מורים והוראה

ד"ר חנה קורלנד ממכללת אורנים בדקה כיצד תופסים מנהלי בתי ספר יסודיים את הערכת המורים. המחקר החלוצי בדק 12 מורים מאזורי הצפון , והעלה שמצד אחד המנהלים רואים בהערכת עבודתם של המורים כלי חשוב התורם להתפתחות המקצועית של המורים, לאיכות ההוראה ולהישגי התלמידים, אך מצד אחר ההערכה שמנהלים רבים נותנים היא חד-כיוונית ולא מקצועית. המחקר מראה שאת עיקר העדויות על ביצועי המורים אוספים המנהלים עצמם, והם "מרבים להשתמש בהערכה סמויה מניפולטיבית, אינטואיטיבית ומזדמנת וממעטים להשתמש בתהליכי הערכה שיתופיים , עקביים ושיטתיים , הכוללים כלים ותבחינים מובנים , תקפים ומהימנים". ד"ר קורלנד קובעת כי מניתוח פעולות ההערכה שעליהן דיווחו המנהלים עולה "מנהיגות שהיא ברובה בירוקרטית, היררכית ומשתמשת רבות בהערכה כאמצעי לשליטה". החוקרת ממליצה על מעורבות ושיתוף של המורים בתהליך הערכתם. המלצה זו באה לידי ביטוי במודל ההערכה שפיתחה ראמ"ה עבור "אופק חדש".

יעדים" הוא פרוייקט ייחודי שמפעיל בית הספר "רוגוזין" במגדל העמק בשיתוף הקיבוץ העירוני של מגדל העמק. קבוצת מורים חיצונית המורכבת מחברים בקיבוץ המחנכים לוקחת את הכיתה לחסותה מתחילת התיכון ועד לסיום הלימודים. הקבוצה משתפת פעולה עם ביה"ס ועובדת לצד המורים שלו במסגרת מערכת השעות, אולם היא עובדת רק עם כיתת "יעדים" ושומרת על לכידותה כקבוצה מגובשת ונפרדת משאר בית הספר. לרוב חבריה תעודת הוראה ולכולם רקע אקדמי והכשרות בתחום החינוך. אבי אבירם מנהל "רוגוזין" מסביר שלמרות העובדה שמורי "יעדים" מגיעים לבית הספר כקבוצה אחת ואינם חלק רשמי מחדר המורים , הם בני בית במקום: " מהרגע הראשון הם נכנסו לבית הספר כחלק מהצוות. הם נמצאים בחדר המורים עם שאר הצוות, הם יושבים בישיבות, אין הפרדה בכלל". אם בשלב הניסיוני ביקשו לוודא שהתלמידים לא ינשרו וייפלטו מהמערכת , כיום כיתת "יעדים" היא כיתה במסלול לבגרות עיונית מלאה, ותלמידיה שואפים הרבה מעבר למה ששאפו נערים בסיכון במגדל העמק במחזורים קודמים.

מצגת יעילה וממוקדת שהוכנה ע"י מורי המורים לחינוך גופני במכללה האקדמית בוינגייט . יתרונות למידה שיתופית : בונה תרומה קולקטיבית של כל התלמידים . מחקר בלמידה שיתופית נעשה במקצועות רבים . מעט מאד מחקרים נעשו בתחום החינוך הגופני . תכנים מומלצים ללמידה בשיטת הלמידה השיתופית בחינוך הגופני . אלמנטים הכרחיים של למידה שיתופית. פיתוח נושאי לימוד בהקשר של למידה שיתופית. שיטות מקובלות להוראה שיתופית .

הרשות הארצית למדידה והערכה ( ראמ"ה) בראשות פרופסור מיכל בלר פיתחה מודל חדש להערכת מורים הפועלים במסגרת "אופק חדש". המודל משתף שלושה גורמים בפעולת ההערכה: מנהלי בתי הספר, הערכה עצמית של המורים באמצעות פורטפוליו שיוגש להערכה חיצונית וכן הערכה של גורם חיצוני. הציון שיתקבל מכל גורמי ההערכה ישמש לקבלת מועמדים לקביעות וכן למעבר לקידום בסולם החדש של "אופק חדש" . בדברי ההסבר למודל החדש מדגישה פרופסור בלר כי מדובר בפעולה מורכבת וקשה במיוחד, משום שאין מדדים מובהקים לביצוע פעולת הערכה. בלר טוענת שאין לקבל את המדד של רמת ההשכלה של המורים להערכת תפקודם, היות שהמחקר "לא מצביע על קשר חזק בין מדדי השכלה פורמליים לבין ביצועי תלמידים". פרופסור מיכל בלר גם שוללת את השימוש בהישגי התלמידים להערכת המורים, שכן מדד זה אינו מאפשר להבחין בין תשומות הקשורות למורה ומשתנים אחרים.

הוראה באמצעות חקר מקרים הולכת ותופסת מקום יותר נרחב כפדגוגיה יעילה בהכשרת המורים. המאמר הנוכחי מתאר את השילוב של הוראה ולמידה בשיטת חקר המקרים/אירועים באוניברסיטה אמריקאית המכשירה מורים ומחנכים לחינוך המיוחד. השיטה יושמה הן בקורסים באוניברסיטה והן בהתמחות המעשית של פרחי ההוראה בשדה. המאמר מדגים בדוגמאות שונות את היישום והייצוג של שיטת חקר המקרים/אירועים במהלך הכשרת פרחי ההוראה לחינוך מיוחד. נערכת השוואה בין חקרי המקרה השונים מבחינת תרומתם לתכני הלימוד מחד ולתהליך ההתמודדות של פרחי ההוראה מאידך ( Linda Lengyel . Lisa Vernon-Dotson ).

כיצד המורים למתמטיקה לומדים מתוך באינטראקציות עם עמיתיהם ומהאינטראקציות הללו? מאמר זה בוחן שני מבנים הקשורים זה בזה, המציבים את המורים למתמטיקה ללמוד לגבי הוראה כאשר הם יוצרים שיח ועובדים יחד. מבני שיח אלה, שהמחברת מכנה אותם , מצבי חזרה והתבוננות של הוראה (Teaching Replays) וחזרות על מצבי ההוראה (Teaching Rehearsals), ממקדים את המורים בייחודיות של הכיתה, כאשר הם מצוותים יחד תוך השתתפות בראייה מחדש (Goffman, 1981), של תהליכי ההוראה בכיתה. השיח השיתופי והמפגשים לניתוח מצבי ההוראה מסייעים להם לפתח ידע פעיל ומעודכן עבור ההוראה, ידע שנוצר משילוב עקרונות כלליים אך ממוקם בפרקטיקה של הוראה בכיתה. חזרות וניתוח חוזר של מצבי הוראה בכיתה הם משאב חשוב עבור הלמידה השיתופית הזו משום שהם יוצרים תובנה רגשית וקוגניטיבית בדיון ( Ilana Seidel Horn).

סקירת ביקורת בבלוג של ד"ר אריה קיזל אודות ספרה החדש של ד"ר מירה קרניאלי, סקרנות וחקרנות: אבני היסוד בהתעצמות המורה. הספר החשוב מבקש להחריג את תפקידו של המורה/מחנך מהוראת המקצוע בגבולות הכיתה אל עבר רוחב יריעה שהוא שלם ומלא יותר. קרניאלי עצמה כותבת כי "הצורך להטיל ספק, לשאול שאלות, ללמוד, לחשוף, לגלות, במקום לתת מיד תשובות שלעיתים אינן מוסמכות דיין, יסייע בחיזוק אישיותו של המורה כאדם אכפתי, רגיש וקשוב, המכיר במגבלות הידע שלו ומתוך כך מוכן ללמוד כדי להגיע למיצוי של הידע". ספרה של קרניאלי שיצא בהוצאת רמות-אוניברסיטת תל אביב מבקש להתמודד עם אחת השאלות המרכזיות של ההוראה: מה הם אותם רכיבים שיהפכו את המורה מעוד מורה, למורה משמעותי?

המאמר עוסק בתהליך הפיתוח ובדרכי ההפעלה של שיטה לזיהוי ולבחינה של התפתחויות בחשיבה מקצועית במהלך שיח בעיות. השיטה פותחה במחקרים שבחנו התפתחות חשיבה ורפלקציה במהלך אינטראקציה מקוונת בפורומים, ממוחשבים הממוקדת מקצועיות בין מורות מתחילות , בסדנאות התמחות ( סטאז' ). בכל הפורומים נקטו המנחות מדיניות של מינימום התערבות. בהשוואת קטעי ההשתתפות של המתמחות בפורום זוהתה אצל כמה מהן במהלך השיח יכולת להבחין בממדים רבים יותר של הבעיות שהועלו, באפשרויות מגוונות לפתרונן ובמסקנות המופקות מניתוחן. ממצאים אלו הושוו עם תיאוריות על התפתחות חשיבה מקצועית, התפתחות חשיבה בהוראה, התפתחות תוצרי חשיבה ולמידה ועוד. בדיאלוג בין הממצאים האמפיריים לתיאוריות פותחה השיטה לבחינת איכויות החשיבה המקצועית. ( צביה לוטן , שרה שמעוני) .

הדגם שמציגים הכותבים להתפתחות מקצועית משלב מרכיבים מכמה מקורות: דגמים קיימים המבוססים על העברה של טכניקות הוראה או על אימון התפתחותי רפלקטיבי, וניתוח הספרות העוסקת בשיפור בית-ספרי. הדגם שונה מדגמים קיימים בכך שהוא עושה שימוש בשילוב של שינוי מתוכנן מראש והכנסת שינויים לנוכח צרכים או מאפיינים הקשריים של בתי הספר והמורים. תהליך דומה של החלטות המונעות ע"י ממצאים העולים בתהליך תואר גם במחקרים אחרים ((Houtveen & Grift, 2007b. הדגם אינו קשור להוראה של תחום דעת מסוים אך באופן מעשי חשוב להשתמש בו להתפתחות מקצועית מתקדמת בהוראת המקצועות ולא להתמקד רק בגישות גנריות להוראה ( Kuijpers, J.M., Houtveen, A.A.M., & Wubbels, Th).

פיתוח מסלולי הכשרה חלופיים החל עוד בשנות ה- 80 של המאה הקודמת במעט מקומות והתרחב ביותר. כיום ההערכה בארה"ב היא שכשליש מהמורים החדשים הם בוגרי מסלולים חלופיים. מה נמצא במחקר? – ממצאי הסקר מראים שיש יותר דמיון משוני בין מורי שנה א' בשני סוגי ההכשרה – המסורתית או החלופית. למשל: אחוז המורים שדווחו על הסכמה/הסכמה רבה ביחס לשיפור כשירויותיהם ע"י החונכות. תוצאות המחקר מספקות מידע ביחס להתנסויות של מורים מתחילים, ההכשרה שלהם לקראת ההתנסויות הללו וההשפעה של תוכניות הקליטה שנתנו להם. ניתן להכליל מן הממצאים ולומר שהכשרת מורים ותוכניות קליטה צריכות לקחת בחשבון את הצרכים הייחודיים של בוגרי מסלולים חלופיים לאור ההתנסויות הקודמות שלהם וציפיותיהם. ( Unruh, L., Holt, J ).

המודל התיאורטי המוצע במאמר זה מציג תפיסות קוגניטיביות וכישורים שהשילוב ביניהם עשוי להוביל לניהול מוסרי של כיתות לימוד, תוך התייחסות למורכבות המאפיינות אותם. במודל המוצע נטען כי ניהול מוסרי ואפקטיבי של כיתות מחייב תפיסה פרואקטיבית, תפיסה מערכתית-אקולוגית, תפיסה ניהולית מנהיגותית, תכנון סוציו-חברתי לצד כישורים של ניהול עצמי וקשרים בין-אישיים טובים עם התלמידים, ההורים ואנשי צוות. המאמר כולל הגדרה של ניהול מוסרי של כיתה, של כל אחד מהתפיסות והכישורים התורמים לגיבושו והשלכות של המודל המוצע על הכשרה , ייעוץ והדרכה של מורים וגננות ( קלודי טל) .

המחבר הוא מחנך, החולק עם הקוראים שבע אסטרטגיות, שאותן למד במהלך שנותיו כמחנך. הוא מתאר שבע אסטרטגיות שמטרתן להניע את התלמידים ללמוד ולעורר אותם להשתתף בשיעורים בכיתה. Tarte Justin הוא מורה , מחנך ומומחה ללמידה בבתי ספר במדינת מיזורי בארה"ב , הבלוג שלו נחשב כמקור השראה למורים ולמחנכים ברחבי ארה"ב . (Justin Tarte, 2010).

גילה בן הר , מנכ"לית מט"ח, מדווחת בבלוג שלה על ביקור בשיעור בבית ספר יסודי בכיתה ה'. השיעור עסק בנושא של הבנת טקסט אינפורמטיבי. הילדים נדרשו לסוגיה: מה בין שימור לפיתוח? הם נשאלו האם יש לשמר את הקיים בהיבט הגיאוגרפי (כמו שימור הטבע), או האם יש לפתח את האזור בסלילת כבישים ובבניית בתים, תוך עקירת עצים וצמצום שטחי המחייה של החי והצומח בסביבה? (דוגמה לפעילות בנושא מתוך מאגר משימות הערכה באתר אופק גיאוגרפיה, ודוגמה נוספת מתוך הספר מילה טובה). הסוגיה מורכבת מאוד ודורשת מהילדים חשיבה ברמה גבוהה ומיומנויות נוספות כמו: איסוף מידע, ניתוח מקורות והשוואה ביניהם, הבנת חלופות לפתרון הסוגיה ובחירת הצעה מנומקת כיצד יש לפעול.

המחקר הנוכחי מבקש לבחון את יחסי הגומלין בין הערכה חיצונית לבין למידה ארגונית במטרה להעריך באיזו מידה היכולת להפיק תועלות מתוצאותיה של הערכה חיצונית טמונים באיכותה של הלמידה הארגונית. המחקר בוחן את הזיקות שבין מאפייני הלמידה הארגונית הבית ספרית לבין הערכה חיצונית באמצעות מבחני המיצ"ב: בהתייחס להיערכות לקראתם, לשימוש בתוצאותיהם ולקשר שלהם להישגי הלומדים במבחנים אלה.ממצאי המחקר העיקריים ברובד הכמותי מצביעים על מתאמים חיוביים מובהקים בין משתני הלמידה הארגונית (מכניזמים, תרבות ומדיניות) למשתני הפקת תועלת מההערכה (ניתוח נתונים ופעולות מונחות נתונים). למכניזמים ללמידה ארגונית על משתניו השונים (מכניזם להערכה, לפיתוח מקצועי ולטיפול במידע) יש מתאמים רבים יותר ומובהקים סטטיסטית עם משתני ההישגים בהשוואה למתאמים של משתני תרבות הלמידה (ערכים ומדיניות) לבין הישגים. באופן כללי ניתן לומר, שמנגנוני הלמידה בכלל ומנגנוני הערכה בפרט מסייעים בהבניה של למידה משמעותית, מקדמים למידה מתוך נתוני המיצ"ב ומקדמים את האפקטיביות הבית ספרית ( חני שלטון) .

עופר ברייר , מאנשי החשיבה המבריקים בארץ, מצביע על מערכת החינוך של דרום קוריאה שעברה מהפך תוך 20 שנה. " לפני 20 שנה , האנשים בדרום קוריאה גידלו אורז, עד שקם הנשיא שהחליט לעשות מהפיכה במערכת החינוך, השקיע תקציב מטורף והפך את דרום קוריאה למעצמה בתחום המדעים והטכנולוגיה". בניגוד לתפישה המקובלת, שמאמינה כי כישרון הוא דבר מולד, נקודת המוצא של עופר ברייר היא שכישרון הוא דבר נרכש שניתן לייצרו בצורה סינתטית, באמצעות עשרות אלפי שעות עבודה. השיטה שלו דוגלת בלימוד 22/8 . כלומר, 22 דקות לימוד ו-8 דקות הפסקה. בדרך זו שומרים על מקסימום ריכוז ותפוקה. בנוסף, השיטה שגיבש מבוססת על "חקירה וגילוי" ולא על "למידה ושינון". גילויים חדשים גורמים לילדים לרצות עוד. בצורה כזו , גם למורים יהיה פתאום הרבה יותר מעניין. למרות הרעיון לקדם את השיטה שלו בישראל , ברייר עדיין לא מצא בארץ אוזן קשבת, לעומת זאת , יועץ החינוך של הנשיא אובמה שמע אודות השיטה החדשה וזימן אותו לפגישה דחופה בוושינגטון.

ככל שהבלוגים הלימודיים הולכים ומשתלבים באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב ובעולם , כך נעשית שאלת הערכתם ע"י המרצים מורכבת יותר. המרצים, שכבר נוטים לשלב בלוגים של סטודנטים בקורסים שלהם, מתחבטים בשיטת ההערכה הנכונה והמתאימה שעליהם לנקוט בה. כיום קיימות יש אסכולות להערכת בלוגים בקורסים באוניברסיטאות ובמכללות : הגישה הראשונה לה ניתן לקרוא ההערכה הנורמטיבית או ההערכה המסכמת מבוססת על קריטריונים ברורים (מחוון לימודי) בהם צריכים הסטודנטים לעמוד, כגון , תדירות כתיבה, מתן משובים וקריאת מאמרים וסיכומים. האסכולה השנייה מצדדת בהערכה מעצבת או קונסטרוקטיביסטית המבוססת ביסודה על ההתמודדות החקרנית קוגניטיבית של הסטודנט במהלך הקורס. נקודת המוצא כאן היא האם בבלוג שלו הסטודנט החליט להעמיק או להרחיב נושא כלשהו שלמד בכיתה ולהעשיר את עצמו ואת עמיתיו בידע נוסף ומעניין בנושא. הבסיס להערכה כאן הוא הסקרנות והחקרנות של הסטודנט שהוא מגלה במהלך התמודדותו העצמית עם נושא הכתיבה בה הוא בחר. האם הסטודנט הציג גישות מדעיות נוספות והעמיק את הצגת הנושא הנחקר בבלוג שלו?

המחקר בודק באמצעות חקר מקרה ארוך טווח בשלושה מוסדות להכשרת מורים באנגליה, את ההתנסויות המקצועיות המדווחות של מספר קטן של מורי מורים מתחילים במהלך שנתיים. מורי המורים אלה מונו כמרצים בהתנסות המעשית ובחינוך ותרומתם היא בהתפתחות הכללית של הסטודנטים בתהליך התכשרותם להיות מורים מוסמכים כנדרש באנגליה. החוקרים בקשו לבדוק מה מאפיין פרקטיקות פדגוגיות מתפתחות (Harrison, 2011 & McKeon) ומה – פרקטיקות של מחקר ולמידה. לדעת הכותבים חשוב שמורי-מורים מתחילים ייצרו קישורים משמעותיים למחקר ולהוראה בחייהם האקדמיים החדשים. עליהם ליצור אינטגרציה של הידע הפדגוגי המתפתח שלהם במקום העבודה החדש עם ההבנה המתפתחת של פעילות מושכלת וחקר. לצורך זה יש להגדיר ולתאר בצורה זהירה יותר מהו "מחקר" ומהי "פעילות מושכלת", ולהרחיב את המתארים של פעילויות אקדמיות אף ליותר מכך ( Harrison, J., & McKeon, F.).

ראויות להערכה כמה מורות בארץ אשר מנסות לעורר עניין ומוטיבציה בקרב תלמידים באמצעות שילוב המשחק בלמידה. אחת מהן היא רותי בן-ישי , מורה ומחנכת המתמחה בעלת ידע רב וניסיון בהפעלות ממוחשבות באמצעות מחשבים ניידים והפעלות מתוקשבות בפרט. כך לדוגמא היא מדווחת בבלוג שלה על הפעלת תלמידים בפעילות משחקית בכיתה. "אתם מחברים את המשחקים". עליכם להתארגן בזוגות, כל זוג בוחר איזה משחק הוא מכין לכיתה. המשחק צריך לעסוק כמובן בתכנים אותם למדנו במהלך השנה. בשיעור הבא – נפעיל את המשחקים אצלנו בכיתה. " מורה נוספת הראויה להערכה היא אילנה מבית הספר תל-נורדאו בתל אביב , אשר הבלוג הייחודי שלה מדווח באופן שוטף על פרויקט שילוב המשחק בלמידה אותו יזמה בביה"ס.

רוב הסדנאות לסטאג' בארץ מתקיימות במבנה של קורס רגיל, וחלקן בפורמט מקוון עם מינימום פגישות פנים אל פנים. הסדנאות נחשבות למרכיב משמעותי בתהליך הכניסה להוראה, אך יחד עם זאת, עצם החובה להגיע למכללה מקשה על המורים הטירונים בתקופה קשה ולחוצה זו, ושיחה גלויה ופתוחה איננה תמיד הדרך המתאימה לכולם להתבטא. במהלך שנתיים נעשה ניסיון לשלב בסדנא פורום מקוון א-סינכרוני כמרכיב שווה לפגישות פנים אל פנים, דבר המאפשר למורים הטירונים להגיע פחות למכללה ובמקביל לקבל תמיכת עמיתים באופן שוטף ללא צורך לחכות לפגישות השבועיות. המחקר הנוכחי בוחן את תרומתו של הפורום למורים בשנת עבודתם הראשונה ככלי המאפשר ומעודד תקשורת קבוצתית ( אורלי סלע).

תכניות העשרה הן תכניות הלימודים הנפוצות ביותר בישראל לטיפוח תלמידים מחוננים. תכנית יום העשרה שבועי מאפשרת לתלמיד המחונן להישאר במסגרת בית הספר הרגיל, כאשר אחת לשבוע הוא משתתף בתכנית ייחודית הכוללת נושאים מתחומי ידע שונים. במסגרת מחקר זה פותח מערך להערכה רב-ממדית השזורה בלמידה בתכניות העשרה למחוננים. הערכה זו התבצעה בשלבים שונים לאורך תהליך ההוראה והלמידה והשותפים לה היו: תלמידים, מנחה התכנית, מומחים והורים. סביבת המחקר כללה שלושה מרכזי העשרה שבועיים למחוננים בישראל ואת תכניות הלימודים בתחומי המדעים והתקשורת אותן בוחרים התלמידים. מטרת המחקר הייתה לאפיין ולהבין כיצד יישום של מערך הערכה שזורה בלמידה בקורסים הכוללים למידה מבוססת פרויקטים משפיע על תפיסותיהם של תלמידים מחוננים לגבי הערכה ותהליך הלמידה. במחקר השתתפו 101 תלמידים שלמדו בשלושה מרכזי מדע ודעת למחוננים ( שירלי מידז'נסקי).