הכשרת מורים

המאמר מתאר מערכת ממוחשבת באינטרנט שנועדה ליצור סביבת אימון של סימולציה ממוחשבת לפרחי הוראה בארה"ב. המערכת נועדה לאפשר לפרחי הוראה לבחון את הקשר בין פעולות הוראה שלהם ובין הלומדים המתוקשבים הממלאים את תפקיד תלמידי בית הספר. סביבת הסימולציה הממוחשבת נועדה ליישם תהליך מתודולוגי להכשרת מורים הידוע בשם teacher work sample methodology -TWSM. המאמר מנסה לבחון האם המערכת הממוחשבת להתנסות בהוראה באינטרנט אכן ממלאת את הציפיות ליישום מתודולוגיית ההכשרה באמצעות חשיפה דינאמית למבחר ההתנסויות המייצגות בהוראה וחקר מקרים הנדרש לשם כך להמחשה בפני הסטודנט להוראה. המערכת הממוחשבת נבנתה על פי התפיסה העקרונית של Pedagogy of evidence-based teacher education., כלומר תכנון ושיקולי דעת פדגוגיים על סמך מבחר אירועי למידה הלקוחים מחיי הכיתה ומחיי ביה"ס (Mark Girod, Gerald Girod)

הנחת היסוד שבמאמר היא שללא הפיכת ההוראה לפרופסיה לא יתכן שיפור במעמדם המקצועי של המורים. טענתו הבסיסית של אורי איל היא שרכישת ידע ויכולת דיאגנוסטית לשם מתן פתרונות לבעיות ספציפיות, אינה יכולה להתבצע ללא התמחות ספציפית בתחומים העוסקים בתהליכי הלמידה, כגון קשב וזיכרון, תהליכי הבניית ידע ועיצוב סביבות למידה. הכשרת מומחים צריכה להיעשות באופן מכוון. יש לבסס בקרב המתכשרים הבנה בסיסית לגבי המכניזם של הלמידה בהקשרים חברתיים שונים ובסביבות למידה שונות כפי שמקובל בתוכניות של מדעי הלמידה בעולם (Learning Sciences)

במאמר נטען שלמדנו רבות על הדרך בה ניתן לבנות תוכניות הכשרה חזקות ויעילות יותר. לשם כך יש לכלול בהן שלושה מרכיבים מרכזיים: א. קוהרנטיות ואינטגרציה בין תיאוריה למעשה, ב. שילוב בין ההדרכה הפדגוגית וההתנסות המעשית לבין מה שנלמד בקורסים, ג. בניית קשרים קרובים ושיתופיים בין מוסדות הכשרה לבין בתי ספר. על בתי ספר לחינוך/מוסדות הכשרה להתנגד ללחצים הבאים מן הציבור להפחית את היקף ההכשרה ואת איכותה, דבר המכשיל את ההכשרה ואת מעמד ההוראה, המורים ובתי הספר. המאמר משרטט מסגרת קונצפטואלית המתייחסת לשאלות ה"מה" וה"איך" בהכשרת המורים, מתוך מטרה להאיר את סוגי הלמידה שמורים צריכים לרכוש כדי לתפקד במקצוע מורכב זה בהצלחה. (Darling-Hammond, L)

המחקר מציג פרויקט ניסויי שנערך במכללה להכשרת מורים ע"ש קיי במסלול לחינוך מיוחד, במהלכו חנכו סטודנטיות את חברותיהן בהוראת מתמטיקה. גם הנחנכות וגם החונכות חשו שהתהליך תרם להן ולחברותיהן וסייע להן להתגבר על חששות מתחום המתמטיקה, העצים אותן וחיזק את תחושת המסוגלות העצמית שלהן להתמודד בהצלחה עם תחום הוראה זה גם בעתיד. מניתוח דבריהן עולה, כי בהשוואה למודל ההדרכה השגרתי באמצעות מדריכה פדגוגית, למודל של "חונכות על ידי חברים" יתרונות רבים ובהם: יחסי חברות וקרבה בין הנחנכות והחונכות, הלמידה המשותפת של שותפות בעלות אינטרסים דומים והתלבטויות זהות. (רמה קלויר)

