הכשרת מורים

המחקר הנוכחי ניסה לבדוק את אחת מתוכניות ההכשרה האלטרנטיביות ואת יעילותה מבחינת הצרכים של השדה והמחסור להוראת אלגברה בארה"ב. התכנית שנחקרה (Transition To Teaching program) מאפשרת לפרחי הוראה ללמד מתמטיקה כבר בשנה הראשונה ללימודיהם. מדובר בתוכנית הדומה באופן עקרוני לתוכניות הסבת אקדמאיים להוראה בישראל ואשר המועמדים לה מגיעים מתחומי מדע וטכנולוגיה ללא ניסיון הוראה קודם. העדויות הראשוניות המוצגות במחקר הנוכחי מלמדות כי תלמידים בביה"ס שלמדו אצל פרחי הוראה של תוכניות ההכשרה האלטרנטיביות לא נפלו בהישגיהם מתלמידים אשר למדו אצל פרחי הוראה בתוכניות ההכשרה המסורתיות (Gimbert, Belinda G.; Cristol, Dean; Sene, Abdou Marty)

במחקר המתואר כאן נבחן דגם ה-PDS בהשוואה להכשרה שאינה מתקיימת בדגם זה (non-PDS) רק בקשר לנשירת מורים בבית הספר היסודי . המחקר נערך במדינת אילינוי במשך 9 שנים (1996 – 2004). המדגם כלל בוגרים שהתכשרו בדגם ה-PDS ומדגם של קבוצת ביקורת שכללה רבע מבוגרי ההכשרה האחרת כל שנה. בוגרי PDS הוגדרו כמתכשרים שסיימו יותר מסמסטר אחד של למידה במסגרת זו. ( Latham, N.I., Vogt, P.W) .

המאמר מדווח על ממצאים איכותיים של חקר מקרה על הרווחים שיש למורה הנוטל על עצמו תפקיד של חונך למתכשר להוראה בתוכניות הכשרת מורים. המחקר מתמקד בחונכים שהם מורים בבתי ספר בקהיליות פריפריאליות באוסטרליה. שאלת המחקר עסקה בהשפעות שיש לחונכות על המורים החונכים/המאמנים עצמם ובכך ייחודו. בנוסף הייחוד הוא בהתייחסות לאוכלוסייה פריפריאלית כפרית , בניסיון לחקור את הגורמים המשפיעים על ההתפתחות של החונכים במסגרת ההתנסות המעשית ובמתודולוגיה המאפשרת לחונכים לספר את סיפור התנסותם המקצועית בדרך רפלקטיבית .ראוי שהמוסדות המכשירים והמעסיקים יסייעו למורים חונכים לאמץ בתפקידם זה עדשות מקצועיות ע"י כך שישתתפו בתהליך של רפלקציה, פיתוח קונצפטואלי, ומתן הכרה אקדמית או מקצועית לתהליך, גם אם יחסים ותפיסות של כוח מקשים דווקא על מורי המורים הנכנסים לבתי הספר להדרכת המתכשרים ( Simpson, T., Hastings, W., & Hill, B.).

סקירה מלומדת ויעילה על מחקרים וספרים העוסקים בהכשרת מורים להוראת קריאה באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. הסקירה הביקורתית שנכתבה במשותף על ידי פרופ' ד. ברון (Barone) ופרופ' ארנסט מורל (Morrell), מומחים וחוקרים בתחומי האוריינות וחקר הקריאה, מציגה את המתווים העיקריים של כל אחד מהספרים והמחקרים, וההדגשים המוצגים בכל אחד מהם לגבי הכשרת מורים רצויה להוראת הקריאה וטיפוח הקריאה. הסקירה מתייחסת גם להוראת הקריאה במדינות מחוץ לארה"ב. נוכח משבר ההוראה וחסכי הקריאה הקיימים בקרב תלמידים כיום מציגה סקירת הביקורת האינטגרטיבית את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמחקרים ברשימה לגבי ההיערכות הנדרשת והכיוונים הרצויים בהכשרת מורים לטיפוח קריאה כיום.

