מורים והוראה

מיון:
נמצאו 1822 פריטים
פריטים מ- 1741 ל-1760
  • סיכום

    עבודת מחקר זו עוסקת בשיטה החינוכית המכונה Case Based Teaching וביישומה הממוחשב. שיטת הוראה זו מבוססת על הגישה לידע Case Based Reasoning, המתמקדת בחשיבה המבוססת על ניסיון קודם. גישה זו משלבת התייחסות לזיכרון, לחשיבה וללמידה. הזיכרון עפ"י גישה זו משתנה באופן דינאמי עם כל התנסות חדשה, והוא מהווה מצבור של רישומי התנסויות שחווה האדם המלווים במערך קידוד עפ"י אינדקסים. מחקר זה דן בשאלה מהו האופן האופטימאלי להצגת האירועים לתלמיד מבחינת האפקטיביות על הלמידה, כפי שהיא מוגדרת בגישת ה- Case based reasoning ומבקש לתת מענה לשאלה זו מאינטרס אקדמי והן מאינטרס מעשי (זינגר, גילה).

  • לינק

    תמונת המצב בארץ כיום היא שרוב בתי הספר טוענים שהם עוד לא הפנימו את ההערכה החיצונית וכבר הם נדרשים לבצע הערכה פנימית. להציע שילוב בין שתי סוגי ההערכות זה קל, אבל צריך ליצור תנאים כדי שהן תוכלנה להתקיים זו לצד זו. הדיאלוג הנדרש בין שתי סוגי ההערכה מחייב העברה דו-סטרית של מידע, כך לדוגמא, לא יהיה דיאלוג כאשר מתקיימות בחינות מיצ"ב וביה"ס עצמו לא אוסף מידע. (דוד נבו)

  • לינק

    נקודת המוצא היא שהערכה במתמטיקה צריכה להיות חלק בלתי נפרד מתהליך הלימוד, הן ברמת התלמידים והן ברמה הבית-ספרית. מחקרים מצביעים על כך שהערכה מעצבת המתבצעת כחלק בלתי נפרד מתהליך הלימוד תורמת ללומד ומקדמת אותו (NCTM, 2000). בפרק יש התייחסות נפרדת להערכת תלמידים במתמטיקה (סעיף 2) ולהערכת הוראת המתמטיקה בבית הספר (סעיף 3). בהקשר לתלמידים, בצד ההתייחסות לדרכי ההערכה הרווחות כיום מובאות הצעות לשינויים שיכולים להביא לשיפור ולקידום הלמידה. בהקשר להוראת המתמטיקה בבית הספר, מובאת הצעה לתכנית כוללת להערכת החינוך המתמטי ברמה בית-ספרית, שמטרתה ליצור מנגנון מבוקר שיביא ללמידה ברמה המערכתית. (מנור)

  • לינק

    רשמיו של מורה לאנגלית משנת עבודתו השלישית בהוראה בבית ספר תיכון בחינוך ההתיישבותי. הסקירה מפרטת את הציפיות, הקשיים, דרכי ההתמודדות ודרכי התקשורת עם הכיתה והתלמידים (דויד סגל).

  • לינק

    המחקר התפתח מתוך רצון לבחון ולהעריך את יכולתם של תלמידים וסטודנטים לשאול שאלות בהקשר המדעי-טכנולוגי-סביבתי-חברתי (STES) ובעקבות כך להסיק מסקנות לגבי דרכי ההוראה/למידה ותכני הלימוד הרלוונטיים. מטרת המחקר הייתה להעריך יכולת שאילת שאלות של סטודנטים במהלך קבלת החלטות בהקשר לבעיה רלוונטית מחיי היום-יום בעלת היבטים מדעיים – טכנולוגיים – סביבתיים – חברתיים. יכולת שאילת השאלות נבחנה בשני שלבים של קבלת החלטה: בשלב ראשוני לאחר הצגת הבעיה ובשלב של איסוף מידע הנדרש לבחירת האלטרנטיבה הרצויה לצורך קבלת ההחלטה. שאלות המחקר היו: 1. מהו מספר השאלות הממוצע שנשאלו על-ידי הסטודנטים בשלבים השונים? 2. מהי רמת החשיבה של השאלות שנשאלו? (אורי צולר, אורית הרשקוביץ, דוד בן חיים)

