ניהול וסביבות למידה

על רקע של התפתחות טכנולוגית מואצת המלווה באי-בהירות ובהיסוס מצד מערכת החינוך בהטמעת טכנולוגיה עדכנית בהוראה ובלמידה בבתי הספר, מציע הספר לקראת בית ספר מקוון לאנשי חינוך דיון תיאורטי ומעשי-יישומי בשילוב סביבה מקוונת בהוראה ובלמידה. הספר נתמך על התיאוריה, על הידע הנצבר ברחבי העולם ועל הניסיון רב-השנים של המחברים בתחום זה. הוא משלב תאוריה לצד מעשה: בצד התיאורטי מפורטים רציונל ותיאוריות חינוכיות מרכזיות התומכות בשילוב סביבת למידה מקוונת בהוראה ובלמידה, כולל החידושים בכלים המקוונים השיתופיים של ה-Web 2.0; בצד המעשי מוצגים דרכי היישום של סביבת למידה מקוונת בבתי הספר – החל מעצמי למידה, מטלות לימודיות מקוונות, דרך אתרים וסביבות למידה מקוונת המלווים למידת נושאי תוכן, וכלה באתר בית ספר. כמו כן הספר עוסק בהיערכות לקראת בית ספר מקוון, בדיון מקיף בסוגיית הערכת ממדי הוראה ולמידה מקוונים ובסוגיית שמירת זכויות יוצרים וזכויות הפרט, כפי שזו משתקפת בסביבה מקוונת בחינוך בכלל ובאתרי בתי ספר בפרט.

ג'יי הורוויץ מעריך את הספרייה הדיגיטאלית החדשה של מט"ח , ספריית כותר. "הציפייה ה-"טבעית" כלפי סביבת כותר היא שתלמידים יעתיקו קטעים מתוך ספרים כדי לשמור אותם אצלם בתוך קבצי וורד (או שהם ישלבו את הקטעים ישירות לתוך עבודות שהם כותבים, אבל זה סיפור אחר לגמרי). לשמחתי, כותר צועד צעד משמעותי קדימה מהתפיסה הזאת. במקום "שמירה" חיצונית של קטעי טקסט שנמצאו בספרים, תלמידים יכולים לסמן את הקטעים האלה בתוך הספרים עצמם, לחזור אליהם בקלות, ולארגן קטעים ממקורות שונים לפי קטגוריות שהם עצמם קובעים. בדרך הזאת הסביבה המתוקשבת כבר איננה רק סביבה שאליה ניגשים כדי למצוא מידע, אלא סביבה שבה תלמידים יכולים לשהות באופן קבוע, וללמוד בה. כבר לא מדובר בביקור בסביבה המתוקשבת כדי לשלוף מידע, אלא הפיכת הסביבה המתוקשבת לסביבת הלמידה הראשית של בית הספר."

ג'יי הורוויץ סבור כי הבלוג של איריס שחקי, שחקי על חלומות, הוא דוגמה נהדרת של אותה חשיבה אישית/ציבורית שהטכנולוגיה הזאת מאפשרת. בבלוג שלה איריס נוגעת לא רק בנושאים חינוכיים, אלא בעניינים רבים הקשורים לזכרון הקולקטיבי שלנו, והיא מיטיבה למצוא סיפורים קטנים ברשת שמאירים היבטים חשובים, ואולי בלתי-צפויים, מהחיים. אבל איריס איננה רק כותבת לבלוג ה-"אישי" שלה – היא גם משלבת את השימוש בבלוגים בכיתות שהיא מלמדת. היא עושה זאת באמצעות בלוגים שהיא פותחת שמתמקדים בנושאים לימודיים שמכילים נקודות להתייחסות עבור תלמידיה, וגם דרך בלוגים אישיים של כמה מתלמידיה, בלוגים שהיא פותחת עבורם אם הם מביעים בכך רצון. לפני מספר ימים היא העלתה: "כמה מחשבות (ללא תובנות מסכמות) על ההתנסות שהיתה לי השנה עם שילוב הבלוגים", והמחשבות האלו אינן מעסיקות רק אותה.

