מורים והוראה

המחקר מנתח הצעות פדגוגיות של מורים חונכים ותגובות של מורים מתחילים. במחקר נותחו 64 שיחות בין 16 מורים חונכים ותיקים לבין המורים המתחילים אותם חנכו. הניתוח מגלה מאמצים גדולים של החונכים להימנע ממתן הצעות ישירות, וגוף נתונים שכולל רעיונות והצעות בלתי ישירים. לשליש ממאגר זה ניתנו תגובות ע"י המורים המתחילים. נראה שדפוסי השיחות שנצפו ניתנות להסבר ע"י הפילוסופיה של תוכנית החונכות שהתבססה על הדגם של אימון קוגניטיבי שהמשתתפים במחקר נטלו בה חלק וכן ע"י מאפיינים קונטקסטואליים שונים. (Strong, M., Baron, W.)

מישל מרטין, יועצת ארגונית נחשבת בתחומי החינוך וההדרכה בארה"ב מציעה מודל של צמיחה אישית בגישה מתוקשבת היכול לשמש השראה גם למורים ותיקים. מרטין, שהייתה חסרת רקע באינטרנט מציעה שורה של תובנות על תהליך למידה בסביבה יוצרת באינטרנט שיש בו כדי להעצים אנשי חינוך והדרכה. תוך כדי תהליך ההתפתחות האישית שעברה למדה מישל לתכנן ולכתוב בלוג איכותי, לשפר אותו וליצור תכנים איכותיים משמעותיים לעמיתים. מישל גם למדה להקים מאגר ידע מבוסס WIKI. במסע ההתפתחות האישית שעברה היא נחשפה לפוטנציאל של סביבת למידה מותאמת אישית ולניצול הפוטנציאל שלה. כל התהליך שעברה בכניסה לעולם מתפתח באינטרנט של 2.0 WEB הביא בעקבותיו העשרה של תחומי עניין והעצמה אישית.

המאמר מציג מודל ללמידה אסטרטגית של מלים חדשות בהקשר טקסטואלי כפתרון למחלוקת בין גישת ההוראה הישירה לבין למידה אקראית של מילים חדשות. המודל נוגע לשלוש צלעות משולש הלמידה האסטרטגית: הטקסט שבו מוצגת המילה החדשה ואפיונו כמעודד למידה; אפיוני המבוגר כמתווך הלמידה בין הטקסט ללומד; ואפיוני הלומד האסטרטגי של מילים חדשות. (לאה קוזמינסקי)

מאמר קצר שנכתב ע"י צוות תקשוב פדגוגי אירופאי ממנו ניתן ללמוד על הקשיים בדרך ליישום פורוטפוליו ממוחשב בהוראה (e-portfolio ). יותר ויותר מדינות באיחוד האירופאי משלבות פרויקטים של למידה מתוקשבת המבוססים על פרוטפוליו ממוחשב , אך המורים מתקשים להסתגל לדרך ההוראה ולדרך החשיבה של הוראה באמצעות פורטפוליו ממוחשב. המורים עצמם מעולם לא הוכשרו ללמוד וללמד באמצעות פורטפוליו ממוחשב ולכן הוחלט באיחוד האירופאי ליישם את פרוייקט Comenius project בשנת 2005 על מנת לחשוף אותם לתהליכים הטכנולוגיים הקשורים לניהול פורטפוליו ממוחשב. המיומנויות הטכנולוגיות מתוקשבות של ניהול למידה מבוסס פורטפוליו ממוחשב אכן נרכשו על ידי המורים , אך המרכיב הפדגוגי המהותי של הוראה ולמידה באמצעות פורטפוליו ממוחשב לא הופנם על ידי המורים שלמדו בסדנה המתוארת. ההכרה כי פורטפוליו ממוחשב אינו רק כלי להערכה אלא גם אסטרטגיית הוראה בפני עצמה עדיין לא הופנם על ידי המורים (Ruben Jans, Val?re Awouters).

המחקר בודק אילו סוגי שינויים עוברים מורים כתוצאה מהתנסות בסגנונות הלמידה שלהם בהקשר של התבוננות פנימית עם עמיתים ואילו היבטים בהקשר זה מאפשרים את השינוי. המחברים מציגים מודל אמפירי לפיתוח רגישות מורים להבדלי למידה אינדיבידואליים (ILD) שבו מורים אשר עוברים חוויות מדיטטיביות לגבי הבדלי למידה אינדיבידואליים בעצמם ואצל עמיתיהם, מעלים כתוצאה מכך את רגישותם ל-ILD. רגישות זו עשויה להוביל לשינוי באמונותיהם, מיומנויותיהם, וכן לעלייה בתוצאות חיוביות, שכאשר הן מתרחשות, הן יוצרות מעגל של משובים המחזק שוב את מרכיבי המודל וחוזר חלילה. (Melodie Rosenfeld, Sherman Rosenfeld)

המאמר מתאר מחקר שמטרתו הייתה לברר את הצורך בהערכה אמפירית של השפעות של קליטה על נשירת מורים מתחילים או שינויים בעבודתם(מעבר לבית ספר אחר). שלב הקליטה שונה משלב ההכשרה המתייחס להכשרה ולהכנה של מועמדים לפני ההעסקה ומשלב ההתפתחות המקצועית המתייחס להכשרה תקופתית, משדרגת ונוספת תוך כדי עבודה. תיאורטית שלב הקליטה אינו הכשרה נוספת והוא מתוכנן עבור אלה שסיימו את ההכשרה הבסיסית. תוכניות הקליטה נתפסות כגשר, המאשר להתנסות המעשית להפוך להוראה

אם אנו רוצים לסייע ללומדים לגבש פורטפוליו שתומך באמת בסוג ההערכה השואפת לשפר ולהעמיק את הלמידה עלינו לבחון אסטרטגיות הוראה המסייעות ללומד לספר את סיפור למידתו, אסטרטגיות המעודדות הנעה-עצמית. המטאפורה כאן היא של כלי ליצירת משמעות, מעבדה ליצירת משמעות מתוך הניסיון המצטבר. בהקשר זה הפורטפוליו חייב להציג את הסיפור כולו של הידע הנרכש. הפורטפוליו מבטא את הסיפורים המלאים של הלומדים על מה שהם יודעים, תוך ניסיון להסביר לאחרים מדוע הם מאמינים שהם יודעים. הפורטפוליו מייצג דעה נתמכת בעובדות, הלומדים מוכיחים מה הם יודעים באמצעות דוגמאות של עבודתם. הידיעה העצמית של הלומד ושיפור הבנתו לגבי מה למד וכיצד למד הם נדבכי יסוד בפיתוח האושיות של פורטפוליו ממוחשב מבוסס סיפור דיגיטאלי ( Helen C. Barrett)

מהם תחומי האחריות של חונך כאשר פעילות המורה המתחיל היא "על הסף" מבחינת איכותה? נחקרה השאלה עד כמה מורה חונך שקבל תמיכה בעבודתו החמיץ הזדמנויות לטיפול בקשיים בפניהם ניצבו שלושה מורים מתחילים. החוקרים טוענים, על בסיס המושג אחריותיות פרופסיונלית, שיש צורך בגישה מתוחכמת יותר לחונכות, גישה המשלבת תמיכה והערכה מבוססת-סטנדרטים, כפי שמוצג ברפורמות המוצעות בעת האחרונה. ככל שמאגר המורים המתחילים הולך וקטן, התופעה של הוראה "על הסף" להתפשט. ניתוח זה מעלה שאלות על מחויבויות מקצועיות של חונכים למורים חדשים ולציבור אותו הם משרתים. (Carver,C.L. & Katz, D.S)

המאמר מציג ניתוח אירוע המתאר ניסיון לעבוד עם מורה מנוסה כדי לעצב מחדש את ההוראה שלו, תוך שאיפה ליצור קהיליית לומדים. להצגת המקרה מטרה רב-רובדית: להציג סיפור קוהרנטי של ניסיון צנוע לעזור למורה מנוסה לעצב מחדש את ההוראה שלו בבית הספר בעל גישה מסורתית; להשתמש באירוע כדי לבנות מסגרת קונצפטואלית לניתוח למידה וחשיבה של מורים על מאפייני הוראה מרכזיים בהכנסת רפורמה; להציע תהליך של ניתוח של למידה של מורה שאינו מעורב בפרקטיקות חדשות ועושה כך בדרך מכוונת ורפלקטיבית. (Shulman, J)

“השלם גדול מסך חלקיו?" לדעת Shindler מיומנויות של שיתוף פעולה הן הכרחיות עבור תוכניות הכשרה של מורים, אשר צריכות לשאוף וליישם סטנדרטים של עבודת צוות ולמידה שיתופית.אלא שמעט מאוד קורסים באוניברסיטאות החדירו את העבודה המשותפת לפרקטיקת ההערכה שלהם. אחד מהגורמים לכך עשוי להיות תפיסה של חוסר תוקף לגבי שיטות אלו.מחקר זה עורך בדיקה כמותית לתוקף של כתיבת מבחן בעבודת צוות משותפת בשני מוסדות גדולים להכשרת מורים. הגדרת התוקף נעשתה על פי 4 ממדים של תקפות, מהימנות, יעילות והשפעה על הלומד: ממצאי המחקר מצביעים על כך שתנאים של הערכה שיתופית (collaborative assessment) הועדפו כאשר נבחנו מול ארבעתם.המשתתפים חשו כי בחינות משותפות היו הוגנות במהותן ובעלות ערך יותר מאשר בחינות אישיות, לאור העובדה שסיפקו בפועל ובאופן אפקטיבי הקשר של מיומנויות למידה. מעבר לכך, המשתתפים דיווחו על יותר מוטיבציה בלמידה, תעוזה מחשבתית וביקורתיות, ורמת למידה מעמיקה יותר תוך כדי התהליך.

מאמר זה טוען שמבחנים מספקים מידע לבחינת אחריותיות ואינם מהווים שיטה בפני עצמה. תוצרים מוצלחים יותר הושגו במדינות ובמחוזות, שהתמקדו בהיבטים רחבים יותר של אחריותיות, כולל השקעות בידע מורים ובמיומנויות, בניהול בתי הספר לתמיכה בלמידה של מורים ושל תלמידים ובשיטות הערכה המניעות רפורמות קוריקולריות ומשפרות את ההוראה. המאמר מציג גישה העושה שימוש אחר בסטנדרטים: לא כאמצעי לפיקוח ולתגמול או הענשה, אלא כאמצעי לשיפור ההוראה ולקידום התלמידים. (Darling-Hammond, L)

חקר המקרה הפנומנולוגי שלפנינו חקר את אופי החונכות במסגרת ההתנסות המעשית של סטודנטים להוראה בבית ספר להתפתחות מקצועית (PDS) מנקודת מבטם. המחקר בחן כיצד הסטודנטים תיארו ופרשו דרכי עבודה שעלו במסגרת תהליך החונכות בהקשר של ה-PDS, ואיזו השפעה הייתה לכך על תחושת הלמידה שלהם כפרטים וכקבוצה בבית הספר. הממצאים נאספו באמצעות תצפית משתתפת, רישומי שדה, ניתוח מסמכים ושישה ראיונות אישיים חצי-מובנים. השימוש בדימוי של "חונכות רבת-פנים" הוא ייצוג האוריסטי של הדרך בה מבינים הסטודנטים תהליך זה בביטוייו הפורמליים והבלתי-פורמליים. מניתוח הנתונים עולה שלמתמחים היו קשרי חונכות עם כמה דמויות בבית הספר: מורים חונכים, מורים עמיתים מהאוניברסיטה, תלמידים, סטודנטים-עמיתים, מנהלים, מורים והורים. לאורך שנת ההתמחות, המתמחים התנסו בפעילויות שונות כחלק מתהליך החונכות: למשל, כתיבת יומנים רפלקטיביים, תצפיות מונחות, איסוף נתונים מהכיתה, שיחות משוב, תכנון והצבת מטרות, שיחות הערכה משולשות, פגישות לא-פורמליות של מתמחים, סמינר שבועי, פרויקטים של מחקר ופיתוח ובניית פורטפוליו ממחושב. (Gimbert, B. G)

סקירה על דגמים פדגוגיים שונים של שיטת הג'יקסו כפי שמיושמים בבתי ספר בישראל. הסקירה כוללת דגם ייחודי של שילוב האינטרנט במהלך מערך הג'יקסו החינוכי. השילוב הממוחשב בא לידי ביטוי בשני נדבכים עיקריים: א. שימוש במאגרי מידע ובמנועי חיפוש באינטרנט במקום כרטיסי הפעלה רגילים ב. לכל קבוצת מומחים יש פורום ממוחשב ייעודי משלו בו הם יכולים לשתף פעולה ולהשלים את קטעי החקר הייחודים שלהם. לכל צוות יש גם אוסף כלים לעיבוד המידע דיגטלי. במערך מתוקשב זה משמש המורה כמנחה (MENTOR) ולא בהכרח כמנהל הפרוייקט. (עמי סלנט)

תיאורית המיקום מאפשרת לבדוק כיצד נוצרים יחסים ומתפתחים לאורך זמן, כיצד מבינים אותם השותפים לתהליך וכיצד ומדוע הם משתנים. תיאוריה זו יוצרת קונטקסט שבו ניתן להבין כיצד השותפים למשולש ההדרכה – חונך, מדריך פדגוגי ומתמחה, הבינו את תפקידיהם ואת תחומי האחריות שלהם כמו גם את המושג "מורה טוב". (Bullough, R.V.Jr & Draper, J.R)

מטרת המחקר היא להבין כיצד תופסות המורות את האלתור בהוראה, איך הן מיישמות אותו, האם הן מודעות אליו ולשימוש שלהן בו ואיך הן קושרות אותו לעבודה החינוכית. שאלת המחקר היא מה הן התייחסויות המורות במערכת החינוך למונח אלתור בהקשר החינוכי. שיטת המחקר היא איכותית, ומבוססת על שמונה ראיונות אתנוגרפיים עם שמונה מורות מבתי ספר שונים. הטיעון שעליו התבסס מחקר זה הוא שהאלתור הכרחי בתהליך הלמידה והקניית הידע ואכן נמצא כי שהמורות משתמשות באלתור כחלק אינטגרלי מההתרחשויות בחלל הכיתה, אך אינן מודעות לאלתור ולרוב משתמשות בו על מנת לשרוד. ממצאי המחקר מלמדים שהאלתור אינו הופך לפרקטיקה אידיאולוגית, ערכית ויצירתית אלא מהווה ביטוי לבדידותה של המורה ולהסתמכותה על אישיותה בלבד (אלונה פרץ)

כרזה היא אמצעי חשוב לתקשורת חזותית. היא מהווה תקציר מסכם ומייצג של רעיון. הנחיות להכנת כרזות, מאפיינים של כרזה מוצלחת והכרזה ככלי למידה-הוראה והערכה של תלמידים. הכרזה מהווה תקציר מסכם ומייצג של רעיון. הכרזה אינה סתם "סיכום רעיון תלוי על הקיר", אלא כלי תקשורתי המאפשר דו שיח ישיר עם הקהל. הכרזה מורכבת ממרכיב מילולי וממרכיב חזותי (מורין סהר, רותי אברהם ורותי מנדלוביץ)

קיימים שלושה סוגים עיקריים של תלקיטים: תלקיט עבודות נבחרות שבו מציגים הלומדים את העבודות הטובות ביותר שביצעו לאורך השנה.תלקיט תהליך שבו כוללים הלומדים דוגמאות המבטאות את תהליך למידתם, ולכן הוא כולל עבודות טובות וטובות פחות, ובתנאי שייצגו את התפתחותם של הלומדים בתהליך למידתם. תלקיט משולב המשלב את שני הסוגים הנ'ל. (צופיה יועד)

המאמר הנוכחי נכתב במענה לקריאה לרפורמה בשיפור תוכניות הכשרת המורים ובפיתוח מקצועי של ההוראה, שיצאה ממאגד סוכנויות חינוך וארגונים לאומיים ((Intascבארצות הברית. בתכנית זו נוסחו עשרה סטנדרטים ביצועיים המכסים את תחום ההוראה, האמורים להוות בסיס לשיפוט יכולתו של המתמחה להוראה ולזכאותו לקבלת רישיון הוראה. לפי תפיסה זו, רישיון הוראה אינו חופף לתעודת הוראה שמעניק המוסד להכשרת מורים בסיום לימודי ההכשרה, אלא נוסף עליו. סטנדרטים אלו היוו בסיס למשרד החינוך והתרבות של מדינת ישראל, גף ההתמחות בהוראה, לחבר דף סטנדרטים להערכת המתמחה בהוראה בסוף שנת ההתמחות. ההערכה תתבצע על ידי מנהל בית הספר ועל ידי המדריך המלווה. החוג לחינוך של מכללת ליפשיץ החליט לאמץ את עקרון זה, וביקש לפרט כל סטנדרט ביצוע לרמות משנה בשיטה טכסונומית. הכוונה בפיתוח כזה היא לבחון לאורו את תוכניות ההכשרה של המוסד, ולפתח בהמשך מערך הכשרה הרלוונטי לסטנדרטים אלו. הטכסונומיה המובאת במאמר זה אינה אלא ראשי פרקים של פירוט מדוקדק יותר של הסטנדרטים, שהוצג בפני מורי מכללת ליפשיץ ביום עיון שהוקדש לנושא.

אחד הפתרונות שמתגבשים בכיתות מתוקשבות בזמן האחרון הוא לעבוד על "מקצב" של שיעור: פרקי זמן מוקצבים ומגודרים מראש, שבהם המורה מבקשת מהתלמידים למלא מטלות קטנות במהלך השיעור ובודקת אותם תוך כדי. מטלות כאלה יכולות להיות לדו' להגדיר מושג , בעזרת חיפוש ברשת, או לפתור איזושהי בעיה בכוחות עצמם, ורק אח"כ לתת את הפתרון לכיתה. המורה יכולה למשל, לומר לתלמידים שיש להם 5 דקות לבצע משימה. בזמן הזה היא עוברת ביניהם ובוחנת מה הם עושים, עוזרת למתקשים ומאפשרת חשיבה אישית. בתום הזמן המוקצב היא מרכזת שוב את התלמידים, בודקת מה עשו וממשיכה. כשבונים את השיעור מאינטרוולים כאלה, השיעור הופך להיות קצבי ומאד מאתגר. הוא גם מאפשר שליטה ושחרור שליטה לסירוגין, בהתאם להחלטת המורה ( אסתי דורון ) .

הוראה-למידה והערכה רב-ממדית מספקות מענה מעניין ומאתגר להטרוגניות התלמידים ול"ריבוי האינטליגנציות" בכיתה (גרדנר, 1996; Lazear, 1999). גישה זו נוסתה במסגרת מחקר זה, בקרב תלמידי תיכון שלמדו בקבוצות באמצעות מטלות ביצוע אותנטיות, ושהוערכו באמצעות דף תצפית ומחוון. פרופיל הביצוע האישי, הקבוצתי והכיתתי שהורכב (מיפוי מפורט על שליטה במיומנויות) שימש לשיפור ולעיצוב המשך ההוראה-למידה.מטרת המחקר היא לבחון את תפיסות התלמידים שהוערכו באסטרטגיה זו: עמדותיהם כלפיה; יתרונותיה וחסרונותיה בעיניהם; תגובותיהם להערכת המורה ודרך ההערכה המועדפת עליהם (וליצקר מרים)