מורים והוראה

מיון:
נמצאו 1817 פריטים
פריטים מ- 1721 ל-1740
  • לינק

    הערכת התלקיט -סולם תיאורי: שיטות עכשוויות להערכת התלמיד בלמידה ובהוראה, טבלת קריטריונים. טבלת קריטריונים לרמות ביצוע ( עוגנים) של מרכיבי התלקיט (פורטפוליו) בהערכה.

  • לינק

    הבנייה מתוקשבת של הפקת לקחים שיתופית אצל מורים המיישמים דרכי הוראה חדשניות. מצגת נלווית להרצאה בכנס השנתי של מיט"ל: תקשוב בהוראה אקדמית, אוניברסיטת תל אביב, 26.2.2004. (בת שבע אלון, עידית ירושלמי)

  • לינק

    מצגת העוסקת בתהליכי למידה. למידה משמעותית היא תהליך שבו אינפורמציה חדשה ללומד, נקשרת ל"ראש" שלו ומעובדת ע"י תבניות החשיבה והידע הקודם שלו. התוצר המופק הוא פרשנות אישית של האינפורמציה (היכולה להתאים לפרשנות המקובלת או לא להתאים לה). עוד עוסקת המצגת בנושאים הבאים: ההבחנה בין תהליכי למידה לבין תוצריהם. אסימלציה קוגנטיבית. אקומדציה קוגנטיבית. (תמי יחיאלי)

  • לינק

    בכדי להוביל את הלומד ללמידה משמעותית יש לקשר את הידע הנרכש לידע הקודם. באמצעות מיפוי מושגים יכול המורה לבדוק את הידע הקיים אצל התלמיד במהלך ההוראה ולקשר מושגים חדשים למושגים שכבר קיימים במבנה הידע שלו (יעקבי, 1993). מפות המושגים מציגות באופן חזותי את המושגים והקשרים ביניהם כפי שהלומד מבין, לכן מפות המושגים של התלמידים מאפשרות למורים להבחין בין קשרים תקפים ללא תקפים או לגלות קשרים חסרים בין המושגים. ניתן להבחין בתפיסה המוטעית כאשר הקשר בין שני מושגים יוצר משפט לא תקף. הפעילות המובאת כאן משולבת במהלך לימוד המבנית "מוח תרופות וסמים", אך מתאימה ליישום במבניות אחרות (רויטל דרורי).

  • תקציר

    אתרים מלווי קורסים העוסקים בהתפתחות מקצועית של מורים, מהווים בד"כ מקור לחומרים ובמה להחלפת דעות. השימוש הזה במדיה המתוקשבת אינו מוביל בהכרח להתפתחות מקצועית משמעותית של המורים המשתתפים ובודאי אינו נוגע למורים שאינם משתתפים בקורס.בהרצאה שהוצגה בכנס מו"ח 2003, הוצג מודל הפעלה הנשען מחד, על מאפייני גישות עדכניות להתפתחות מקצועית של מורים ומאידך, על יתרונות המדיה המתוקשבת. (אסתר בגנו, סמדר לוי, אירינה ויסמן)

  • רפרנס

    הערכה של תהליכי למידה בכיתות לימוד באירופה כפי שהתבצעה ע"י סטודנטים לחינוך ולהוראה ותלמידי תיכון ממדינות אחרות. נבחנו מערכות החינוך באנגליה, שבדיה , יפאן , גרמניה , הרפובליקה הצ'כית , דרום אפריקה ודרום קוריאה. הספר מציג זוויות ראייה בלתי אמצעיות לתהליכי למידה כפי שאובחנו ע"י תצפיות של משלחת סטודנטים, תלמידי תיכון ומורים שהגיעה ממדינות אחרות , כגון יפאן , הודו אנגליה , סין , הונג קונג, גרמניה , שבדיה ועוד. מדובר על הערכה עצמית Self-evaluation שנעשתה במשותף ע"י חברי המשלחת והכיתות הנצפות , כל אלו באמצעות שיטות מחקר איכותניות. (J. MacBeath, H. Sugimine)

  • סיכום

    המעבר מהכיתה הפרונטלית, בה קיים מבנה חברתי של בידוד ויחידנות, אל הכיתה השיתופית – בה קיימים יחסי קרבה ואינטראקציה בין-אישית, דורש את הכשרת התלמידים והמורים לסוציאליזציה של כיתה שיתופית (הרץ-לזרוביץ 1995, 1996). בשיטת אל"ש (אוריינות בלמידה שיתופית) מציעות פרופסור הרץ-לזרוביץ וד"ר ברוריה שד"ל מאוניברסיטת חיפה, לפעול בדרכים המשלבות את המרכיבים הבאים: מיסוד זהות קבוצתית, בניית צוותים בכיתה, חלוקת תפקידים, הכשרת תלמידים מנחים לקבוצות. (רחל הרץ-לזרוביץ, ברוריה שדל)

  • לינק

    אחד המאפיינים העיקריים של מורים מומחים הוא הייצוגים המעמיקים שלהם בנוגע להוראה וללמידה. אין הבדל בין מורים מומחים ומורים מנוסים מבחינת 'כמות' הידע שלהם בנושאי הלימוד או בנוגע לאסטרטגיות הוראה. אך המורים המומחים שונים מהמנוסים באופן שבו הם מארגנים ומייצגים את ידע התוכן ובאופן שבו הם משתמשים בו. מורים מומחים משלבים חומר חדש הקשור לידע התוכן שלהם עם ידע קודם; הם מסוגלים לקשר בין נושא השיעור הנוכחי ונושאים אחרים בתכנית הלימודים; והם יוצרים שיעורים מקוריים משלהם על ידי שינוי, שילוב ותוספות לתכנית המקורית בהתאם לצרכים של תלמידיהם וליעדים שהם מציבים לעצמם ( John Hattie ).

  • סיכום

    אימון מבוסס למידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning) הוא ביסודו תהליך קונסטרוקטיביסטי המציב בפני הסטודנט את הצורך לגבש כיווני פעולה שונים. יש כאן תהליך של נקיטת יוזמה ופעולה כחלק מתהליך האימון הקוגניטיבי. מחקר זה בוחן את ערכה המעשי והפדגוגי של למידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning) כאסטרטגיה לשיפור ההבנה המעמיקה של המתכשרים להוראה למצבים שונים ומשתנים המתרחשים בכיתה. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם תהליך הלמידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning) היה מועיל לפרחי ההוראה, אילו דפוסי חשיבה התגבשו אצל פרחי ההוראה במהלך ההתמודדות וכיצד המורים המאמנים הגיבו וכיוונו את פרחי ההוראה כדי שיהיו ממוקדים בתהליך וכדי שידעו כיצד לבחון באופן עצמי את הלקחים וליישמם (Carole Basile, Flo Olson, Sally Nathenson -Mejia).

  • סיכום

    במוקד המאמר מוצגת ההבחנה בין הערכה פנימית של בית הספר לבין הערכה חיצונית שלו. הטיעון המרכזי של המאמר הוא ששני סוגי ההערכה חיוניים לבית הספר ולמערכות חינוך, ולכן, השאלה אינה עוד מי מהן חשובה יותר, אלא כיצד ניתן לקיימן זו בצד זו לטובת שיפורו של בית הספר. הערכה פנימית והערכה חיצונית יכולות להתקיים זו בצד זו ואף להפיק תועלת הדדית אם יווצרו תנאים מתאימים לדיאלוג בין השתיים. הערכה פנימית יכולה להרחיב את נקודות המבט של ההערכה החיצונית, לעזור בפירוש ממצאיה ולהגדיל את מידת השימוש בממצאי ההערכה. (דוד נבו)

  • סיכום

    במחקר, שבחן 37 מורים מנוסים שמלאו תפקיד חונכים למורים מתחילים, נמצא שמורים חונכים מסוגלים למקד את המתחילים בלמידת התלמידים, ובמיוחד בחלשים שבהם, כבר בשלבי ההוראה הראשונים. לשם כך נזקקים החונכים לידע על תלמידים ועל למידת מורים, על פדגוגיות להוראה בכיתה ולהדרכת מורים, ובמיוחד ידע רב רובדי ויכולות בכמה תחומים של הערכה. שימוש נכון בידע זה עשוי להעמיד במרכז את הלמידה של התלמיד ולעזור למורה המתחיל ליצור שיטות לעיצוב ההוראה תוך היענות לצורכי התלמידים השונים. תוצאות מחקריות אלה מציבות אתגר בפני דרכי עבודה שמרניות של חונכים וקוראות ליצירת בסיס ידע רלוונטי להתפתחות החונכים כך שימקדו את המורים המתחילים בשלב מוקדם בהוראה אינדיווידואלית בהתאמה לתלמידים. (Athanases, S.Z., & Achinstein, B.,)

  • רפרנס

    הכוונה עצמית ואחריות, הינם בבחינת יעדים נוספים שהוצבו בעשור האחרון לקידום במוסדות רבים במערכת החינוך הישראלית. צוותי חינוך, מחקר והדרכה מצהירים על חשיבותם של יעדים אלה, אך מתקשים לעתים לממשם. הספר של דליה עמנואל מהווה מאפשר לנו לחדור לנבכי ההתרחשויות בבית ספר יסודי-ממלכתי "צופה שרון". סגלו החינוכי פתח את דלתו כדי ללמוד על המתרחש בקרבו באמצעות מחקר פעולה ארוך טווח, שבוצע בשיתוף פעולה ייחודי ומרתק בין צוות מחקר מהיחידה לתכנון לימודים שבאוניברסיטת תל אביב ובין בית הספר על פועליו – תלמידים, מורים מנהלת ובעלי תפקידים. (דליה עמנואל)

  • לינק

    החשיבות הגדלה של למידה מתוקשבת הניעה את משרד החינוך האמריקאי להכין ולפרסם דו"ח אקדמאי מסכם על הערכה בלמידה מתוקשבת. הפרסום מתייחס לסוגיות הבאות: גיבוש בבסיס הנתונים של הליכי הלמידה המתוקשבת , סוגי הלמידה המתוקשבת וביטוייה בהערכה שיטתית , איתור קבוצות השוואה מתאימות להערכה , פערים באיסוף הנתונים והשלמות נדרשות, תכנון ההערכה – הליכים מומלצים , המלצות לביצוע מעשי של שלבי ההערכה , המתודולוגיה מתייחסת הן לשיעורים מתוקשבים חלקיים , הן לקורסים מתוקשבים מלאים והלן למערכות למידה מרחוק. הדו"ח נמצא במלואו באינטרנט וניתן להורידו.

  • לינק

    המאמר של ד"ר רוברט ג'יימס אליוט מהרשות הלאומית למיומנויות בסקוטלנד הוא נייר עמדה מרתק המצדד ברפורמה קונצפטואלית בתחומי הערכה החינוכית . אליוט מבחין בין ההערכה מהדור הראשון ( Assessment 1.0 ) המבוססת על הערכה פורמאלית , מבוססת- כיתה ומבוקרת לבין הערכה מהדור השני ( Assessment 2.0 ) שהיא אותנטית, גמישה וטבעית לסביבת הלמידה ולתוצרי הלמידה המתוקשבים והאמיתיים של הלומד כיום. אין ספק כי ההערכה מהדור השני תושפע בסופו של דבר מתהליכי התקשוב הידועים כיום באינטרנט כ Web. 2 ולכן יש להיערך לכך כבר היום כי לא נוכל להתעלם מתהליכים חברתיים וקוגניטיביים האופייניים לבני נוער ולצעירים כיום ובעתיד. ההערכה המתוקשבת כיום סיגלה לעצמה בדיוק את המאפיינים של ההערכה המסורתית ומבחינה תפיסתית היא שייכת הלכה למעשה לדור של Assessment 1.0 . במילים אחרות , היא פורמאלית , חסרת גמישות , מנותקת מההוויה של הלומדים ומנותקת מדרכי הלמידה והמיומנויות שסיגלו לעצמם הלומדים כיום בעידן האינטרנט ( Robert Elliot ).

  • תקציר

    המאמר, המבוסס על מחקר ראיונות ארוך טווח של 50 מורים חדשים במסצ'וסטס, מציג את הסיבות של העונים להתמדה בבתי הספר או למעבר לבתי ספר חדשים או לעזיבת ההוראה במהלך שלוש השנים הראשונות. מורים שחשו תחושות של הצלחה עם תלמידים ושבתי הספר אורגנו למתן תמיכה – אינטראקציות עם עמיתם, הזדמנויות לצמיחה מקצועית, מטלות מתאימות, משאבים הולמים ומבנים בית ספריים תומכים – היו בעלי הסיכויים הטובים ביותר להתמיד בבתי הספר ובהוראה בכלל ( Johnson, S.N., Birkeland, S.E ).

  • סיכום

    עבודת מחקר זו עוסקת בשיטה החינוכית המכונה Case Based Teaching וביישומה הממוחשב. שיטת הוראה זו מבוססת על הגישה לידע Case Based Reasoning, המתמקדת בחשיבה המבוססת על ניסיון קודם. גישה זו משלבת התייחסות לזיכרון, לחשיבה וללמידה. הזיכרון עפ"י גישה זו משתנה באופן דינאמי עם כל התנסות חדשה, והוא מהווה מצבור של רישומי התנסויות שחווה האדם המלווים במערך קידוד עפ"י אינדקסים. מחקר זה דן בשאלה מהו האופן האופטימאלי להצגת האירועים לתלמיד מבחינת האפקטיביות על הלמידה, כפי שהיא מוגדרת בגישת ה- Case based reasoning ומבקש לתת מענה לשאלה זו מאינטרס אקדמי והן מאינטרס מעשי (זינגר, גילה).

  • לינק

    תמונת המצב בארץ כיום היא שרוב בתי הספר טוענים שהם עוד לא הפנימו את ההערכה החיצונית וכבר הם נדרשים לבצע הערכה פנימית. להציע שילוב בין שתי סוגי ההערכות זה קל, אבל צריך ליצור תנאים כדי שהן תוכלנה להתקיים זו לצד זו. הדיאלוג הנדרש בין שתי סוגי ההערכה מחייב העברה דו-סטרית של מידע, כך לדוגמא, לא יהיה דיאלוג כאשר מתקיימות בחינות מיצ"ב וביה"ס עצמו לא אוסף מידע. (דוד נבו)

  • לינק

    נקודת המוצא היא שהערכה במתמטיקה צריכה להיות חלק בלתי נפרד מתהליך הלימוד, הן ברמת התלמידים והן ברמה הבית-ספרית. מחקרים מצביעים על כך שהערכה מעצבת המתבצעת כחלק בלתי נפרד מתהליך הלימוד תורמת ללומד ומקדמת אותו (NCTM, 2000). בפרק יש התייחסות נפרדת להערכת תלמידים במתמטיקה (סעיף 2) ולהערכת הוראת המתמטיקה בבית הספר (סעיף 3). בהקשר לתלמידים, בצד ההתייחסות לדרכי ההערכה הרווחות כיום מובאות הצעות לשינויים שיכולים להביא לשיפור ולקידום הלמידה. בהקשר להוראת המתמטיקה בבית הספר, מובאת הצעה לתכנית כוללת להערכת החינוך המתמטי ברמה בית-ספרית, שמטרתה ליצור מנגנון מבוקר שיביא ללמידה ברמה המערכתית. (מנור)

  • לינק

    רשמיו של מורה לאנגלית משנת עבודתו השלישית בהוראה בבית ספר תיכון בחינוך ההתיישבותי. הסקירה מפרטת את הציפיות, הקשיים, דרכי ההתמודדות ודרכי התקשורת עם הכיתה והתלמידים (דויד סגל).

  • לינק

    המחקר התפתח מתוך רצון לבחון ולהעריך את יכולתם של תלמידים וסטודנטים לשאול שאלות בהקשר המדעי-טכנולוגי-סביבתי-חברתי (STES) ובעקבות כך להסיק מסקנות לגבי דרכי ההוראה/למידה ותכני הלימוד הרלוונטיים. מטרת המחקר הייתה להעריך יכולת שאילת שאלות של סטודנטים במהלך קבלת החלטות בהקשר לבעיה רלוונטית מחיי היום-יום בעלת היבטים מדעיים – טכנולוגיים – סביבתיים – חברתיים. יכולת שאילת השאלות נבחנה בשני שלבים של קבלת החלטה: בשלב ראשוני לאחר הצגת הבעיה ובשלב של איסוף מידע הנדרש לבחירת האלטרנטיבה הרצויה לצורך קבלת ההחלטה. שאלות המחקר היו: 1. מהו מספר השאלות הממוצע שנשאלו על-ידי הסטודנטים בשלבים השונים? 2. מהי רמת החשיבה של השאלות שנשאלו? (אורי צולר, אורית הרשקוביץ, דוד בן חיים)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין