הוראה על רקע תונית הלימודים הלאומית המחודשת שם משנת 2007 . תכנית הלימודים הלאומית המחודשת משנת 2007 מחייבת העברה של יחידת לימודים בינתחומית אחת לפחות ע"י המורים בתיכון. על רקע זה המאמר מתאר ניסיון מכוון לפתח באנגליה את יכולות ההוראה הבינתחומית בקרב פרחי הוראה המתכשרים להוראה בבתי ספר תיכוניים במסגרת מסלול ה-PGCE. המחקר מתאר את הרציונל של הגישה הפדגוגית וכיצד פרחי ההוראה נדרשים להתמודד במהלך לימודיהם עם יחידת הוראה בינתחומית בתחומי הגיאוגרפיה והאמנות (Rachel Lofthousea,Sophie Coleb and Ulrike Thomasa ).

המאמר מציג ממצאים ממחקר שבחן את השימוש של פרחי הוראה במשאב מקוון של וידאו לצורך פיתוח מקצועי בהוראת המתמטיקה. ששה משתתפים, חמש נשים וגבר, שסיימו תכנית להכשרת מורים, רואיינו פעמיים, פעם אחת לפני שהציגו להם את המשאבים המצולמים ופעם אחת אחרי כן. נמצא כי המשתתפים במחקר הראו תחכום בעת השימוש בחומרים המקצועיים המבוססים על שיעורי וידאו וידעו כיצד להפיק מכך תועלת פדגוגית . בנוסף, המשתתפים שנחשפו למקרי הוראה ואירועי למידה מומחשים בוידאו נטו יותר להתמקד ברעיונות שנגעו בעיקר לקידום חשיבת התלמידים לגבי מתמטיקה.לסיכום, המחקר הראה כי אפשר להכשיר מורים חדשים להתנסות פדגוגית מתוחכמת (כגון: דאגה ללמידה ולהבנה של התלמיד) באמצעות הצגת משאבים מדגימים של קטעי וידאו מצולמים במקום לנושא של ניהול טכני (כגון: שליטה בכיתה) Jo Towers & Tina ) Rapke).

המחקר נערך כדי לבחון את האפשרויות של שימוש בבלוגים כאמצעי לתקשורת ולתמיכה בסטודנטים להוראה/מתכשרים להוראה באוניברסיטת טארטו ( אסטוניה) העושים התמחות בהוראה. השימוש בבלוג יכול לסייע לסטודנטים להוראה לתקשר עם מתמחים אחרים ולבטא את חוויותיהם ואת השקפותיהם. לצורך כך, בחן המחקר את התוכן של הפוסטים שהעלו הסטודנטים להוראה לבלוג משותף. שאלת המחקר היא: כיצד הסטודנטים להוראה משתמשים בבלוגים במהלך ההתמחות שלהם ומהו התוכן של הפוסטים שלהם. במחקר נבדק אילו נושאים מעלים הסטודנטים להוראה בפוסטים שלהם, כיצד תוכן זה קשור להוראה ולהתמחות שלהם והאם הפוסטים הללו תיאוריים בלבד או גם ביקורתיים. המדגם כלל 26 פרחי הוראה (23 נשים ושלושה גברים) שניתנה להם הזדמנות להשתמש בבלוג קבוצתי במהלך ההתמחות. הפוסטים שהם העלו לבלוג נותחו באמצעות ניתוח תוכן ( Piret Luik, Olivia Voltri, Merle Taimalu, and Karmen Kalk).

אחד מכל חמישה ילדים בארה"ב הוא זר או נולד להורים מהגרים, ומספרם של ילדים אלה הולך וגדל. מכאן, ילדים רבים נכנסים למסגרות חינוך לגיל הרך כאשר הם דוברים שפה אחרת שאינה אנגלית. מאחר וילדים ששפת אמם אינה אנגלית מתקשים יותר מאשר קבוצות אחרות להגיע להישגים בבית הספר (Fry, 2007; Regalado Goldenberg, & Appel, 2001). נמצא כי קיים קשר בין הכשרת מורים להישגיהם של ילדים קטנים דו-לשוניים (DLLs) בלימודים, ועל כן להכשרת המורים יש תפקיד חיוני בתמיכה בפיתוח ובלמידה בתלמידים הדוברים שתי שפות. המאמר סוקר בקצרה את הספרות לגבי תוכנה ומהותה של ההכשרה המקצועית למחנכים לגיל הרך העובדים עם ילדים דו-לשוניים ודן בחשיבות של פיתוח מגוון לשוני ותרבותי של העובדים בחינוך וטיפול בגיל הרך. המאמר עשוי להיות רלבנטי גם למערכת החינוך בישראל המתמודדת היום יותר מאשר בעבר עם ילדים דו-לשוניים ( Marlene Zepeda. Dina C. Castro).

