תחומי לימוד

מטרת המחקר הייתה לבחון כיצד מורים מגשרים על פני הפער בין עולמה הרחוק של היצירה, כלומר,'אופקי הציפיות האותנטיים' של היצירה, לבין עולם תלמידיהם, דהיינו 'אופקי הציפיות' של הקוראים הצעירים. בנוסף, נבחנו גישותיהם של המורים להוראת יצירות קנוניות והשפעתן של גישות אלה על השיח הכיתתי בעת לימוד היצירות.הנתונים נאספו במסגרת פרויקט רחב יותר של צילום שיעורי ספרות בבתי ספר על-יסודיים, למטרות הכשרת המורים באוניברסיטת חיפה (יעל פויס).

דיסלקציה היא לקות ביכולת של המוח לתרגם את הסימן הגרפי (האות) לצליל או הברה. בשנים האחרונות נמצאו עדויות לכך שליקוי תפקודי באזור מסוים של המוח אחראי לבעיה. אך מה קורה במוחם של הסינים, שכותבים בשפה המורכבת מרעיונות ומלים ולא מאותיות והברות? קבוצת חוקרים שבדקה את הסוגיה מצאה כי הדיסלקציה הסינית מתבטאת בליקוי תפקודי באזור שונה לחלוטין של המוח, ומכאן הסיקה שהמוח מסוגל לקרוא שפה בשיטות שונות, על ידי הפעלת אזורים שונים. "המשמעות היא שאם מאתרים דיסלקציה מספיק מוקדם, אפשר לשנות את אסטרטגיית הקריאה כך שהמוח יפעיל מעגלים אחרים שאינם פגועים", אומרת הד"ר יעל לייטנר, מנהלת היחידה לנויורולוגיה והתפתחות הילד בבית החולים מאיר בכפר סבא. (יובל דרור)

הדיסציפלינה הגיאוגרפית והחוקרים בתחום מעלים את דבר חשיבותם של אירועים אקטואליים, שילובם בהוראה ותרומתם להוראת המקצוע. אלו באים לידי ביטוי בהמחשות בזמן אמת, ביצירת סקרנות, בפיתוח עניין ומודעות וכן בהקניית ערכים והישגים.מחקר זה עוסק ב"ידע של אקטואליה" בתחום הוראת הגיאוגרפיה במכללה. ידע אקטואלי מוגדר כ"ידע של אירועים אקטואליים" והוא נחשב לאחד המרכיבים של 'ידע כללי'. המחקר מתייחס להשקפותיהם ולעמדותיהם של מורי-מורים לגיאוגרפיה ובודק אותם כלפי דפוסים אחדים של ידע תוכן פדגוגי ביחס למקומה של האקטואליה. (יעל סנה)

עבודת הדוקטורט המלאה של ד"ר אסיה שרון שהוגשה לאוניברסיטת תל אביב בשנת 2004 . עבודה זו נעשתה בהדרכת פרופסור דניאל אלגום ופרופסור נעמה צבר-בן יהושע. מטרת המחקר הייתה לחשוף את עמדות בני הנוער כלפי הספר והמחשב, שני כלי תרבות מרכזיים בחיים העכשוויים. בני הנוער של ראשית המילניום השלישי הם הדור הראשון שגדל לתוך סביבה שבה נוכחות סימולטאנית מסיבית הן של ספרים והן של מחשבים. חשוב לברר את עמדותיהם לעומקן משתי סיבות: ראשית, כדי להבין טוב יותר דור ייחודי זה שצמח בצומת של שינוי תרבותי; שנית, עמדות בני הנוער עשויות להשפיע על השימוש בספר ובמחשב, והשימוש עשוי לקבוע במידה רבה את הסטאטוס הכלכלי והחברתי של הכלים האלה ואף של המשתמשים בהם. במחקר נבדקו הן עמדותיהם הגלויות של בני הנוער והן עמדותיהם הסמויות, בהתאם לתיאוריות עדכניות של קוגניציה סמויה. עמדות סמויות הן עמדות שהאדם אינו מודע לקיומן, ולכן ניתן לבררן רק באמצעות מדידה עקיפה. המחקר הנוכחי הוא העבודה הראשונה בתחום חקר העמדות כלפי מחשבים או כלפי ספרים שבחנה גם עמדות סמויות.

מטרת מאמר זה היא להצביע על המגבלות של התכנית הארצית ללימודי האנגלית במכללות לחינוך, במיוחד בכל הנוגע להיעדר רציונל תאורטי ומחקרי הולם, ולהציע תכנית חלופית המאופיינת ברציונל כזה והרלוונטית לצורכיהם האקדמיים של הלומדים. מוצע כי תכנית ההוראה החלופית תכלול בעיקר את הנושאים הבאים:1. הוראה מפורשת של אסטרטגיות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות הנדרשות לביצוע מטלות הקריאה (באנגלית ובעברית) והכתיבה (בעברית) של טקסטים אקדמיים 2. אפיונים של הטקסט האקדמי.גישה חינוכית עדכנית ללימודי האנגלית במכללות לחינוך תבוא לידי ביטוי גם בדרכי הוראה הולמות כמו חונכות קוגניטיבית, שהיא הוראה הממקמת את הלומדים בסיטואציות אותנטיות של למידה ובדרכי הערכה העולות בקנה אחד עם תכנית זו ( שגב-מילר , רחל ) .

במאמר זה מוצגים ממצאי מחקר שבדקו את תפיסותיהם של תלמידי מכללות לחינוך בנושא מצומצם אחד מתוך התחום הרחב של מושג ההוכחה – נושא ההוכחה של טענה כוללת (או במלים אחרות, הוכחת טענה מטיפוס "לכל…"). הליקויים שהתגלו בהוכחות של הסטודנטים להוראה מעידים על גישה אינדוקטיבית להוכחות, על אנאלגבריות ועל כשלים לוגיים (חיים תירוש, שלמה וינר).

לנוכח מורכבות תהליך הלמידה והקשיים שיש לתלמידים בביצוע פעולת התרגום בין מערכות הייצוג לבין הנושאים המתמטים הנלמדים, נראה כי חשוב להרחיב את הידע של תלמידים על מערכות הייצוג בהן משתמשים בתהליך ההוראה, כמו גם על הקשרים שהם יוצרים בין מערכות הייצוג לבין הנושאים הנלמדים. ידוע כי עוד בטרם הגיעם לבית הספר ילדים רוכשים ידע בלתי פורמלי על מספרים, על תרגילים ועל אופן ייצוגם. בבית הספר מתחיל תהליך מובנה של לימוד נושאים אלה. לפיכך, המטרה המרכזית של המחקר הנוכחי היתה לבדוק את הידע של ילדים בגן חובה ותלמידים בכיתה א' במערכת ייצוג מוחשית – קוביות ובמערכת ייצוג סימבולית – בסמלים הגרפיים של המספרים הטבעיים ובתרגילי חיבור וחיסור. (ניצה מרק-זגדון)

מקראנט כולל: מאגר ספרות הקודש – מנוקד עם מנוע חיפוש, מאגרי מידע – מאמרי תוכן במקרא ומאמרים דידקטיים, מערכי שיעור, הפעלות ממוחשבות, קבוצות דיון למורים , הודעות ועדכונים מאת מפמ"ר תנ"ך, התייחסויות לתכנית הלימודים החדשה במקרא ועוד. האתר הוא תוצר של שיתוף פעולה של "סנונית", "גשר" ו"מטח". האתר ממומן ע"י קרן אבי חי" ופועל בחסות הפיקוח על התנ"ך במשרד החינוך.

תלמידים מתקשים בלימוד מתמטיקה פורמאלית. איך להקל על המעבר למתמטיקה יותר פורמאלית? האם יש דרך להציג לתלמידים צעירים את הפן הפורמאלי של המתמטיקה ללא הפורמאליות? חשוב לנווט את ההוראה להתקדמות מהקונקרטי לפורמאלי. כצעד ראשון ניתן להשתמש בהסברים תוך-מתמטיים כבר בבית הספר היסודי. (אסתר לוינסון, דינה תירוש, פסיה צמיר)

במאמר זה בוחן ד"ר שרגא פרידמן את הדגם המנחה של לימודי תחום הפדגוגיה ויעילותו, ומעלה הצעה לארגן מחדש את לימודי החינוך בהכשרת מורים. ההצעה מנסה לחדש במטרות, בארגון החומר הנלמד ובמסגרת הלימוד. היא מאפשרת גמישות, הנובעת מהצורך ברלוונטיות, ומחייבת בחינה מחודשת בכל מסלול, בכל מכללה ובכל תקופה.

מחקר זה עוסק בקשיים שיש לפרחי הוראה במתמטיקה להטמיע שיטות למידה חדשניות המיושמות בפרויקט תוך התייחסות ללמידה מבוססת פרויקטים. ניסיונות להביא פרחי הוראה להעריך גישות למידה חדשניות עשויים להיתקל בקשיים מסוגים שונים, חלקם קשורים לקבלה של נורמות חדשות, חלקם נוגעים למורכבות של עקירת נורמות מוצקות קיימות. (עטרה שריקי, אילנה לביא)

בתי ספר תיכוניים וחטיבות ביניים בארה"ב ובקנדה מפעילים מזה כמה שנים בהצלחה אסטרטגיה להוראת הקריאה הנקראת Key Concept Synthesis. מדובר על אסטרטגיה מועילה להבנת הנקרא באמצעות זיהוי ופירוק משפטי מפתח מתוך טקסטים ספרותיים או מדעיים. מדובר על שיטה תבניתית המחייבת את התלמיד לתמצת את הרעיונות העיקריים בטקסט, להבחין בין טפל ועיקר ולהשוות בין סוגי המידע המשתקפים בטקסטים. באמצעות טבלת עזר לומד התלמיד לפרק את משפטי המפתח או המושגים העיקריים בטקסט, לתמצת אותם בשפתו, להסביר את חשיבות המושג וליצור את הקשרים עם מושגי מפתח אחרים בטקסט.

במאמר מתארות המחברות מחקר שערכו ביחס להבנת מושג השבר כמחלקת שקילות. המחקר נעשה תוך למידה בעזרת התוכנה "שמש" המאפשרת בניית ייצוגים לשברים, המדגישים את תכונתם כמחלקות שקילות (אילנה ארנון, פרלה נשר, רנטה נירנברג).

התוכנית "כשרים והקשרים במתמטיקה" פותחה על ידי צוות היחידה לחינוך מתמטי, באוניברסיטה העברית בירושלים. התוכנית מכילה את כל הנושאים והמיומנויות הנדרשים לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך. היא בנויה על עקרונות דידקטיים ומתמטיים מוכחים שהביאו מספר מדינות מערביות למקומות ראשונים במבחנים המשווים הבינלאומיים. יש בה הקפדה על רכישת מיומנויות החשבון המקובלות תוך עידוד פיתוח חשיבה מתמטית, יצירתיות, ובקורתיות. הלמידה מבוססת על סיטואציות-בעיה בנושאים השונים המפורטים בתוכנית הלימודים, ומובילה לפיתוח מיומנויות חישוב, תובנה מספרית, ומיומנויות השיח המתמטי, כל זה תוך שימוש במגוון אמצעי הוראה וחומרי למידה ידידותיים.

המחברים פורסים לפנינו את ניתוח הנתונים שנאספו מתוצאות המחקר TIMSS 1999 בו השתתפה ישראל. התוצאות שהתקבלו בישראל עוררו בדאגה רבה הובילו ליוזמה של מהלך הוראתי בשם:'פיתוח החשיבה הכמותית במתמטיקה ובניית מודל ספיראלי ללמידה' – מהלך המלוּוה בניסוי מבוקר (יעקב כץ, עופר רימון)

במאמר מציגה המחברת פעילות שהופעלה במסגרת הקורס למורי-מורים למתמטיקה. מטרות פעילות זו היו: א. להדגים מודל של פעילות למורי-מורים למתמטיקה בבית-ספר על-יסודי; ב. לאפשר למשתתפים חוויה אותנטית של למידה וביצוע רפלקציה על התהליך שהם בעצמם עברו; ג. לחשוף את המשתתפים לדרכי תכנון וניתוח של פעילות למורי-מורים ולפוטנציאל הטמון בפעילות המתוארת. בפעילות נחשפו המשתתפים לבעיה בשם 'שליחומטיקה' השייכת לקובץ 'בעיות החודש' אשר פותח במסגרת המרכז הארצי למתמטיקה 'קשר חם' (גרייסי ויניצקי-לנדמן).

