ניהול וסביבות למידה

אם עד לפני עשור היה בית הספר תל חי שבדרום תל אביב מוסד נחשל ורווי אלימות, הרי שבשנה שעברה השיג במבחני המיצ"ב ציון גבוה בהרבה מהממוצע הארצי, והאלימות בין כתליו כמעט נעלמה. מהו, אם כך, הגורם לשינוי? שיעור שבועי בן שעה המתבסס על עקרונות המדיטציה, יוגה ודמיון מודרך. ועכשיו, דממה ( נועה לימונה) .

פרופסור סטיבן ווילר (מומחה לטכנולוגיות למידה באוניברסיטת פליימות באנגליה) ממליץ במאמרון שכתב בשם "Content as Curriculum " על המודל ההוליסטי שמתפתח כיום בביה"ס התיכון אלבני אוקלנד, ניו- זילנד. במידה מסוימת מודל זה מזכיר את מודל הלמידה בבתי הספר הדמוקרטיים בארץ אך יש בו שילוב בינתחומי רב יותר ושילוב רב יותר של אמצעי תקשוב מתקדמים . ביה"ס התיכון מורכב ממרכזי למידה ובו לומדים גילאים שונים בעבודת צוות ופרוייקטים והתלמידים יכולים לעבור בין מרכזי למידה של מקצועות לימוד שונים.

מנהלי הפלטפורמה החינוכית EduBlogs (חברה באוסטרליה הפתוחה לכל העולם ומציעה שירותי הקמת בלוגים חינוכיים ללא תשלום) הודיעו כי היקף הבלוגים החינוכיים המתפרסמים ע"י מורים , תלמידים וסטודנטים הגיע למיליון משתמשים פעילים, כלומר מיליון בלוגים בתחומי החינוך. הפלטפורמה המתוקשבת הבינלאומית הזו קיימת כבר 6 שנים והיא מבוססת על כתיבת בלוגים מסוג wordpress . באתרי האינטרנט החופשיים של המערכת היו מאוחסנים בשנת 2007 100,000 בלוגים בחינוך. ללא ספק התרחבות משמעותית

המחקר הוא מחקר איכותי המבוסס על נתונים מדיווחי מחקרים של מורים((N=9 )שהשתתפו בהשתלמות להתפתחות מקצועית שנועדה למורים בבתי-ספר דו-לשוניים יהודיים-פלשתינאיים בישראל. זהו מיזם שנוסד בשנת 1997 ע"י המרכז לחינוך יהודי-ערבי בישראל במטרה ליצור סביבות חינוך שוויוניות, דו-לשוניות ורב- תרבותיות. הממצאים מצביעים על מודעות המורים להקשר החברתי-פוליטי הישראלי שמרפה את ידיהם בתהליכי ההוראה והלמידה של השפה הערבית כשפה שנייה, מחזק את השלטנות של העברית בחברה הישראלית ומחליש את למידת הערבית בקרב התלמידים. המסקנה העיקרית של המחקר היא שהעברית היא השפה הדומיננטית של הרוב ולדוברי העברית יש יתרון ברור על פני האחרים ( Rajuan, M., & Bekerman, Z ).

במאמר זה היו המחברים מעוניינים לחקור את הסוגים השונים של פרקטיות שיתופיות בקורסים מקוונים. המחברים ניתחו את האינטראקציות המקוונות בפורומים של דיון, את העבודות שיוצרו על ידי התלמידים (הן באופן פרטני והן על ידי עבודה בקבוצות קטנות), ואת התשובות לשאלונים שהועברו בשלבים שונים של החקירה. במקרה מסוים זה המחברים מעוניינים בחקירת השאלות הקשורות להבניית מידע וידע במהלך עבודה קבוצתית מקוונת בלמידה פתוחה מרחוק. במחקר זה נמצא כי הקבוצות המוצלחות יותר ופחות, במונחים של התוצאה או התוצר שלהן, חשפו בבירור דפוסי עבודה מובחנים, המאופיינים על ידי משא ומתן, מחקר, המשגה ותוצר. יתר על כן, דפוסים מסוימים של עבודה יוצרים תרומות נחרצות עבור הבניית המידע והידע ועבור הידע המשותף של התלמידים ( Oliveira, I.; Tinoca, L.; Pereira, A ).

בעשרות השנים האחרונות הכלכלות של מדינות ה- OECD חוו שינוי מהיר מבסיס תעשייתי מסורתי לחברות מבוססות ידע שבהן למידה, יצירתיות וחדשנות הפכו לערכים מרכזיים. יכולות כאלה חשובות לא רק עבור כלכלה מצליחה, אלא גם עבור מעורבות קהילתית וחברתית, דמוקרטיה וחיים משמעותיים. בו בזמן, רבים מבתי הספר כיום אינם מקנים ידע מעמיק, יצירתיות והבנה; הם אינם מקושרים לידע, לכלכלה ולחברה של המאה ה-21.הרפלקציה העולה מכך הובילה לפרויקט "סביבות למידה חדשניות" שצמח מתוך פרויקט אחר – "בתי הספר/ההשכלה של המחר". המעבר בין שני מיזמים אלה הוא מבתי ספר/השכלה ללמידה, מחשיבה עתידנית לחדשנות, ולקראת התבססות חזקה יותר בממצאי מחקר על למידה ומדעים הקרובים אליה. מטרה נוספת היא להניע רפלקציה על הפוטנציאל של צורות חדשניות של למידה שביטוין בהעשרת הפרקטיקות והרפורמות המקובלות. ההתמקדות בלמידה ובחדשנות חשובה גם בהסתכלות על אופק עתידי ועל מולטי-דיסציפלינריות. יש צורך בהבנה כוללת יותר של הדרך שבה ניתן לקדם, למדוד ולהעריך חידושים ודינמיקות שבבסיס של הכנסת שינויים . דו"ח זה, מביא תוצרים מכנס שהתקיים במקסיקו שהוא חלק מהמיזם העוסק בסביבות למידה חדשניות בשיתוף עם OECD- Mexico. ספר זה מציג ממצאים מרכזיים ממדעי הלמידה, השופכים אור על התהליכים הקוגניטיביים והחברתיים שבהם ניתן להשתמש כדי לעצב מחדש כיתות כסביבות למידה יעילות. הוא מביא דוגמאות ממשיות ממדינות ה- OECD, מבתי-ספר חלופיים המדגימים דגמים ייחודיים במקסיקו , המבקשים לשבור את התבנית ולהכיר בעקרונות הצצים ועולים מהמחקר במדעי הלמידה. השאלה היא כיצד תובנות אלה עשויות להשפיע על רפורמה חינוכית בתחום הידע ועל חיזוק הלמידה.

הטמעת מדיה חברתית במערכת החינוך לעומת הטמעתה בתרבות של ארגון עסקי-ציבורי כלשהו מציבה אתגר ייחודי – התאמת מתודות ההוראה-למידה לשינויים התרבותיים-חברתיים באופן שיאפשר למידה יעילה ואיכותית. לצד ההזדמנויות הפדגוגיות והרווחים המקצועיים והאישיים שניתן להפיק מלמידה המלווה במדיה החברתית, מרבית המורים עדיין אינם מודעים לבעייתיות, לדילמות ולמלכודות העלולות לצוץ מהתנהלות זו ולעתים תכופות נאלצים להתמודד עמן לאחר שכבר קרו. התנסויות שכאלה עשויות להביא את מערכת החינוך לפעול ברוח אחת משתי התפיסות האלה:א. רתיעה וחשש עד כדי "פאניקת המדיה החברתית": תפיסה הרואה במדיה החברתית איום על שלמות החברה בכלל ועל החינוך בפרט (רותם ואבני, 2011). המדיה החברתית כמייצרת הזדמנות לעיצוב מחודש ועדכני של החינוך: על פי תפיסה זו, המדיה החברתית מזמנת התחדשות חינוכית והתמודדות עם מהויות ועם ערכים המשנים את פניהם בעידן הדיגיטלי. התמודדות מאתגרת זו צריכה להיעשות בדרך מושכלת, מתוך היכרות עם מאפייני המדיה החברתית והפוטנציאל הגלום בה ללמידה ולחינוך, לצד מודעות למלכודות הטמונות בה ואימוץ עקרונות המתווים דרכי פעולה מושכלות להתמודדות עמן ( (רותם ואבני, 2011).

מחקר זה התכוון לבחון את ההשפעה היחסית של פרקטיקות המנהיגות שמעצבות מחדש, של התנאים הארגוניים בבית הספר, של גורמי ההנעה של המורה ושל למידת המורה על פרקטיקות ההוראה. הנתונים נאספו מסקר שנערך בקרב 502 מורים מ-32 בתי ספר יסודיים בהולנד. ממצאים: התוצאות מציעות שהמעורבות של המורים בפעילויות של למידה מקצועית, בייחוד התנסות מסוימת ורפלקציה, היא מנבא חזק עבור פרקטיקות ההוראה. נראה כי תחושת המסוגלות העצמית של המורים היא הגורם ההנעתי החשוב ביותר המסביר את למידת המורה ואת פרקטיקות ההוראה. הגורמים ההנעתיים גם מתווכים בין ההשפעות של התנאים הארגוניים בבית הספר ושל פרקטיקות המנהיגות על למידת המורה ועל פרקטיקות ההוראה ( Thoonen, Erik E. J., Sleegers, Peter J. C., Oort, Frans J., Peetsma, Thea T. D., Geijsel, Femke P).

ארגון "אשוקה" נוסד בארצות הברית ב- 1980 ביוזמת ביל דרייטון, איש בעל שם וניסיון רב בתחום הפעילות החברתית. הנחת היסוד שלו הייתה כי בדומה ליזמים עסקיים היודעים לייצר רווח מרעיונות, אפשר לטפח גם יזמים חברתיים, שיוכלו להציע פתרונות לבעיות חברתיות ולחולל שינוי ממשי. מרי גורדון הקנדית, מורה לשעבר ועמיתה ותיקה של "אשוקה", יזמה וכבר מפעילה בשבע מדינות – ובהן ארצות הברית, קנדה ויפן – את "שורשים של אמפתיה", תכנית להגברת האמפתיה והאוריינות הרגשית בקרב ילדים בבתי ספר יסודיים. בתכנית, הורים צעירים מגיעים לבית הספר עם תינוקם, פורשים שמיכה ירוקה במרכז הכיתה, ומעבירים שעה עם התלמידים, היושבים סביבם במעגל. יש לציין כי ישנה הכנה לקראת המפגשים, כמו גם שיחה ודיונים לאחריהם. כך, בתשעה מפגשים במהלך השנה לומדים הילדים מה שניתן ללמוד מהמגע האנושי העדין והרגיש שמייחד הורים המטפלים בתינוקם ( מור, אמתי).

בתחום החינוך קיימת חשיבות רבה ביותר למסגרות לשיתוף ידע וניסיון, להתעדכנות ולתמיכה, כמו גם לשיתוף לשם תמיכה רגשית ומוראלית. מסגרות לשיתוף בתחום החינוך קיימות זה זמן רב כדוגמת השתלמויות, כנסים, ימי עיון ועוד. עם זאת, מסגרות אלה לסוגיהן סובלות ממגבלות שונות, ששתיים מן החשובות שבהן הן מגבלות המקום הפיזי ומגבלות הזמן. אחד הכלים המאפשרים התמודדות מצוינת עם מגבלות אלו הוא הרשת החברתית. שלובים היא רשת חברתית מקצועית בתחום החינוך והכשרת מורים, שקמה כדי להתמודד עם המגבלות המוזכרות למעלה. שלובים הוקמה על ידי מכון מופ"ת והחלה לפעול בסוף חודש אוקטובר 2010. שלובים היא רשת חברתית-מקצועית שנתפרה במיוחד עבור ציבור העוסקים בהוראה. היא נועדה להוות מקום מפגש לכל העוסקים בהוראה – מורים, מדריכים פדגוגיים ומרצים שעיסוקם הכשרת מורים לגווניה, אנשים שתפקידיהם ועיסוקיהם נוגעים לחינוך ולהכשרת מורים. מטרתה של מסגרת זו היא התמקצעות, התעדכנות ותמיכה הדדית של העוסקים בחינוך, הן בהיבט בכללי-דידקטי, פדגוגי ואחר, והן בהיבט של תחומי הדעת הספציפיים. שלובים נועדה גם לתמיכה הדדית ברמה המוראלית והרגשית.

השפעת ההפרדה בביה"ס על בחירת בנות ללמוד מתמטיקה ופיזיקה . יהלומית רוזנברג, מורה למתמטיקה ולפיזיקה בתיכון הדתי "בר אילן" בנתניה, חקרה במסגרת לימודי תואר שני באוניברסיטת בר-אילן את השפעת ההפרדה בין בנים לבנות בבית הספר. במשך שנים היה "בר אילן" בית ספר מעורב, אך כדי למלא את דרישת ההורים לחיזוק החינוך התורני נדרשה ההנהלה לבצע, מאז 1998, מהלך הדרגתי של הפרדה, שבסופו הוקמו שני בתי ספר נפרדים במבנים נפרדים – אולפנה לבנות וישיבה תיכונית לבנים. מרים שכטר, מנהלת היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, גורסת כי מפאת היות החברה בלתי שוויונית, פיתוח מודעות מגדרית בקרב מורים ומורות הינו תהליך הדורש זמן והדרכה ( פישביין, איילת).

