תחומי לימוד

מיון:
נמצאו 934 פריטים
פריטים מ- 101 ל-120
  • לינק

    בשנת הלימודים תשע"ז השתתף תיכון ויצו הדסים בפרויקט חקר החלל לחטיבה עליונה, בהובלת סוכנות החלל הישראלית. נושא הפרויקט הוגדר כ"פלנטולוגיה של מערכת השמש הפנימית". (פלנטולוגיה – גיאולוגיה של כוכבי לכת).התהליך נבנה כפי שנבנית משימת חקר חלל אמיתית; תחילה נבחרו נושאים לחקר, מהם נגזרו שאלות ומתוכן נגזרו ניסויים או מדידות אותם נדרשים לבצע כדי לענות על השאלות. לאחר בחירת הדרכים לחקר, נבחרו כלי החישה המותקנים על גבי חלליות המשייטות במערכת השמש. כך, התהליך החל בהגדרת הנושאים המרכזיים ומתוכם נגזרו שאלות חקר מגוונות.

  • לינק

    עמדה נפוצה בקרב מומחים גורסת כי נטיות מוסיקליות הן תוצר של אינטראקציות מצטברות בין נטיות מורשות וגורמים סביבתיים המעודדים אותן. עם זאת, אין מידע מספיק בשאלה מהן הדרכים הטובות ביותר לעודד באופן שיטתי את הנטייה המוסיקלית בחינוך הקדם בית-ספרי. לפיכך, היה הכרח לבחון את הגישה המסורתית לפעילות מוסיקלית בהשוואה לגישה המודרנית של תוכנית מעוררת (stimulative). המחקר נערך באמצעות שימוש במבחן גורדון למדדים בסיסיים של הבנה מוסיקלית – Gordon's Primary Measures of Music Audiation test. השפעה משמעותית על פיתוח של נטיות מוסיקלית בסיסיות הושגה באמצעות פעילויות בתוכנית המעוררת של חינוך מוסיקלי, בשעה שפעילויות של תוכנית הלימודים המסורתית לא הראו השפעה מספקת בתחום זה. בכך, אושרה ההיפותזה לפיה ייווצר הבדל מובהק סטטיסטית ביכולת ההבחנה השמיעתית והקצבית בין ילדים שהשתתפו בתוכניות השונות.

  • תקציר

    כתבה בעיתון "ניו יורק טיימס" סוקרת מחקרים עדכניים בעניין חרדת הלימודים הידועה מכולן, ומציעה רעיונות כיצד להתמודד איתה.

  • תקציר

    מאמר זה בוחן האם משימות קריאה משפרות את ביצועי הכתיבה של תלמידים באמצעות ניתוח-על של מחקרים שבוצעו בתחום. צוות החוקרים כלל בניתוח הן ניסויים בהם התלמידים התבקשו לקרוא והן ניסויים בהם התלמידים התבוננו בתלמידים אחרים קוראים. ניתוח המחקרים מצביע על כך שהתערבויות בקריאה משפרות את ביצועי הכתיבה של תלמידים.

  • סיכום

    דוח זה דן בחשיבותו של החינוך האזרחי ובתרומתו למילוי פונקציות אזרחיות חברתיות בחיים הבוגרים. הדוח סוקר את התחום באופן מחקרי ומציג לדוגמה מדיניות בנושא זה במדינות פלורידה ואילינוי. כן נלווית לדוח טבלה, המפרטת את המדיניות ביחס לחינוך האזרחי במדינות שונות בארה"ב. דגש מושם על התאמת החינוך האזרחי למאה ה-21 ועל המסגרת התשתית-רעיונית, שיכולה לאפשר את התפתחות התחום.

  • תקציר

    מחקר זה בוחן כיצד מוטיבציה והקשרים סביבתיים משפיעים על מעורבותם של תלמידים בלמידת מקצועות המתמטיקה ומדעים. הוא מתמקד בבחינת הבדלים בין בנים ובנות ובהבדלים בין דפוסים המיוחסים למגדר. מיושמות בו שיטות מחקר איכותניות וכמותיות והוא בוצע על תלמידים בגילאי חטיבת ביניים ותיכון.

  • לינק

    לא קל להיות חוקר מתחיל. אתה צריך לבסס את הזהות המקצועית, לפתח את עצמאותך כחוקר, ללמד, להתמודד על מענקים, לבצע מטלות אדמיניסטרטיביות שונות וכמעט שכחנו: לפרסם. ברשימה הבאה מופיעים 20 טיפים שאמורים לסייע לך להתקדם מחוקר מתחיל לחוקר בכיר:

  • תקציר

    המטרה של המחקר הייתה לתכנן ולבחון פדגוגיה של קורסים התחלתיים בהכשרת מורים, שבה פרחי ההוראה מתנסים באופן שבו ניתן להרחיב את גישת החקירה להוראת מדעים בחטיבת הביניים בעזרת פעילויות אוריינות הספציפיות לדיסציפלינה לצורך פיגום וכתיבה של טקסטים מדעיים כדי לדווח ולהסביר את ממצאי החקירה (Susan Feez, Frances Quinn, 2017).

