מורים והוראה

ככל שקהיליות למידה הפכו לנורמה שבתי ספר שואפים ליישם, נדרש ידע רב יותר על תהליך זה. המחקר מדווח על ממצאים שנאספו בראיונות חצי מובנים לקבוצת מיקוד של מורי תיכון לאחר שנת עבודה בהתפתחות מקצועית. הלמידה עסקה בבניית קהיליית למידה בדגש על עבודה קולבורטיבית בתפישתה הרחבה, במטרה להפוך את תרבות המבוגרים בבית הספר לתרבות של קהיליית למידה מקצועית( PLC) ולברר את ההשתמעויות להיבט המנהיגותי בתהליך. המחקר בדק את העמדות, המחשבות והרגשות של המורים בשלב זה ( Nehring, J. & Fitzsimons, G.).

מאמר זה מציג מודל תיאורטי של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה, גישה לשיפור הלמידה שמקורה ביפן. המודל התיאורטי כולל ארבעה מאפיינים של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה (חקירה, תכנון, לימוד לגבי המחקר ורפלקציה) ושלושה נתיבים שבאמצעותם חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה משפר את ההוראה: שינויים בידע ובאמונות של המורים; שינויים בקהילה המקצועית; ושינויים במשאבים של הוראה ולמידה. לכן המודל מציע שפיתוח הידע והקהילה המקצועית של המורים (לא רק מערכי שיעור להוראה משופרים ) הם מכניזמים לשיפור למידה בתוך חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה. נעשה שימוש במודל התיאורטי כדי לבחון את "שביל הניתן לביקורת" (auditable trail") של הנתונים ממקרה של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה מצפון אמריקה, המניב הוכחה לכך שעבודה של חקר ופיתוח מערכי שיעור להוראה השפיעה על כל אחד משלושת הנתיבים (Catherine Lewis, Rebecca Perry and Jacqueline Hurd).

אשתקד הונהג בבתי"ס המיישמים את רפורמת אופק חדש כלי להערכת מורים, שפותח בראמ"ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך . הערכת המורים מעוגנת גם ברפורמת עוז לתמורה שנחתמה הקיץ. מכך עולה, שתוך שנים אחדות תקיף ההערכה את כלל המורים בחינוך הרשמי בישראל.מאמר שפרסמה לאחרונה הראמ"ה, בשם "תהליך הערכת מורים בישראל; צעדים ראשונים ומחשבות לעתיד", מתאר את תהליך הפיתוח של הכלי להערכת המורים בישראל. כידוע כלי ההערכה שפיתחה הראמ"ה מסתמך בעיקר על הערכת המורים על ידי המנהלים שלהם. במאמר מצוין, בין היתר, כי במהלך פיתוח הכלי הוחלט, כי הערכת המורים לא תתבסס ישירות על הישגי התלמידים, כמו שנהוג במספר מדינות ובהן ארצות הברית. הסיבה לכך היא, שמחקרים הצביעו על בעייתיות רבה בניסיון לקשור בין הישגי התלמידים לבין איכות עבודתו של המורה. כך, למשל, מורים נבחרים לא אחת ללמד בכיתות "מאתגרות". ניתן להניח שהישגי המורים היו גבוהים יותר אילו לימדו בכיתות טובות יותר. כמו כן, הלמידה של התלמידים מושפעת מגורמים לא מעטים בנוסף לאיכות ההוראה, כמו היחסים בין התלמידים, אקלים הלמידה הכיתתי והתקציבים העומדים לרשות ביה"ס. קיים גם חשש, כי שימוש במודל המעריך את המורה על פי הישגי תלמידיו, יביא לשימת דגשיתר על הוראה של הידע שעליו נבחנים התלמידים.במאמר מופיעים ממצאי מחקר חלוץ, שנערך בכלי להערכת מורים בסוף שנת תש"ע ( חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי, מיכל בלר).

ממצאי המחקר בשני שלביו הראשונים שהעידו על רמת הסכמה גבוהה בין השופטים אך על רמת דיוק נמוכה העלו את השאלה אם מחנכים מסוגלים לזהות מורים יעילים כשהם רואים אותם. ספק זה הוביל אותם לפתח כלי מדידה לניבוי יעילות של מורים. הניסויים שתוארו מראים שהדבר אפשרי. לשאלה כיצד צריך להגדיר הוראה יעילה, בחרו החוקרים בהגדרה צרה: יעילות היא הערך שמורה מוסיף ללמידה במונחים של ציוני מבחנים, זאת חרף הסקפטיות הקיימת לגבי גישה/שיטה זו. הציונים משקיפים, לדעתם, משהו בעל ערך בעיני קובעי מדיניות ובעיני הציבור והם מאמינים שבהצטברות הם מדדו מה שנטען שימדדו. באקלים הנוכחי של מרוץ לצמרת ושל תמריצים אחרים לאחריותיות, החיפוש אחר מורים יעילים הפך לרחב, לדחוף ולמשפיע, והתקווה היא שכלי צפייה המנבא באופן אמין מורים שהוראתם יעילה יסייע למנהלים למצוא ולתמוך במורים כאלה ובכך לקדם את החינוך (Strong, M., Gargen, J., & Hacifazlioglu, O ).

המאמר כולל ניתוח של 10 סיפורי מתמחים שנכתבו במסגרת התחרות הראשונה לכתיבת סיפורים המתקיימת מזה כמה שנים באגף למתמחים ולמורים מתחילים של משרד החינוך. הסיפורים משקפים אינטראקציות חברתיות מורכבות המתקיימות במסגרות פדגוגיות בבתי ספר יסודיים. הם מבטאים שלושה ממדים שיש ביניהם קשרי גומלין: סיפור של אירועים אמיתיים או דמיוניים, המללה של אירועים אלה באמצעות שימוש בשפה ספרותית ייחודית ליצירת אחדות ועקביות , ויצירת סיפור שעשוי לגעת ברגשות שונים ולהפגיש את הקוראים עם התנסויות אמינות (Orland-Barak, L. & Maskit, D ).

הנושאים הנסקרים בתדריך (Brief) מכוונים לסייע למדינות (ארה"ב) ולמחוזות (districts ) שם לבחור פעילויות למידה מקצועית שראוי להקצות עבורן משאבים. נושאי התדריך הם: (1) סיכום של המחקר והמדיניות הקיימים המתייחסים להתפתחות מקצועית איכותית – על בסיס סקירת ספרות רלוונטית מציינים המחברים 5 מאפיינים של התפתחות מקצועית איכותית: (א) קשר עם מטרות בית הספר, עם הסטנדרטים וההערכות של המדינה והמחוזות, ופעילויות הכוללות הערכת מורה מעצבת, (ב) מיקוד בתכני ליבה ודיגום של אסטרטגיות הוראה התואמות לתכנים אלה, (ג) מתן הזדמנויות ללמידה פעילה של אסטרטגיות הוראה חדשות, (ד) מתן הזדמנויות לשיתופיות בין מורים, (ה) משוב עוקב ומתמיד ( Archibald, S., Coggshall, J.G., Croft, A., & Goe, L.)

המחברים השתמשו בשיטה של ויסות עצמי בלמידה (Self-Regulated Learning, ראשי תיבות: SRL) כעדשות לבחינת התפיסות של המורים לגבי הערכה ולגבי פרקטיקות ההערכה הכיתתיות שלהם. חמישה-עשר מורים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה בארה"ב השתתפו בראיונות מובנים למחצה שתוכננו לגלות את אמונותיהם לגבי הצורות והפונקציות של ההערכה הכיתתית. נתוני תצפית נאספו מהכיתות של המורים.הממצאים מראים שבעוד למורים יש הבנה מורכבת לגבי הערכה בכיתה, סביבות ההערכה שלהם אינן אופטימליות כדי לתמוך בפיתוח של הרגלי ויסות עצמי של למידה אצל התלמידים ( Davis, Dennis S., and Carin Neitze).

המחקר שתואר במאמר זה מראה שמטאפורות עשויות לעודד מורים לדבר על התנסויות השנה הראשונה דיבור העשוי להיות משמעותי למורי-מורים ולחוקרים. פיתוח זהות מקצועית אינו תהליך המלווה באורח אוטומטי את ההתנסות, ונראה שיש צורך בפעולות מסוימות כדי להבטיח שהקריירה המקצועית תתחיל כשהמורים מצוידים בכלים הולמים להתמודד במים הסוערים של ראשית הדרך. יש צורך להקדיש תשומת לב רבה יותר להעלאת המודעות של פיתוח זהות מקצועית כבר בתוכניות ההכשרה למרות שלגבי הדרך יש עוד להמשיך לחקור ולברר. המחקר הקיים אינו מראה כיצד זהויות מתפתחות וכיצד יכולים מורי מורים להשפיע על תהליך זה(Rodgers & Scott, 2008), אך חשוב שידע מורי המורים על כך יגדל. עידוד להעלאת מטאפורות ושיח בעקבותיו עשוי לעודד מתכשרים ומתחילים לחשוב על הזהות המקצועית בדרכים עמוקות, אישיות ורפלקטיביות יותר. ( Thomas, L., & Beauchamp, C).

עורכי הספר מציינים במבוא כי הספר הוא פרזנטציה של היבטים של התפתחות ידע המאתגרים את מה שידוע על סביבת ההתפתחות והלמידה של מורים. הספר כולו מציע מגוון רחב של תפישות על למידת מורים המאתגרות רעיונות מקובלים של התפתחות מקצועית. בחלק הראשון של הספר שני פרקים: הראשון עוסק בסקירת ספרות המהווה אוריינטציה לספר כולו, ללא כוונה להיות מקיף וכולל. הכותבים מבחינים בין צורות שונות של התפתחות מקצועית בעזרת המונחים מסורתי וחדשני, ומתארים מרכיבים מרכזיים של התפתחות מקצועית יעילה ( Kooy, M., & Van Veen, K).

המחבר סוקר את הספר "Teaching methods that really work! Evidence based methods of instruction" מאת Heckler, J.B בהוצאת World Literacy Initiative. המטרה של World Literacy Initiative (שנוהל על-ידי Jan Heckler) היא לסייע למדינות מתפתחות לגייס ולפתח משאבי למידה נכונים, אך גם מורים ומורי מורים במדינות מפותחות יכולים ללמוד מספר חשוב זה. הספר כולל ששה פרקים המחולקים לשלושה חלקים שנערכו בזהירות ברצף כדי ללמד, לשלב ולסקור את המרכיבים העיקריים של שיטות הדרכה מבוססות עובדות (evidence-based methods of instruction). הספר מתוכנן לשלב פרקטיקות רבות המבוססות על עובדות שקיבלו תימוכין ( Hursh, Dan).

מאמר זה מנסה לספק תמונה ברורה יותר לגבי למידה מאותגרת בעיות (PLB). המחבר בוחן את פרקטיקות היישום הנוכחיות של למידה מאותגרת בעיות (PLB) ומזהה את המשתנים המבלבלים שעשויים לשחק תפקיד לגבי תוצאות מחקר סותרות או בלתי עקביות בלמידה מאותגרת בעיות (PLB).

המחברת מסבירה את השימוש בכיתה ההפוכה. הכיתה ההפוכה היא ההפך מההוראה המסורתית. במקום שההרצאות יינתנו בכיתה והמשימות ייעשו בבית, מתרחש ההיפך. התלמידים צופים בהרצאות בבית, באמצעות סרטי וידאו או פודקאסטים, וזמן השיעור בכיתה מוקדש לפרויקטים או למשימות המבוססים על הידע הזה (Wright, Shelley, 2011).

הדמיות ועצמי למידה באו לענות על הצורך שהתלמידים יהיו מעורבים ושותפים בחוויית הלמידה. כל עצם למידה מהווה יחידת לימוד קצרה וממוקדת. הדמיה ממוחשבת מתארת תהליך טבעי או מעשה אדם, היא מאפשרת לתלמידים להיות שותפים בהפעלת ההדמיה . הם יכולים לחזור על הפעולה מספר פעמים ובהדמיות משוכללות יותר יכולים לתת בכל פעם נתונים שונים ולראות מה קורה. כאן התלמידים קובעים את הקצב ומספר הפעמים של ההפעלה.

במאמר זה דן אליה בר קפרא באתגרים המשפיעים על תפקידו ותפקודו של המורה בתחילת דרכו במקצוע ההוראה במאה ה-21 ומשרטט את הדילמות העיקריות הנובעות מהם. "השינויים הטכנולוגיים והחברתיים המהירים שמתחוללים מאז המאה ה-20 הובילו להחרפת המתחים והסתירות במערכת החינוך" (מכון ון ליר בירושלים) ובשל כך בפני המורה כיום עומדים יותר אתגרים וקשיים מאז הקמת בית הספר המודרני בסוף המאה ה-19.

רשימה מועילה של שחר עוז בבלוג שלו. שחר עוז הצליח למצוא רשימה שבאמת חשוב לזכור ולהדגיש לכל מי שמפתח חומרי למידה. כותב שחר עוז : "אני רואה ברשימה הזו משהו גדול הרבה יותר מתחום הלמידה. אני משתמש בנקודות הללו בכל פרויקט שאני מפתח, בין אם זה משחק, אפליקציה או אתר אינטרנט, שהרי בסך הכול מדובר בהבנה הבסיסית של מי קהל היעד שלך והתאמת המוצר שלך אליו."..

המאמר מתייחס לתוכנית להתפתחות מקצועית בסקוטלנד שהיא תוכנית חמש שנתית המובלת ע"י קבוצה של אוניברסיטאות, במאמץ להעריך מודלים קיימים של התפתחות מקצועית מתמשכת ושל למידת מורים כדי ליצור מסגרת ברורה לניתוח ולהערכה מתמידים של התוכניות. במאמר נתחו את דפוסי האופי של כמה הקשרים והבנות בדבר המושג למידה מקצועית של מורים. הכותבים מציעים חלופה למדידת ה"יעילות" של ההתפתחות המקצועית באמצעות הישגי תלמידים. ההדגשה היא על כך שגישות המבוססות על חקר שיתופי ועל תמיכה במורים להבנות את הידע שלהם עשויה להוביל לשינוי משמעותי. עדשות או זוויות הראייה המוצעות לבחינה של תכניות להתפתחות מקצועית עשויות לפתור חלק מהקונפליקטים הפוטנציאליים בין מה שטוב לכלל, לכל בית הספר , לבין – למורה הפרט ( Fraser, C., Kennedy, A., Reid, L., & Mckinney, S. (2007).

בהתבסס על תיאוריית התפקיד ורעיונות סוציו-קונסטרוקטיביסטיים לגבי למידה, מחקר זה בוחן כיצד הנחיית עמיתים יכולה לתמוך בלמידה של המנחים. המדגם הורכב מעשרה מנחים עמיתים לביולוגיה, בני 16-17, העובדים עם עשרים ואחד תלמידים בני 14-15 הלומדים בכיתת מדעים על פני שמונה שבועות. כאשר המנחים העמיתים השתמשו בשאלות שהתשובות עליהן ארוכות, הייתה הוכחה לרפלקציה לגבי הלמידה שלהם ולקישורים שנעשו על ידם בין התחומים הקונספטואליים ( Galbraith, Jonathan; Winterbottom, Mark).

כבר דיווחנו בעבר על מגמה חדשה שמתחילה להתגבש בקנדה להעריך מעורבות לימודית של תלמידים בבתי הספר במקום המציאות הנורמטיבית והסטנדרטית של מבחני הערכה ארציים. עתה מתברר כי גם בקליפורניה מתחילים רשויות החינוך להתעניין בסוגיה של בדיקה ארצית של מעורבות לימודית של תלמידים בבתי הספר. סדרת הסקרים בבתי הספר שהחלו בהם גורמי החינוך בקנדה נועדה לבדוק את המעורבות הלימודית (student engagement) של התלמידים הקנדיים בתהליכי למידה ולא בהכרח את ההישגים הלימודיים הישירים שלהם. גורמי החינוך בקנדה סבורים שהערכת המעורבות הלימודית (student engagement) ואבחונה משמעותיים מאד בתהליך החינוך ועל כן הם ביקשו לערוך סקר שנתי הבודק את המעורבות הלימודית בשני חתכים עיקריים מנקודת הראות של התלמידים והסביבה הלימודית ההוליסטית: א. מעורבות ועניין בפעילות למידה (intellectual engagement) ב. תחושת השתייכות בביה"ס ובכיתה. הסקר נערך ביוזמת ה Canadian Education Association) בשיתוף עם מחוזות החינוך בקנדה. לצורך הסקר גיבשו הקנדים רציונאל תיאורטי המבוסס על תפיסת העניין והאתגר בלמידה של Csikszentmihalyi 1997. תפיסה חינוכית הידועה בשם FLOW הגורסת כי הצבת אתגרי למידה יכולה להגביר את המעורבות הלימודית והעניין של הלומדים.

מחקר זה משווה את התפיסות של תכנון שיעורים אפקטיבי, שנאספו במשך שלוש שנים מקורס בשם "שיטות לביה"ס התיכון" (Methods of Secondary Education) שנלמד ב- New York State institution שקיבל הסמכה מה-NCATE. רשימות של אנקדוטות, הקלטות וידאו של שיעורים של פרחי הוראה וראיונות עם מורים חדשים (novice teachers) חשפו שש מלכודות נפוצות שמורים נופלים לתוכן בעת פיתוח ראשוני של חוויות הלמידה. מתוך מטרה להכליל ממצאים אלה למורים ברמות ניסיון שונות, המחברים ראיינו מערך של פרחי הוראה הנמצאים בשנת הוראה ראשונה או שנייה, תוך שהם מחפשים אחר המאבקים הנפוצים בעת תכנון השיעורים ( Karrie A Jones, Jennifer Jones, Paul J Vermette).

מפת מושגים היא תיאור חזותי ותמציתי של מושגים, שיש ביניהם קשר לוגי. המפה מורכבת ממושגים, וביניהם חיצים המתארים את הקשרים בין המושגים. השימוש במפת מושגים מאפשר לימוד משמעותי של החומר הנלמד, וניתן לפתח בעזרתו את החשיבה הביקורתית ואת היצירתיות של הלומדים. כמו כן, ניתן להשתמש במפת המושגים ככלי מהימן להערכה של הישגי התלמידים, בניגוד למבחנים האובייקטיבים הנהוגים במערכת החינוך. בסקירה ניתן לקרוא על סוגים שונים של מפה מושגית , מאפיינים דידקטיים של מפה מושגית ודוגמאות למפה מושגית בחינוך.