ניהול וסביבות למידה

המחבר טוען כי מניסיונו כתיבת בלוג היא אחת הפעילויות המועילות ביותר מבחינת התפתחות מקצועית ושהוא לומד מכך המון. הוא מספק שבע סיבות לכך שמורים צריכים לכתוב בלוג (Steve Wheeler).

ג'יי הורוויץ מדווח על מאמר מעניין של מרטין וולר ובו רפלקציה על פורטפוליו דיגיטאלי. במאמרון שלו מרטין וולר כותב על הפורטפוליו הדיגיטאלי – ועל כך שהוא מעולם לא נמשך אליו. הוא מציין שבעיניו הניסיון עם הפורטפוליו הדיגיטאלי בקהילה החינוכית מהווה דוגמה טובה לטעות לא קטנה של התקשוב החינוכי. מבחינתו של מרטין וולר, הפורטפוליו הדיגיטאלי הוא רעיון טוב שנכשל בשלב הביצוע, והוא מונה מספר סיבות שלדעתו גורמות לכך. הוא טוען שכלי הפורטפוליו שנבנו במוסדות חינוך מורכבים ומסובכים הרבה יותר מאשר הם צריכים להיות. זה קורה כי כאשר מוסד חינוכי מאמץ את רעיון הפורטפוליו ובונה לעצמו כלי, הוא מעמיס עליו פונקציות רבות מדי. וולר טוען שהמוסדות מתמקדות בכלי, ולא במיומנויות הדרושות כדי לנהל פורטפוליו בצורה מוצלחת. כמו-כן, הוא מזהה תכונה שהוא מכנה "יהירות חינוכית" (אם כי הוא עצמו חש שהמונח קצת חריף מדי) שגורמת לכך שמוסדות חינוך אינם מוכנים לאמץ כלים קיימים. הם חושבים שהצרכים שלהם לא מוצאים מענה בכלים קיימים ומתעקשים לבנות כלי ייחודי.

בהמשך לסקירה הקודמת על מרחבי הוראה ולמידה מתוקשבים בבתי ספר רצינו לציין את מרחב ההוראה והלמידה המתוקשב שפיתחה המורה רוית אביעד בבית הספר "דעת מבינים" בפ"ת , מדובר על סביבה ממוחשבת באינטרנט שנבנתה ביוזמה עצמית על גבי מערכת מוודל. כותבת המורה רוית אביעד בפתח מרחב הלמידה המתוקשב המיועד לתלמידי כיתתה : "סביבה לימודית זו תומכת בלימוד השוטף שלכם, כאן תמצאו שעורים שהועברו בכיתה, תערכו מבחנים ,תבצעו את מהלך החקר וכמובן שתוכלו לפנות אלי בשאלות. לפניכם שלושת הדיסציפלינות של המדע מצאו את אשר אתם מבקשים ע"פ קטגוריות אלו."

בכנס מיט"ל שהתקיים בסוף יוני 2011 , הציגה נעמי פורת, בוגרת מגמת תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, את עבודת הגמר שלה בנושא "בלוג הלמידה – כלי ליישום אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה". נעמי סקרה את השפעות שילוב הבלוג על ההוראה והלמידה. היא מצאה כי קיים שימוש במגוון אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה וכי היקף השימוש בהן עולה במהלך הכתיבה. בסיום ההרצאה, נשאלה נעמי על מידת השיתופיות בבלוג ועל ההבדל בינו לבין פורום לימודי. מספר פעמים חזרה נעמי כתשובה על המנטרה הפדגוגית "הבלוג הוא הקול האישי של הלומד".

ההתפתחויות הטכנולוגיות ובראשן האינטרנט פותחות עולם חדש של אפשרויות בפני המורה בבית הספר ומאפשרות לו להשתמש במגוון כלים מתקדמים לשם שיפור חווית הלמידה ויצירת דיאלוג פורה עם התלמידים. בית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית ערך ביום ראשון, 26 ביוני, כנס סיום להשתלמות המורים הייחודית "המורה והתלמיד בכיתה דיאלוגית", שנמשכה על פני שנה וליוותה את המורים ביצירת יחידות לימוד העושות שימוש בכלים טכנולוגיים. רם תמיר, מורה למדעים ולביולוגיה בתיכון זינמן בדימונה, הציג בכנס פיתוח חדש הרותם את הטלפונים הסלולאריים החכמים לטובת הכיתה. האפליקציה, המכונה Socrative, מאפשרת למורה ליצור שאלונים עליהם התלמידים יכולים לענות ישירות דרך המכשירים הסלולאריים, כאשר תוצאות השאלונים מוצגות מיידית על הלוח. פרויקט אחר במסגרת "הכיתה הדיאלוגית" שכבר יצא לפועל הוא לימודי מתמטיקה באמצעות אתר היוטיוב בפרויקט שנערך בביה"ס עמק חרוד .

המחקר הראשון שעסק בתופעת הילדה הדחויה בכיתה ( במכללת אורנים , ניצני שדה – מבחר מחקרי ביכורים) הוצג ע"י מיכל רוזנברג מבית הספר הריאלי בחיפה במרכז הכרמל. מיכל, מחנכת כיתה ב' ומורה מקצועית לתנ"ך ולתרבות ישראל בחטיבת הביניים עומדת בפני סיום תואר שני במקרא באוניברסיטת חיפה ומשמשת אחראית על נושא איכות הסביבה בבית הספר. שאלת המחקר הייתה כיצד ניתן להתמודד עם הסוגיה של ילדה דחויה בכיתה שאלות משנה: מה הסיבה לדחייה? מהם ביטוייה? ומהן דרכי הטיפול בה? אוכלוסיית המחקר מנתה את מחנכת כיתה ד', תלמידה דחויה ומורה לספורט שליוותה את התלמידה גם בבית הספר הקודם בו למדה התלמידה.

מנדליי היא מערכת מידע חדשנית למדי ויעילה לניהול רפרנס אקדמי הנחשבת כאחת היעילות והמקיפות ביותר בעולם האקדמי. ניתן לארגן ולמיין את כל פריטי הביבליוגרפיה של החוקר או המומחה. ניתן לקבל מושג ברשת מאגרי החוקרים שהקימה Mendeley, לגבי מיהם החוקרים הנקראים ביותר וכתבי העת הנקראים ביותר בתחום המחקר שלך כמשתמש רשום . Mendeley היא גם תוכנה אקדמית שמארגנת את קבצי המחקר במחשב .היא מרכזת את פרטי המידע מקבצי הPDF במחשב המשתמש ומאפשרת בכך חיפוש קל ונוח בקבצי הPDF ואת היכולת לייצר רשימה דיגיטאלית של מקורות .

מאמר מקיף אודות שימוש של בתי ספר בכלים דיגיטאליים ושיווקו באמצעותם. המאמר חשוב בעיקר לבעלי תפקידי מפתח בבתי הספר כגון מנהלים, רכזי שכבה ורכזי מקצוע. בתי ספר רבים בישראל שינו את פניהם והותאמו לצרכי המאה העשרים ואחת, המאופיינת כעידן האינטרנט. בתי ספר אמורים לתפקד בשוק תחרותי, הפועל על עקרונות רייטינג ומסחור על מנת לגייס תלמידים רבים, מורים טובים, תמיכה תקציבית רחבה מבעלויות בית הספר, מקורות מימון נוספים מתורמים והערכת הקהילה. שיווק נכון ברשת האינטרנט ובאמצעים דיגיטליים, יכול לעזור לבתי הספר במטרותיהם לקראת ה"ימים הפתוחים" ופתיחת ההרשמה לשנת הלימודים הבאה. במאמר מודגמת הפעילות באחד מבתי הספר של רשת אורט בצפון הארץ . באורט שלומי לדוגמא, נבנה אתר מעוצב וחדשני, המנצל את שיתופיות הרשת, ואליו מועלים כתבות בנושאים "חמים", הודעות לתלמידים ולהוריהם, מידע על מגמות חדשות בבית הספר, תיעוד מצולם, סביבות למידה מתוקשבות ועוד.

