מורים והוראה

יומני למידה נועדו לתעד את הרפלקסיות של התלמידים על חומר הלימוד ותהליך הלמידה שלהם. על פי תורתו של ויגוצקי הרפלקסיה הכתובה אמורה לסייע בבניית משמעות, שכן הכתיבה מאפשרת לבחון את המחשבות ואינה רק המללה שלהם אלא הבנייה שלהן (שריג 1997). היומן מספק ראיות בעלות ערך הערכתי רב. אפשר להעריך באמצעותו את איכות הידע של הלומדים וכן את כשירותם הרפלקטיבית התיעוד ביומן מאפשר ללמוד על האסטרטגיות המטה-קוגניטיביות שהפעילו הלומדים במהלך הלמידה, על הקשיים שבהם נתקלו ועל האופן שבו התגברו עליהם, על הרגשתם לגבי המטלה, על החלקים שהיו קלים עבורם וכדומה. יומני למידה משרתים איפה שתי מטרות: למידה והערכה. במסך "מסמכים" אפשר לראות קטע מיומן למידה של תלמיד ואת תגובת המורה וכן דוגמאות לרפלקסיות של תלמידים בעקבות עבודה על מטלת ביצוע בתנ"ך. במסך "קטעי ווידאו" אפשר לצפות בתלמידה המספרת על רפלקסיה שעשתה (בירנבוים, מ', יועד, צ', כ"ץ, ש' וקימרון, ה')

חינוך צריך לעסוק בשיפור חשיבה, בתפיסתה הרחבה ביותר. לאחרונה מתייחסים לחינוך במונחים של הוראה לשם חשיבה. הבעיה של מונחים אלו, שהם נשמעים כאמירות רטוריות חלולות, כי, מחנכים רבים מניחים שתכנית הלימודים הקיימת כבר עוסקת בחשיבה. ניתן לשפר חשיבה (Thinking) , שהיא פעולה מנטלית מכל סוג: דיאלוג פנימי, דמיון, חלימה (Dreaming), הסקת מסקנות, תהייה (ondering) וכו'. (Splitter Laurance J)

פעילות לתלמידים הבנויה כמשפט ציבורי בו מציגות את עמדותיהן מספר קבוצות בעלות אינטרסים שונים בנושא הצבת כלובי דגים במפרץ אילת. דוגמא לדיון בסוגיות אקטואליות בעלות הקשר ביולוגי. מובאת כאן הצעה לטיפול בנושא זה מהיבטים שונים. רעיון זה יכול להיות מיושם בטיפול בסוגיות אחרות כמו השתלות, הנדסה גנטית בצמחים ובייצורים אחרים, זיהום חופים, יעוץ גנטי – של מי המידע? כביש חוצה ישראל וכדומה. הפעילות מתאימה כפעילות סיכום לנושא אקולוגיה או לכלל התלמידים שלמדו אקולוגיה (אפרת לינק).

המאמר עוסק במדיניות החינוך כפי שהיא באה לידי ביטוי בקשר שבין המחוזות לבין בתי הספר והמורים. החוקרות ניסו לבדוק עד כמה היערכות המחוז ומבנהו משפיעים על ההוראה בבתי הספר ועל ההתפתחות המקצועית של המורים בו בדגש על מורים מתחילים. המאמר המערכתי בחן את האופי הארגוני ואת התפישות החינוכיות של שני מחוזות שונים ואת והשפעתם על בתי הספר. המחברות טוענות שהמחוזות עשויים לשמש כמכשירי מורים. המטלות שהם נותנים למורים המתחילים, המשאבים שהם מספקים, סביבות הלמידה שהם יוצרים, כלי ההערכה שהם מתכננים והשיחות שהם מעוררים עשויים להשפיע על מורים מתחילים כשהם באים ללמוד על הוראת שפות ועל הוראה באופן כללי. (Grossman, P., Thompson, C)

סמכות דיאלוגית הינה כלי אישי לחיזוק סמכות המורה בכיתה. זוהי מיומנות אינטגרטיבית (לכאורה פרדוקסאלית) המשלבת קביעת חוקים הגיוניים, הסברתם בצורה עניינית והקפדה תקיפה עליהם; יחד עם דו-שיח המבוסס על כבוד, כנות והקשבה, בין המורה לבין התלמידים. (חיים עמית)

כותב המאמר מדווח על סדנה מעשית שהעביר למורים מנוסים במסגרת ביה"ס לחינוך של אוניברסיטת בר אילן. מורים מנוסים אלו מתחומי דעת שונים, למדו במסגרת לימודי תואר שני. מטרה הסדנה המעשית הייתה לחשוף אותם לעבודתם של מורי מורים במטרה לעודד אותם להפנים אצלם בגישה קוגניטיבית את האסטרטגיות של מורי מורים. הציפיות היו, שבסיום הקורס, הם יהיו מסוגלים לבצע בעצמם תוכניות לפיתוח מקצועי של מורים בבית ספרם המקורי ממנו הגיעו. המטרה הייתה להפנים אצל המורים המנוסים את החשיבה החינוכית הכרוכה בפיתוח פדגוגי מקצועי של מורים. כל תהליך הפיתוח של המורים התבסס על שימוש מושכל בקבוצת דיון אסינכרונית באינטרנט אשר אפשרה אינטראקציה בין המנחה/מרצה והמורים הלומדים ( Holzer Elie ).

