ניהול וסביבות למידה

מאמר זה מדווח על תוצאות ממחקר הבוחן את היחס בין למידה גמישה ואסטרטגיות של למידה עצמית. הממצאים מראים את התוצאות החיוביות של למידה גמישה ושלושת גורמיה, ניהול זמן, קשר עם המורה, ותוכן, על אסטרטגיות של למידה עצמית (קוגניטיבית, מטא-קוגניטיבית, ומבוססת משאבים). קבוצות עם גמישות גבוהה בלמידה מציינות שהן עושות שימוש רב יותר באסטרטגיות למידה מאשר קבוצות עם גמישות נמוכה.

הפוטנציאל של שילוב רשתות חברתיות באינטרנט כחלק מתהליך הלמידה המתוקשב הוא רב והמחקר הנוכחי תורם לגוף הידע המתגבש בנושא ממצאים אמפיריים נוספים. המחקר נערך בקורס מתוקשב בו למדו הסטודנטים באמצעות רשת חברתית מתוקשבת המבוססת על מערכת ELGG ( רשת שלובים מבוססת גם על פלטפורמה זו). הממצאים מוכיחים כי הלומדים בקורס המתוקשב נהנו מאד משיטת הלמידה המבוססת על מרכיבי רשת חברתית וגילו מעורבות רבה בתהליך הלמידה המתוקשב. עם זאת , נמצא במחקר כי השימוש ברשת חברתית בקורס המתוקשב לא הניע את הסטודנטים לפרוץ מעבר לגבולות חומרי הקורס וליצור שיתופי פעולה בין הלומדים ( Veletsianos, G., & Navarrete, C) .

המחקר המדווח במאמר זה הוא מחקר המשך השוואתי למחקר המכונה SITESm2. המחקר הנוכחי התמקד באפיון כמותי של יזמות פדגוגיות משולבות .(Kozma, 2003) תקשוב בכל הנוגע לרמות החדשנות שלהן בסביבה החברתית הבית-ספרית, בזיהוי משתנים בית-ספריים מערכתיים המעורבים ביזמות אלה ובניתוח הקשרים ביניהם. במחקר הנוכחי נבחנו 174 יזמות פדגוגיות חדשניות המשלבות ( אלונה פורקוש ברוך, דוד מיודוסר ורפי נחמיאס ).

מחקר זה פיתח משחק מקוון חינוכי, סופר משלוח (Super Delivery), המכוון לידע אודות חיסכון בחשמל, וערך חקר מקרים של שמונה תלמידי כיתות ו' המשתמשים במשחק זה, כדי לחקור את הגורמים המשפיעים על היעילות של רכישת ידע של תלמידים בלמידה מבוססת משחקים דיגיטליים. מחקר זה נהג לפי ההליך שהוצע על ידי מיילס והוברמן (Miles & Huberman, 1994) לניתוח נתונים איכותניים ולמציאת תבניות על פני המקרים ( Fu-Hsing Tsai, Kuang-Chao Yu, Hsien-Sheng Hsiao).

מטרות המחקר היו לבדוק האם יימצאו הבדלים ברמת אוריינות התקשוב, בשילוב התקשוב בהוראה-למידה-הערכה ובעמדות כלפי התקשוב בין מורים בבתי ספר מדגימי תקשוב לבין מורים בבתי ספר רגילים. כמו כן בדק המחקר את מאפייני המורים בסביבה . לימודית מתוקשבת במאה ה-21.מתודולוגית המחקר הייתה כמותית. המדגם כלל 811 מורים בבתי ספר יסודיים מהמגזר היהודי, מתוכם 402 מורים מבתי ספר מדגימי תקשוב ו- 409 מורים מבתי ספר רגילים ( ברכה פלד , נגה מגן-נגר ) .

בבית הספר "יובלים" בקדימה־צורן מקיימים זו השנה השנייה פרויקט בשם "מעגלי שיח" המפגיש בין התלמידים ובין המחנכות פעם בשבוע. המפגש מוקדש כולו לשיחה. מעגלי השיח, מספרת רינה צבע, מנהלת בית הספר, שינו את אקלים בית הספר בצורה דרמטית. בבית הספר לומדים 398 תלמידים ב־14 כיתות. מעגלי השיח מתקיימים בקבוצות קטנות (מחצית מתלמידי הכיתה) בהנחיה של מורה מצוות המחנכות ובשיתוף מנהלת בית הספר והיועצת.

המאמר מציג בקווים כלליים את המודל החינוכי של בית הספר הניסויי אביחיל, הפועל ברוח המורשת החינוכית של יאנוש קורצ'אק. בבסיס המודל החינוכי עומד הצורך בהפיכת בית הספר למרחב הכולל פעילויות לימודיות ההולמות את צורכי התלמידים. ניתן דגש על יחסי הגומלין בין התלמיד וסביבתו הלימודית, ועל מסגרות המאפשרות יישום של ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים. לשם כך פותח בבית הספר אביחיל "מרחב למידה פעיל" הכולל מפגשי שיח, הרצאות, שימוש במחשבים וסדנאות יצירה בקבוצות גיל שונות ( מרחיים, ציפי ).

המחקר המוצג במאמר זה נעזר בגישה התיאורית-פרשנית (descriptive-interpretive) כדי לבחון את פעולתם של שישה מורים למדעים, המלמדים בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים, שהצהירו כי הם משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ככלי הוראה. מטרת המחקר הייתה לבחון אם קיימת התאמה בין תפיסות המורים את תפקידם לבין אסטרטגיות ההוראה שהם נוקטים במסגרת השילוב של טכנולוגיות מידע ותקשורת (טמ"ת) בשיעוריהם ( נסים, יעל, מירי, ברק, דני, בן-צבי).

חוקרים הכניסו מחשבים עם משחקים פופולריים ל-900 כיתות בבתי ספר יסודי בארה"ב. מהשוואה בין תלמידים בכיתות אחרות עולה כי אלו ששיחקו במחשב באופן קבוע השיגו תוצאות טובות יותר במבחנים בחשבון, שפה ומדעים. "בעזרת המחשב ניתן להגיע לגירוי החלק היצירתי והאינטלקטואלי במוח , אומרים המומחים (נטעלי גבירץ) .

המחקר מתמקד בהטמעת מערכת מקוונת לניהול למידה במוסדות חינוך בהתאם לגישת החדשנות הכוללת. המחקר המתואר בחן את הטמעתה של מערכת משו"ב (מידיות, שקיפות, ובקרה) בעשרה בתי ספר על-יסודיים שש-שנתיים. לשם כך נבדקה מידת האינטראקטיביות בין עובדי ההוראה, התלמידים והוריהם. כל בתי הספר החלו להשתמש במערכת משו"ב בשנת תשס"ז, ונעזרו בה ברציפות במשך שלוש שנים עוקבות (בלאו, אינה, מירה, המאירי ).

מניתוח הכתבה בעיתון "הארץ" על הטאבלטים של ילדי כיתה ז' בבת ים ניתן להסיק כמה תובנות ומסקנות. המורים, אמנם עושים את מלאכתם נאמנה אבל אין שום קשר בין המדיה החדשה ( ספרי לימוד דיגיטאליים מאוחסנים בטאבלטים) לבין שיטות ההוראה שנותרו כפי שהיו. שילוב אמצעי מדיה חדשניים ללא כל שינוי מקביל בדרכי הוראה ובאסטרטגיות הפעלה דידקטיות מוביל למצב דיכוטמי בכיתה : מצד אחד התלמידים המחפשים אפשרויות פעולה ולא יכולים להישאר פסיביים ומצד שני המורה שעדיין נותר במוקד הפעולה של הוראה פרונטלית.

במסגרת התכנית הלאומית לתקשוב מערכת החינוך בישראל החלה הטמעה רחבת היקף של טכנולוגיות למידה . בתהליך זה מותקנים בחלק מהכיתות בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים לוחות אינטראקטיביים והן הופכות ל"כיתות חכמות". מאמר זה סוקר גישות תאורטיות ומחקרים אמפיריים במטרה לבחון האם הטמעתו של לוח אינטראקטיבי (לו"א) יש בה כדי לחזק את ההוראה הפרונטאלית או למנף לשינויים פדגוגיים ובכך לחולל 'מהפכה' שקטה בבתי הספר. שלושה ממאפייני הלוח יכולים להפוך טכנולוגיה זו לתשתית הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית ( אינה בלאו).

אחד מכיווני הפעילות המתוקשבת של מורים בארץ ובעולם בשנים האחרונות בא לידי ביטוי בהקמת מרכזי משאבים מתוקשבים באינטרנט לטובת הכיתה והתלמידים . המורים נעזרים בכלי עזר שונים על מנת לתכנן ולבנות את מרכזי המשאבים הכיתתיים שלהם באינטרנט. המאמר הנוכחי בדק כיצד המורים תכננו את פעולותיהם המתוקשבות לצורך הקמת מרכז המשאבים והתובנות שהפיקו מכך. איסוף הממצאים התבסס על ראיונות עומק שנערכו עם כמה מורים בחו"ל ( Winnie W.M. So) .

עיקרו של מאמר זה הוא בחינתם של המאמצים לשלב את הטכנולוגיה הדיגיטלית בחינוך מאז שנות ה- 60. בחינה זו נערכת מנקודת מבטם של מאפייני התנועות האפוקליפטיות לפי מחקריו של יוסף דן . במאמר זה יוצגו טיעונים המצביעים על כך שכל מאפייני התנועות האפוקליפטיות חלים על תופעות רבות המלוות את תחום הטכנולוגיה בחינוך, בעיקר בשנים האחרונות. מטרת זיהוי המאפיינים האפוקליפטיים בתחום הטכנולוגיה בחינוך היא לספק כלים לניתוח המכשולים העומדים בדרכם של החוקרים והמורים בפיתוח התחום כתחום דעת המבוסס על ידע (יהושפט גבעון).

מיזם "סיסמה לכל תלמיד" נולד במטרה לאפשר למערכות החינוך בפריפריה להשתמש בטכנולוגיית הידע, כחלק בלתי נפרד מאורח חייהם של התלמידים ולהכניס את בתי הספר לעולם הטכנולוגי של המאה ה -21. המיזם מתבסס על פורטל מרכזי, המאפשר גישה אליו מכל מחשב המחובר לאינטרנט ומאפשר סביבת למידה והוראה מתקדמת ומחשוב בתי הספר בקלות.

המעבר מספרי לימוד לספרי לימוד ממוחשבים הולך ומתגבש בעולם ולאחרונה נערכים ניסיונות טכנולוגיים ופדגוגיים מעניינים על מנת לפתח ספר לימוד ממוחשב בתחומי דעת שונים . בהתאם לדו"ח 2011 Horizon, ספרים אלקטרונים נצפים להיות במרכז המגמה השלטת שמוסדות חינוך מאמצים אותם. המומחים סבורים כי בהיבט אחד יש לספרי הלימוד המקוונים יתרון מהותי והיא שאלת עדכון התכנים; התלמידים לא יצטרכו עוד להמתין בסבלנות עד שייצאו לאור ספרי לימוד מעודכנים כי ספרי לימוד מקוונים יכולים להתעדכן במהירות ע"י מערכות ממוחשבות מתקדמות באינטרנט. יחד עם זאת, סבורים המומחים כי פורמטים דיגיטליים אינם תורמים בהכרח לקריאה רציפה ונמשכת ( דזירה פז ועמי סלנט) .

המאמר חושף סתירות בתפיסותיהם של מורים בנושא מקומו של המחשב בחינוך. נבחנו בו תפיסותיהם של ארבעים ושבעה מורים העושים שימוש במחשב בכיתתם במשך שנים מספר. כלי המחקר היה שאלון בן ארבעה חלקים, והנתונים עובדו באמצעות כמה כלים. מרבית המורים הביעו עמדות חיוביות בנושא חשיבותן של טכנולוגיות המחשב לקידום ההוראה, לקידום הלמידה ולקידום המקצועי שלהם. בד בבד נמצא שמרבית המורים סבורים כי אפשר להגיע לידי למידה משמעותית גם ללא צורך בטכנולוגיות המחשב ( אפללו, אסתר) .

המחקר המתואר במאמר זה מתמקד באפיון תפיסות תלמידים בנוגע לשילוב טכנולוגיות חדישות בלמידה בכיתות ד'-ו', ובנוגע להבנת השינויים המתרחשים בתפיסות החינוכיות של מוריהם בעקבות התנסות רב-שנתית בשימוש במשימות עתירות מידע בסביבות למידה מבוססות טכנולוגיה. במחקרים הבודקים הבנה של שינויים המתרחשים בבית הספר חסר דיון בתפקידם הפעיל של התלמידים ( רבקה ודמני )

השדרוג של האתר החינוכי תקשוב דרום ( אתר משרד החינוך – מחוז הדרום) הוא מלאכת מחשבת מבחינת שימושיות ( useability) וניווט באתרי חינוך. המסכים הנגללים בכל תחום/מדור מקלים על ההתמצאות של הגולשים באתר ומאפשר מיקוד מהיר של התכנים הרצויים . כך לדוגמא כאשר מקישים על סימן ה+ של תחומי הדעת נפרסים בצורה מובחנת וברורה כל סוגי התכנים עפ"י תחומי הדעת וגם סולם הצבעים משתנה בהתאם. גם החיפוש באתר השתפר. כל חיפוש מניב ממצאים מתוך מאגר חומרי הלמידה, כאשר התצוגה מאד ברורה ומקצועית , כולל אפשרות שמירת הגדרות החיפוש.

עדכון לסקירה השנתית אודות ימים מקוונים בבתי ספר ישראליים. ניתוח ממצאי האיסוף מצביע על התרחבות הפעילות המתוקשבת של ימים מקוונים בבתי הספר בשנה האחרונה ועל גיבוש מודלים פדגוגיים להנעת תהליכי הלמידה בימים המקוונים , כגון הפעילות של זהר טלמור-רוטבליט, מפתחת המודל "מקוונים גבוה" . הימים המקוונים בבתי ספר בישראל שהחלו בהשראה ובתכנון של ד"ר אברום רותם , בחט"ב בכפר ורדים לפני 12 שנה , הפכו להיות מיזם חינוכי ייחודי ישראלי של תקשוב חינוכי בעולם.