במחקרם של לטאם ווגט (Latham& Vogt) שהתפרסם במרץ 2007 בכתב העת הבינלאומי להכשרת מורים Journal of Teacher Education, נמצא כי התנסות במסגרת הPDS תרמה משמעותית להשתלבות המתכשרים להוראה בבתי הספר ולאי פרישה מההוראה. המחקר נערך במהלך שמונה שנים והשווה קבוצת סטודנטים שהוכשרה במודל של PDS לעומת קבוצת סטודנטים שהוכשרה במודל מסורתי. הסטודנטים במודל PDS, לאחר ש'נוטרלו' גורמים אישיים כגון: כישורים קדמיים, מאפיינים דמוגרפיים, נטו להשתלב במקצוע ההוראה ולהתמיד בעבודה.

מאמר המתאר בצורה ביקורתית את הרפורמה החינוכית האחרונה בני-זילנד ואנגליה הידועה בתור רפורמת הסטנדרטים הגבוהים תוך ניתוח ההשלכות של הרפורמה על הכשרת המורים שם. על מנת לשפר את איכות בתי הספר בניו זילנד נקבע כי בסיס התקצוב החינוכי הוא רמת האפקטיביות של בתי הספר ויכולתם לקדם הוראה איכותית ושיטות למידה והוראה מתקדמות. אחד האמצעים העיקריים להשגת מטרה זו הם הקמת רשות וקהילות מקצועית לחילופי ידע. הדור הבא של המורים בניו-זילנד שיעבור הכשרה במתכונת החדשה יהיה אולי בקי במתודות מחקריות, אך לא יהיה מיומן דיו בסיגול ובהתאמה של שיטות הוראה בכיתה. (Strathdee, Robert)

המחקר הנוכחי שנערך בנורווגיה מציג את המודל ליצירת "עמיתות" מלאה בין אוניברסיטה טכנולוגית ובין בתי ספר שהפכו לחלק אינטגראלי מהמערכת המכשירה שם. במחקר ההערכה הנוכחי שבדק את יתרונות וחסרונות מודל העמיתות נמצא כי שביעות הרצון של פרחי ההוראה מההכשרה בשדה היא גבוהה מאד במיוחד מהקשר המתפתח עם המורים המאמנים והחשיפה לחיי ביה"ס. עם זאת, נמצא כי מסגרת הזמן של השנה האחת המיועדת להכשרה בשדה אינה מספיקה על מנת להקנות ניסיון הוראה מגוון ורפלקטיבי ויש לבנות מסגרת של הכשרה ארוכה יותר בעמיתות, כזו המציבה את הסטודנט יותר משנה בבתי הספר המאמנים. במסגרת מורחבת של הכשרה משותפת בשדה יש לעודד יותר את הסטודנטים לעסוק יותר במחקר עצמי, רכיב הנוטה להדחק לשוליים במהלך העמיתות בין האוניברסיטה ובתי הספר המאמנים (Haugaloken , Ove Kr. and Ramberg, Per)

חונכות (mentoring) הפכה לחלק חשוב של הכשרת המורים, והיא נתפשת כמרכיב מרכזי בקידום הוראה רפלקטיבית ובהתפתחות המקצועית של בתי ספר. אולם המושג עדיין אינו ברור. לרוב, כאשר מדברים על תוכניות חדשות בהוראה ובחינוך לא מתייחסים לנושאי כוח ושליטה וסכנות של תלות ואינטימיות הקשורים לחונכות. המאמר דן במושג החונכות במסגרת הכשרת המורים בנורבגיה, תוך השוואה לתפישות הקיימות בעניין זה באנגליה. הטענה היא שיש לחשוב על חונכות בדרכים חדשות ולראותה כחלק מהתהליך שבו הסטודנטים הופכים למורים מקצועיים. המאמר מבוסס על מחקרים על חונכות שבוצעו ע"י כותבת המאמר במהלך כמה שנים. (Sundli, l.)

קובץ מאמרים חדש בהוצאת Harvard University Press המתאר בצורה מעמיקה את התפתחות מסלול הכשרת המורים באוניברסיטת מישיגן (Michigan State University) והשינוי במהלך תקופה של עשר שנים. המאמרים מתארים את התחדשות מסלול הכשרת המורים באוניברסיטת מישיגן בהובלה ובהנחיה של צוות מורי המורים הידוע בתור צוות 1 (Team One). שורה של חוקרים מובילים בתחומי הכשרת המורים כגון Feiman-Nemser Sharon מציגים את ההתנסות הייחודית שלהם ביצירת השינוי האיכותי באוניברסיטת מישיגן וגישות איכותיות להעמקת הכשרת המורים.

מחקר עצמי בהכשרת מורים היא, על פי תפיסתו של פרופסור קן צייכנר, מאושיות המחקר המתהווה תוך כדי הכשרת המורים, אך למרות ההשפעה החיובית של מחקר עצמי על ההתפתחות המקצועית של מורי המורים צריך להיזהר מההפרדה שעושים בין מחקר עצמי והזרם המרכזי של מחקרי מורי מורים. במאמרו המעניין קורא Zeichner לשלב בצורה יותר אינטגראלית את קולות מורי המורים המשולבים בלמידה העצמית על מנת להפוך אותם לקהילה לומדת שהיא חלק מהותי מהמחקר המרכזי בהכשרת המורים. Zeichner מתנגד לדואליות שנוצרה בין למידה עצמית ובין החוקרים בחינוך ומציע לטפח את הלמידה העצמית כחלק מרכזי משיפור ההתנסות המקצועית של מורי המורים המשולבת במחקר חינוכי ולא בהכרח כענף מקביל או צדדי בהכשרת מורים (Zeichner, Ken)

המחסור במורים בארה"ב נותן את אותותיו על היערכות בתי הספר ועל היערכות מערכת הכשרת המורים בארה"ב. על פי תחזיות מערכת החינוך בארה"ב צפוי מחסור של 2 מיליון מורים בעשור הקרוב שם. לאור הביקוש הגובר של בתי ספר למורים, הוקם בלחץ גורמי החינוך במדינות השונות בארה"ב מסלול הכשרת המורים האלטרנטיבי/הסבה להוראה המיועד לבוגרי מכללות ואוניברסיטאות ללא ניסיון קודם בהוראה. מטרת המחקר הייתה להעריך את מידת ההצלחה של מורים חדשים המוכשרים בתוכניות אלו בשלב הקליטה בבתי הספר, רמת הנשירה ורמת התמיכה הניתנת למורים החדשים בוגרי תוכניות ההסבה להוראה. המחקר התבסס על רעיונות עם מנהלי בתי ספר תיכוניים בניו–ג'רזי אשר העידו על שביעות רצונם מבוגרי תוכניות ההכשרה האלטרנטיביות והתפתחותם המקצועית החיובית של המורים המתחילים שקלטו והיקף הנשירה המצומצם היחסי שלהם (Nagy, Christopher J.; Wang, Ning)

המאמר מתמקד בחוזה העבודה בין יועצים מאמנים (mentors) לבין סטודנטים המתמחים בייעוץ חינוכי במהלך ההתמחות המודרכת בבית הספר. חוזה העבודה ממלא תפקיד מרכזי ביצירת התשתית להתמחות מוצלחת ולעבודת אימון פרופסיונלית ויעילה, המקדמת צמיחה. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את המרכיבים העיקריים של חוזה העבודה במהלך ההתמחות המודרכת בבית הספר, על פי תפיסתם של יועצים מאמנים ושל סטודנטים מתמחים. במחקר השתתפו 158 יועצים מאמנים מכל הארץ ו-171 סטודנטים מתמחים. ארבע הקטגוריות הרחבות של מרכיבי החוזה, שהתגלו בעקבות ניתוח התוכן היו: 1. נוהלי ההתמחות והאימון; 2. עבודת המתמחה: המטרות, התכנים והגבולות; 3. יחסי האימון; 4. אתיקה מקצועית(רבקה לזובסקי, אביבה שמעוני)

מטרות המחקר היו לשקף עמדות והרגשות של סטודנטים "אחרים" בנוגע להתנסות ולהכשרה להוראה במכללה יהודית חילונית; לבחון את המאפיינים, היתרונות והחסרונות של התנסות סטודנטים “אחרים“ בקבוצת התנסות יהודית חילונית בבית ספר שותף ממלכתי יהודי; לדון בהצעות של סטודנטים “אחרים“ להכשיר להוראה סטודנטים מתרבויות שונות ולהציג מתודה מחקרית המשלבת שימוש בכתיבות ובסיפורי חיים ככלי מחקר. מהמחקר עולה שינוי בזהות המכללה היהודית-ממלכתית מבלי שהתקיים דיון מעמיק במשמעות השינוי, בעמדות הסגל כלפי הזהות החדשה, בשינויים שיש לתכנן בהתאם לזהות שהתגבשה ובדרך לשפר את איכות החינוך והחיים במדינה באמצעותה. אחת ממסקנות המחקר היא שיש לעצור את ההתעלמות מהצורך הדחוף בהגדרה ברורה של ייעוד המכללות לחינוך היהודיות-חילוניות ולהתאימן בצורה מכוונת ומובנית לייעוד. (נירית רייכל, עדנה מור)

בספרה החדש Self-study for teacher educator מתארת פרופסור Samaras, Anastasia את השינויים איתם התמודדה בהכשרת המורים ואת השינויים אותם יזמה בתכנית הכשרת הסטודנטים להוראה באוניברסיטת ג'ורג מייסון בוירג'יניה ארה"ב ובמקום עבודתה הקודם. במסגרת עבודתה כרכזת הכשרת המורים פיתחה פרופסור סמאראס דגמים של למידה עצמית (self-study) של סטודנטים להוראה שהתבססו על עקרונות שיתוף והתייעצות העמיתים של ויגוצקי. אחד התחומים שפרופסור סמאראס מצאה כלקויים בהכשרת המורים היה הקניית יכולת תכנון לימודים לטווח ארוך יותר במהלך שנת הלימודים. מרכיב מרכזי בתכנית החדשה שטיפחה פרופסור סאמראס היה התמודדות של הסטודנטים להוראה עם תכנון, יישום וחקר של יחידת לימוד בינתחומית (The Interdisciplinary Unit)

בחינת האמונות של מתכשרים להוראה על הוראה ולמידה בשלב הכניסה להכשרה, ומעקב אחר ההתפתחות של אמונות אלה לאור התנסויות אקדמיות ומעשיות, חשובה למורי מורים. המחקר בוחן מטאפורות ככלי לחשיפה ולקידום ההתפתחות של אמונות הסטודנטים באמצעות שילוב של פעילויות רפלקטיביות שיש בהן התנסויות משני הסוגים. ספציפית, המחקר בוחן כיצד ייצוגים מטפוריים של סטודנטים לבית הספר היסודי בארה"ב ובאירלנד משתנים, ומהם הגורמים המשפיעים על שינויים אלה. (Leavy, A. M., McSorley, F.A. & Bote, L. A)

המאמר מציג את שיטת ההערכה המשולבת שהונהגה לפני כמה שנים באוניברסיטת טקסס בארה"ב. מדיניות ההערכה הרציפה של המוסד לוקחת בחשבון את הסטנדרטים הקיימים להכשרת מורים בארה"ב אך מדגישה גם בדיקת ההלימה בין התפתחות הסטודנטים להוראה ובין צרכי בביה"ס. ככל שהסטודנטים להוראה מתקדמים בין שלבי התכנית כך מופעלים כלי הערכה פורמאליים ובלתי פורמאליים על מנת לבדוק את מידת התאמתם להעביר שיעורים, לפתח תוכניות ולהצליח כמורים. במהלך ההערכה המתבצעת בכל שלב נבדקים לא רק היכולות הטכניות ורמות הידע של פרחי ההוראה, אלא גם יכולות של תקשורת בין-אישית, ראייה פדגוגית משולבת. נתוני מרכזי ההערכה נצברים ומשמשים בסיס למעקב רב-שנתי אחרי התפתחות פרחי ההוראה, המודלים המנטאליים שלהם ויכולתם הפדגוגית בכמה וכמה תחומים מעבר לתכני המקצוע עצמו. המאמר מתאר את מדיניות ההערכה הרציפה הנקראת The Fitness to Teach Policy, את מרכיביה העיקריים ודרך הפעלתה באוניברסיטת טקסס (Blanche Desjean-Perrotta)

מחקר הערכה זה בחן לעומק סוגיות שונות הקשורות לתפקיד המורות והגננות החונכות במערך שותפות ה- PDS בין בתי הספר והגנים בקדימה-צורן לבין המסלולים הבאים במכללה האקדמית בית ברל: הגיל הרך, היסודי, חינוך מיוחד ואנגלית. מקומם המרכזי של החונכות במערך השותפות נמצא בכל אחת מארבע המטרות המקובלות של PDS: שיפור ההכשרה של הסטודנטים להוראה; קידום הלמידה של כל התלמידים בבית הספר; פיתוח מקצועי של כל המעורבים בשותפות; טיפוח חקר ההוראה ושיפורה. נראה כי יש חשיבות רבה להבין מה חושבות ומרגישות החונכות בתפקידן וכיצד ניתן לשפר את תפקודן כחונכות. הבנה זו חשובה לא רק לצרכי ההכשרה של הסטודנטים אלא גם לצרכי קידום ההוראה והלמידה בתוך בתי הספר והגנים. במיוחד חשוב להבין את תפיסת תפקיד החונכת ב- PDS במובחן מהתנסות מסורתית, כיוון שהספרות המחקרית בנושא זה עדיין מעטה (אריאב תמר, היוש טלי ופרייטג אילנה).

המחקר ביקש לבדוק באיזו מידה מתאימה למידה מאותגרת בעיות (PBL) לפרחי הוראה במסלול ביה"ס יסודי והגיל הרך. גישת ה-PBL מציבה בפני הלומדים בעיות מעשיות או מצבי הוראה מורכבים אמיתיים מחיי ביה"ס והכיתות. במהלך התמודדות זו נדרשים פרחי ההוראה להיות מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות תוך הסתייעות בתיאוריות ובמודלים פדגוגיים שונים. המחקר נערך באוניברסיטה אוסטרלית המכשירה פרחי הוראה למסלולי הוראה בביה"ס יסודי והגיל הרך. המחקר ביקש לבדוק כיצד מתמודדים פרחי ההוראה עם הפער שבין תיאוריה למעשה. פרחי ההוראה נחשפו לכל שיקולי הדעת האפשריים הנוגעים לבעיה שהוצגה בפניהם, החל מבעיות התנהגות של תלמידים וכלה במעורבות הורים העשויה להחריף את המצב (Suzy Edwards Marie Hammer)

הקשר בין גורמי אישיות של סטודנטים להוראה ובין הצלחה בלימודים מעורר עניין רב בארה"ב ובעולם. המטרה של המחקר שנערך באוניברסיטת נברסקה הייתה לבדוק האם היכולות של פרחי הוראה הקשורות לאינטליגנציה רגשית (emotional intelligence) מצביעות על מקדמי הערכה גבוהים יותר במהלך הלימודים. אמנם, לאינטליגנציה רגשית גבוהה יש השלכות חיוביות על יחסים בינאישיים של פרחי ההוראה ועמיתיהם מבחינת שיתוף פעולה ועבודת צוות, אך לא ניתן להצביע על יכולות גבוהות יותר של המוכשרים להוראה. אין מובהקות סטטיסטית המוכיחה תרומה של אינטליגנציה רגשית על יכולות הלמידה של פרחי הוראה (Drew, Todd L)

נושא המחקר המוצג במאמר הוא הבנת משמעות החונכות בעיני 27 מורים מתחילים בעמיתות בין אוניברסיטה ומחוז בתוכנית הכשרה חלופית. התהליך כלל שאלון לדיווח עצמי, ראיונות עם קבוצות מיקוד, טריאנגולציה של נתונים ואינטראקציות במהלך 10 חודשים. משמעות החונכות למתכשרים באה לידי ביטוי בארבעה היבטים: ההיבט של ה"פוליטיקות" בבית הספר', ההיבט של קרבה/סמיכות (Proximity) , ההיבט של הקשרים , ההיבט של ניהול כיתה . המשתתפים בתוכנית החלופית שנחקרה הביעו שביעות רצון מהחונכות ותיארו את משמעותה בעיניהם. הם חשו בטוחים יותר בהוראה כשהחונכים שלצידם יצרו עימם יחסי אמון, קירבה והיכרות עם תרבות בית הספר. ארבעה ההיבטים שלמעלה הם שנתנו משמעות לחונכות ולמציאות המורכבת של בית הספר ( Tissington, L.D).