מחקר של ד"ר ענת רביב , תכנית לימודים אינטרדיסציפלינארית כמנוף לקידום "תלמידים תת-הישגיים בעידן התפוצצות המידע . תכנית לימודים בינתחומית המבוססת על התיאוריה הפיידוצנטרית בשילוב שיטות הוראה והערכה חלופיות כשיטה אלטרנטיבית לטיפול בבעיית תת-הישגיות במערכת החינוך. (ענת רביב)

כותבי המאמר נשענים על נתונים מעבודתם של תשעה מורים חונכים בתשעה בתי ספר תיכוניים וחוקרים את ההיבטים הריגושיים של חונכות. החונכים, היוצאים מנקודת מבט של פרופסיונליות "קרה", מסתירים מהמתמחים את האינטנסיביות והמורכבות של עבודתם כחונכים. מחברי המאמר טוענים שכדי להביא את החונכות למיטבה, הכרת קשיים אלה היא חלק ממעורבותם של המתמחים בשיחות העשירות על הוראה ולמידה. (Bullough JR, R.V, Draper, R.J)

המאמר מציג תהליך של פיתוח כלי (שאלון) להערכת הוראה במכללה באמצעות סטודנטים. הכלי המוצג מתמודד עם חלק מן המגבלות של הכלים הקיימים באמצעות יצירת זיקה חזקה במיוחד בין הממדים להערכה לבין ההקשר שבו היא מתבטאת, דהיינו מכללה להכשרת מורים. פיתוח הגרסה הראשונה של הכלי התבסס על מגוון מקורות הלקוחים מהזירה הפדגוגית במכללה, כמו תצפיות במורים הנחשבים מוצלחים, ראיונות עם מורים ועם בעלי תפקידים פדגוגיים, תיעוד אירועים הלקוחים מהתנסויות של סטודנטים ושל מורים וחומר תאורטי. (יצחק גילת, שרי בראון, גניס אשר)

קורס בפדגוגיה לסטודנטים במסלול היסודי (ג'-ו') המתמחים בהוראת המתמטיקה. בקורס נלמדים ההגיונות המרכזיים בהוראה (הגיון החיקוי, העיצוב והפיתוח), האסטרטגיות בהוראה, דרכי ההוראה הנגזרות מהן, ייערך ניתוח משווה של תפיסות חינוכיות שונות. יושם דגש על העקרונות של דרכי הוראה אלטרנטיביות: הוראה פרונטלית, למידה שיתופית והוראה מותאמת; עקרונות אלו וילוו בדרכי ישום בהוראת המתמטיקה. על-פי התיאוריות יפותחו שיקולי דעת פדגוגיים להתאמה בין דרכי ההוראה השונות לבין הילד, המורה והתכנים. במסגרת התרגיל יתנסו הסטודנטים באופן אישי בתכנון יחידות הוראה והפעלתן על פי האלטרנטיבות השונות, התאמת שיטות הוראה וחומרי למידה, והתאמת אמצעי הוראה על-פי שיטות הוראה שונות לכיתה הטרוגנית. קורס זה נלמד במקביל להתנסות המעשית בבית הספר בהיקף של שש שעות שבועיות (ראיסה גוברמן גלבוב).

תקצירים וקישורים של ההרצאות הבאות שהועברו במהלך הסדנה: עקרונות בבניית מחוון רב-ממדי (ד"ר מרים וליצקר); מחוון ככלי הערכה בהכשרת מורים (ד"ר קארי סמית) ; rubric for scoring postsecondary academic skills (ד"ר יעקב גויסקי)

תכנית מב"ר היא תכנית ייחודית לתלמידים בעלי פוטנציאל לימודי המוגדרים כתת-משיגים. התכנית מבוססת על לימודים עיוניים במסלול בגרות רגיל, בניסיון למצוא פתרון נכון לתלמידים אלה, בדרך של חיזוק כישוריהם ויכולותיהם להתמודדות מוצלחת עם חומר הלימוד ועם בחינות הבגרות. כדי להשביח את דרך ההוראה בכיתות המב"ר יש להרחיב את הרפטואר של דרכי ההוראה וסוג המשימות כך שיתאימו למגוון רחב יותר של יכולות ויגיעו לתלמידים רבים יותר. המאמר מציע הצעות שונות להתוויית קווי עבודה של המורה בכיתת המב"ר. המטלות חייבות להיות מעניינות, מאתגרות, שוברות שגרה, אך לא קשות מדי. ניסוח המטלות חייב להיות בהיר ומובן. דף המטלה – לא עמוס מדי. כל מטלה צריכה להיות מלווה במחוון מפורט. (אמירה רום)

מילון ממוחשב של מונחים מקצועיים לתחומי הערכה חינוכית בכלל והערכת מורים בפרט. המילון המקצועי פותח ע"י אוניברסיטת מישיגן Evaluation Center at Western Michigan University

הערכת התלקיט -סולם תיאורי: שיטות עכשוויות להערכת התלמיד בלמידה ובהוראה, טבלת קריטריונים. טבלת קריטריונים לרמות ביצוע ( עוגנים) של מרכיבי התלקיט (פורטפוליו) בהערכה.

הבנייה מתוקשבת של הפקת לקחים שיתופית אצל מורים המיישמים דרכי הוראה חדשניות. מצגת נלווית להרצאה בכנס השנתי של מיט"ל: תקשוב בהוראה אקדמית, אוניברסיטת תל אביב, 26.2.2004. (בת שבע אלון, עידית ירושלמי)

מצגת העוסקת בתהליכי למידה. למידה משמעותית היא תהליך שבו אינפורמציה חדשה ללומד, נקשרת ל"ראש" שלו ומעובדת ע"י תבניות החשיבה והידע הקודם שלו. התוצר המופק הוא פרשנות אישית של האינפורמציה (היכולה להתאים לפרשנות המקובלת או לא להתאים לה). עוד עוסקת המצגת בנושאים הבאים: ההבחנה בין תהליכי למידה לבין תוצריהם. אסימלציה קוגנטיבית. אקומדציה קוגנטיבית. (תמי יחיאלי)

בכדי להוביל את הלומד ללמידה משמעותית יש לקשר את הידע הנרכש לידע הקודם. באמצעות מיפוי מושגים יכול המורה לבדוק את הידע הקיים אצל התלמיד במהלך ההוראה ולקשר מושגים חדשים למושגים שכבר קיימים במבנה הידע שלו (יעקבי, 1993). מפות המושגים מציגות באופן חזותי את המושגים והקשרים ביניהם כפי שהלומד מבין, לכן מפות המושגים של התלמידים מאפשרות למורים להבחין בין קשרים תקפים ללא תקפים או לגלות קשרים חסרים בין המושגים. ניתן להבחין בתפיסה המוטעית כאשר הקשר בין שני מושגים יוצר משפט לא תקף. הפעילות המובאת כאן משולבת במהלך לימוד המבנית "מוח תרופות וסמים", אך מתאימה ליישום במבניות אחרות (רויטל דרורי).

אתרים מלווי קורסים העוסקים בהתפתחות מקצועית של מורים, מהווים בד"כ מקור לחומרים ובמה להחלפת דעות. השימוש הזה במדיה המתוקשבת אינו מוביל בהכרח להתפתחות מקצועית משמעותית של המורים המשתתפים ובודאי אינו נוגע למורים שאינם משתתפים בקורס.בהרצאה שהוצגה בכנס מו"ח 2003, הוצג מודל הפעלה הנשען מחד, על מאפייני גישות עדכניות להתפתחות מקצועית של מורים ומאידך, על יתרונות המדיה המתוקשבת. (אסתר בגנו, סמדר לוי, אירינה ויסמן)

הערכה של תהליכי למידה בכיתות לימוד באירופה כפי שהתבצעה ע"י סטודנטים לחינוך ולהוראה ותלמידי תיכון ממדינות אחרות. נבחנו מערכות החינוך באנגליה, שבדיה , יפאן , גרמניה , הרפובליקה הצ'כית , דרום אפריקה ודרום קוריאה. הספר מציג זוויות ראייה בלתי אמצעיות לתהליכי למידה כפי שאובחנו ע"י תצפיות של משלחת סטודנטים, תלמידי תיכון ומורים שהגיעה ממדינות אחרות , כגון יפאן , הודו אנגליה , סין , הונג קונג, גרמניה , שבדיה ועוד. מדובר על הערכה עצמית Self-evaluation שנעשתה במשותף ע"י חברי המשלחת והכיתות הנצפות , כל אלו באמצעות שיטות מחקר איכותניות. (J. MacBeath, H. Sugimine)

המעבר מהכיתה הפרונטלית, בה קיים מבנה חברתי של בידוד ויחידנות, אל הכיתה השיתופית – בה קיימים יחסי קרבה ואינטראקציה בין-אישית, דורש את הכשרת התלמידים והמורים לסוציאליזציה של כיתה שיתופית (הרץ-לזרוביץ 1995, 1996). בשיטת אל"ש (אוריינות בלמידה שיתופית) מציעות פרופסור הרץ-לזרוביץ וד"ר ברוריה שד"ל מאוניברסיטת חיפה, לפעול בדרכים המשלבות את המרכיבים הבאים: מיסוד זהות קבוצתית, בניית צוותים בכיתה, חלוקת תפקידים, הכשרת תלמידים מנחים לקבוצות. (רחל הרץ-לזרוביץ, ברוריה שדל)