דו"ח אקדמי חדש שפורסם לאחרונה בארה"ב מותח ביקורת חריפה על איכות ההכשרה של המורים במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות ברחבי ארה"ב. הדו"ח שפורסם ב2006 על ידי פרופסור Arthur Levine, נשיאה לשעבר של המכללה לחינוך ומורים אוניברסיטת קולומביה מצביע על כך שאיכות המורים המוכשרים באוניברסיטאות בארה"ב הולכת ויורדת משנה לשנה. תוכניות הלימודים להכשרת מורים במרבית המכללות והאוניברסיטאות בארה"ב מפוצלות ואינן מבוססות על תקופת הכשרה קבועה וברורה כמו בבתי ספר לרפואה או משפטים. מרבית התוכניות אין מגדירות בצורה נאותה סל מיומנויות נדרש למורה וההכשרה המעשית לקראת ההוראה בכיתה עדיין מוגבלת. הדו"ח קורא לבנות מחדש את כל מערכי התוכניות במכללות לחינוך ולהפוך אותן למוסדות מקצועיים המדגישים יותר ויותר את הצד של התנסות מעשית בהוראה. דגש צריך להינתן להכשרת מורים על פי הדרך שבה לומדים התלמידים בכיתות ויכולת פרחי ההוראה להתאים את דרכי ההוראה שלהם בהתאם. הדו"ח של פרופסור ארתור לווין עורר תגובות רבות בקרב חברי האיגוד האמריקאי להכשרת מורים (American Association of Colleges for Teacher Education) וחלק מן ההמלצות עוררו שם מחלוקת רבה.

מטרת המחקר לבדוק את האפקטיביות של שבוע עבודה מעשית והאם להמשיך ולקיים שבוע זה. המחקר התמקד בבדיקת עמדות של כל הנוגעים בדבר: ראשי מסלולים, סטודנטים, מדריכים פדגוגיים ובעלי תפקידים במכללה. ממצאי המחקר המבוססים על שאלונים וראיונות, מעידים על הסכמה גורפת בקרב הנבדקים שיש להמשיך ולקיים התנסות מרוכזת במתכונת של שבוע עבודה מעשית. ממצאי המחקר תורמים להבנת ההתנהלות של שבוע עבודה מעשית, מהות התרומות והיעדים שניתן להשיג באמצעותו. התרומה המשמעותית היא העמקת ההכרות של הסטודנט עם ההיבטים המערכתיים והמורכבות של מקצוע ההוראה, העמקת ההתנסות בהוראת תחום הדעת ושכלול של מיומנויות ההוראה, וכן חיזוק הדימוי העצמי המקצועי ובדיקה של מידת ההתאמה למקצוע ההוראה. על בסיס ממצאי המחקר גובשו מספר המלצות לפעולה והמלצות הקשורות לפריסה דיפרנציאלית של שבוע ההתנסות על פני שנות הלימוד ולהבדלים בין המסלולים. כמו כן פותח מודל המארגן נושאים אלו ואשר יכול לשמש כנקודת מוצא להבניית מטלות הוראתיות ותכנון טוב יותר של שבוע עבודה מעשית בעתיד (אלמוג, א. וארנון, ר.)

כותב המאמר מביא רפלקציה שלו על עתיד ההכשרה במכללות ובאוניברסיטאות מנקודת מבט של מורה מורים ותיק העוסק בהכשרה באוניברסיטה, זאת בתגובה לתקפות על בתי הספר לחינוך ועל תוכניות ההכשרה. הכותב מציין ארבעה מרכיבים בדרך לשינוי ההכשרה: א. התמדות באיכות המורה בתוכניות הכשרה מסורתיות וחלופיות; ב. הרחבת מטרות ההכשרה ותפקידי המורה; ג. חיזוק תפקיד בתי הספר והקהיליות בהכשרת המורים; ד. נטילת אחריות מוסדית רצינית על ההכשרה. (Zeichner, K)

הכותבים מציעים מספר דרכים שבהן תוכניות הכשרה עשויות לעשות יותר למען הצלחת המורים בשנת עבודתם הראשונה: השמעת קולה של ההכשרה כנגד הביקורת המוטחת בה יחד עם האזנה קשובה לביקורת העשויה לקדם התבוננות ביקורתית בתכני תוכניות ההכשרה. נ בנוסף ובאותו הקשר אין להתעלם מקולותיהם של בוגרי ההכשרה ולמנהלי בתי ספר ומפקחים המשבצים אותם בעבודה. התייחסות לממד הרגשי של הוראה שאינו מהווה חלק מתוכניות ההכשרה. לאור הדרך שבה רגשות "צובעים" את התנסויות השנה הראשונה ראוי שמורי-מורים ישקלו היבט זה בצורה יותר מפורשת. לדעת הכותבים יש לעשת יותר במסגרות ההכשרה כדי להכין את המועמדים בצורה איכותית יותר לשנות העבודה הראשונות. המאמרים בגיליון זה בוחנים נושא חשוב זה בהכשרת מורים ( Liston, D., Whitcomb, J., & Borko, H).

המאמר מתאר ,מצד אחד, את דרישות ההערכה לפרחי הוראה בארה"ב בהתבסס על סטנדרט מס' 2 להערכת יכולות הוראה שגובש ונקבע רשמית על ידי המועצה הארצית להסמכת מורים בארה"ב. מצד שני מתאר המאמר את ההיערכות של אוניברסיטה אמריקאית ליישום וההטמעה של סטנדרט מס' 2 להערכת מורים בתוכניות הכשרת המורים הנהוגות שם. המשמעות של הכנסת הסטנדרטים החדשים להערכת פרחי הוראה של NCATE היא חיזוק היסודות של הערכה אוטנטית של יכולות המורים המתחילים ופחות הערכה נורמטיבית שהייתה דומיננטית עד כה בהכשרת מורים בארה"ב. על מנת להתאים את ההערכה האוטנטית של יכולות המורים המתחילים היה צורך לשנות הדגשים פדגוגיים של הקורסים הקיימים בהכשרת מורים באוניברסיטה על מנת לשקף את דרישות ההערכה של ה-NCATE ההולכות ותופסות יותר ויותר מקום במוסדות הכשרת מורים בארה"ב. (Pamela A Sandoval, Stanley E Wigle, Chula Vista)

המחקר מתאר שימוש שנעשה בגישה מטה-קוגניטיבית להערכה עצמית של סטודנטים להוראה. תכנון המחקר התבסס על עקרונות של הערכה עצמית מבוססת רפלקציה של מורים לעתיד. מוצגים 5 חקרי מקרים בתחומי תוכניות שונות להכשרת מורים. בכל אחת מהתוכניות נעשתה הערכה עצמית של הסטודנטים להוראה בשלבים התחלתיים, באמצע התכנית ולקראת סיומה. תת-קבוצות של סטודנטים להוראה ביטאו עמדות באמצעות מפות מושגיות וכן באמצעות ראיונות עומק שסיפקו מידע על שלבי ההערכה העצמית שהופעלה בצורה שיטתית. ניתוח הממצאים מלמד כי הסטודנטים להוראה מצאו את הגישה המטה-קוגניטיבית כשיטה מועילה במיוחד. רמת המודעות שלהם ללמידה במהלך הכשרת המורים נעשתה גבוהה יותר וכך גם הרפלקציה לגבי ההתקדמות וההתנסות שלהם בלימודים. השיטה המטה-קוגניטיבית היא אולי תובענית יותר מבחינתם, אך העניקה להם יותר משוב ורפלקציה משיטות ההערכה הנורמטיביות הרגילות (Magdalena Mo Ching Mok, Ching Leung Lung)

כיצד תופסים סטודנטים להוראה בארה"ב, המכשירים עצמם כמורים לאנגלית, את התפתחותם כמורים. מחקר שנערך באוניברסיטה בארה"ב על מנת לבדוק כיצד סטודנטים להוראה חווים את תהליך הכשרתם באופן בלתי אמצעי. התהליך הרפלקטיבי הייחודי התבסס על תיעוד עצמי דיגיטאלי באמצעות יומנים דיגיטאליים ויזואליים בהם הביעו הסטודנטים את רישומיהם באופן חופשי ע"י צילומי וידאו או תמונות סטילס בכל אחד משלבי ההכשרה, כולל שלבי ההתמחות המעשית. הבחירה בכלי רפלקציה דיגיטאלי חופשי וגמיש מסוג זה (אוסף תמונות ממוחשב) נועד לאפשר לסטודנטים להביע עצמם בצורה יותר אוטנטית ללא הבניית היתר של שאלונים מחקרים סטנדרטיים או יומנים טקסטואליים. התמונות נאספות ומתוייגות ע"י הסטודנטים להוראה באמצעות תוכנה חופשית הנקראת Photo story 3.00 וזאת כחלק מהתהליך בניית הפורטפוליו הממוחשב המצטבר שלהם בכל תקופת ההכשרה להוראה. המאמר מתאר את תהליך האיסוף וניתוח הסיפורים הדיגיטאליים הויזואליים של הסטודנטים להוראה. ממצאי המחקר הוצגו בכינוס בכינוס ה- NECC2006 שנערך ביולי בסן דייגו בארה"ב (Jennifer S. Dail , Vivian H. Wright Hannah R. Gerber)

מטרת המחקר שהוצג היא לבחון את ההשתלבות בהוראה של סטודנטים בוגרי התכנית למצוינים בהשוואה לקבוצת ביקורת. המחקר מלמדים שמרבית הבוגרים משתלבים בהוראה ושיעור ההשתלבות דומה בשתי הקבוצות המושוות. לגבי שביעות הרצון של הבוגרים ממקצוע ההוראה נמצא כי בוגרי התכנית למצוינים יותר שבעי רצון בהשוואה לאחרים. כמו כן, ניכר כי לבוגרי התכנית מוטיבציה גבוהה יותר להמשיך וללמוד לקראת תארים מתקדמים. מסקנות המחקר מצביעות על תמונה מעודדת בכל הקשור לאטרקטיביות של מקצוע ההוראה בקרב בוגרי התכנית. (ציפי ליבמן, הילה אקרמן-אשר)

דילמות משמע בעיות בלתי-פתורות, אשר להן שני קטבים מנוגדים. מטרת המחקר המתואר היתה להבין מהן הדילמות הנוכחיות שמעסיקות מורי מורים במכללה להכשרת הוראה הן מהבחינה המקצועית והן מהבחינה האישית. אוכלוסיית המחקר כללה מורי מורים המלמדים במכללה להוראה. תחילה רואיינו 18 מורים. אח"כ הועבר שאלון ל – 52 מורים נוספים כלומר סה"כ נחקרו 70 מורי מורים. התוצאות מראות שהדילמות העיקריות שהיו למורי המורים כמכשירי פרחי הוראה הן לגבי תהליך ההכשרה של פרחי ההוראה וכן לגבי רמת הסטודנטים. הדילמות שהעלו מורי המורים בעניין ההתפתחות האישית והקידום במכללה היו בנושא ההשתתפות במחקרים וכן בנושא התגמול הכספי (מרסדס ברצ'ילון בן-אב. אריאלה טייכמן-וינברג. לאה ברץ)

הטענה המרכזית במאמר היא שתוכנית ההכשרה האוניברסיטאית של כוח ההוראה מקדמת דמות מורה שתפקידו הקניית ידע והוראת הסדרים בלבד, ואינה מכינה אותו לתפקידו כמחנך ומכאן הצורך בשינויה. לשם קידום אורחות חיים דמוקרטיים, יש לפעול לאימוץ עמדות דמוקרטיות בקרב התלמידים. תהליך זה אינו תהליך רכישה טבעי, אלא חינוכי אקטיבי, הנעשה בידי "מחנך" המחויב לעקרונות הדמוקרטיה ופועל להשפיע על תלמידיו ברוח זו. תוכנית ההכשרה האוניברסיטאית, כמשקפת את הלכי הרוח התרבותיים, אינה מכשירה את המורים להיות מחנכים, אלא מורים מקצועיים. לכן היא גורם מעכב בקידומה של תרבות אזרחית. (אורן כרמלי)

בבסיסה של התכנית הניסויית-הדמוקרטית במכללת סמינר הקיבוצים ניצבת החונכות האישית. על פי המודל הבסיסי של חונכות, משויך לכל סטודנט בתחילת לימודיו חונך אישי, שמטרתו ללוותו באופן אישי לאורך ארבע שנות לימודיו. החונך האישי של כל סטודנט הנו גם החונך הקבוצתי שלו ומלווה את קבוצת "החממה" אליה משתייך הסטודנט- קבוצת צמיחה ותמיכה הנפגשת אחת לשבועיים לאורך שנות הלימוד בתוכנית. מטרת מאמר זה לדון בקוויה של החונכות האישית, באופן נפרד מן החונכות הקבוצתית, על אף שבהוויה היומיומית לא ניתן להפריד הפרדה חד-משמעית בין החונכות של הקבוצה לחונכות האישית של החברים בה. (לאה בכר-צליק)

היחסים הנרקמים בין פרחי הוראה ובין המורים המאמנים הם אינטנסיביים ומורכבים למדי ומייצגים השקעה גבוהה מבחינת המורים המאמנים. לכן, להצלחה או לכישלון של פרחי ההוראה בהתמודדויות בשלבים אלו נודעת השפעה לא מבוטלת על המורים המאמנים עצמם. המאמר מנסה לבחון כיצד כשלון של פרחי ההוראה במהלך התמודדות בשלבי ההתמחות משפיעים על תחושת העצמי של המורה המאמן ועל ייעודו כמורה מאמן. המאמר בנוי מסיפורי מקרים של מורים מאמנים המתארים את פרחי ההוראה, הוא מתעד בעיקר את נקודות המבט שלהם ליחסים המורכבים עם פרחי ההוראה אשר בהנחייתם ומציג את המתחים והשלכותיהם על המורים המאמנים (Siebert, Cathy J)

המאמר מציג מחקר שבו יצרו החוקרים פרופילים של מאפייני הרקע וההנעות להוראה של סטודנטים שבחרו ללמוד במסגרות של הכשרה להוראה בשלוש אוניברסיטאות באוסטרליה. אוכלוסיית המחקר כללה קבוצות שלמות של מתכשרים בשנת ההכשרה הראשונה (1,653) בשלוש האוניברסיטאות. המחקר מראה שהמשתתפים בחרו בהוראה למרות הנ"ל. השתמעויות למדיניות ולמעשה – ממצאי המחקר הנוכחי עשויים לשמש כלי חשוב בידי קובעי מדיניות ומבצעיה בהקשר של גיוס מועמדים להכשרה להוראה ( Richardson, P. & Watt, H.M.G) .

המסלול לחינוך דמוקרטי הוא אחד משורת מסלולים ייחודיים להכשרת מורים שצצו במכללות להוראה בשנים האחרונות. ברקע להקמתם עומד המשבר שפוקד את המכללות עם התמעטות הסטודנטים במסלולי היסודי והעל-יסודי. המסלול המתואר בכתבה הוא אחד משני מסלולי הוראה אלטרנטיביים בסמינר הקיבוצים. במסלול הייחודי הסטודנטים לומדים רק כמה ימים בשבוע, כאשר חלק נכבד מהלימודים הוא תהליך חיפוש אישי המתפרש על פני שלוש שנים, שבמסגרתו חייב הסטודנט להגדיר את נקודות החולשה והחוזק שלו – ומתוכן לבחור תחום עניין ולהתעמק בו בלמידה עצמית. (יולי חרומצ'נקו)

ממצאי המחקר מחזקים את הטענה שהמבנה החברתי והתרבותי של ישראל וכן מערכת החינוך, מעודדים חינוך לרב-תרבותיות פרטיקולריסטי כך, שכל מגזר למעשה מכיר את תרבותו שלו וכמעט שאינו נחשף לתרבות של מגזרים אחרים. בדרך כלל תרומתן של מכללות להוראה ואוניברסיטאות המכשירות מורים לחינוך מורים לעתיד לפלורליזם חברתי היא מועטה. ממצאי מחקר זה מעידים במידת מה על תרומה אפשרית רבה יותר בכיוונים אלה, כאשר יעדי הקורסים נתפסים כחשובים בהקשר הרב-תרבותי. הממצאים מצביעים על מגמה חיובית כללית בהקשר הרב-תרבותי וגם על מגמת שינוי בזהות החברתית של המתכשרים להוראה במסגרת הקורסים. (דינה לרון, לילך לב-ארי)

מחקר זה בדק האם באמצעות פעילויות ממוקדות (תכנית התערבות) ניתן לקדם מתכשרים להוראת מתמטיקה לשליטה ברמות מתקדמות של חשיבה גיאומטרית במרחב, ולשפר את תחושותיהם בתחום דעת זה. מממצאי המחקר עולה כי בעוד שבתחילה הפגינו המתכשרים להוראה חוסר שליטה ברמות החשיבה, לאחר התכנית ניכרה התקדמות בשליטה ורובם שלטו ברמת החשיבה השלישית. המתכשרים, אשר דיווחו טרם הפעילויות על תחושות תסכול, בלבול, חוסר ידע ואי ביטחון, דיווחו בתום התהליך על הצלחה, הרגשת ביטחון ורצון להמשיך ללמוד ולהשתפר בתחום.לאור כל זאת ממליצים החוקרים לאמץ גישה זו בהתמודדות עם תכנים גיאומטריים נוספים ( צרפתי, יעל ודורית פטקין).