  • מאמר מלא

    המחקר המוצג כאן הוא מחקר גישוש בין-מכללתי בתחום החינוך לחשיבה ביקורתית שנערך בקרב שתי קבוצות של סטודנטים לתקשורת משתי מכללות לחינוך, "אורנים" ו"אחווה", בשנה"ל תשס"ב. כמחקר גישוש השוואתי, מטרתו לבחון, האם אפשר להסתפק בתכנית ללימודי תקשורת כדי לחנך לצריכה ביקורתית של המדיה (המבוססת על טיפוח חשיבה ביקורתית), או שיש צורך לשלב הוראה מפתחת חשיבה בהוראת התקשורת? (מירה פוירשטיין)

  • סיכום

    המאמר מדגים סוגים של קבוצות למידה של מורים (TSG) אשר מאורגנות ונתמכות על ידי מורים, במטרה לעזור להם לחזק את התפתחותם המקצועית בתחומים בעלי עניין משותף. בקבוצות אלה, המורים הם האחראיים ללמידה העצמאית שלהם, ומקביל שואפים להגשים מטרות אישיות באמצעות אינטראקציה עם אחרים. סביבת התמיכה והאמון השוררת בקבוצות מאפשרת למורים להביע את הבנתם לגבי למידה והוראה ולאתגר אמונות ישנות. יתרונות של TSG מרובים כיוון שהן מאפשרות אינטגרציה בין צרכים אינדיבידואלים וצרכי בית הספר, וכיוון שהלמידה בהן מתמקדת בצמיחה ושינוי. הקבוצות מבנות תלות-הדדית חיובית בקרב מורים באמצעות אינטראקציות פנים מול פנים, מחזקות מיומנויות של מנהיגות ומספקות התנסויות חדשות בעשיית החלטות, תקשורת ופתרון קונפליקטים.(Shirley Lefever-Davis, Cindy Wilson, Elizabeth Moore, Andrea Kent, Scott Hopkins)

  • לינק

    מורים טוענים ששיחות של תלמידי בית הספר יסודי מלאים בהתייחסויות לסטנדרטים. שימת לב לביטויים אלו מאפשרת לנו להבין כיצד תלמידים חושבים ולומדים. אם נכלול חשיבה של תלמידים על סטנדרטים בתהליכי הלמידה נוכל להבין טוב יותר מה אנחנו רוצים לחזק בלמידה. כמו כן זה ילמד תלמידים כיצד סטנדרט מתפתח, דבר שיהיה משמעותי גם ללימודיהם בהמשך. (אליזבא אץ הרבט, אלי בן שאולי)

  • לינק

    פרופסור פיליפ דושי (DOCHY, FILIP ) מגדולי החוקרים בתחומי שיטות ההוראה ושיטות ההערכה באירופה ( והעורך הראשי של כתב העת Educational Research Review) הרצה בכנס הבינלאומי ה-5 להכשרת מורים במכון מופ"ת ביוני 2007 והתייחס באחד המפגשים למחקריו על הוראה מאתגרת בעיות (PBL ) . מצאנו לנכון להביא את המחקרים החשובים אליהם התייחס .

  • לינק

    הסטנדרטים של INTASC בארה"ב לגבי מורים מתחילים מבוססים על עקרונות אלה: תוכן התחום: המורה מבין את המושגים, את העקרונות ואת מבני היסוד של תחום התוכן ('מבנה הדעת' של מקצוע הלימוד) ומסוגל ליישם אותם ביצירת התנסויות לימודיות רלוונטיות לתלמידים ובעלות משמעות בעיניהם. דרכי למידה: המורה מבין את דרכי הלמידה של ילדים ומיישם הבנה זאת בהוראה המעודדת את התפתחותם השכלית, החברתית והרגשית שלהם. שונות בין תלמידים: המורה מבין את מהות ההבדלים בדרכי הלמידה של תלמידים שונים ומיישם הבנה זאת ע"י הפעלת שיטות למידה מתאימות לכל תלמיד. אסטרטגיות הוראה: המורה מסוגל להפעיל אסטרטגיות הוראה מגוונות, כדי לטפח אצל תלמידיו יכולות של רכישת ידע, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, ומיומנויות לבצע משימות. תקשורת: המורה משתמש בדרכי תקשורת מגוונת ומנצל סוגי מדיה ואמצעי תקשורת שונים,כדי לעודד את תלמידיו לחקור, לשתף וליצור אינטראקציה עם עמיתים.

  • לינק

    יצירת סקרנות אצל לומדים היא אחת האתגרים החשובים שאיתם מתמודדים מורים ומרצים כיום. הסקירה מסכמת שורה של אסטרטגיות לטיפוח ויצירת סקרנות אצל לומדים בסביבות למידה רגילות ומתוקשבות. בין האסטרטגיות המוצעות ליצירת הסקרנות: העלאת שאלות מעוררות עניין בראשית השיעור, יצירת עימות קונספטואלי במהלך השיעור, יצירת אווירה של שאלות לאורך כל השיעור, הקצאת זמן נאותה וסבירה לתלמידים לחקור נושאים ולהתעמק בהם, הגדלת אפשרויות הבחירה בתכני הקורס, יצירת הפתעה בתכנון השיעור, תכנון סביר של הסוגיות המוצגות בפני הלומדים כלומר, להיזהר ממורכבות יתר בהצגת סוגיות שונות כחלק מהמאמצים ליצירת סקרנות (Arnone, Marilyn P.)

  • לינק

    מאגר המשימות בגיאוגרפיה נבנה בהתאמה לתכנית הלימודים בגיאוגרפיה לכיתה ו' בשנת תשנ"ה. המאגר משמש כלי עזר למורה בתכנון לימודי הגיאוגרפיה ובהערכתם. התפיסה הניצבת בבסיס המאגר היא התפיסה החבלית (=רגיונלית), המתייחסת אל מכלול המאפיינים הפיסיים והאנושיים בחבלי הארץ ולקשרי-הגומלין שביניהם. תשומת לב מיוחדת ניתנת לנושא איכות הסביבה (נגה ניב)

  • לינק

    שימוש בפורטפוליו קשור ל: התפתחות מקצועית או בהקשר להסמכה מקצועית, ותנאי השימוש בו: חובה או וולנטרי. שימוש בפורטפוליו גורם להתפתחות מקצועית גם לטווח ארוך. (Kari Smith, Harm Tillema)

  • סיכום

    המאמר הנוכחי סוקר את המאפיינים הייחודים של תכנית ההתמחות בהוראה במחוז אונטריו בקנדה שהחלה בשנת 2005. הקנדים למדו מתוכניות ההתמחות של מורים מתחילים בארה"ב, הפיקו לקים וניסו לבנות תכנית יותר מאוזנת ויותר יעילה. הנדבכים העיקריים של התכנית הקנדית הם הנחייה רציפה, פיתוח מקצועי של פרחי ההוראה והערכת יכולות הוראה מעשיות בכל שלב ושלב. בגיבוש התכנית והפעלתה משתפים פעולה מכללת אונטריו להכשרת מורים וגורמי ההסמכה לרישוי להוראה מטעם מחוז אונטריו (Larry A. Glassford, Geri Salinitri)

  • תקציר

    מחקר שנערך בארה"ב ביקש לבדוק את ההבדלים בין מורים מנוסים ומורים מתחילים לגבי שימוש בשיטות חשיבה גבוהות (HOTS) בהוראת היסטוריה. ממצאי המחקר תומכים בהשערה כי פיתוח והתנסות מדורגת של מומחיות הוראה בקרב מורים יש בהם כדי לשכנע מורים לעבור לאימוץ מיומנויות חשיבה גבוהים על חשבון הוראת תכנים לשמה. עם זאת, מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות בתחומי פיתוח החשיבה (HOTS) אינם ממהרים לעבור ללמד בשיטות הוראה המטפחות חשיבה. מן הממצאים עולה אולי כי הסיכוי להטמעת מומחיות בהוראה בתחומי פיתוח החשיבה בקרב מורים חדשים הוא לעתים גבוה יותר מאשר בקרב מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות (Bruce Torff)

  • לינק

    התפתחות מקצועית מתרחשת אם כך כתוצאה מתהליכים לימודיים –התנסותיים מתמשכים, בהקשר נתון, המכוונים לרכישת ידע שלם וקוהרנטי, לרכישת תובנות, להבהרת עמדות, ולרכישת רפרטואר של פעילויות שמורה זקוק להם כבסיס לפעילות יום יומית בעבודתו.כתוצאה מכך רוב התפתחותו המקצועית של המורה מתבססת על למידה בעבודה. זוהי למידה ללא מילים, ידע שמורווח במהלך ההתנסות. אחד הדברים שמבחינים בין מורים בשנתם הראשונה לבין מורה אומן היא היכולת של האחרון לנתח סיטואציות הוראה ולרכוש רפרטואר רחב של אסטרטגיות הוראה. (Vonk J.A.C)

  • לינק

    תיאור הקורס שבו נערכה ההערכה-עצמית של תרומה ללמידה באמצעות פורומים. המצגת כוללת את הפרקים הבאים: העקרונות עליהן התבססו הפיתוח והשימוש בהערכה-עצמית מעצבת של השתתפות סטודנטים בפורומים מקוונים, הרציונל של הערכה-עצמית מעצבת של שיח בפורומים, החשיבות והיתרון של שימוש בפורום מתוקשב להערכת למידה, איך נעשית הערכה – מרכיבי המחוון להערכה-עצמית, תיאור תהליך הערכה-עצמית מעצבת – כולל דוגמאות, תגובות סטודנטים למחוון ההערכה-עצמית של למידה בפורומים (רפי דודזון)

  • מאמר מלא

    הסטנדרטים הנהוגים בארה"ב מגלמים את כל הידע המחקרי והיישומי בנושא הוראה טובה. הם מתייחסים לביצוע ומגדרים קריטריונים להערכת ביצוע מיומן בתחום ההוראה. ביסוד 'הסטנדרטים בהוראה' עומדת ההנחה שהוראה טובה היא הוראה מקצועית, שמטרתה לענות על צורכי הלימוד של כל התלמידים והיא מעוגנת בקהילה מקצועית. הנהגת סטנדרטים עשויה לעודד מורים להשתכלל מבחינה מקצועית, להפיק עניין רב יותר בעבודה וליצור תפקידים נוספים עבור המורים בפיתוח תוכניות לימודים, בהערכה, בהכשרת מורים וכו' (נירה חטיבה)

  • לינק

    מורים שהשתתפו בקורס שנתי להוראת המדעים שיפרו באופן מובהק את הידע שלהם ואת ההבנה במדעים ובהוראת המדעים. התברר, שהתפתחות הידע המקצועי של המורים הושפעה במיוחד מהחשיפה לדרך תפיסתם של תלמידיהם את המושגים המדעיים. (נעמי וקס)

  • לינק

    מרבית הסטודנטים להוראה הלומדים בביה"ס לחינוך באוניברסיטת קליפורניה נדרשים זו השנה החמישית לתעד את תהליכי ההוראה והלמידה המשמעותיים שלהם בפורטפוליו ממוחשב. התיעוד בפורטפוליו הממוחשב כולל קטעי וידאו דיגיטאלי לצד דוגמאות ודגמים על גבי קבצי PDF. כל סטודנט לומד להפיק את הפורטפוליו הממוחשב שלו ע"ג תקליטור CD-ROM. הדחיפה העיקרית להתפתחות תכנית ההערכה המבוססת על פורטפוליו ממוחשב ניתנה כאשר מחלקת החינוך של קליפורניה הכריזה בשנת 2003 על מדיניות ה-TPA. מדיניות רשמית זו להערכת מורים קידמה בבתי הספר לחינוך במדינת קליפורניה את המעבר להערכת פרחי הוראה מבוססת פורטפוליו ממוחשב ( Brian Reilly).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין