ניהול וסביבות למידה

מאמר זה סקר 35 מחקרים שהעריכו את יעילות מבחני הבית בהשכלה הגבוהה ומצא כי שיטת היבחנות זו מסייעת לסטודנטים לפתח מיומנויות של חשיבה מעמיקה, ניתוח אנליטי, ביקורת רפלקטיבית ועצמאות אקדמית. מבחני בית עשויים לסייע לסטודנטים להפיג מתחים ולהפחית חרדת בחינות. עם זאת, מרצים וראשי מוסדות רבים מתנגדים נחרצות לשימוש במבחני בית. לטענתם, הם מהווים כר-פורה להתנהגויות חמורות, ואף פליליות, כגון העתקה, התחזות לסטודנט אחר, גניבה ספרותית וקניית עבודות – בעיקר בקרב סטודנטים לתואר ראשון. על רקע זה, מוצעות חמש המלצות למרצים ומוסדות חינוך אשר עוברים להשתמש במבחני בית.

אחד הדברים שמסייעים למרצים ברחבי העולם להסתגל להוראה מרחוק הוא הסתמכות על תוכנית עבודה מוכנה. על רקע זה, ד"ר הת'ר ראסל, מרצה למתמטיקה באוניברסיטת ריצ'מונד, שנאלצה להמיר את שיעוריה להוראה מרחוק, ניסחה קווי-מנחה להוראה מקוונת, תוך שהיא מתייעצת עם עמיתיה ונסמכת על ניסיונם. היא מציעה למרצים שנאלצים לעבור ללמידה מרחוק עקב משבר הקורונה חמישה קווים -מנחים במטרה לייעל את תהליך ההוראה מרחוק.

האיכות של תוכניות לימוד מקוונות נשענת, במידה רבה, על הירתמות ונכונות הורי התלמידים לספק את התמיכה הנפשית, האדמיניסטרטיבית, הטכנית והפדגוגית שהמורים אינם מסוגלים לספק ממרחק. אולם, בחלק מן המקרים, מידת ויעילות התמיכה ההורית הינה מצומצמת ומוגבלת, מה שמהווה דאגה עבור מערכת החינוך. מאמר זה בוחן דרכים מיטביות לשיפור המעורבות ההורית בלמידה מקוונת באמצעות ראיונות עומק עם 24 מורי וסייעי בית ספר מקוון ומצביע על פרקטיקות ישימות לטיפוח המעורבות ההורית.

בשנים האחרונות התעוררו שוב ושוב בעיות בעקבות תביעה של קבוצות דתיות לקיים הפרדה בין המינים במרחב הציבורי. שאלת ההפרדה התעוררה בעוצמה רבה בעקבות יוזמה שנקטה בשנת 2017 המועצה להשכלה גבוהה לפתיחת מסלולי לימוד לחרדים באוניברסיטאות תוך הפרדה בין המינים, גם בהקשר של ההשכלה הגבוהה.

התביעות להפרדה בין המינים עוררו התנגדות תקיפה מצד דוברים ליברליים ופמיניסטיים. הסיבה לכך נעוצה במרכזיותו של ערך השוויון בתפיסה הליברלית, וכן בדימוי הנשי שנטען כי הוא עולה מהתביעות להפרדה, היינו הצגת נשים כיצורים מיניים שיש להיזהר מפני כוח הפיתוי שלהן, כביכול

אחת הדרכים להתמודד עם המחסור במורים במקצועות ה-STEM, כלומר Science, Technology, Engineering, Mathematics, היא תוכניות הסבה להוראה. ואולם, מורי קריירה שונה נתקלים באתגרים מיוחדים, כגון הצורך להסתגל לעבודה במקצוע בעל יוקרה נמוכה מזו של המקצוע שבו עסקו קודם לכן. בסקירת מידע זו מופיע תיאור מאפייניהם של מוסבים להוראה כקריירה שנייה, וכן של נושאים כגון אקלים בית ספרי, הנהלת בית הספר, חונכות, למידה והתפתחות מקצועית, תהליכי הערכה של מורי קריירה שנייה במקצועות ה-STEM ופיתוח זהות מקצועית בקרב מורי קריירה שנייה במקצועות אלה.

סטודנטים בכיתות מקוונות משוועים לפתח תחושת שייכות משום שהם לומדים בסביבה מנוכרת, מרוחקים מהקמפוס ומופרדים פיזית מחבריהם לכיתה. טיפוח תחושת שייכות בקורסים מקוונים מסייע לסטודנטים לגלות שביעות-רצון מהקורס, להתמיד בלימודים ולעמוד בדרישות האקדמיות. כמו כן, תחושה זו מייצרת אווירה נינוחה המעודדת חברויות בין סטודנטים, נגישות למידע, גמישות מחשבתית, למידה איכותית וקרבה למרצה. מאמר זה מציג פרקטיקות אשר תורמות לטיפוח תחושת השייכות ומדווח על משתנים הפוגעים בה.

טקסט דיגיטלי מעביר מידע בסביבה מקוונת וניתן ליצור אותו בצורה נגישה, תוך שימוש במנעד רחב של כלים עיצוביים, גרפיים ותוכניים וכן לערוך בו שינויים תמידיים. במקומות רבים המונח "טקסט דיגיטלי" מציין את החלפת הנייר כמצע הכתוב במדיה ממוחשבת, אך הטקסט הדיגיטלי, המחליף למעשה טקסט בהצגה המסורתית, שונה משמעותית מ"מידע על נייר", והערך המוסף בהצגת המידע באמצעותו מייצג את מהות סביבת הלימודים המקוונת.

אוניברסיטת קיימברידג' באנגליה הודיעה כי תעביר את כל ההרצאות לסטודנטים בצורה מקוונת בשנת הלימודים הבאה. להערכת האוניברסיטה, "סביר להניח שדרישות הריחוק החברתי יימשכו" גם בשנה האקדמית שתתחיל באוקטובר 2020 ותסתיים בקיץ 2021. האוניברסיטה הוסיפה כי ההחלטה תיבחן מחדש אם ההנחיות בנוגע לקורונה ישונו.

בחטיבת הביניים אלון ברעננה סירבו להכניס תלמידות בטענה שלבשו מכנסיים קצרים מדי, שלא עמדו בקוד הלבוש של בית הספר. בתגובה לכך הפגינו בימים שלאחר מכן מאות תלמידות בתיכונים ובחטיבות ביניים ברחבי ישראל, במה שכונה "מחאת המכנסונים". אחת מטענותיהן המרכזיות של המפגינות היתה שקוד הלבוש מפלה בנות לרעה בהשוואה לבנים. טענה זו מוצאת הד במאמר זה, הקובע כי רוב קודי הלבוש בבתי ספר מגבילים את לבושן של תלמידות הרבה יותר מאשר את לבושם של תלמידים.

ההתפשטות הנרחבת והמהירה של  COVID-19 בעולם, ובכלל זה בישראל, האיצה תהליכים המתרחשים בהשכלה הגבוהה זה זמן רב. מזה כשני עשורים אנו עדים לכניסתה של הטכנולוגיה לחיים האקדמיים ולהשפעתה על תהליכי הוראה ולמידה. בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת הן במספר הקורסים והתוכניות המקוונות המוצעים על ידי מוסדות ההשכלה הגבוהה והן במספר התלמידים הלומדים מרחוק.

רמת בית הספר מושפעת במידה רבה מהמורים שמלמדים בו. על מנת שתלמידים יממשו את הפוטנציאל שלהם, חשוב שילמדו אותם מורים אכפתיים, ידענים ומתחשבים. המטרה המרכזית של כל בית ספר היא לדאוג לגיוס ולשימור של המורים הטובים ביותר. על רקע זה, מוצעות חמש דרכים למשוך מורים איכותיים לבית הספר.

בחמישים השנים האחרונות מופנות כלפי מערכת החינוך הציבורי דרישות רבות. בין הדרישות הללו, בולטת תביעה הולכת וגוברת לשיפור תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר, תוך עידוד אחריותיות. אחת הדרכים המקובלות להתמודד עם אתגרים אלה היא הקמת קהילות מקצועיות בבתי הספר או כפי שמקובל להגדירן: קהילות מקצועיות לומדות (להלן: קמ"ל). קהילות מעין אלה, הקמות בבתי הספר, תורמות רבות לשיתוף פעולה בין הקולגות, מעלות את רמת האמון בין חבריהן ומהוות כלי לשיפור משמעותי.

משבר הקורונה מחייב להגדיל את היקף למידה מקוונת במגוון טכנולוגיות. בהקשר זה ראוי לציין את TEC, המרכז לטכנולוגיה, חינוך ושונות תרבותיות (Technology, Education and Cultural diversity). מרכז זה, הפועל במסגרת מכון מופ"ת, מחבר תלמידים ומורים, סטודנטים ומרצים מהתרבויות ומהמגזרים השונים באמצעות למידה מקוונת ושיתופית בקבוצות קטנות ומעורבות, באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים וייעודיים בסביבת האינטרנט.

הלמידה מרחוק דורשת אקטיביות וכישורי ניהול עצמי רבים יותר מצד התלמיד, בהשוואה ללימודים בחדר הכיתה. תלמידים שעדיין לא התנסו בלמידה מרחוק עלולים להתקשות בכך במיוחד, ועל אנשי החינוך לסייע להם. על מנת לעשות זאת, מומלץ לנקוט ארבע פעולות:

המגזין "Marker Week" ריאיין אנשי חינוך ובהם שרת חינוך לשעבר, ראש ות"ת לשעבר, יזמת בתחום החינוך ופרופסורים לחינוך ולכלכלה וניסה לברר מה הדברים שיש לעשות בהקשר של משבר הקורונה, ובעיקר בתחום הלימוד המקוון.

ככל שלמידה מרחוק הופכת להיות נפוצה יותר, על המורים לנסות למצוא דרכים נוספות לייצר סביבת למידה יעילה עבור התלמידים. לכן, חשוב לוודא שפרקטיקות ההוראה המקוונת עונות על אותם סטנדרטים של השיעורים הכיתתיים ומאפשרות לתלמידים להתרכז בצורה מיטבית. שאנה קירק, מורה למוזיקה ויועצת טכנולוגית, מציעה טיפים להכנה, ארגון והגשה של שיעור מקוון.

מסמך שפרסם מרכז המידע והמחקר של הכנסת מציג את אחת הבעיות הקשות ביותר בחינוך מקוון בימי הקורונה: אי שוויון, והיעדרם של מחשבים או של גישה לאינטרנט בקרב משפחות רבות, בעיקר במגזרים הערבי והחרדי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברבע ממשקי הבית בישראל אין אינטרנט ובשישית ממשקי הבית אין מחשב ביתי; כחמישית ממשקי הבית היהודיים אינם מנויים על אינטרנט לעומת כמחצית ממשקי הבית הערבים. בתנאים כאלה, רבים מאוד אינם משיגים גישה לחינוך מקוון, וערך השוויון בחינוך אינו מוגשם.

מאמר זה בוחן ומציג אלמנטים המסייעים, או מקשים, על סטודנטים מדור ה-Z להפיק את המירב מקורסים הניתנים בסביבת למידה מקוונת. מן המחקר עולה כי הסטודנטים מעדיפים מודל המשלב בין אלמנטים של קורס מסורתי-פרונטאלי לבין סביבת למידה מקוונת.

ככל שמוסדות להשכלה גבוהה מגבירים את ההיצע של הקורסים והמסלולים המקוונים, מלאכתם של המרצים הופכת להיות תלויה יותר ויותר במעצבי הוראה (Instructional designers). במוסדות האקדמיים שמעסיקים מעצבי הוראה, הם נמנים עם הסגל המנהלי ומוטל עליהם לפתח תכנים וממשקים ללמידה מקוונת, לספק תמיכה מרחוק לקהל הסטודנטים, להקל על המרצים את המעבר מהוראה פרונטלית למקוונת ולעזור לתכנן ולהכין קורסים.

יותר ויותר סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות נרשמים לקורסים מקוונים בתקווה להצליח לשלב בין דרישות הקורס, חייהם האישיים, הצלחתם האקדמית ושאיפותיהם לפיתוח קריירה. עם זאת, אחד הגורמים המרכזיים לנשירה מוגברת של סטודנטים מקורסים מקוונים הוא חוסר היכולת לחלק את הקשב בין המרצה, תכתובות הסטודנטים, המטלות ורשימות הקריאה. על רקע זה, המאמר מציע חמש אסטרטגיות לשיפור הישגי סטודנטים ושימורם במסלולים אקדמיים הכוללים למידה מקוונת.