הדיון בהפרדה בין תלמידים לנתיבים שונים, לכיתות ולקבוצות על פי מה שמעניין אותם ועל פי יכולותיהם נמשך כבר שנים רבות (למשל, Powel et al., 1985, Oaks, 2005). המטרה בניתוב להקבצות היא להיענות בדרך הטובה ביותר לצרכים שונים של תלמידים שונים (בארה"ב מדובר במונחים: tracking ו-ability groups ובאנגליה: streaming ו-setting). למרות שההוראה בדרך זו נפוצה מאוד, הביקורת טוענת שזוהי שיטה המעודדת אי- שוויון, שכן תלמידים בהקבצות הגבוהות מגדילים את יתרונם בהישגים לעומת האחרים, ומפני שהחלוקות הללו מצויות על פי רוב בהתאמה להיבטים סוציאליים המייחדים אוכלוסיות חלשות. לאחר שנים ארוכות של מחקר על ניתוב תלמידים/ הקבצות, ניתן לצפות לתשובה ברורה יותר לשאלה בדבר הדרך הטובה ביותר לארגון תלמידים להוראה. בו בזמן ממשיכה להתקיים הדילמה הנ"ל שכן המטרות של הדגשת המשותף או הבלטת המבחין קרובות זו לזו, ולכל גישה יש חסרונות ויתרונות משלה, וכן בגלל שהתוצאות של פתרונות שונים משתנות לפי ההקשר.המחקר החדש מבטא התקדמות חשובה תוך התמקדות בהוראה הניתנת לתלמידים המנותבים בדרכים שונות לכיתות (Gamoran, A).

תובנות חשובות ומעניינות מתוך ספרם החדש של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד "לקראת בית ספר מקוון" . בתי ספר רבים מתלבטים כיום כיצד לפתח בצורה מיטבית וייחודית את אתר בית הספר באינטרנט . מתוך ספרם החדש של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד ( לקראת בית ספר מקוון ) בחרנו כמה היבטים חשובים אשר לדעתנו יש בהם כדי להנחות את בתי הספר בפיתוח האתר שלהם באינטרנט . באמצעות האתר הופך בית הספר למרכז חיוני בחיי הלומד. חשוב שמטרות האתר הבית ספרי תהיינה משוחררות מהתניה של הגברת איכות ההוראה והישגי התלמידים. אתגר זה אינו שייך , וודאי שאינו תנאי , לקיומו של אתר ולשימוש בסביבת למידה מקוונת.

מהפרק העוסק באתר האינטרנט של ביה"ס ודרכי ניצולו הנכונים ניתן להפיק תובנות רבות. הפרק התפרסם במסגרת ספרם החדש והחשוב של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד "לקראת בית ספר מקוון. אתר נושא לימודי ואתר מקצוע מתנהלים הן בסביבה פתוחה והן במרחבי הלמידה הסגורים לקבוצות למידה ייעודיות . לביצוע כל מרחב ( נושא או מקצוע ) ממליצים ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד על "תבנית בסיס" ( שאותה ניתן ליישם עם הקמת המרחב המקוון) , "תבנית מתקדמת" ( שמתעצבת עם הזמן על פי זמינות המשאבים והעמקת השימוש בה) וסדרת מרכיבים נוספת: "סביבת עזר" לאתר , דף ייחודי לכל מקצוע/נושא ומאגר חומרים.

הרצאתו המרתקת של ג'יי הורוויץ בכינוס גולשים 7 במכון מופ"ת . כיום כשהמידע מציף אותנו בקצב ובתחומים רבים חשוב שהמורה יימצא בתהליך של למידה מתמדת. ראוי שמורי המורים יהוו דוגמא ללמידה מתמדת לסטודנטים שלהם. אל ריבוי התחומים שבהם הם צריכים להתעדכן מקשה ואף מאיים. בנוסף להתעדכנות בתחומי הדעת הספציפיים שלהם, רצוי שמורים במכללות יתעדכנו אודות המתרחש במספר תחומים הקשורים לתקשוב ולמקצוע ההוראה ( לדוגמא : חשוב לעקוב אחר שילוב התקשוב בבתי הספר כדי להיות מודעים לדרכים שבהן משתמשים בו היום , חשוב לעקוב אחר הניסיון של קורסים מקוונים במכללות אחרות כדי לדעת מה עובד ומה לא, חשוב לעקוב אחר הדרכים שבהן התקשוב בא לידי ביטוי בחברה הסובבת ). נכון להיום המקום שבו מתקיימים דיונים על כל הנושאים הרלבנטיים האלו הוא הבלוגוספירה החינוכית. באמצעות הבלוגוספרה אפשר לעקוב אחר דיונים ערים על נושאים אלה ממש מדי יום. אפשר לקרוא לא רק את הדיווחים מהשטח של אנשי חינוך רבים, אלא גם הרהורים ולבטים. מורי מורים שנוטלים חלק פעיל בבלוגוספירה החינוכית, המשתתפים לא רק כקוראים, אלא גם תורמים ככותבים , מהווים דוגמא ללמידה מתמדת לסטודנטים שלהם , דוגמא שהיא מן החשובות שהם יכולים לתת.