  • לינק

    אחד ממקצועות הלימוד ביפן נקרא "חינוך להתפתחות" (באנגלית: development education) והוא מקביל פחות או יותר ללימודים גלובליים או ללימודי אזרחות גלובלית בהקשרים הבריטיים והאירופיים. ואולם בשונה מאשר באירופה, רוב המורים ביפן מסתייגים מהעיסוק בחינוך המבוסס על מתודולוגיות ועקרונות ביקורתיים, השתתפותיים, פתוחי-קצוות ומרוכזים בתלמיד. מטרתו של מחקר זה היא לחשוף את טבעו הפוליטי של החינוך ביפן, תוך הערכה של מדיניות המפלגה השלטת המנחה את הרפורמה הנוכחית במערכת החינוך היפנית. המאמר מתמקד בסוג החינוך לאזרחות שקידמה ממשלת יפן בשנים האחרונות, ובוחן את ההשתמעויות הפוליטיות שנלוות לחינוך זה.

  • לינק

    בעקבות מהפכת חקר-המוח, עולם חדש נפתח בפנינו בשלושת העשורים האחרונים, ובעיקר בעשור האחרון. הידע החדש הנוגע לתהליכי למידה, זיכרון, הוראה, חשיבה ואינטליגנציה מעורר את הצורך בשילוב בינתחומי של תחום החינוך ושל תחום חקר-המוח בשיח, פיתוח והתמחות. נשאלת השאלה, האם לידע מחקרי חדש זה, ממעבדות המחקר על המוח, יכולה להיות השפעה מעשית על ההוראה בכיתה?

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה לחקור ולהשוות את הקשר בין ההשקפות לגבי הטבע של המדעים לבין החקירה המדעית של מורים למדעים בבתי ספר תיכוניים מבייג'ינג ומניו יורק. חקירה זו ציינה שההשקפות של מורים למדעים לגבי שני הסוגים של האפיסטמולוגיה המדעית היו בשלבים שונים, קטגוריות וסיבתיות ולכן יש לכך השפעה רבה על החינוך למדעים ועל המחקר התרבותי (Wang, J., An, G., Ma, Y., & Cai., C. , 2017).

  • סיכום

    מערכת החינוך של ילדי ישראל מתייחדת לרעה בהזניחה את לימודי הפילוסופיה, כך טוען ראש המגמה לפיתוח מערכות חינוך באוניברסיטת חיפה ונשיא האגודה הבינלאומית לפילוסופיה לילדים ברשימה שפורסמה ביוני 2018 במוסף הארץ, ד"ר אריה קיזל. מהי הסיבה להזנחה זו?

  • סיכום

    מאמר זה דן בתופעה של חרדה ממתמטיקה ומציג גורמים שונים, הקשורים אליה, לרבות תורשה או מזג; היבטים סביבתיים כמו גודל המשפחה, רקע סוציו-אקונומי, השכלת הורים, שיטות הורות, השפעות מגדריות; והתנסויות בעבר, לדוגמה כישלונות והצלחות במערכת החינוך ומשברים סביבתיים. כן נדונה ייצוגה של תופעה זו בקרב מתכשרים להוראה. הגישה התיאורטית שנבחרה במאמר להבנת התופעה היא הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית לחרדה, אשר מתמקדת בהשפעתן של התנסויות מוקדמות ולמידה על תהליכי חשיבה, קשב ופרשנות ועל תגובות גופניות, רגשות והתנהגות. כך, המאמר מתאר את התהליכים הקוגניטיביים-רגשיים, המתעוררים בעקבות תופעת החרדה מהמתמטיקה ומציע מספר דרכים לשיפור תפקוד המתכשרים להוראה העשויות להתאים גם למתכשרים להוראת מתמטיקה בהקשר זה.

  • סיכום

    משרד החינוך האמריקאי הוציא דוח מיוחד ובו סדרת המלצות להוראת חיבור וכתיבה לתלמידי כיתות ו' עד י"ב. הדוח מציג המלצות שהאפקטיביות שלהן הוכחה במחקר שבחן את יישומן בכיתות רבות בארצות הברית, בגרמניה ובפורטוגל. יישום ההמלצות בכיתה, כך עולה מהמחקר, משפר את איכות הכתיבה של התלמידים. הדו"ח מנוסח בגוף שני, כפונה אל המורים לחיבור – וכך גם הסיכום שלפנינו.

