מורים והוראה

במחקר המדווח בחנו החוקרים תוכנית שניסתה להתמודד עם אתגרים אלה בהכשרת מורים למתמטיקה בבית הספר היסודי להוראה שאפתנית. בתוכנית, לתלמידי תואר שני שהופעלה בשלוש אוניברסיטאות, הוכשרו מורים ללמד מתמטיקה תוך פיתוח שיטה של פדגוגיה להוראה וללמידה על פי הגישה שלעיל. התוכנית בקורסים המתודיים בכל אתרי המחקר התבססה על מערכת של דרכי הוראה (הכנה להוראה בנוסף לכישורים אינטראקטיביים להפעלת שיעור, ניהול חומרים ומרחב, ניהול זמן וקצב, שימוש בשפת גוף ובקול ועוד ), מערכת של עקרונות נורמטיביים לשיקולי דעת בשימוש בדרכי ההוראה כדי להגיע לנגישות רבה ביותר של התלמידים ללמידת מתמטיקה (התלמידים כמפרשים משמעויות, הוראה מותאמת לכל, התייחסות למטרות ברורות, היענות לדרישות סביבת בית הספר ועוד) וידע מתמטי נדרש לבית הספר היסודי. השימוש בדרכים, בעקרונות ובידע הללו נעשו תוך שהם מתייחסים אלה לאלה ולא מתקיימים במבודד ותוך יצירת קשרים בין מורה, תלמידים ותוכן. האתגר היה לתכנן את כל אלה כתוכנית להכשרת מורים (Lampert, M., et al.).

הכותבת , מורה מנוסה בכיתות הגבוהות בביה"ס היסודי בארה"ב , מציעה כמה תובנות לגבי תכנון ויישום של משוב לתלמידים במהלך הלמידה בכיתה ובסביבת הלמידה . במקרים לא מעטים , משוב של מורה יכול להיות בעל השלכות שליליות על התלמיד לא רק בשיעור אלא גם לאורך השנה ולכן רצוי לתכנן את המשוב בזהירות ובשיקול דעת פדגוגי. משוב בונה הוא משמעותי ללומד והוא יכול להתבטא בצורות שונות , בצורה מילולית , בצורה מתוקשבת וגם בשפת הגוף (Laura Reynolds).

המחקרים האחרונים על העברת הידע של מצגות פאורפויינט מגלים כי מרצים או מורים המשתמשים במצגות אינם בהכרח תורמים מבחינה קוגניטיבית להעברת ידע מהזיכרון קצר המועד לזיכרון המגובש יותר בטווח הארוך. מתברר כי הלומדים זוכרים רק 4 שקפים מתוך מצגת ממוצעת של 20 שקפים. ממצאים אלו מוכיחים שוב כי מצגות פאורפוינט הן אמצעי יעיל לבקרה ולניהול התכנים מבחינת המרצים/מורים ופחות מבחינת הלומדים.

רשימת מקורות מידע נבחרים בנושא למידה והוראה בדרך החקר. הרשימה של מקורות המידע מאורגנת בדרך מעניינת : לוח מידע מסווג ומאורגן בצורה בהירה המציג ביריעה אחת את הקישורים למקורות המידע הנבחרים . מאגר המידע המתוקשב באינטרנט נבנה ואורגן ע"י צוות אתר מחוננט במשרד החינוך ומט"ח .

Edith Cowan University יזמה בשנת 2011 מחקר שבחן את ההשפעה של חונכות הדדית על ההתנסות בהוראה בשנה הראשונה של 11 מורים מתחילים במערב אוסטרליה, תוך מעקב אחר השתתפותם בהתמחות של חונכות הדדית בשנת 2010. התוצאה העיקרית של המחקר הייתה שבסוף השנה הראשונה, כל המורים המתחילים, שהשתתפו במחקר, עדיין עבדו במקצוע (Paris, Lisa F., 2013).

החוקרים מתארים את השימוש בקהילות וירטואליות של למידה מקצועיות שבהן שתי קבוצות של מורים נפגשות מדי יום במשך שנת לימודים אחת כדי לנתח באופן שיתופי הוכחה שנאספה כחלק מתכניות החקירה שלהם. בסיוע של מנחה, קבוצות אלה פיתחו קשר הדומה לפגישה פנים אל פנים של קבוצות אחרות כחלק מתכנית דומה של התפתחות מקצועית (McConnell, Tom J.; Parker, Joyce M.; Eberhardt, Jan; Koehler, Matthew J.; Lundeberg, Mary A., 2013 ).

למידה אותנטית היא למידה "בעולם האמיתי". למידה זו מתמקדת במעשים האותנטיים ובתלמידים הפותרים בעיות מסובכות ומוצאים פתרון עבורן תוך שימוש במגוון פעילויות כגון: משחק תפקידים, חקר מקרים, ולמידת עמיתים שיתופית. ניתן להתאים את סביבת הלמידה שלה כדי לטפח אירועי למידה שונים. חוקרי הלמידה מטפטפים את המהות של למידה אותנטית באמצעות עשרה אלמנטים של תכנון, להלן סקירה של אלמנטים אלה.