הרשימה המועילה והשיטתית שהכין זאיד עלי אלזגאוף מציעה דרכי פתרון לסוגי התמודדות שונים בתחומי הלמידה המתוקשבת מבחינת הכלים המתוקשבים החופשיים הנמצאים בשוק. הרשימה מנוסחת עפ"י הצרכים בתחומי הסביבות המתוקשבות ולצידן הכלים המתוקשבים החופשיים הנותנים את הפתרון המרבי לכך. הרשימה המועילה של זאיד עלי אלזגאוף ( איש חינוך ממלזיה) גם מחדשת לנו בכמה וכמה כלים מתוקשבים שלא הכרנו וגם מציגה ביריעה אחת את הכלים המתוקשבים הטובים ביותר באינטרנט. עם זאת, כדאי להשתמש גם ברשימתה המועילה של ג'יין הארט .

עיקר הרצאתו (בוידאו-קונפרנס) של פרופסור Gerald Knezek בסיכום כנס גולשים 7 במכון מופ"ת התייחסה לסוגיה של הכשרת מורים לעתיד בצורה מקוונת. כלומר , האם לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות והמתקדמות כיום ניתן להכשיר פרחי הוראה רק בסביבה מתוקשבת? בחלקה הראשונה של הרצאתו סקר פרופסור Gerald Knezek, שהוא פרופסור חבר בביה"ס לחינוך באוניברסיטת טקסס, ומשמש גם כיו"ר האיגוד המתמחה בסביבות למידה מתוקשבות בהכשרת מורים ((SITE כמה וכמה דגמים בעולם של הכשרת מורים שהתבססה על דגמים מתוקשבים בלבד , בעיקר במדינות מפוזרות מבחינה גיאוגרפית כגון ניו-זילנד וקוויבק, קנדה. להערכתו של פרופסור ג'ארלד קנזק , מקרים אלו הם היוצאים מן הכלל כי באופן עקרוני אין הצדקה להכשרה מלאה של מורים רק בסביבה מתוקשבת. יש הצדקה להעביר קורסים ייחודיים לפרחי הוראה באינטרנט כאשר יש קושי גיאוגרפי להגיע לקורס פנים-אל-פנים ( כגון ניו זילנד ואקוודור ). מדובר על קורסים אותם ניתן לקחת רק בלמידה מרחוק בעיקר בגלל המומחיות של מרצי הקורס ומנחיו. יש רק תחום אחד שבו ניתן להכשיר מורים לעתיד בצורה מקוונת וזהו המגזר של בתי ספר תיכוניים וירטואליים המתפתח מהר בארה"ב . מאחר ובבתי הספר הוירטואליים בארה"ב ובקנדה נעשית כל ההוראה רק מרחוק ורק באינטרנט חשוב כי גם הכשרת פרחי ההוראה למגזר זה תעשה בצורה מקוונת.

