הכשרת מורים

המחלקה להכשרת מורים לחינוך קדם יסודי באוניברסיטת ממפיס בארה"ב גיבשה ופיתחה רשימת קריטריונים להערכה (Checklist ) של סטודנטים להוראה לגיל הרך. המטרה שהסטודנטים להוראה המכשירים עצמם להוראה בגיל הרך יידעו מה הם הציפיות מהם ואילו גישות להוראה עליהם להפנים. המטרה הייתה גם לנסות להעריך כבר בשלבים המוקדמים את התאמתו של הסטודנט להוראה לגיל הרך. סטודנטים המכשירים עצמם להכשרה לגיל הרך נדרשים, לכן לעמוד בנורמות וערכים של אנשי מקצוע בתחום הרבה לפני שיעברו את מבחני ההסמכה הרשמיים של the National Council for Accreditation of Teacher Education (NCATE) . המאמר מסביר את הרציונאל להערכה ,כיצד גובשו עקרונות ההערכה ומפרט את הקריטריונים ברשימת ההערכה המחייבת : Early Childhood Education Behaviors & Dispositions Checklist.

המחקר הוא חלק מפרויקט מחקרי שעסק בפיתוח תמיכה למורי מורים חדשים (ממחי"ם) הנכנסים לעבודה בהכשרה באנגליה. מטרות המחקר היו: איסוף דוגמאות של דרכי העבודה הנהוגות במוסדות להכשרה בקליטת מורי מורים חדשים; ניתוח דרכי הקליטה להכשרה מזוויות הראיה של מדגם של מורי מורים. הממצאים מראים שהתמיכה והקליטה מתרחשות בעיקר במחלקות הכשרת המורים באוניברסיטאות, לרוב ברמת מיקרו של סגל ההוראה. לכן ניתן להבין זאת כלמידה במקום העבודה. בעוד שבמחקר נמצאו דוגמאות של התנסויות טובות של כניסה למקצוע, הוא גם מעלה חששות בדבר העקביות, האיכות והאופי של תהליך זה בהכשרת מורים. (Murray, J.)

המחקר ביקש לבחון את ייחודם של גברים הלומדים הוראה לעומת נשים הלומדות הוראה ולעומת גברים ונשים הלומדים מחשבים. נבחנו מניעים בבחירת לימודים, תפיסות שמרניות וחדשניות אודות קריירה ומשפחה ותפיסות מגדריות ואוריינטציה מגדרית של המשתתפים. אוכלוסיית המחקר כללה 221 משתתפים סטודנטים וסטודנטיות ממכללת סמינר הקיבוצים וממכללות ג'ון ברייס וסלע בלימודי מחשבים. כלי המחקר היה שאלון לדיווח עצמי. בין הממצאים: המניע העצמתי ביותר לבחירת מסלול לימודים הוא "אוטונומיה, יוזמה ומימוש עצמי". עם זאת הלומדים הוראה מונים יותר ממניעים פנימיים והאחרים –ממניעים חיצוניים (אילנה אבישר ונורית דביר ).

המאמר דן בערך של צפיית עמיתים המלווה בשיחות מקצועיות לפיתוח המקצועי של מורי מורים. הכותבים מנתחים את התנסויות הלמידה שלהם, מבארים מה אתגר אותם בתהליך ובמה תפישותיהם שונות או דומות. לדעתם אמון וקשרים מקצועיים הוא המרכיב החיוני ביותר של תהליך הלמידה. המאמר מאיר את החשיבות של היבטים קוגניטיביים-רגשיים ואישיים-מקצועיים(Day & Leitch, 2001 ) של חיי מורי מורים בתמיכה בלמידתם תוך שילוב של תצפית עמיתים ושיחות מקצועיות מתמשכות. לדעת הכותבים ארבעה התחומים, הקוגניטיבי-רגשי והאישי-מקצועי צריכם להיות חלק מלמידה ומהתפתחות של מורי מורים. הנחת היסוד שלהם הן שרווחה רגשית וקשרים אישיים מרכזיים לשיפור ההוראה. הם רואים בשיחות למידה דרך מרכזית לקיום משא ומתן בין מורים על מהות ההוראה. החוקרים מראים את חשיבות השיחות שקיימו, את הערך של חקר ההבנות שלהם באמצעות פיתוח מודעות לכך וזה לזה בקהיליית עמיתים ( Schuck, S., Aubusson, P. & Buchanan, J).

יש הסכמה הולכת וגדלה שהוראה היא פעולה בעלת מהות פנימית מוסרית וכי ההיבטים המוסריים של עבודתם החינוכית הם משמעותיים ביותר. עם זאת , הביקורת היא שתוכניות הכשרת המורים בארה"ב לא משקפות הכרה זו בתוכניות הלימודים שלהן. הפער וחוסר העקביות נובעים גם מכך שחוקרי החינוך עדיין לא הפנימו את חשיבות האופי המוסרי של הוראה בכיתה ואת ההתמודדות הנדרשת מצד המורים במהלך ההוראה בכיתה ובמהלך ההוראה המקצועית שלהם. לא ניתן להפריד בין המהות המוסרית של עבודת ההוראה והציפיות הפדגוגיות מהמורה . המאמר טוען שנדרשת גישה פדגוגית ברורה, עקבית ומגובשת יותר של חוקרי החינוך בעולם בכלל ובארה"ב בפרט להבהרת ההיבטים המוסריים של עבודת ההוראה וההכשרה הנגזרת מכך ( Sanger,-Matthew-N )

סקירת ביקורת חיובית על ספרה האחרון של Linda Darling-Hammond על גישות חדשניות להכשרת מורים בארה"ב. הספר של פרופ' Darling-Hammond מתווה בצורה מעמיקה את הגישות המועילות והמוצלחות של 7 תוכניות הכשרת מורים בארה"ב. ניתוח מעמיק ומדגים של 7 התוכניות כולל את המכללות והמוסדות הבאים: Alverno College; Bank Street College; Trinity University; University of California, Berkeley; University of Southern Maine; University of Virginia; and Wheelock College. הספר כולל עשרות ראיונות עם מורי מורים ומרצים בתוכניות הכשרה ייחודיות אלו לצד ניתוח תצפיות של שיעור וסדנאות במקומות אלו. הניתוח מתייחס למדיניות בתחומי הכשרת המורים, למאפיינים הארגוניים וליחסים עם בתי הספר והגורמים המאמנים הקשורים לתוכניות אלו.

במחקר זה התכונות העיקריות של רפלקציה שנבדקו היו ביסוס- על פי תעתוק של תצלומי הווידיאו של ההוראה של המתכשרים עצמם, של שיעורי עמיתים ושל עבודות תלמידים. ורמות שעל פיהן נותחו והובנו שינויים ביכולות הרפלקטיביות. נעשה שימוש בקוריקולום במתימטיקה הכולל מקרי הוראה מתועדים בווידיאו ועוסק ב"למידה והוראה של פונקציות ליניאריות: ניתוח מקרים של חשיבה מתמטית ( Stockero, S.L) .

המחקר עוסק בהיענות לצרכים הפסיכולוגיים של מתכשרים להוראה בראשית ההתנסות המעשית שלהם. תיאורית ההחלטיות-העצמית של רייאן ודצי (Ryan & Deci, 2002) מהווה מסגרת מושגית למחקר. ניתן להראות שלהיענות לצרכים יש השפעה על ההתנסות המעשית של הסטודנטים, במיוחד בדרך לא-רציונלית, למשל באמצעות רגשות ודימויים. נראה שלהתעלמות מקשיים אלה יש קשר לדימויים שמשקפים נטיות ללחימה, לטיסה ולקיפאון, בעוד שהענות לצרכים עולה בקנה אחד עם נטיות לדימוי של זרימה. מילוי הצורך לתחושת יכולת, להתייחסות ולאוטונומיה בקרב הסטודנטים פחות לעומת מצבם של מורים מנוסים בהקשר זה. המאמר דן בתועלת ובמגבלות של מחקר שדה ומביא המלצות להכשרת מורים. (Evelein, F., Korthagen, F., & Brekelmans,)

סטודנטים המתחילים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה חשים בידוד וחוסר ביטחון. גם העצמאות הנדרשת, ההתוודעות לטכנולוגיות חדשות והצורך לאזן בין העבודה האקדמית לבין מחויבויות אחרות של עבודה ומשפחה מקשים עליהם, והשפעתם ניכרת במונחים של הישגים ונשירה . כדי להתמודד עם היבטים אלה פותחו בחלק מהמוסדות תוכניות חונכות שמטרתן לתמוך בסטודנטים בשנה זו. מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לפתח ולנסות תוכנית חונכות מסוג זה במסגרת לימודי הכשרה להוראה לתואר ראשון. המאמר מתמקד בחונכות מנקודת המבט של החונכים, שהבנתה חשובה כדי להעלות את איכות התוכניות וכדי לחזק את תחושת המסוגלות העצמית של החונכים ( Heirdsfield, A.M., Walker, S., Walsh, K., & Wilss, L).

תכנית "רביבים" של האוניברסיטה העברית מנסה לשלב חינוך ומחקר, ליצור דגם חדש של מורה, מחנך, חוקר ומנהיג, ולחנך ליהדות פתוחה בבתי הספר הממלכתיים. בלימודי תעודת ההוראה בתכנית רביבים מושם דגש רב על עבודה מעשית. המפגש של הסטודנטים עם השטח הוא הדרגתי ומבוקר, וכבר בשנה הראשונה הם מלמדים שעה שבועית אחת עם הדרכה פדגוגית צמודה. מספר שעות ההתנסות בהוראה עולה בהתאמה בכל שנה. בשונה מסטודנט רגיל, שהוא בדרך כלל בודד בקמפוס, הסטודנט של רביבים הוא חלק מחבורה. המקום המרכזי שבו מתגבשת הקבוצה הוא מפגשי "צוותא". מפגשים שבועיים אלה הם סדנאות לימוד לא פורמלי ( יפעת ארליך ) .

יותר ויותר תוכניות חינוכיות בארה"ב מנסות לשלב מיומנויות חשיבה גבוהות בהעברת התכנים בבתי הספר ולכן תוכניות הכשרת המורים שם נדרשות להתאים עצמן לכך. המחקר הנוכחי מדווח על ניסוי מבוקר לשילוב מיומנויות חשיבה גבוהות בקורס להכשרת מורים למתמטיקה בארה"ב. הניסוי נערך במכללה להכשרת מורים בארה"ב במסלול הכשרה למורי מתמטיקה לכיתות בתי ספר יסודיים. קבוצת הביקורת של הסטודנטים להוראה למדה בקורס ללא חשיפה לפעילויות מוקדמות של חשיבה ביקורתית ואילו קבוצת הניסוי הייתה מורכבת מסטודנטים שלמדו באותו קורס כאשר פעילויות להתנסות בחשיבה גבוהה היו כבר משולבות במהלך הקורס מהתחלה. הממצאים מראים כי לשילוב מטלות לפיתוח חשיבה ביקורתית בתכני הקורס יש השפעה חיובית גדולה בהשוואה לקורסים אשר היו נטולים מטלות חשיבה. הסטודנטים בקבוצת הניסוי גילו עמדות חיוביות יותר ביחס לדרכי הוראה לפיתוח חשיבה ונכונות רבה יותר ליצור הוראה מאתגרת בכיתה בהשוואה לעמדות הסטודנטים בקבוצת הבקרה (Sezer, Renan ).

המחקר המוצג הוא חלק ראשון של מחקר ארוך טווח העוסק בזהויות המקצועיות והאקדמיות של מורי-מורים מתחילים. המחקר מציג גורמים המקדמים מעבר מוצלח מבית הספר לאקדמיה וגורמים המעכבים תהליך זה. הדיון בממצאים מתייחס לתיאור התנסויות הלמידה הפורמלית והמצבית (לא פורמלית) של מורי המורים החדשים. (Harrison, J., & McKeon, F.)

מטרת המחקר לשפוך אור על הדרך בה מורים מאמנים תופסים את תפקידם ולהשוות את ההבנות שלהם לראיה הנורמטיבית הקיימת על אימון/חונכות למתכשרים. ההנחה הייתה שתפישות המורים המאמנים תהיינה שונות מתפישות קיימות ובעלות השלכות משמעותיות על הכשרת המאמנים. במחקר השתתפו 264 מורים מאמנים לסטודנטים להוראה. הם קבלו שאלונים פתוחים שאפשרו להם לתאר את הדרכים בהם הם תופשים את תפקידם. בנוסף התקיימות ראיונות-המשך עם מדגם של 34 מתוכם. תוצאות המחקר מאשרות שהעיסוק באימון הוא עיסוק מורכב ושתפישות המורים המאמנים עשויות להיות מושפעות מסוגים ואיכויות של התנסויות בחונכות שהיו להם בעבר. (Hall,K.M., Draper,R.J., Smith.L.K., & Bullough, R.V)

נוכח ההתעניינות במערכת החינוך בפינלנד והישגיה במבחנים בינלאומיים החלו גורמים שונים בארץ ובעולם להתעניין גם במערכת הכשרת המורים בפינלנד אשר ללא ספק שותפה להצלחות של בתי הספר והתלמידים בפינלנד. המאמר הנוכחי חושף טפח מתפיסות היסוד וערכי היסוד של מערכת הכשרת המורים בפינלנד בעיקר באמצעות בדיקת עמדות הסטודנטים להוראה שם והתייחסותם לתפיסת היסוד המאפיינת את הכשרת המורים מבוססת המחקר בפינלנד (Research-based approach). המאמר מציג סקר מקוון שנערך בקרב סטודנטים להוראה בפינלנד הנחשפים לשיטות הוראה מבוססות מחקר והתנסויות מבוססות מחקר שהן יסוד מאחד של תוכניות רבות שם . הממצאים מלמדים כי הסטודנטים להוראה בפינלנד הלומדים תוך כדי עבודה בפועל מושפעים רבות מהגישות הפדגוגיות מבוססות המחקר להן הם נחשפים במהלך לימודיהם והכשרתם בפועל (, et alJyrhama,-Riitta ).

האוסטרלים פיתחו מסלול הכשרה חדש וייחודי להכשרת מורים לבתי ספר הנמצאים בשכונות מצוקה ובאזורי מצוקה. האוסטרלים הגיעו למסקנה כי פרחי ההוראה המתכשרים בתוכניות ההכשרה הרגילות אינם מצוידים להתמודד עם אוכלוסיות התלמידים וההורים בבתי ספר באזורי מצוקה ואוכלוסיות סוציו-אקונומיות בעיתיות. הנשירה של מורים רגילים מבתי ספר אלו היא גבוהה ועל כן יזמה מחלקת החינוך של New South Wales עם אוניברסיטת University of Western Sydney (UWS) מסלול הכשרה יעודי להכשרת מורים לבתי ספר באזורי מצוקה. תכנית Classmates מכשירה את פרחי ההוראה להתמודד עם קשיי אוכלוסיות תלמידים הטרוגניות ודרכי הוראה מותאמות לכך ( Tania Ferfolja ).

הרציונאל של תכנית ההכשרה Teach First הוא שיש "לזרוק את פרחי ההוראה למים" עוד בטרם למדו לשחות באופן תיאורטי. על פי הערכה מסכמת של רשות ההערכה הבריטית Ofsted תכנית ההכשרה הניסיונית Teach First אכן הצליחה לאתר ולגבש מורים איכותיים לבתי הספר בבריטניה. עם זאת, ממצאי ההערכה של Ofsted מצאו גם כי רמת ההנחיה והתמיכה בפרחי ההוראה שהחלו ללמד כבר בשנה הראשונה לא הייתה מספקת, אבל בכללותה התכנית הצליחה לאתר מורים איכותיים יותר מתוכניות הכשרה אחרות. אין להתעלם מכך שיוזמי התכנית איתרו מראש מועמדים בוגרי אוניברסיטאות בעלי מוטיבציה גבוהה מאד כבר מהתחלה. בתכנית הניסיונית השתתפו 202 פרחי הוראה שהוצבו ב-28 בתי ספר בלונדון ובצפון המדינה.

מטרת המחקר הנוכחי שאותו הובילה פרופ' לווין בארה"ב היה לבחון האם האמונות הסמויות והגלויות של פרחי ההוראה משפיעות ההתנסות הפדגוגית המעשית שלהם. המחקר בוחן את הליכי התגבשות תפיסות העולם האישיות המעשיות של פרחי ההוראה. שיטת המחקר הייתה ניתוח תוכן של ניירות עבודה שנאספו מ94 סטודנטים להוראה. המחקר הנוכחי הוא חלק ממחקר מעמיק יותר שנועד לבחון דרכים שבהם מורי המורים יכולים לעצב את התפתחות תפיסות העולם הפדגוגיות של הסטודנטים המועמדים להוראה (Levin, Barbara, Ye He)

סקירת ביקורת על הספר החדש שיצא לאור בארה"ב והדן בשינוי הנדרש בהכשרת מורים שם . אסופת המאמרים נכתבה ונערכה ע"י קבוצת חוקרים ומורי מורים מוערכת ומובילה ביניהם Sharon Feiman-Nemser וJoseph Featherstone- שחברו יחד והוציאו לאור את הספר באמצעות המכון The Center for the Scholarship of Teaching והוצאת הספרים של אוניברסיטת הרווארד. החוקרים מנתחים את מרכיבי התכנית המחודשת להכשרת מורים במישגן הידועה בשם Team One teacher education program at Michigan State University ומגיעים למסקנות לגבי כיווני שינוי שניתן ליישם בעקבות כך ברחבי ארה"ב . החוקרים מתארים ומנתחים את תהליכי השינוי בהכשרת המורים מזווית שונות כאשר המסקנה העיקרית היא שהכשרה המלווה בפעילות תומכת ומעמיקה של קהילה לומדת שיתופית היא המפתח להצלחה.

במסגרת המאמצים לשפר את איכות המורים בארה"ב עורך מרכז ההערכה החינוכי הפדראלי (ETS) מחקרי הערכה תקופתיים על מנת לבדוק האם אכן חל שיפור ברמת פרחי ההוראה בארה"ב. מחקר ההערכה הנוכחי של ה-ETS נערך בקרב מאגר פרחי ההוראה האמריקאיים הנדרשים לעבור את בחינות הערכת הביצועים הידועות כבחינות Praxis II . מחקר ההערכה הנוכחי נערך בקרב פרחי הוראה בשנים 2002-2005 תוך השוואה לממצאי ההערכה הקודמים שנערכו בשנים 1994-1997. בעשור האחרון העלו האמריקאיים את סף הידע הנדרש בבחינות ההערכה מסוג PRAXIS בנוסף למיומנויות הפדגוגיות הנדרשות. ממצאי המחקר הנוכחי מעידים אכן כי הפרופיל האקדמי של פרחי ההוראה בארה"ב השתפר בהשוואה לפרחי ההוראה בעשור הקודם. במיוחד בא לידי ביטוי השינוי בקרב פרחי הוראה המיועדים ללמד בחטיבות ביניים בארה"ב. רמת הידע והמיומנויות של פרחי ההוראה המיועדים ללמד בחטיבות הביניים עלתה משמעותית, אך עדיין היא דומה ביסודה למורים של בתי הספר היסודיים מאשר למורי התיכוניים. למרבית פרחי ההוראה שנבחנו בבחינות ה- PRAXIS תואר שני בחינוך, אך ציונים נמוכים יחסית בבחינות סף נורמטיביות (SAT ). ממצאי המחקר מוכיחים כי המדיניות להעלאת דרישות הידע והמיומנויות בבחינות PRAXIS לפרחי הוראה נושאת פרי ומביאה לשיפור איכותי הדרגתי של מורים חדשים הנכנסים ללמד בארה"ב ( Drew H. Gitomer).

המאמר מציג ממצאי מחקר על תפקיד המורה החונך במסגרת תכנית ההתמחות בהוראה (סטאז') מזווית הראייה של המורה החונך. המאמר מתמקד בבחינת ארבעה ממדים החושפים היבטים מרכזיים בתפיסת התפקיד: מאפייני התפקיד הרצוי, הבחירה בתפקיד, תפיסות כלפי ההכשרה לתפקיד והערכת התרומה של המורה החונך למתמחה בהוראה. נמצא שרוב הנבדקים מעידים על עצמם כמי שבחרו בתפקיד ממניעים אינטרינזיים יותר מאשר ממניעים אקסטרינזיים. מבחינת ההכשרה לתפקיד עולה כי מחצית מנבדקים סבורים שיש צורך בהכשרה לקראתו. עוד נמצא שהערכת התרומה של המורה החונך לעבודת המתמחה גבוהה במיוחד בממד האישי-מקצועי, והיא נבדלת באופן מובהק מהערכת התרומה בממד הידע והמיומנויות ובממד האקולוגי-סביבתי. הממצאים נדונים תוך התייחסות לצורך לתת את הדעת על הרחבת הידע והמודעות למאפיינים של תפקיד המורה החונך, להכשרה מחייבת, להענקת תנאים הולמים לביצוע פרופסיונאלי נאות של התפקיד ולבחינת התרומה של המורה החונך בכל הממדים (רבקה לזובסקי, רבקה רייכברג, טלי זייגר)