המחקר המוצג כאן בוחן את איכות ההוראה, את שביעות הרצון ותחושת השייכות של תלמידים בבתי ספר רגילים בהשוואה לבתי ספר ניסויים, כאשר בכל קבוצה נכללים הן בתי ספר יסודיים והן על-יסודיים. במחקר השתתפו 2,870 תלמידים, אשר 1,391 מהם למדו בבתי ספר רגילים (48.5%) ו-1,479 תלמידים למדו בבתי ספר ניסויים (51.5%). מתוך כלל התלמידים למדו 1,619 בבתי ספר יסודיים, מכיתות ד-ו (56.4%) ו- 1,251 תלמידים בבתי ספר על-יסודיים, מכיתות ז-ט (43.6%). כלי המחקר היו שאלונים לדיווח עצמי של התלמידים, אשר פותחו לצורך מחקר זה. הממצאים המרכזיים במחקר מצביעים על הבדלים מובהקים בששה מדדים (תפיסת איכות ההוראה; שביעות הרצון ותחושת שייכות; יחסים בין אישיים; השתתפות ועניין בלימודים; תחושת שייכות לבית הספר; וגילויים של חוסר משמעת) בין בתי ספר רגילים לבתי ספר ניסויים ( נגה מגן נגר , חנה שחר ) .

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בצורה מעמיקה את מסלול התפתחותם המקצועית של מורות מנקודת מבטן. שאלת המחקר היא כיצד מורות תופסות את התפתחותן המקצועית לפני ואחרי רפורמת אופק חדש? הממצאים המרכזיים משקפים את הדרך שבה המורות תופסות את האוטונומיה המקצועית שלהן לפני ואחרי החדרת רפורמת אופק חדש בבתי הספר שלהן. כמו כן הממצאים מצביעים על היתרונות והחסרונות הנוספים שהמורות מיחסות לרפורמה בכל הקשור להתפתחות הזהות המקצועית שלהן ( רוקסנה רייכמן) .

מסוגלות עצמית (Self-Efficacy) מסוגלות מקצועית של מורים מוגדרת כתפיסת היכולת המקצועית שלהם להשפיע על ביצועי תלמידיהם (Hipp, 1997). מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין תפיסת המורים את מעורבותם של ההורים בבית הספר לבין תפיסתם את המסוגלות המקצועית שלהם ( יפעת קוסטליץ, יעל פישר).

ההוראה הפרטנית מהווה אחת מאבני היסוד ברפורמות החינוכיות הנהוגות כיום במערכת החינוך. מחקר זה מציג ומנתח עמדות מורים המלמדים בהוראה פרטנית כלפי הוראה זו . מטרת המחקר: לבחון ולנתח את הקשר בין עמדות המורים כלפי הוראה פרטנית ומאפייניהם האישיים על עמדותיהם לגבי השפעותיה של הוראה פרטנית, על תפוקות בית הספר ( דפנה זילברמן –שמש, יזהר אופלטקה) .

מאמר זה דן ביכולות הרגשיות והחברתיות של המורה, וטוען שהן חיוניות לאפקטיביות שלהם כמורים ולהצלחה של בתי הספר ושל תלמידיהם. במאמר מודגש הרעיון של למידה רגשית וחברתית ( בראשי תיבות SEL) כחלק מההתפתחות של המורה ונבחנת חשיבותו עבור הפחתת השחיקה והלחץ של המורה. המחבר חוקר גם את הדרכים שבהן למידה רגשית וחברתית יכולה להשתלב בהוראה היומיומית הכוללות שילוב של רפלקציה, חיפוש אחר בניית מודעות רגשית, ובניית תרבות של שיפור מתמשך (Jones S, Bouffard S, Weissbourd R. , 2013).

האסטרטגיה הטובה ביותר לניהול כיתה היא להימנע ממצבים לא שגרתיים. קיום של שגרה מוגדרת וברורה ימנע מצב של בעיות הגורמות להתנהגות לא נאותה. שיתופי פעולה ועבודה בכיתה אצל תלמידים אלה מושתתים על הקשר הטוב שנוצר בין המורה לתלמיד. כאשר התלמידים חשים שלמורה אכפת מהם, כשהוא לא מוותר להם ולא מוותר עליהם, הם מחזירים בהשתדלות ובמאמץ להצליח. לכן ראוי ורצוי לנהל חוקי כיתה ברורים, להגדיר ציפיות ברורות של המורה מתלמידיו, להגדיר זמן ולתת זמן למעבר מפעילות אחת לפעילות אחרת, זמן להשלים עבודה, ולהימנע מחזרות משעממות.בממד הסביבתי, יש לתכנן את המרחב הכיתתי שיהיה מרווח ומאפשר מעבר נוח ולא פוגע פוצע. יש לבחון היטב את מקום הישיבה של תלמידים אלה כך שלא יהיו חשופים לגירויים מסיחים ( מרגלית עובדיה) .

על מי מוטלת האחריות להערכה ובידי מי הזכות להעריך בעולם של מבני דעת מעורערים? בעולם של תפישה חינוכית/ערכית ממוקדת אנוש (הומניסטית/פרוגרסיבית/רדיקלית)? לאור הפופולאריות הגדלה של פרויקטים לימודיים שתוצרם מארז מופק בכלים טכנולוגיים (אתר, בלוג, מאגר מידע, משחק למידה, סרטון אנימציה, סרטון וידאו ועוד), צומחת לה הזדמנות ליישום מודל הערכה חדש – מחקר שימושיות (Usability Study). עיקר האתגר הוא בתכנון משימות משמעותיות שירכזו לתוכן תוכן ואנרגיה בתמהיל מעורר מספיק בכדי להניע את הלומד לרצות לעצב ולהפיק אותן, או לפחות לבצע אותן ( חנן יניב) .

שתי מטרות למחקר אשר נערך בסינגפור והמוצג במאמר זה: א) רכישת הבנה של הדרך שבה מורים מתחילים תופסים את ידע התוכן הפדגוגי וכישורי ההוראה שלהם במהלך השלב הראשון של עבודתם כמורים; ב) בחינת שינויים בתפיסות אישיות אלה במהלך שלוש השנים הראשונית של ההוראה. נבדקו שלושה תחומים הקשורים ישירות לעבודה היום-יומית של המורה ומהווים חלק מידע תוכן פדגוגי וכישורי הוראה: תכנון שיעורים, אסטרטגיות הוראה וניהול כיתה (Choy, D., Wong, A., Lim, K., & Chong, S).

בלי תקציבים מיוחדים, בלי רפורמה כללית ובלי יוזמה מצד משרד החינוך – יותר ויותר מורים מנסים לשנות את השיטה מבפנים ? שלוש יוזמות מקומיות ויצירתיות של למידה אחרת. יש כמה בתי ספר יוצאי דופן: כאלה שמאפשרים לילדים לגדל בעצמם פירות וירקות, במקום לשנן שמות של טעמים; להשתתף בניסויים מדעיים מרתקים, במקום לכתוב מלים ארוכות במחברת; לכתוב בעצמם מאמרים וספרים, פרי דמיונם ומחקרם האישי; ולהעשיר את עולמם בשיעורי בישול, עיצוב וסיף. היוזמות המקוריות הללו לא מגיעות ממשרד החינוך, אלא מהשטח – ממורים ומנהלים שמאסו בשיטות הלימוד הארכאיות. הבעיה היא שכיום נראה שמהפכות חינוכיות יכולות להתבסס בעיקר בקרב אוכלוסייה אמידה – שמסוגלת לשלם עבור תוכניות חדשניות ( ליאור דטל).

נזיפות חוזרות של המורה בתלמידים מפריעים משיגות לעיתים תוצאה לא רצויה. התלמיד המפריע זוכה לתשומת לב מצד המורה ולצחוקים מצד התלמידים – שהם תגמול חיובי וחזק, מה גם שלעיתים ילדים שמפריעים בכיתה רגילים שמעירים להם ונוזפים בהם, מסבירה ד"ר חיה אוסטרובר, מרצה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית בית ברל שחקרה את שיטת "הנזיפה השקטה" ( רותי גליק) .

ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, משקיע מאמצים רבים בשיפור מערכת החינוך האמריקאית. במסגרת הרצאה שנשא ב-TED, הוא דיבר בזכות הקמת מערכת שיטתית של מתן משובים למורים, ובכלל זה התקנה בכיתות של מצלמות שיופעלו וינוהלו על-ידי המורים עצמם. אלה עיקרי דבריו:

תובנות של מורה בביה"ס יסודי לגבי שילוב הלוח האינטראקטיבי בכיתה. "זה קרה לפני שנתיים. קבלתי לוח אינטרקטיבי לכיתה. שמחתי עד מאוד. מורה לכתה א', לילדים צעירים הזקוקים להוראה מוחשית. להפעיל אותו מיד למדתי. חקרתי את הלוח כדי להפיק ממנו את המיטב. הלוח שימש אותי בלמידה הן גלובלית והן פרטנית. כאשר התלמידים הוזמנו לפעילויות על הלוח הם גילו עניין, סקרנות ורצון רב להשתתף".

אל תתכנן שימוש בטכנולוגיה בלמידה – תכנן למידה! מאמר מאלף של Alan November ממאי 2013. הוא פשוט ממקד את תכנון הלמידה בפדגוגיה, תוך שילוב הכלים הטכנולוגיים, ולא תכנון שימוש כלים טכנולוגיים בלמידה (Alan November) .