הקורס "המצ"ב מזווית אחרת", מיועד לסייע לפרחי הוראה או למורים בפועל לתת מענה לקשיים המתעוררים בהוראת גאומטריה. זאת, על ידי הכנסת שינויים בידע הנדרש למורה ובגישתו להוראה וכן על ידי התמקדות במצבי הוראה בעייתיים – מצבים שבהם המורה מתקשה לתת מענה הולם לקשיים של תלמידיו במהלך הקורס, המורה לומד תאוריות המסייעות לו לנתח מצ"בים אלה, וחוזר ומנתחם בשלב מתקדם לאחר שהוא לומד תאוריות נוספות. המורה מבצע רפלקציה על ניתוחיו הקודמים את המצ"בים ועל תכנון ההוראה שלו או על דרך הוראתו, והרפלקציה עצמה תורמת לתהליך השינוי אצלו. במוקד יחידת ההוראה נדונים קשיים המתעוררים בהוראת גאומטריה לתלמידים בעלי הישגים בינוניים ונמוכים במתמטיקה (לא נדונים כאן קשיים של תלמידים בעלי תפקוד גבוה במתמטיקה). מדובר בעיקר בקשיים קוגניטיביים בסיסיים – כמו רכישת מושגים בגאומטריה או תפיסה חזותית – ולא בתהליכי חשיבה מתקדמים יותר, כגון הצדקות או הוכחות. (הגר גל)

הקורס "לראות במרחב" המועבר במכללת דוד ילין, עוסק בפעילויות במרחב התלת ממדי, שמטרתן המרכזית היא פיתוח יכולת מרחבית, ביחד עם יכולת ניתוח וחשיבה רפלקטיבית. הדגש בקורס זה הוא על האספקט החזותי והאינטואיטיבי ולא על האספקט הדדוקטיבי הפורמלי של גיאומטריית המרחב. (ניצה כהן)

אחד מהסטנדרטים של ה- N.C.T.M הוא פיתוח מיומנויות לפתרון בעיות מילוליות. מחקרים מוכיחים כי כבר בגיל הרך ניתן לפתח מיומנויות אלה. על מנת שהלמידה תהיה יעילה יש לדאוג להעביר את התכנים בדרך של הנאה והנעה. הדרך הנכונה היא לתת ללומד להתמודד עם בעיות הבאות מעולמו שלו, בעיות לא שגרתיות אשר יעוררו שיח מתמטי ושאילת שאלות. בקורס המועבר במכללה האקדמית ע"ש גורדון אנו לומדים להכיר דרכים שונות להתמודדות וזאת דרך פתרון בעיות לא שגרתיות, דיון עליהן והתאמתן לגיל הרך, קריאת מאמרים מתאימים ודיון עליהם (שולי, אופיר).

הקורס במכללה לחינוך ע"ש קיי מיועד לסטודנטים שנה ג' המתמחים במתמטיקה במסלולים של בית ספר יסודי וגיל הרך. מרכז הקורס הוא פורום מתוקשב ועל הסטודנטים להגיש לפורום מספר אירועים מתוך ההתנסות שלהם בשעורי מתמטיקה. הם מגיבים לאירועים של האחרים על פי לוח זמנים מוגדר ומתפתח דיון מתוקשב בין המשתתפים סביב הנושאים העולים מהאירועים. במספר המפגשים הקיימים במכללה (5 בסמסטר) אנחנו דנים בשאלות המתמטיות העולות מהאירועים וגם בנושאים המתמטיים-פדגוגיים. הסטודנטים מציינים את התרומה של החשיפה הזאת לאירועים של החברים, והתפתחות הראייה שלהם לחשיבה של ילדים ולקשר בין החשיבה של הילדים לבין דרכי ההוראה שלהם (שיין , רות)