מורים עתירי מוטיבציה יכולים לשקם את המוטיבציה החבולה שילדים מביאים מהבית. אך גם מורים מצוינים הם תולדה של נסיבות ולא (רק) של כישורים אישיים. כדי שמורים יוכלו לממש את המצוינות החינוכית שלהם ולאפשר לתלמידים לממש את המצוינות שלהם, הם זקוקים להכוונה, לתמיכה, לאתוס חינוכי אחר. פרופסור יוסי יונה מאמין כי מוטיבציה נובעת בראש ובראשונה מסביבתו של הפרט, ופחות מתכונותיו המולדות של היחיד. לפי יונה, הגורם החשוב ביותר בסביבה הוא התא המשפחתי. אהבת אב ואם היא הבסיס להערכה העצמית, שהיא הבסיס למוטיבציה, לדחף וליכולת של האדם להשיג ולממש את האינדיווידואליות שלו. יונה מוסיף וטוען שאין להתעלם גם משאר הזירות בסביבה – בית הספר, מתנ"ס, שכונת מגורים – אשר אף הן בעלות השפעה ניכרת על תחושת הערך העצמי של הילד ועל ההנעה שלו. כמו כן טוען יונה כי למורים תפקיד מכריע בעיצוב וטיפוח המוטיבציה של התלמידים. מורים צריכים ויכולים להיות לפיד שיבער נגעים של קיפוח, גזענות, סקסיזם ותופעות שליליות אחרות. מורה טוב, מסביר יונה, הוא מורה אשר רואה בעצמו אחראי למוטיבציה של תלמידיו ( דקל, נאוה).

מחקר זה בודק תכנית לימודים המועברת בסביבות לימוד חדשות ומעסיקה תלמידים בפעולות למידה. במחקר אחר בנושא מעורבות התלמידים ב"סביבת לימודים מאותגרת בעיות" (PBL) נמצאו 11 אלמנטים סביבתיים אשר מעוררים מוטיבציה: אותנטיות, אתגר, מעורבות קוגניטיבית, יכולת, בחירה, פנטזיה, זהות, אינטראקטיביות, חידוש, מעורבות חושית ומערכת יחסים חברתית. המחקר המוצג כאן, ממשיך את הקו ובודק בעיקר את השינוי שנעשה בלימודי מדעים והקשר בין מוטיבציה ולמידה לאחר שימוש בסביבה מאותגרת בעיות בשם Alien Rescue .

הספר " ניהול מאוזן ותקין של עומס העבודה של מורים ומרצים המעורבים בלמידה מקוונת" מציע אסטרטגיות מעשיות, עצות ודוגמאות לגבי קביעת סדר עדיפויות, איזון וניהול עומס העבודה בהוראה מקוונת. הספר, המתבסס על סקרים וראיונות עם מורים ומרצים מצליחים המעורבים בלמידה מקוונת, הוא ספר פורץ דרך וחיוני עבור מורים ומרצים, מתכנני למידה, מפתחי סגל ההוראה (faculty developers) ואחרים המעורבים בלמידה מקוונת. הספר מציע אסטרטגיות, עצות ודוגמאות ותהליך בן ארבעה שלבים לזיהוי האתגרים ולחשיבה מחדש, לקביעת סדר עדיפויות, ולניהול מאוזן ותקין של עומס העבודה של מורים ומרצים המעורבים בלמידה מקוונת.

מאז שנת 2004 יש התרחבות ניכרת בתכניות אלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב המנצלות טכנולוגיות מתקדמות ללמידה מרחוק באינטרנט. חלקים ניכרים מההכשרה האלטרנטיבית התיאורטית מועברים בשיעורים מתוקשבים באינטרנט וההדרכה המעשית מתקיימת בבתי הספר שמחוברים לאותה מערכת מתוקשבת. ככלל ניתן לאפיין את התוכניות האלטרנטיביות להכשרת מורים בארה"ב כתוכניות מוטות תקשוב , כלומר, השימוש שהן עושות בתשתיות תקשוב ללמידה מרחוק הוא משמעותי יותר בהשוואה לתוכניות הכשרת המורים הרגילות. כך לדוגמא, בתוכניות ההכשרה האלטרנטיביות של החינוך המיוחד בארה"ב השימוש בסביבות להוראה-למידה מתוקשבות הוא משמעותי.

מחקר זה מספק תובנה חדשה לגבי האופן שבו מורים משתמשים באתרי רשתות חברתיות, כגון: Twitter, כרשתות ללמידה מקצועית. החוקרים סקרו וניתחו את הזנות המסרים (feeds) של המורים ב-Twitter כדי לקבוע את הכוונות הספציפיות של המורים המשתמשים ב-Twitter. ניתוח של הנתונים מראה שמרבית הציוצים (tweets) היו ממוקדים מבחינה חינוכית ונגעו בעיקר לקטגוריות של פילוסופיה/פרקטיקה, שאלות, ושיתוף במשאבים.

המטרה המרכזית של המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון כיצד מאפיינים של תוכניות להכשרת מנהלים לבתי-ספר יסודיים עשויות להשפיע על הישגי תלמידים באמצעות פיתוח צוותי מורים איכותיים ע"י המנהל. האם מנהלי בתי ספר יסודיים בוגרי תוכניות הכשרת-מנהלים נוטים יותר או פחות לבנות צוותי מורים שישפיעו, בתורם, חיובית על הישגי התלמידים? מטרה נוספת הייתה ליצור קשר בין היכולות הכוללות של צוותי מורים בבתי ספר ורמת ההישגים על פי TAKS(Texas Assessment of Knowledge) זאת כדי להדגיש את החשיבות של המטרה המרכזית ( Fuller, E., Young, M., Baker, B.D).

ד"ר גילה קורץ , ראש ההתמחות תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה (… ומי שחוללה מהפיכה משמעותית בדרכי הלמידה של הסטודנטיות והסטודנטים לתואר שני לחינוך שם) כתבה לאחרונה מסמך מאיר עיניים על שימוש בפלטפורמת גוגל דוקס לשיתופיות באינטרנט . המסמך יכול להאיר את עיניהם של מורים המעוניינים להתנסות בפלטפורמה של גוגל דוקס ולשלבה בלמידה בביה"ס או במכללה .

מחקר זה מדגים את השפעתן של אסטרטגיות הוראה גמישות על תהליך החינוך הסביבתי. תלמידים למדו על מיחזור וסיווג מוצרים באמצעות אתר אינטרנט הדרכתי המבוסס על כלי ההוראה של חקררשת – WebQuest. במחקר השתתפו 103 תלמידי כיתה ו', אשר חולקו לשלוש קבוצות, בהתאם לאופי ההדרכה שקיבלה כל קבוצה: הדרכה מסורתית, הדרכה מסורתית בשילוב עם WebQuest והדרכה המשלבת בין WebQuest ליציאה למרחב הפתוח. תרומה מרכזית של מחקר זה היא הצגתה של שיטת הוראה חדשה, המאפשרת את השילוב הדינאמי של ה- WebQuest בתחום ההדרכה שמחוץ לכיתה. תוצאות המחקר מעידות כי השילוב של חקררשת מחוץ לכיתה אכן תורם לתהליך הלמידה. שתי תוצאות נוספות הינן: 1. כאשר כללו את ה- WebQuest במצבים אמיתיים, הוקנתה לתלמידים ההזדמנות לרכוש מידה רבה יותר של ניסיון וידע. 2. במהלך המחקר, השלימו התלמידים מטלות לימוד שונות והביעו את דעותיהם וחוויותיהם האישיות מלמידה באמצעות חקרשת, תהליך המטפח בקרבם חשיבה ביקורתית ועצמאית. ממצאים אלו יש בהם כדי לתרום להתפתחות הלמידה וההוראה תוך הבנה כי חקרשת ניתן לביצוע מחוץ לכיתה באמצעות אמצעי תקשורת שונים ; למשל, ביכולתם של מורים להעניק לתלמידיהם גישה למקורות מידע רשתיים נוספים כגון טלפונים סלולאריים מן הדור החדש, מחשבי לוח אישיים וכמובן אינטרנט, אשר ילוו אותם בסיורי שטח במוזיאונים, גני חיות וכולי, ובזאת ישפרו את חוויית הלימוד מחוץ לשטח בית הספר באופן ניכר ( Chang, Cheng-Sian; Chen, Tzung-Shi; Hsu, Wei-Hsiang ).

חינוך מקוון הופך לאפשרות לגיטימית עבור מערכות חינוך ברחבי ארה"ב .הן מכללות והן בתי ספר תיכוניים מציעים שיעורים מקוונים לתלמידים. בחינוך המקוון ניתן להתאים את הלמידה ואת ההוראה לתלמיד מסוים. התלמידים משלימים את המשימות שלהם בקצב שלהם ומבקשים משוב והנחיה כאשר הם זקוקים לכך, במקום כאשר המורה מחליט על כך. התלמידים שקועים במגוון של כלים טכנולוגיים, המאפשרים להם דרכים שונות ללמוד את החומר. אולם עם כל ההשלכות החיוביות הללו, המבנים הפדגוגיים של רוב הקורסים המקוונים הם מסורתיים ואינם עונים על הצרכים של כל התלמידים ועל מגוון סגנונות הלמידה שהם מגיעים עמם (Andrew K. Miller).