ניהול וסביבות למידה
-
לינק
בהתפתחות של פלטפורמות ללמידה מתוקשבת יש התפתחויות מעניינות בעולם לא רק בתחום הפלטפורמה הנפוצה של MOODLE אלא גם בסביבות מתוקשבות חדשניות יותר. אחת הסביבות המתוקשבות שזוכה לעניין ולהערכה בארה"ב נקראת MindTap והיא מבוססת על עקרונות הלמידה המקוונת המותאמת אישית. מלבד אוסף הכלים הדיגיטאליים המקובלים בקורסים מקוונים , סביבת MindTap מציעה גם אפליקציות מתוקשבות המשתלבות בכל רכיבי הלמידה המקוונת .
-
סיכום
לאחר שנים רבות שבהן הוקעו בתי הספר בישראל כמי שאינם מתאימים עצמם למהפכה הטכנולוגית, השנה התקדם התקשוב במערכת החינוך שלב נוסף, כשלמרבית הכיתות הוכנסו לוח חכם ומקרן כאמצעי הוראה. המורים צוידו במחשב נייד, והם משלבים, לפחות בחלק מהשיעורים, אינטרנט על גבי הלוח האינטראקטיבי. אך האם יש יתרון אמיתי ללמידה כזו, המצדיק את ההשקעה הגדולה בתקציבי הציוד ובהדרכה? תוכניות המשלבות סמארטפונים וטאבלטים מחדדות עוד יותר את התהייה. האם למידה באמצעות טלפונים ניידים היא קוריוז שנועד בעצם למשוך את לב התלמידים, או שיש בה משהו ייחודי, ערך מוסף לתהליך הלמידה? ( תמירה גלילי) .
-
לינק
גיא לוי ממט"ח כתב סיכום מעניין ויעיל על כינוס BETT שהיה לאחרונה בלונדון . כותב גיא בפוסט המרתק שלו : " באופן יחסי יותר ויותר חברות בינלאומיות, נוכחות מעניינת למזרח אסיה: סין, קוריאה, סינגפור, שלא לומר הודו, " אבל הסיפור האמיתי של BETT השנה, לדעתי הצנועה, הוא הקושי הגדול במעבר לעולם ה-Any Device. לפני שנה, ב-BETT, חיפשתי את הטאבלטים שהוסתרו במגירות נעולות, השנה הם כבר הופיעו בכל מקום, אולם מרבית המציגים השתדלו "להתעלם" מקיומם. מדוע? כי עדיין אין תוכן איכותי על מכשירי המובייל, ולא רק שאין תוכן איכותי, אין כמעט תוכן." צוות פורטל מס"ע הביא עוד נקודות תצפית על כינוס חשוב זה.
-
לינק
-
לינק
-
לינק
-
לינק
בבתי הספר של קבוצת עמל מופעלת השנה תכנית להקניית מיומנויות בניהול משא ומתן – Negotiation. התכנית מתנהלת בשיתוף PON – Program On Negotiation, בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד האמריקנית, ובחסות שגרירות ארה"ב. התכנית מקנה לתלמידים ידע ומיומנויות על בסיס מתודולוגיה שפותחה בהרווארד על ידי פרופ' רוג'ר פישר ומותאמת לתלמידי תיכון בארץ. במסגרת התכנית נפגשים תלמידים יהודים וערבים בסדנאות ובלימודים וירטואליים, כדי לחפש פתרונות שיהיו מקובלים על שני הצדדים. המפגשים מתנהלים בשפה האנגלית ( קו לחינוך) .
-
לינק
היום כבר מבינים אנשי חינוך וגם מורים בבתי הספר כי חשיבה דיגיטאלית אינה בהכרח רק חשיבה טקסטואלית. פענוח משמעויות בטקסט או במחקר ניתן להביע גם בצורה גראפית . יכולת ביטוי ותמצות מגמות באמצעות הטכניקה של אינפוגרפיקה עדיין לא מקובלת במוסדות מחקר אך נעשית נפוצה באמצעי התקשורת וגם בבתי ספר. יש כבר קבוצת עניין בפליקר שאוספת פריט מידע אינפוגראפים בחינוך. לאחרונה מתחילים גם להתפתח כלי עזר ממוחשבים שנועדו להקל עלינו בכלל ועל מורים בפרט להפיק בעצמם המחשות גראפיות מסוג אינפוגרפיקה. מורים בארה"ב מדווחים על כלי עזר חדשני להפקת אינפוגרפיקה בשם Piktochart.
-
לינק
רעיון תפישתי יוצא דופן. כיצד ניתן לשפר את תהליך החיפוש באינטרנט ? וויקיבריינס הוא מנוע חיפוש שעובד לפי אסוציאציות ולא אזכורים, והוא למעשה מתבסס על סיעור מוחות משותף לכלל המשתמשים. כותבים מילה ומקבלים מספר אסוציאציות שונות למילה. בנוסף, בצד העמוד, מקבלים אסוציאציות שהופיעו כאשר סטודנטים אחרים חיפשו את אותה המילה. התוכנה לומדת מהמשתמשים מה חשוב ומה פחות חשוב, ומשתפרת בהתאם באופן קבוע. המשתמש מכניס למעשה אסוציאציות ולא תוכן, ולכן התוכנה מדרגת את התוכן הקיים ומסדרת אותו בהתאם.
-
לינק
-
לינק
לאחר שאביב צמח , מטובי המורים בישראל המשתמשים בתקשוב חינוכי , נחשף להערכת העמיתים האנונימית שהתקיימה בקורס Gamification ב-Coursera, הוא חשב איך לשלב את העניין אצלו בכיתה. הוא בחר לקחת משימה מקוונת שביצע כבר בעבר – כתיבת טוקבקים על ידיעות, ולשלב בה הערכת עמיתים, בדגש על אנונימיות. עניין אותו לראות כיצד תלמידים מעריכים זה את עבודתו של האחר, כשהם יודעים שהציון שלהם יושפע מאותה הערכה, בסביבה אנונימית למוערך (אך גלויה מבחינתו).
-
לינק
שחר עוז ממליץ על 2 קורסים מקוונים מסוג MOOC באמצעות אתר Coursera. כותב שחר עוז בבלוג המעניין שלו : "נסיון העבר שלי עם אתר Coursera הוא מצוין. זהו אתר רציני, המתייחס ברצינות ללמידה מקוונת. הלומד מחליט על כמות ההשקעה שלו בקורס. אפשר רק להקשיב לכל ההרצאות ולבצע בחנים קטנים (בין שעה-שעתיים בשבוע), או לבצע מטלות מורכבות בנוסף לזה ולצבור נסיון מעשי עם כל העקרונות שנלמדו (בין 3 ל10 שעות נוספות לשבוע) .
-
לינק
זה למעלה מארבע שנים מתקיים דגם ייחודי של שותפות בתחום החינוך לשימוש נבון באינטרנט בין מוסד אקדמי העוסק בהכשרה להוראה, מכללת סמינר הקיבוצים, לבין השדה, בתי ספר תיכוניים שונים, ביניהם, תיכון אורט טכניקום בגבעתיים. המיזם החל את דרכו בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי, צוות המדריכים הפדגוגיים של המכללה ומספר בתי ספר תיכוניים. משתתפים במיזם סטודנטים להוראה במסלולי לימוד שונים, תקשורת וקולנוע, מחשבים, מנהל עסקים וחשבונאות, עיצוב, אומנות בשנים א', ב' ו ג' בסמינר ( צייכנר אורית, רבקה ודמני, אורלי מלמד ) .
-
לינק
-
לינק
מזה מספר שנים סקר שבו משתמשים מדרגים סביבות למידה שונות. לכל סביבה מומלצת יש קישור ובו פרטי הורדה או רכישה וכן הערות של מורים הכותבים כיצד השתמשו בסביבה זו. במצגת המקושרת תוכלו לראות את "תוצאות המצעד" של 2012 – לכל סביבה קישור והסבר קצרצר. במרבית הסביבות ניתן להשתמש בחינם ובחלק משמעותי מיהן ניתן לנהל למידה שיתופית. זו הזדמנות להכיר בזמן קצר מגוון יישומים לשיתוף מידע, לעיבוד מידע (ממגוון מדיה), לתקשורת, לחיפוש ועוד ועוד ( מירב אסף ) .
-
לינק
ד"ר מירב אסף הביאה לתשומת לבנו את ההתגבשות של דו"ח חדש של קבוצת הורייזן שמטרתו לזהות טכנולוגיות מרכזיות שישולבו במסגרות חינוך בשלושה טווחי זמן – בשנה הקרובה, בשנתיים שלוש הקרובות ובארבע חמש שנים הקרובות. השנה, יותר מבעבר, ישנה אפשרות לצפות בתהליכי העבודה של הקבוצה ולהציע יישומים משמעותיים באמצעות הוויקי של הקבוצה . ד"ר מירב אסף מסכמת בקצרה את הטכנולוגיות המתוקשבות המוצעות עד כה.
-
לינק
תרגום התכלית של היזמות מהתחום העסקי לתחום הבית ספרי, אינו פשוט כל כך. הדיון על התכלית החינוכית תלוי בהקשר חברתי בזמן נתון. יתרה מזו, מדובר בתכליות מרובות ואף סותרות הנובעות מאינטרסים של בעלי עניין שונים – משרד החינוך, הרשות המקומית, בעלי עסקים, הורים ותלמידים. כמו כן מדידת התוצר החינוכי בעייתית; לעיתים קרובות מודדים את מה שאפשר למדוד במבחנים, ולאו דווקא את הדברים החשובים, כגון יכולות חשיבה גבוהות, יצירתיות או ערכים. נוסף על כך, קשה לבודד את מקור "ההצלחה" – כישורי הניהול או יעילות ההוראה או משפחות הילדים וכו' ( אורי איל) .
-
לינק
תכנית התקשוב העירונית של תל אביב יפו שמה לה למטרה לרענן את תהליכי ההוראה- למידה- הערכה, להביא חדשנות, שיתופיות וליצור קהילת ידע מקוונת. התקשוב פותח אופקים חדשים של למידה ושל ידע שלא מוחזק רק במקום אחד, אלא פתוח ונבנה על ידי ההמונים. מתוך תפיסה פדגוגית של אוריינות מידענית, פיתוח יכולות חשיבה גבוהה, לומד עצמאי, התנהגות חברתית ומוסרית וגמישות מחשבתית מופעלים מודלים שונים ללמידה: למידה משחקית, למידה חזותית ולמידה מבוססת מקום.
-
לינק
-
לינק
בשלב השלישי הורחב היקף הפרויקט הניסויי ומשתתפים בו בסמסטר 2013 א 323 סטודנטים שקיבלו את ספרי הקורס הדיגיטליים לטאבלטים הפרטיים שלהם. חוויית הלימוד טובה בהרבה מזו שהייתה בספרים דמויי קינדל — אבל הסטודנטים באו"פ עדיין מתקשים להיפרד מהספר המודפס. מגייסים את הסטודנטים לניסוי בשלב הראשון של הניסוי — בשנת הלימודים 2011 — קיבלו סטודנטים מתנדבים ספרי לימוד על גבי מכשירים דמויי קינדל. בשלב השני, שנערך בסמסטר הראשון של שנת 2012 , הועלו התכנים על מכשירי אייפד והמכשירים הושאלו לסטודנטים.