לתכנית התקשוב הלאומית: התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 יש השפעה גם על מעורבות של מורים מבתי ספר בפיתוח חומרי למידה מתוקשבים וחומרי למידה. מעורבות התחלתית זו לא נוצרה מעצמה אלא בזכות מאמצי הטמעה של מרכזי ההדרכה הפועלים במחוזות החינוך ברחבי הארץ. כך לדוגמא בבתי ספר יסודיים בקרית שמונה ובאזורים הסמוכים המורים עוברים השתלמויות וליווי של מרכז הפסג"ה האזורי במטרה לפתח מיומנויות של תכנון משימות תקשוב לכיתה. התוצרים שהמורים מפיקים כוללים דוגמאות לשיעורים משולבי משימות תקשוב, בעקבות חשיפה למאפיינים של משימה מתוקשבת מיטבית. באתר האינטרנט הנוכחי מרוכזים דוגמאות של חומרי למידה מתוקשבים שפיתחו המורים בתחום חינוך לשוני

אחרי התעוררות רבתי לפני כעשור בארץ הוא נדחק בשנים האחרונות הצידה אך בחו"ל הוא פורח, הכוונה לשימוש בתלקיט מתוקשב כחלק מעבודות של תלמידים וסטודנטים. מדיווחים וממחקרים שמגיעים אלינו נראה כי השימוש בכלי הערכה מתוקשבים של תלקיט (פורטפוליו ממוחשב) זוכה לעדנה במערכות חינוך בחו"ל , בעיקר תודות להשפעת טכנולוגיות Web 2.0. המאמר הנוכחי מתאר יישומים מתוקשבים שונים של תלקיט בביה"ס , כך למשל בכיתה ג' וד' של המורה Rob Van Noo לומדים התלמידים לאסוף מידע ולהבנות מידע לתוך התלקיט שלהם באמצעות כלי מתוקשב הנקרא EverNote . התפיסה העקרונית של שימוש בתקליט מתוקשב אינה חדשה במערכות חינוך , אך הטכנולוגיות החדשות של Web 2.0 הגבירו את מעורבות הלומדים בתהליך ההערכה ואיסוף המידע. במאמר הנוכחי רשימה של כלים מתוקשבים באנגלית שניתן לעשות בהם שימוש בביה"ס להפעלת תלמידים במטלות אינטרנט מבוססות תלקיט מתוקשב.

ההצלחה של למידה מקוונת תלויה בשילוב המיטבי בין הטכנולוגיה והפדגוגיה. שני ההיבטים מחייבים הכשרה. בהיבט של הטכנולוגיה, חייבת להיות היכרות מעמיקה עם המערכת אשר בתוכה בנויים אתרי הקורסים המקוונים. בהיבט של הפדגוגיה, חיוני לחשוף את המרצים לדרכים לשילוב הטכנולוגיה והפדגוגיה, על-מנת לקדם פרדיגמות הוראה חדשניות. קידום שיתופיות ולמידת עמיתים, למידה אותנטית וממוקדת בעיה ולמידה סדנאית ומודולרית – כל אלה מהווים אתגר עבור המרצה בקורס המקוון וכן אמצעי להעצמת הלמידה. אחד המודלים הידועים מתייחס לשימוש הפדגוגי שנעשה באתר הקורס (Harasim, Hilts, Teles, & Turoff, 1995). לפי מודל זה, קיימים 3 אופנים של שימוש בממשקי למידה מקוונים . בהמשך לסקירה נוספו כמה מקורות מידע נוספים בנושאי איכות בלמידה מקוונת (אלונה פורקוש ברוך).

במשך למעלה מ-40 שנה, המטרה של שימוש בטכנולוגיות בתוך תהליכי ההוראה והלמידה בכיתה הייתה תמיד לאחד אסטרטגיות ופרקטיקות אפקטיביות יותר כדי להגדיר מחדש את משימת הלמידה. ברוב המקרים, המטרה הזו לא הושגה . ממצאי מחקרים חדשים שנערכו באנגליה מלמדים כי ניתן להשיג מטרה זו ע"י חשיפת המורים לטכנולוגיה החדשנית בהשתלמות שנתית רציפה המלווה את תהליכי הכנסת השינוי לכיתה לכל אורך הדרך. הליווי של המורים אינו בהכרח טכנולוגי אלא נעשה ע"י מנחים פדגוגיים המלווים את המורים ומבטיחים כי הרגלי ההוראה הקודמים ישתנו. מחקר זה בדק את השילוב של טכנולוגיית לוח אינטראקטיבי עם תוכן דיגיטלי. השילוב של טכנולוגיות הדיגיטאליות בהוראה ( במיוחד לוח תצוגה אינטראקטיבי ) הניע את התלמידים והן את המורים, לחשוב מחדש על הפדגוגיות שלהם. רוב המשתתפים עברו לצורות חדשות של ניהול עבודתם כמורים. כתוצאה מכך, שתי הטכנולוגיות דרבנו אסטרטגיות ופרקטיקות אפקטיביות יותר כדי להגדיר מחדש את העבודה של הוראה ולמידה (John G. Hedberg).

סרט וידאו הסמכם בקצרה את המחקר של אורלי מורג בטכניון. המחקר בחן את הלמידה המתרחשת בסביבה הטבעית במהלך טיולים בית ספריים אשר מתוכננים ומודרכים על ידי ארגון חיצוני. נבחנו דפוסי ההדרכה, התפיסות וההשקפות של המדריכים והתלמידים ומאפייני הלמידה הייחודיים לסביבה הטבעית. כתוצר של המחקר פותחה מסגרת עבודה המאפשרת לארגונים המדריכים את הטיולים כמו גם לבתי ספר, לתכנן ולהעריך את הטיולים ( אורלי מורג).

ישראל מפגרת אחרי המדינות המפותחות במספר המחשבים בבתי הספר ומובילה מבחינת פערי המחשוב מהמדינות המפותחות – כך עולה מדו"ח חדש של OECD שפורסם אתמול. הנתונים מתייחסים ל-2009, וייתכן שישתנו בשנים הקרובות הודות לתוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 שמשרד החינוך, שהחל ביישומה השנה בצפון ובדרום. לפי הנתונים, פחות מ-1% מתלמידי מדינות OECD דיווחו ב-2009 על כך שמעולם לא השתמשו במחשב, אך בישראל השיעור הוא 2%-3%, בדומה ליוון, טורקיה ויפאן. בפנמה ובירדן (שהן שותפות אך אינן חברות ב-OECD), מדובר בשיעור של 10% ו-7% בהתאמה . לפי הדו"ח, ישראל היא אחת המדינות הבודדות שבהן היחס בין מספר התלמידים בכיתות למספר המחשבים שעומד לרשותם לא השתנה כלל במשך כמעט עשור (2000-2009), ונותר נמוך יחסית למדינות המפותחות.( ליאור דטל וענבל אורפז).

למידה מקוונת ברמת בית הספר התיכון, ואפילו ברמת בית הספר היסודי, מתרחשת ברחבי העולם. רוב המדינות אימצו את הלמידה המתוקשבת כאסטרטגיה המרכזית המאפשרת רפורמה, הפיכת בתי הספר למודרניים, והעלאת הנגישות לחינוך ברמה העולמית. מהפיכת התקשוב בחינוך בניו זילנד תוכננה במהלך אסטרטגי כפול: מצד אחד להרחיב את השילוב של הטכנולוגיה המתוקשבת בכיתה כדי להשתמש בטכנולוגיה ללמד הן את התלמידים שנוכחים בבית הספר (כלומר, באופן מעורב) ומצד שני לאפשר למידה מרחוק לתלמידים שלא נמצאים בבית הספר (כלומר, באופן מקוון).מסקנת המחברים הן כי בהשוואה לארה"ב ולקנדה הרי ניו זילנד השיגה התקדמות גדולה ביישום למידה מקוונת ברמות בתי הספר התיכוניים, ולאחרונה ברמת בית הספר היסודי-ומדיניות הממשלה הרציפה והאחידה בניו זילנד סייעה להתקדמות זו (Allison Powell and Michael Barbour).

מטרת המאמר: מאמר זה מתכוון להציג מודל המבוסס על מחקר לגבי מנהיגות ללמידה. המאמר טוען שתחום זה התקדם בצורה ניכרת ב-40 השנים שחלפו בזיהוי דרכים שבהן המנהיגות תורמת לשיפור הלמידה ולשיפור בית הספר. מוצגים ארבעה תחומים של הובלה ללמידה. המאמר מפעיל מתודולוגיה של סקירת ספרות אבל מתמקד במיוחד בהוכחה מתוך מספר מחקרים אמפיריים עכשוויים. בעוד המחבר טוען כי הייתה התקדמות, מצוינות מגבלות, בייחוד לגבי קישור בין פרקטיקת המנהיגות להקשרים שונים ( Hallinger, Philip).

בעשור האחרון צבר ביה"ס "אולפנת נווה חנה" ניסיון רב , שיטתי ומועיל בהקניית מיומנויות מידע לתלמידות הלומדות בביה"ס תיכון איכותי זה בגוש עציון. ראובן ורבר, ממובילי תכנית הלימודים הבית ספרית הייחודית להקניית אוריינות מידע מסביר במצגת שלו את עקרונות השיטה ואת ההיערכות הקוריקולרית בביה"ס לקידום ולהטמעה של מיומנויות מידע של תלמידים , כולל הערכת מיומנויות מידע של כיתות ותלמידים בתוך הכיתות.

בתי ספר וירטואליים ללמידה מתוקשבת באינטרנט יכולים לספק הזדמנויות למידה באיכות גבוהה בסביבת למידה עשירה, המאפשרת הוראה אישית, תוך יכולת לשפר את ביצועי התלמידים ומיומנויותיהם באמצעות שימוש בטכנולוגיה וגישה לקורסים ברמה מתקדמת. בארה"ב ובקנדה כבר פועלים עשרות בתי ספר תיכוניים וירטואליים שבהם התלמידים לומדים רק מהבית. קיימים גם מאות בתי ספר תיכוניים בקנדה, ארה"ב ואוסטרליה, המאפשרים לתלמידים שלהם ללמוד קורס אחד או שניים מהבית באמצעות התחברות לאינטרנט. בעיר שיקאגו בארה"ב מתכננים לחייב כל ביה"ס תיכון להעביר כמה קורסים מקוונים מהבית. לאחרונה הועלה בישראל הרעיון ליישם את התפיסה של ביה"ס הווירטואלי כחלק מפעילות שוטפת של ביה"ס הקיים ולא כאלטרנטיבה לו. הרעיון הוא לקיים יום לימודים שבועי מהבית, יום לימוד מקוון שבועי (יום קבוע) הכולל מטלות מקוונות במספר מקצועות וגם לימוד סינכרוני מקוון של שיעור אחד או שניים. ההשראה לרעיון שאובה מהצלחתם של התנסות "הימים המקוונים" בבתי הספר שונים בארץ.

השפעת האינטרנט על החינוך הממלכתי והציבורי בבתי ספר בישראל אינה משמעותית עדיין , אך בחינוך הציבורי בבתי הספר ובחינוך הגבוה ברחבי העולם יש עדויות על מהפכה של ממש מבחינת היקפי שימוש בלמידה מתוקשבת. עפ"י הנתונים במסמך כאן היקף הסטודנטים הלומדים בקורסים מתוקשבים באוניברסיטה הפתוחה באנגליה מגיע ל250,000 כפול ממספר הסטודנטים באוניברסיטת לונדון. בארה"ב יש כיום 3 מיליון סטודנטים הלומדים בלמידה מרחוק באינטרנט, הרבה יותר מסך כל הסטודנטים הרשומים באוניברסיטאות בצרפת. למעלה ממחצית הסטודנטים במכללות האמריקאיות רשומים לקורס מתוקשב אחד לפחות. בארה"ב בלבד מוצעים כיום למעלה מ25,000 קורסים מתוקשבים. עם זאת, יש לציין כי אבני הדרך במסמך מעידים בעיקר על שינוי כמותי ולא בהכרח איכותי. כלומר, שיטות הלמידה וההוראה המסורתיות הועתקו ברוב המקרים לאינטרנט.

המחקר הנוכחי שנערך בקרב סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה בפינלנד, ביקש לבדוק מה ההשפעה של ניסיון קודם בלמידה מתוקשבת על הישגי הלומדים. שיטת המחקר הייתה כמותית -פרשנית ואיסוף הנתונים התבצע במשך במהלך כמה וכמה קורסים מקוונים באוניברסיטה. הממצאים מלמדים כי להתנסות קודמת של לומדים עם המערכת מתוקשבת יש השפעה ( גדולה יותר מאשר נוטים לחשוב) על ביצועי והישגי הלומדים בקורס מקוון. עוד מלמדים ממצאי המחקר כי למשתנים מתווכחים בתהליכי הלמידה המתוקשבים ( כפי שהוצע במודל הלמידה של Biggs and Moore ) יש פחות משמעות בתהליך הלמידה. המסקנות הן שיש לחשוף את הסטודנטים ישירות לפלטפורמות למידה מתוקשבת ולעקרונות הלמידה המתוקשבת עוד בטרם התחיל הקורס באינטרנט. ליש ליצור מפגשי הדרכה מוקדמים לסטודנטים בקורס המקוון ולהדגים בפניהם פנים אל פנים את אפשרויות הלמידה השונות .