שיתוף פעולה בין כמה וכמה אוניברסיטאות מובילות בארה"ב הוביל בשנתיים האחרונות לפיתוח של פרויקט חדשני להכשרת מורים בשם PBL-TECH project. המטרה של הפרויקט (אשר עדיין נמצא בעיצומו) היא לתכנן ולפתח מודול מתוקשב להכשרת מורים שיאפשר למורי מורים בארה"ב להעביר יחידת לימוד מאותגרת בעיות (PBL) בעזרת כלים מתוקשבים. החדשנות של הפרויקט נובעת מכמה היבטים: א. אוסף כלים מתוקשבים מתקדמים וגמישים שיאפשרו למורי מורים בארה"ב לתכנן ולהעביר בעצמם קורסים לפרחי הוראה על בסיס תפיסת למידה מאותגרת-בעיות (PBL). ב. מתן הזדמנות למורי מורים ברחבי ארה"ב לשתף פעולה ביניהם בפיתוח אסטרטגיות הוראה ולמידה המבוססות על למידה מאותגרת בעיות (PBL) או קורסים המבוססים על עקרונות ה-PBL. ג. יצירת יחידות הוראה מדגימות למורי מורים הממחישות באינטרנט כיצד ליצור ולהעביר מודולים של הוראה פעילה המטפחים את גישת ה-PBL בין המחלקות להכשרת מורים באוניברסיטאות בארה"ב .

בשנת 2005, האיגוד הבינלאומי להערכה של הישגיות חינוכית (International Association for the Evaluation of Educational Achievement (IEA) ב- Michigan State University והמועצה האוסטרלית למחקר חינוכי (Australian Council for Educational Research) נקטו בצעד חשוב לקידום תחום החינוך על-ידי שותפות לצורך פיתוח ויישום המחקר ההשוואתי הבינלאומי הראשון של הכשרת מורים במתמטיקה. במחקר שיתפו פעולה 17 מדינות. מטרתו של מאמר זה היא לתאר את המתודולוגיה ששימשה במחקר הבינלאומי הגדול הזה של הכשרת מורים ולחלוק את הממצאים העיקריים שלו הקשורים להכנה המתמטית של המורים לעתיד ( Tatto, Maria Teresa; Senk, Sharon).

המחקר הנוכחי בחן את התפיסות של פרחי הוראה למתמטיקה בנוגע לידע המתמטי שלהם במהלך התנסות בלומדה דינאמית גיאומטרית. פרחי ההוראה עסקו בפעילות חקר תוך שימוש באסטרטגיה :"מה אם לא?" מניתוח נתוני המחקר עולה כי פרחי ההוראה סבורים שהידע המתמטי שלהם העמיק כתוצאה מהפעילות וכי ללומדה הייתה תרומה משמעותית בתהליך של העלאת בעיות מתמטיות חדשות. במהלך הפעילות הם חזרו על הגדרות של עצמים גיאומטריים, על תכונותיהם ועל הקשרים ההדדיים ביניהם, וכתוצאה מכך העמיקו את הידע המתמטי שלהם ללומדה הדינאמית היה חלק חשוב בתהליך של פעילות החקר. הלומדה שחררה את הלומד מפעולות טכניות כמו חישובים ושרטוטים כך שהוא יכול היה להתמקד בחשיבה על העצמים, והקשרים ביניהם. הלומדה אפשרה "לראות הוכחה" על ידי פעולות של גרירה ובכך להעניק הרגשת בטחון ללומד שהמקרה שנגלה לעיניו הוא כללי ולא מקרה פרטי. כמו כן, ללומדה הייתה גם תרומה להבנת המשמעות של הוכחה מתמטית ( אילנה לביא, עטרה שריקי) .

במאמר נעשה ניסיון לקשור בין חונכות, רפלקציה וביקורתיות (Popper, 1999 ) לבין צמיחת ידע בקרב מורים. הכותבת משתמשת במושגים אלה כדי לתת בידי מורי-מורים ומורים בכלל כלי/דרך להכיר, להסביר, להעביר ולשאול שאלות על הידע והמיומנויות שלהם, ומתוך כך להבין מה מניע אותם כמורים (Chitpin & Evers, 2005 Chitpin, 2006, Varghese et al., 2005). הכותבת מביאה את סיפורה האישי כשהוא מעוגן במסגרת המושגית שלעיל, חונכות רפלקציה וביקרות מתמדת, כדי להדגים את הטיעון שלה בדבר ההתפתחות המקצועית של מורי מורים בתהליכים אלה, ונותנת ביטוי לחלק מהאתגרים והדילמות העומדים, לדעתה, בפני מורי-מורים מתחילים. זאת במטרה להאיר את התהליך מנקודת מבטה האישית ולאור התנסויותיה ( Chitpin, S.).