האם ביצועיהם של תלמידים שמוריהם השתמשו בלוחות ממוחשבים חכמים כדי לסייע להם בהוראת קריאה/אנגלית או מתמטיקה, היו טובים יותר (במבחני הישגים מתוקננים של קריאה/שפה או מתמטיקה) מאשר הציונים של תלמידים שמוריהם לא השתמשו בלוחות כאלה?בקרב הכיתות שבהם השתמשו בלוחות ממוחשבים חכמים, האם היו הבדלים בשימוש בלוחות בין הכיתות שממוצע ציוני המבחן של תלמידיהן היה מעל לממוצע לבין הכיתות שממוצע הציונים של תלמידיהן היה מתחת לממוצע? המחקר בחן את הציונים במבחני ההישגים בקריאה ובמתמטיקה של כל התלמידים בכיתות ג' עד ח' במחוז עירוני בצפון מדינת אוהיו והשווה את הציונים בין התלמידים שמוריהם השתמשו בלוחות ממוחשבים חכמים לצורך הוראה לבין ציוני התלמידים שמוריהם לא השתמשו בלוחות כאלה בהוראה ( Swan, Karen, Schenker, Jason & Kratcoski, Annette).

הכיתה היא הסביבה הפיזית והחברתית שבה שוהים התלמידים ובה הם מתנסים בחוויות שונות במשך שנים רבות . הכיתה היא ארגון חברתית לימודי, היוצר "אקלימים" כיתתיים לימודיים וריגושיים. לכל כיתה אופי משלה, פרי אינטראקציה בין שלושה ממדים, הממד המוסדי, הממד הכיתתי והממד של הפרט. בשנים האחרונות החלו מומחי חינוך בעולם להכיר בחשיבות הארגון החברתי של כיתת הלימוד כגלעין פעילות חינוכי של ביה"ס שיש לו חשיבות רבה יותר מאשר חשבנו קודם. בעבר הלא רחוק כוונו מאמצי הרפורמה בביה"ס לעבר עבודת הארגון בביה"ס וטיפוח הכיתה כארגון החברתי הוזנח. עתה בעקבות מחקרים חדשים ובעקבות התפתחות אמצעי התקשוב מתחילים להבין כי גיבוש הזהות הכיתתית והזהות הקבוצתית של התלמידים בכיתה מעניקים לתלמידים יותר מאשר רפורמה ארגונית בעבודת המורים. הסקירה מתארת את השימוש ברשתות חברתיות באינטרנט , פורומים מתוקשבים ובלוגים כדי לטפח את הזהות החברתית והקבוצתית של כיתת הלימוד .

ג'יי הורוויץ כתב מאמרון מעניין הנותן לנו פרספקטיבה של זמן ותפיסה לגבי תהליכי תקשוב בבתי ספר אז והיום. לפני כעשור היה נדמה שידענו כיצד אנחנו רצינו להשתמש בכלים כדי למנף את הלמידה, אבל הכלים שעמדו לרשותנו עדיין לא אפשרו את מה שרצינו. היום מבחר רב מאד של כלים עומד לרשותנו, ועל פי רוב התלמידים שלנו לומדים להשתמש בהם בקלות ובמהירות. אבל בדיוק בגלל זה היום אנחנו חייבים לעמוד במבחן שאז לא חויבנו לעמוד בו. היום אין לנו תירוצים, ועלינו ללמוד ליצור למידה משמעותית בעזרת הכלים האלה.

המאמר הנוכחי מציע שורה של תובנות פדגוגיות לשילוב בלוגים בקורסים אקדמאיים. המאמר מנסה להתייחס למינון הנכון בין פדגוגיה וטכנולוגיה בקורס מבחינת הפעלת הבלוגים והסטודנטים. האתגר העיקרי של המרצה המבקש לשלב את הבלוג אצלו בקורס הוא כיצד לגבש מטלה נכונה ומאתגרת של כתיבת בלוגים בקורס האקדמאי מבלי להפוך אותה לטכנית מדי תוך כדי יצירת מוטיבציה של הלומדים. יש לזכור כי הבלוג של הסטודנט הוא מרחב הלמידה האישי שלו ויש להיזהר מלהפוך את הבלוג למטלה כפויה שתמאס על הלומדים. המרצה צריך לטפח אחריות של הסטודנטים כלפי הבלוג שלהם והעשרתו ובאותה מידה לטפח אצלם גם אחריות לקריאת בלוגים של סטודנטים עמיתים אחרים בכיתה ( Sarah Hurlburt ).

בתקופה האחרונה אנו עדים לשילוב הולך וגובר של קבצי אודיו בפרוייקטים דיגיטליים שונים. הדבר משרת הן את ספקי התוכן הדיגיטלי, משתלב גם עם נושא זכויות היוצרים וזוהי גם דרך נוספת לחשיפת נכסי תרבות. ניקח לדוגמא את פרויקט פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה, במיזם פא"ר – "פתיחת אוצרות רוח" – מציעה האוניברסיטה הפתוחה גישה חופשית לכלל הציבור לעשרות ספרי לימוד אקדמיים בפורמט אלקטרוני – חלקם גם בגרסה קולית- יש לשים לב שבפרויקט זה לא ניתנת אפשרות הורדת הטקסט ושמירת עותק ממנו, אך ניתן להוריד את הגרסא הקולית (במידה וקיימת) לנגן MP3 לשימוש אישי ( אורה זהבי).

המחקר הנוכחי בדק את היישום של תוכנית תקשוב חינוכית מתקדמת ללמידה של תלמידים עם מחשבים ניידים ( לכל תלמיד בכיתה יש מחשב נייד משלו) בשלושה בתי ספר שונים בקליפורניה. התכנית המתוקשבת בוצעה בביה"ס שש-שנתי גדול בקליפורניה ( בדגש על חט"ב ) אשר רבים מתלמידיו ממוצא היספאני, בביה"ס תיכון אחר ( בדגש על חט"ב ) אשר תלמידיו היו בחלקם ממוצא אסייתי ובבית ספר יסודי אשר מפעיל מסגרת למידה לילדים מחוננים. שיטת המחקר התבססה על ראיונות , תצפיות , שאלונים וניתוח עבודות התלמידים . ממצאי המחקר מלמדים כי תכנית התקשוב ללמידה באמצעות מחשבים ניידים קידמה משמעותית את תהליכי למידת עיבוד המידע והכתיבה . עם זאת , ניתוח הממצאים בתחומי הוראת האנגלית והמתמטיקה גילו כי התלמידים שלמדו עם מחשבים ניידים לא עברו בהישגיהם בשנה הראשונה את התלמידים שלמדו ללא מחשבים ניידים. אבל בשנה השנייה היו הישגיהם של תלמידי המחשבים הניידים בכיתות המתוקשבות טובים יותר מאשר התלמידים שלמדו בלי מחשבים ניידים (Grimes, Douglas; Warschauer, Mark ) .

בשנים האחרונות הולכים ומתפתחים כלים ממוחשבים פתוחים (Open Source ) במערכות חינך בעולם והשפעתם על תהליכי למידה הולכת וגדלה מבחינת היצע הכלים והגמישות התפעולית. המאמר הנוכחי בוחן את אפשרויות היישום של פורטפוליו ממוחשב המבוסס על כלי תוכנה פתוחים (Open Source Portfolio (OSP. מטרת המאמר היא להציג את כיווני ההתפתחות והיישום של פורטפוליו ממוחשב מוסס כלים פתוחים באוניברסיטאות בכלל ובאוניברסיטאות האמריקאיות בפרט. חקר המקרים של יישום הפורטפוליו הממוחשב בארבעת האוניברסיטאות המסוימות המוצגות במאמר הסתייע בזכות הארגון הארצי בארה"ב לקידום מחקרי הפורטפוליו הממוחשב.

המורה הקנדי Clarence fisher עושה שימוש רב בבלוגים ככלי כתיבה מתוקשב בכיתות בהם הוא מלמד. הוא הפך את הכתיבה והאינטראקציה של תלמידים בבלוגים בכיתה לאמצעי שגרתי שהחליף במידה מסוימת את הכתיבה במחברות הרגילות ויצר סביבהת כתיבה וחקר פעילה של התלמידים בכיתה. באחד המאמרונים האחרונים שלו הוא מציע מתווה מעניין שיוכל לעזור למורים המטמיעים את הבלוגים בלמידה. מדובר על מתווה עקרוני לחקר פעולה אפשרי. הוא בנה טבלה דו-ממדית ובו אינדיקטורים של כמות המאמרונים של כל תלמיד בבלוגים במהלך השנה והתגובות שהתלמידים הגיבו לאותו פוסט. פישר מציין כי לאחר שקיבלו בכיתה מחשבים ניידים גדל משמעותית היקף כתיבת הבלוגים והפוסטים בכיתה . במאמרון אחר הוא גם ערך רפלקציה שלו לגבי ההתנסות שלו באמצעי תקשוב שונים במהלך שנת הלימוד והגיע למסקנה שכתיבת הבלוגים על ידי התלמידים היא המתאימה ביותר לפעילות המתוקשבת .

המחקר הנוכחי בדק את עמדות הסטודנטים להוראה ביחס לערוצי ההעברה השונים בקורסים מתוקשבים משולבים (blended learning) בשתי מכללות אמריקאיות נפרדות. שאלת המחקר הייתה אילו מערוצי ההעברה (למידה פנים-אל-פנים , פורום מתוקשב, תקשורת סינכרונית בזמן אמיתי מרובת-משתתפים על בסיס CHAT ) תורמת יותר לתחושת הקהילתיות של הלומדים בקורס. ממצאי המחקר מלמדים כי תחושת הקהילתיות (שילוב של אווירת הקורס, אמון הדדי, עניין הלמידה ואינטראקציה) הייתה גבוהה יותר בערוץ ההעברה של ה-CHAT ונמוכה בערוץ של הפורום המתוקשב. הסטודנטים רואים בפורום המתוקשב אמצעי להתעדכנות ולהעברת הודעות ופחות כאמצעי לאינטראקציה ושיתופיות, לכן גם לא נוצרו בפורומים המתוקשבים אינטראקציות משמעותיות ושיתופיות בין הסטודנטים להוראה. לעומת זאת, ערוצי הchat- וערוצי מפגשי פנים-אל-פנים בקורס תרמו הרבה יותר לאינטראקציה בין הלומדים ולתחושת קהילתיות בקורס (Gillian Lord, Lara Lomicka).

בשנותיו הראשונות בתפקיד, אין מנהל ביה"ס בשל או פנוי לשמש כמנהיג פדגוגי. בשלב זה על המנהל להתמקד בגיבוש זהותו בתחום המינהלי. כך טוען ראש המסלול למינהל , חברה ומדיניות חינוך באוניברסיטת בן גוריון , ד"ר יזהר אופטלקה , ביום עיון שערך מכון מופ"ת בחודש יוני 2008 . יום העיון עסק בנושא "הזהות המקצועית של אנשי החינוך בראי המחקר האיכותני" . ד"ר אופלטקה הציג ביום העיון גישה שגיבש בעקבות ראיונות שערך עם מנהלי בתי ספר לצורך מחקריו. הנחת המוצא של הגישה היא ששלב הקריירה, בו נמצא המנהל , משפיע על ממה שניתן לצפות ממנו. ד"ר אופטלקה מודע לכך שגישתו אינה תואמת למצופה ממנהל ביה"ס בישראל. לדבריו, מצופה שהמנהל יתפקד כבר בתחילת דרכו בתפקיד כמנהיג ארגוני, כאיש שיווק , כמנהיג פדגוגי, וכמעצב חזון חינוכי. ד"ר אופלטקה זיהה בקרב מנהלי בתי ספר שהשתתפו במחקריו מספר שלבי קריירה מרכזיים.

בכנס גולשים 7 שנערך במכון מופ"ת הציגו ארז מזרחי וסימה הנדריקסון את ייחודיות התפיסה האינטגרטיבית של ביה"ס הר-וגיא ללמידה והוראה מתוקשבת. סולם היא קמפוס של קמפוסים אוטונומיים שמשתפים פעולה על פלטפורמה של מיקרוסופט כדי לקיים למידה מקוונת ברשת. כל ביה"ס מקבל אתר פתוח באינטרנט לייצוג ואתר סגור ללמידה . המערכת המתוקשבת כוללת מודולים לניהול ההוראה המתוקשבת המאפשרים למורים לנהל בעצמם פריטי תוכן ומערך שיעור ממוחשב באינטרנט לרבות מערכת לניהול למידה סינכרונית לכיתה , ללמידה משותפת , למפגשים מתוקשבים ולדיווח אירועים בכיתה ( דיווח אירועי משמעת וציונים) . במערכת סולם משתתפים כמה עשרות בתי ספר בישראל והיא מתפתחת כל הזמן מבחינה טכנולוגית ופדגוגית.