  • תקציר

    מאמר זה מציג חקר מקרה באמצעות מחקר פעולה המראה כיצד העצמת הורים לסייע לילדיהם ללמוד במהלך חופשת הקיץ מאפשרת לתלמידים לשמר ואף לשפר את הישגיהם בלימודים. במסגרת המחקר, הוענקו להורים לתלמידים בבית ספר יסודי הוראות וחומרי עזר על מנת לעבוד עם ילדיהם במהלך הקיץ. חומרי העזר כללו לא רק הנחיות לעבודה על נושאים הנלמדים בבית הספר כגון קריאה, מתמטיקה, חינוך גופני ומוזיקה אלא גם הצעות לסרטים ומסלולי טיול. נמצא שהדרכת המורים את ההורים כיצד ליישם את התכנית במהלך הקיץ וכך להגדיל את מעורבותם בלמידת ילדיהם אכן השפיעה לחיוב על הישגי התלמידים.

  • לינק

    חוקרים איכותניים באקדמיה נתקלים כיום באתגרים קשים מאי פעם: מיעוט משרות קבועות, תקנים ומלגות. מאמר זה מציג חמש מיומנויות חשובות אך זנוחות החיוניות להצלחה בעידן הנוכחי, המתאפיין בעבודה בשיתוף פעולה עם חוקרים אחרים, ציפיות גבוהות ומגוונות וסביבות עבודה וירטואליות. אלה חמש המיומנויות שהמאמר מונה:

  • סיכום

    מחקר זה בוחן אם קיימת קורלציה בין מודעות פונולוגית ומודעות מורפולוגית בקרב תלמידים שלהם ערבית היא שפה ראשונה לבין יכולת הקריאה שלהם בעברית כשפה שנייה. המחקר מצביע על קשרים כאלה ומציע לפתח תוכניות לימודים שידגישו פיתוח מודעות פונולוגית ומודעות מורפולוגית כדי לתרום לקריאה מהירה ומדויקת יותר במערכת החינוך היסודי.

  • סיכום

    פייסבוק ודומותיה הגדילו מאוד את מספרם של המשתתפים בשיח הציבורי, אך פעמים רבות גם דרדרו את רמתו. על מערכת החינוך להתמודד עם ההזדמנויות והסכנות במצב החדש

  • סיכום

    מאמר זה בוחן את שאלת מקומו של החינוך הסביבתי בסביבה הבית ספרית תוך שהוא מתמקד בתפיסותיהם של עובדי ההוראה. מחברי המאמר מניחים, שתפיסות עובדי ההוראה את עצמם כאנשי מקצוע, את מערכת החינוך ואת סביבת עבודתם היא קריטית להבנת תחום הוראת החינוך הסביבתי וליכולתו לקדם תפיסות של צדק סביבתי בפרט. המאמר מתמקד בשיח של אנשי מקצוע, שנמצאים בחזית העשייה בחינוך הסביבתי. אלה כוללים מורות שנבחרו להוביל את החינוך הסביבתי בבית ספרם, מדריכים בתוכנית "ילדים מובילים שינוי" ומנהלים של בתי ספר שבהם מוטמע החינוך הסביבתי. באמצעות ראיונות עומק עם שחקנים אלה בבתי ספר יסודיים ממלכתיים בישובים עירוניים ועירוניים מבקשים מחברי המאמר להראות כיצד משתתפי המחקר מבינים את אופי החינוך הסביבתי ומקומו בבית הספר וכיצד הם מעריכים את יכולותיהם המקצועיות בתחום זה.

  • לינק

    כרגע חצינו את קו 2,000 העדויות והזיכרונות של ילדים ניצולי שואה במאגר המידע המקוון "ילדים בשואה". מדובר על אלפי עדויות וזיכרונות של ילדים ניצולי שואה שנאספו מאז שנת 2014 על ידי עמי סלנט, מידען ומומחה לתיעוד היסטורי ששם לו למטרה לרכז במקום אחד נגיש באינטרנט את כל התיעוד ההיסטורי הקיים באינטרנט אודות ילדים בשואה. מדובר על מאגר מידע ייחודי לתיעוד תלאות ילדים בשואה בישראל, והוא ייחודי גם בעולם. מאז שנת 2014 פועל צוות המיזם לאיתורם של אוטוביוגרפיות, זיכרונות, עדויות, ויומנים של ילדים ניצולי שואה. עד כה קוטלגו במאגר המידע המקוון אלפי עדויות וזיכרונות של ילדים ניצולי שואה (עמי סלנט).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין