מורים והוראה

מיון:
נמצאו 1824 פריטים
פריטים מ- 1781 ל-1800
  • סיכום

    עם התעוררות נושא החלופות בהערכה ואפשרות ההערכה הפנים בית-ספרית, התעוררה גם השאלה בדבר תחום סמכויותיהם של המורים וצוותי המקצוע: האם לאפשר שילובן של דרכי הערכה חלופיות לאורך תהליך ההוראה-למידה, אך ההערכה הסופית תהיה בידי גוף מרכוזי (בחינות הבגרות, למשל)? האם לאפשר הערכה בית-ספרית גם כהערכה סופית, כשציון הבגרות יהיה הציון הבית- ספרי שיינתן ע"י המורה/צוות המקצוע? ובמקרה כזה, האם יהיה די באימון נכון של המורים בבניית מחוונים וכלי הערכה נוספים כדי להעביר לידיהם את מלוא סמכויות ההערכה? (דוד מצר, אמירה רום)

  • לינק

    מטרת המחקר לזהות את המודל המנטלי של מורות על האופן שבו תלמידים לומדים בכיתה. המודל הוסק מדבריהן של מורות על הוראתן. למחקר שלוש השלכות בתחום ההתפתחות המקצועית של המורים. ההשלכה הראשונה היא בתחום הכשרת מורים. המודל המנטלי שזיהינו במחקר שלנו יכול לשמש כפריסמה למורי מורים כאשר הם מנתחים ודנים בשיעוריהם של פרחי הוראה ומורים. המודל יאפשר למורי המורים לנתח ולדון בהוראת המורה בתוך מערכת קונספטואלית שלא פותחה לפני מחקר זה. ההשלכה השנייה היא בתחום הרפלקציה של מורים. התיאור של המודל המנטלי על-פעולה יוכל להנחות את החשיבה של המורים על הוראתם ולשמש כלי לרפלקציה. ההשלכה השלישית היא בתחום הרפורמה בחינוך. כדי שמורים יהיו מודעים למודלים המנטליים שלהם, יש לכתוב תוכנית שתתאים למורי מורים בעבודתם. תוכנית זו תוכל להתבסס על המודל המנטלי שזיהינו במחקר זה. אם מורים יהיו מודעים למודלים המנטליים שלהם, יתכן שהם יהיו פתוחים להפנים וליישם גישות נוספות בהוראה (ג'ודי שטיינר)

  • תקציר

    המחקר מתמקד בזיהוי התנאים לטיפוח מכוונות ההערכה של המורה, כפי שהם נתפסים על ידי מורים בבתי ספר אוטונומיים. הנחת הבסיס במחקר הייתה כי בבתי ספר אוטונומיים המורים עוסקים בהערכה יותר מאשר בבתי ספר מסורתיים, או לפחות מודעים יותר למושג ההערכה ומשמעותו בחינוך, שכן בבתי ספר אלה מתחוללים תהליכי שינוי במסגרת הפיכתם למוסדות עצמאיים מבחינה פידגוגית וארגונית ולפיכך המורים מעורבים בקבלת החלטות ובהערכת מושאי הערכה שונים. לעומתם, למורים בבתי ספר מסורתיים יש אוטונומיה מוגבלת והם מתמקדים בהערכת הישגי תלמידים. הממצאים העיקריים שהתקבלו במחקר הנוכחי הם: (1) קיים קשר חזק בין רמת המקצוענות של המורים לבין רמת מכוונות ההערכה שלהם. דהיינו, מורים שמאמינים כי הם עצמאיים לבחור שיטות הוראה והערכה ומתאפיינים ביזמה, בפתיחות ובנכונות ללמוד ולהתחדש, עוסקים בהערכה בכיתה ובבית הספר, מודעים למשמעות ההערכה ובקיאים בנושאי הערכה; (2) בבתי ספר שמאופיינים, על פי תפיסת המורים, כתומכים בלמידה ובשיתוף פעולה וכמאופיינים במנהיגות מקדמת, גדלה רמת מכוונות ההערכה של המורים; (3) למורים ותיקים יותר, רמת מכוונות הערכה גבוהה יותר; (4) מורים בעלי הכשרה רבה יותר בהערכה, תופסים עצמם כבקיאים יותר בנושאי הערכה וכפעילים יותר בהערכה בכיתה; (5) מורים המלמדים בחינוך העל-יסודי תופסים עצמם כפעילים בהערכה בית-ספרית יותר מאשר המורים בחינוך היסודי; (6) מידת האוטונומיה בבית הספר וסוג האוטונומיה אינם תורמים להבנת מכוונות ההערכה של המורים.

  • לינק

    המחקר (עבודת דוקטורט) מתייחס להתנסותם של מורים בבית-ספר יסודי, בשיתוף עם תלמידיהם, בפיתוחו של קוריקולום על-תחומי הבנייתי במשך שלוש שנים. במסגרת המחקר נאספו ונותחו נתונים על שינויים שחלו בתפיסות גלויות וסמויות של מורים ותלמידים לגבי: תהליכי למידה והוראה, היחס'מורה-תלמיד' ותכנון לימודים בגישה על-תחומית הבנייתית. כמו-כן עסק המחקר בשינויים מערכתיים בבית-הספר, שהתרחשו תוך כדי ההתנסות בפיתוח הקוריקולום העל-תחומי הבנייתי. (יעל נבו)

  • לינק

    כולנו יודעים לפתוח PowerPoint ולהראות שם כמה שקפים, אבל כדי לבנות מצגת טובה צריך עוד כמה כלים. המאמר הנוכחי סוקר את הנקודות שעליכם לתת עליהן את הדעת לפני כתיבת המצגת ובמהלכה. 1. איך יודעים למקד מהו הנושא של המצגת ומי קהל היעד? 2.כמה שקופיות להכין? 3.איך מכינים ראשי פרקים למצגת ולמה זה חשוב? 4. באיזה סגנון כתיבה להשתמש במצגת ואיך לכתוב אותה? 5. איך לעצב את התוכן במצגת? 6. איך כדאי לעצב את המצגת מבחינה גרפית? מאמר מועיל שכתבה שלומית הברון, מומחית לניהול תוכן הכולל גם ביבליוגרפיה מועילה.

  • לינק

    שיטת הוראה ייחודית בשם GIVES ) Games Inhibit Violence – Educational Scheme), שיטה העושה שימוש במישחקים למיניהם לעיצוב ההתנהגות, לוויסות אקלים הכיתה ובית-הספר ולשיפור משמעותי של התנהגות תלמידים. כל זאת תוך מתן תמיכה מרבית למורה, לתלמידים הסובלים מהאלימות ואף לתלמידים האלימים עצמם. (פנינה קנטי, בעז שולרוף)

  • לינק

    מאמר זה מציג אינטגרציה של ארבעה מחקרים שנעשו על-ידי חוקרים שונים בשיטות מחקר שונות, במוסדות שונים, ועל אוכלוסיות שונות של מורים. מחקרים אלה הגיעו למסקנות דומות לגבי ממדי על, לגבי טכניקות ואסטרטגיות של הוראה יעילה באוניברסיטה, וגם לגבי המאפיינים של מורים מצטיינים. סיכום המאמר מציג רשימת ממדים ואסטרטגיות של הוראה יעילה ושל אופן השימוש בהם על-ידי מורים מצטיינים. (נירה חטיבה)

  • לינק

    האיפיונים העיקריים של הפורטפוליו בקורס הסבת אקדמאיים להוראה לחינוך המיוחד, מכללת סמינר הקיבוצים. פירוט דגימת העבודות עפ"י הקריטריונים העיקריים להערכת איכות העבודה של המתכשרים להוראה בחינוך המיוחד. (פנינה שפי)

  • מאמר מלא

    הפרויקטים והפעילויות זוכים לפופולריות רבה בקרב המורים, ונהנים מגיבוי של תיאוריות הגורסות, כי גיוון המטלות, המשימות והשיטות עושה את הלימוד נעים יותר וקל יותר לזכירה. אבל, הפעילויות והתכנים המסורתיים של השיעור נדחסים ונקצצים. הפרוייקטים והפעילויות זוללים זמן ברעבתנות. כדי לפנות להם מקום יש לכווץ את הזמן המוקצב לקריאה, כתיבה, הקשבה, דיאלוג ביקורתי וחקירה מונחית. הלימוד הרציני עובר למושב האחורי.איזון הוא מילת המפתח בחינוך. לפעמים צריכים המורים להפעיל את התלמידים ולפעמים עליהם לשמש להם כמומחים וכמורי דרך. פעילויות ופרויקטים עולים יפה אם הם מותאמים לתלמיד, מעודדים את הצמיחה האינטלקטואלית בדרכים שהתלמיד אינו מודע להן, ומתבססים על ידע שמעניק למשימה עומק ותוכן עם השלמתה. ברירה, ארגון, מיקוד, הצגה, תרגול, ביקורת עמודי התווך של תכנית הלימודים כל אלה צריכים להילקח בחשבון (Gillbert T. Sewall)

  • לינק

    הסקירה שנכתבה על ידי נוסינוביץ, ר. & דודי, ו. (2000). מפרטת בהרחבה את הנושאים הבאים : מה הן מטלות ביצוע ? מאפייני מטלות הביצוע, יתרונות וחסרונות השימוש במטלות ביצוע, דוגמאות עוגן למטלות ביצוע, דרכי עבודה להגדרת מטרות ההוראה וגיבוש מטלות הביצוע , שלבי תכנון העבודה גם תהליך החשיבה לגבי דרך הערכתה. שתי הדוגמאות הספציפיות המובאות בסיום הסקירה כוללות דף המטלה לתלמיד , דף למורה, כולל הצעה לקריטריונים למחוון הערכה וגם דף שאלות רפלקציה לתלמיד . הסקירה השיטתית נכתבה על ידי צוות מומחים של המרכז להוראת המדעים בירושלים , האוניברסיטה העברית, 2000.

  • סיכום

    שיטות הוראה חלופיות ומחקרים על תוכניות ההתערבות בכיתה ההטרוגנית. הסקירה כוללת 3 חלקים: הגדרת המושגים "הטרוגניות" ו"כיתה הטרוגנית", מאפייניה של השונוּת בין התלמידים, וסקירת ספרות על שיטות התערבות בחטיבות הביניים בישראל. (יצחק קשתי, אטל פרידמן, טלי בן-יהודה, אירית אלרועי, איילה שקולניק, מיכל שמש)

  • לינק

    המטרות המרכזיות של המחקר היו לבדוק ידע מתמטי תכני של פרחי הוראה ושל מורים הן לגבי ביצוע הליכים (ידע "מה") והן לגבי היכולת להסבירם (ידע "מדוע"). מטרה נוספת הייתה לבדוק עד כמה מורים מכירים תפיסות אופייניות של תלמידים (ידע "מה"), מקורות אפשריים לתפיסות אלה (ידע "מדוע"), ואם הם משתמשים בידע שלהם לגבי תפיסות תלמידים בתכנון ההוראה. התמקדתי בנושא הספציפי של מספרים רציונליים אי שליליים התופס מקום רחב בהוראת המתמטיקה בבית ספר יסודי. בניתוח הידע השתמשתי במסגרת תאורטית שפותחה על ידי פישביין (Fischbein, 1993), לפיה לכל פעילות מתמטית שלושה היבטים מרכזיים: ההיבט האלגוריתמי, ההיבט הפורמלי וההיבט האינטואיטיבי (רונית קליין).

  • לינק

    מורים עושים רבות לשיפור ההוראה שלהם: משתתפים בהשתלמויות מקצועיות, מקבלים רעיונות, מתייעצים עם מפקחים, מנהלים ועמיתים, מקשיבים לתלמידיהם, מתלבטים בשלבי התכנון ביחס לתכנים חדשים ולדרכי הוראה נוספות המתאימות ללומדים ועוד כהנה וכהנה. מאמר זה עוסק במהלך אחד מני רבים לשיפור ההוראה – העלאת ה"אני מאמין" המקצועי למודעות. המאמר יבהיר את המושג "אני מאמין" מקצועי ומשמעותו בהוראה, יעסוק בגורמים המקשים על מימושו ויציע דרכים להעלותו למודעות, וכל זאת כדי לגשר בינו לבין הגורמים המקשים על מימושו ולבדיקתו מול גורמים אלו. (לאה שובל, נעה נאבל)

  • לינק

    דיון במהות השאלות של ילדים. השאלות יוצרות "תרבות שאלות". השאלה כמקור לפילוסופיית חיים. מקור השאלה כתופעה גנטית נתונה מלידה, תוכן וריבוי השאלות מושפע מן הסביבה. משטרים דיקטטוריים מדכאים שאלות, בעוד שמשטרים דמוקרטיים מעודדים שאלות. קיימים אתרי שאלות שונים עבור הילדים, וקיים משטר שאלות בכל אתר ואתר. השאלות מעשירות את התודעה ואת הידע של הילדים. (גדעון לוין)

  • תקציר

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את תפיסות המורים והמנהלים באשר למידת חשיבותם של האינדיקטורים החינוכיים השונים להערכה של בית-הספר, הן לצורך הוכחת איכותו – הערכה מסכמת והן לצורך שיפורו – הערכה מעצבת; ואת הקשר בין תפיסות אלה לתפיסת תפקיד המורה והמנהל. במסגרת המחקר נבדקו השאלות האלה: 1. האם קיים הבדל בין מורים לבין מנהלים במידת החשיבות שהם מייחסים לאינדיקטורים החינוכיים השונים בהערכת בית-הספר? 2. האם קיים הבדל במידת החשיבות שמייחסים מורים ומנהלים לאינדיקטורים חינוכיים בהערכה של בית-הספר כשמטרת ההערכה היא מסכמת (הוכחת איכותו של בית-הספר) לעומת הערכה מעצבת (שיפור בית-הספר)? 3. האם קיים קשר בין תפיסות התפקיד של מורים ומנהלים ובין מידת החשיבות שהם מייחסים לאינדיקטורים החינוכיים בהערכת בית הספר? (אטל פרידמן)

  • סיכום

    סקירה קצרה המחדדת את ההבדלים בחינוך בין סטנדרטים של תוכן ובין סטנדרטים של ביצוע. בסקירה נכללים גם המושגים עוגנים, אימון מעריכים, והערכה באמצעות תלקיט (פורטפוליו)

  • סיכום

    מטרת המחקר: לבדוק את השפעת החלוקה על פי דובר יליד על תפיסות פדגוגיות של מורים לאנגלית כשפה זרה בישראל.ממצאי המחקר מראים שאין לסווג מורים על פי משתנה בודד, ותומכים במודלים תלוי-הקשר להוראת שפות. בנוסף מציעים ממצאי המחקר מבנה יישומי למושג דובר השפות היליד בתחום הוראת השפות. כמו כן מצביעים ממצאי המחקר על הטרוגניות בקרב שתי קבוצות המורים, ובכך מרחיבים את הדיון בסוגיית הדובר היליד בהוראת שפות לתת-קבוצות בתוך אוכלוסיית המורים הדוברים ילידים ושאינם דוברים ילידים. (עפרה ענבר)

  • סיכום

    מחוון הינו כלי ציינון המארגן קריטריונים למשימה, ובמילים אחרות: "מה נלקח בחשבון, מה קובע בציון". המחוון הוא שורה של קריטריונים שלאורם נבחנת המשימה: ( ו) מטרת המשימה (2) מאפייני המשימה מצאה או חלקיה וכיצד הם מסייעים לה להשיג את מטרותיה (3) יתרונות וחסרונות במשימה (4) הקשר של המשימה לדברים אחרים בעבר בהווה ובעתיד. המחוון יכול לכלול קריטריונים הקשורים לסגנון ההגשה ולאפקטיביות שלה, למבנה המשימות הכתובות ולאיכות המשימה עצמה. כ קריטריון ניתן למדידה בדרגות שונות של איכות: ממצוין לגרוע, וכך ניתו לבחון את המשימה לדרגותיה השונות. (מט"ח)

  • תקציר

    הצגת היתרונות של שיטת ההוראה הדיאלוגית באמצעות משא ומתן כיתתי. שיטה זו, אם היא מופעלת בדרך האופטימלית, מאפשרת לתלמידים לדון בתפיסותיהם, בתפיסות חבריהם ובתפיסות שהמורה או הספר מציגים בפניהם בצורה ספקנית וביקורתית. התלמידים נדרשים לאמץ מושג או הסבר, רק אם הם מבינים את משמעותו ומסכימים שהוא מתאר את מצב העניינים בצורה הטובה ביותר. הדיון הדיאלוגי, הכיתתי או הקבוצתי, הם האמצעי המומלץ לבירור רעיונות, לשאילת שאלות, להטלת ספקות ולהגעה למשמעות משותפת (תמי יחיאלי).

  • לינק

    ביקורת ספרו של Chris Watkins "ניהול הכיתה במתכונת של קהילות לומדות". המטרה העיקרית של הספר ליצור השראה אצל המורים לטיפוח מודלים של קהילות למודות בכיתת הלימוד תוך כדי חשיפה של אסטרטגיות הוראה הנדרשות לשם כך. הספר מציג בחלקו הראשון ממצאים מחקריים על חשיבות הפעלת התלמידים כקהילות לומדות והמשך דן במבנה, ארגון ודרכי הפעולה נדרשים לשם כך. כמו כן, כולל הספר פרקים חשובים, מהותיים ונחוצים על חשיבות הרפלקציה של המורה לגבי תהליכי ניהול כיתה באמצעות קבוצות למידה ורפלקציה משותפת של כמה מורים היכולים להתארגן להתנסות כזו. נקודת המוצא של הספר היא שיש להעצים את המורים בכיתה על מנת שיוכלו להפעיל ללא חשש וללא אילוצים את התלמידים בכיתה כקהילות למידה. הספר מדגיש יותר את הרציונאל הפדגוגי והקונספטואלי של ניהול הכיתה כקהילות למידה ופחות מתמקד בהיבטים המעשיים שעליו המורה לנקוט, אך בכך איכותו הגבוהה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין