אקטואליה

בספרו עמי וולנסקי סוקר ומנתח באופן היסטורי את ארבעת תהליכי השינוי העיקריים שהתחוללו במערכת ההשכלה הגבוהה ודן בהשלכותיהם:א. מעבר ממערכת מונוליטית ואליטיסטית למערכת פלורליסטית, בינארית; 2. צמיחתם של מוסדות למטרות רווח, בעיקר במהלך שנות ה-90 הקרינה על איכות ההשכלה הגבוהה; 3. לאחר שנים של מחלוקת על אופי כלי הניווט הממלכתיים של ההשכלה הגבוהה – המל"ג והוות"ת – ולאחר פעולה של כשלושה עשורים ויותר, החל להתערער מעמדן של השתיים; 4. המתקפה על האוניברסיטאות וראייתן כמונופול מערערות על מעמדן ועתידן כמוסדות מחקר בישראל.

אנתולוגיה מאת נמרוד אלוני המכילה מבחר עצום של טקסטים קלאסיים, מודרניים ופוסטמודרניים, יחד עם מבואות שיטתיים לסוגיות המרכזיות שבהן עוסקת הפילוסופיה של החינוך. האנתולוגיה כוללת קשת רחבה של מקורות וגישות: החל מההגות המופתית של היהדות המקראית, אתונה הקלאסית, הבודהיזם ההודי, קונפוציוס ולאו-צה הסיניים, הנצרות והאיסלאם; עבור לפילוסופיים הגדולים של העת החדשה ; וכלה בגישות נאו-קלאסיות, נטורליסטיות, דמוקרטיות, ביקורתיות ורב-תרבותיות בפילוסופיה הכללית והחינוכית של ימינו.

קיימות ארבע קטגוריות של רפורמות: השכלה לכל: מהמאה ה-19 עד אמצע מאה ה-20, תכנון החינוך – רפורמות מבניות: שנות ה-50 וה-60, רפורמות להגברת האפקטיביות: שנות ה-80 וה-90, תחילתן של רפורמות ממוקדות למידה: שנות ה-2000. מאפייני רפורמות בלמידה – פרדיגמה חדשה: מעבר ל-problem based learning. מעבר מלמידה דיסציפלינארית ללמידת סוגיות בינתחומיות. זה לא במקום ללמידה דיסציפלינארית, אלא בנוסף. גישה זו החלה לחלחל לבתי"ס לרפואה ובבתי"ס לחינוך. למידה כזו מאופיינת בקבוצות קטנות ושיתופי פעולה אינטנסיביים. יש דגש על למידה מרובת פרספקטיבות הנותנת לגיטימיות לפרשנויות שונות, למחלוקות ולויכוחים. זה מתחיל מחלחל לחינוך העל-יסודי, יסודי, והופך את הלמידה למשמעותית. הרחבת משקל ההערכה הבית ספרית: הפחתה בלימודי החובה וגידול בלימודי הבחירה. הערכה על בסיס פורטפוליו – הערכת מגוון יכולות, מגוון מצבים ואינטליגנציות. יש שימוש בהערכה עצמית של התלמיד בהתבסס על טכנולוגיות חדשות. אפשרות לתקשורת עם הורים באמצעות הטכנולוגיה (ד"ר עמי וולנסקי)

הנתונים המעודכנים מראים כי 20% מהמורים החדשים הנכנסים למערכת החינוך האמריקאית, נוטשים את ההוראה לאחר 3 שנות עבודה בלבד, ואילו 50% מהמורים עוזבים את משרתם לאחר שנתיים נוספות. על-פי הערכה, המחסור הצפוי במורים בעשור הקרוב מגיע למספר עצום – 2 מיליון! הבסיס לתופעה זו נעוץ בשילובם של מורים בלתי מנוסים בבתי ספר "קשים" שרוב התלמידים באים מאזורי מצוקה ועוני.

תכניות חברתיות וחינוכיות מופעלות על ידי גופים רבים, בכללם משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ארגונים ציבוריים, ובשנים האחרונות גם מוסדות פיננסיים פרטיים. ספר זה מציג באופן ידידותי, מקיף ועדכני, את תורת ההערכה של תכניות חברתיות וחינוכיות, ומתאר באורח שיטתי מושגים בסיסיים בתורת המדידה. הספר מתאר את האסטרטגיות ואת המודלים הקיימים בעולם ובארץ לעשיית מחקרי הערכה, ומציע מודל חדש להערכת תכניות – הערכה מטייבת: שילוב של הערכה רספונסיבית והערכה ממוקדת יעדים (פרידמן, יצחק)

מהדורת 2004 של המסמך "מבט לחינוך: סמני OECD" מאפשר למדינות לראות את עצמן לאור ביצועיהן של מדינות אחרות. המהדורה מספקת מגוון עשיר, בר-השוואה ועדכני של אינדיקטורים לביצועיהן של מערכות חינוך במדינות מפותחות. האינדקטורים מייצגים קונצנזוס של מומחים לגבי השוואת מדדי החינוך במדינות מתקדמות. ישראל עדיין אינה נמנת פורמלית על מדינות הOECD, אך אמורה להתקבל לארגון הOECD בשנים הקרובות.

סקירה מאת Janice M. Krueger על הספרים Teacher Peer Assistance and Review והספר Mentoring Programs for New Teachers: Models of Induction and Support

המאמר בוחן את שכר המורים בישראל בהשוואה לשכר המורים במדינות המערב על בסיס אמות מידה שכיחות ומקובלות בתחום כלכלת החינוך: א. ההוצאות הלאומיות לחינוך ב. השכר הממוצע בחינוך לעומת השכר הממוצע במשק ולעומת התוצר המקומי הגולמי לנפש ג. שכרו של המורה המתחיל לעומת שכרו של המורה בשיא הוותק ומבנה שכר המורים. מניתוח הנתונים עולה כי ההבדל העיקרי בין ישראל למדינות המערב הוא באופן השימוש בנתח תקציב החינוך. המחבר מצביע על הפער הגדול מדי לטעמו בין שכרו של המורה המתחיל לשכרו של המורה בשיא הוותק, וממליץ על שינוי מבנה השכר וקביעת שכר אחיד וכלל לעובדי ההוראה. (יחזקאל שלום)

הספר עוסק בסינגור עצמי של לומדים עם לקויות למידה – פעולה או דיבור של אדם עבור עצמו, כדי ליצור שינוי בחייו, ומכוון לאנשי חינוך בכלל ולמי שמנחים לומדים עם לקויות למידה בפרט. בספר שני חלקים מרכזיים: החלק הראשון עוסק בהיבטים תיאורטיים, המשמשים בסיס בפיתוח תכניות הנחיה ללומדים עם לקויות למידה. חלקו השני של הספר מתמקד בהנחיה לסינגור עצמי, מתאר כיצד מתבצעת פעולת הסינגור העצמי, ומדגים שלושה רכיבי-על הנדרשים לסינגור עצמי יעיל: ידע, מיומנות ותכונות מוטיבציוניות. כמו כן מודגמת בספר בפירוט תכנית מס"ע, המפתחת אצל לומדים עם לקויות למידה מודעות אישית ומיומנויות של סינגור עצמי. (לאה קוזמינסקי)

מדובר במעקב אחר קבוצת ילדים שהחל בשנות השישים ונמשך עד היום. הניסוי החל ב 1962 בעיירה בבית ספר בשם "פרי" בעיר בשם איפסלנטי במדינת מישיגן בארצות הברית. קבוצה של 48 ילדים בני 3-4, כולם שחורים החלו תכנית חינוכית בגן הילדים. הילדים הגיעו ממשפחות עניות שגרו בשכונות מצוקה ששיעור הפשיעה בהן גבוה במיוחד. במהלך העשור הקודם לתחילת התכנית הישגי תלמידי בבית הספר הזה דורגו בעשירון התחתון בהישגי התלמדים בעיר. בין התוצאות שגילו החוקרים: ששיעור התלמידים שהשתתפו בתכנית בכיתות לחינוך מיוחד היה נמוך. הגישה שלהם כלפי בית הספר היתה חיובית, וציוניהם בבית הספר התיכון היו גבוהים יותר מקבוצת הביקורת. שני שליש מהם סיימו תיכון לעומת 45% מתלמידי קבוצת הביקורת. (יוסי דהאן)

במסגרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא "רפורמות בחינוך" הציג פרופ' אלמוג בהרצאתו שורת סיבות לקריסתה של מערכת החינוך. עם זאת לטענתו, כסוציולוג והיסטוריון, יש להבין את ערעור המערכת כחלק מתהליך כללי ובקונטקסט רחב של המשבר המבני הדרמטי שמתחולל כיום בעולם, ולעובדה שכלל המערכות ששירתו את מדינת הלאום הפסיקו להתאים לתרבות הגלובלית. קיימת חוסר שביעות גוברת של התלמידים מבית הספר, המורים, שיטות הלימוד והחומר הנלמד. במקביל מעמד המורה נשחק והוא מתוגמל פחות והתשתיות הבית-ספריות אינן מותאמות לעידן הממוחשב ומהפכת הטלקומוניקציה. אלמוג מעריך שבעתיד, בין השאר, המערכת כולה תעבור תהליכי הפרטה ומיקור-חוץ ובתי הספר וסביבות הלימוד ייאלצו להיות גמישים הרבה יותר. (עוז אלמוג)

במסגרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא "רפורמות בחינוך", הציג ד"ר וונלסקי בהרצאתו ארבע קטגוריות עיקריות של רפורמות בינלאומיות: א."השכלה לכל" שהחלה ברבע האחרון של המאה ה-19 ב.רפורמות מבניות, בייחוד לאחר מלחמות העולם אשר גיוונו את תכניות הלימודים בהתאם לצרכי שוק העבודה (בי"ס עיוני ומקצועי) ג.בתי הספר האפקטיביים – המתמקדת בשיפור ההישגים והתאפיינה בשתי מגמות שונות: בתי ספר בניהול עצמי והטעמת עקרונות שוק בחינוך. ד.רפורמות ממוקדות למידה המתגבשות ומייצגות את שנות האלפיים וכלכלת השירותים החדשה כאשר ישנה התבוננות אל תוך שוק העבודה והדרישות מהיחיד והפרופיל הנדרש ממנו. המאפיין העיקרי של הרפורמה הוא Problem Based Learning. ההשלכות לכך, בין השאר, הן הרחבת משקל ההערכה הבית-ספרית, תחליפים למבנה הכיתה המסורתית ולמידה המתמשכת לכל אורך החיים. (עמי וולנסקי)

מטרת סקירה זו היא לנסות ולבדוק קיומן של התארגנויות מבניות ורשויות שעוסקות באופן עצמאי הכשרת מורים המתמקדים, בין השאר, בתחומים של קידום ועיצוב סטנדרטים מקצועיים ותוכניות להכשרת מורים ופיקוח על מורים ורישומם. מהבדיקה, שנעשתה באמצעות מנועי חיפוש ומאגרי מידע באינטרנט לגבי מדינות הספציפיות, עולה כי ניכרת כיום מגמה במדינות העולם לבסס מועצות וגופים ציבוריים שישמשו רגולטורים על תחומי הכשרת המורים או איכות ההוראה. מרביתם אינם מנוהלים בהכרח ישירות ע"י הממשלה, אך לגורמי הממשל יש השפעה וייצוג במועצות. חלקם הגדול נוטה גם לשתף את נציגי איגודי מועצות המורים ומגזרי החינוך השונים במועצות או בפיקוח. פעילותם של הגופים הותוותה ע"י רפורמות חינוכיות בחינוך שהונהגו בעשור האחרון או הוסדרה בחוק כחלק ממדיניות חינוכית כזו או אחרת שננקטה ע"י גורמי ממשל.

במאמר מתאר ד"ר גוטרמן מקרה של יובל, תלמיד הלומד אנגלית בביה"ס יסודי ומתמודד עם מצב עקה פתאומי כתוצאה מדרישה שהפנתה המורה לאנגלית ליובל לעיני כל הכיתה. מה שקרה במוחו של יובל, ייצור עודף של קורטיזול, מפריע לפעולתם של הנוירוטרנסמיטורים במוח. לפיכך, אפילו עם זיכרון כלשהו קוּבַע כיאות בעבר, למעשה הגישה אליו נחסמה. הדבר דומה לרשת תקשורת או רשת חשמל הקורסת בסערה. תאי המוח אינם יכולים לתקשר זה עם זה והחשיבה משתבשת. נוכחות הקורטיזול אצל יובל עלתה כתוצאה מהחרדה הזמנית שנבעה מקריאת המורה: "בוא הנה! ", וזאת כאשר יובל לא היה מוכן ו'נתפס' בקלקלתו. כתוצאה מחרדה זמנית זו עלתה רמת הקורטיזול במוחו. רמת קורטיזול מוגברת זו חסמה את הגישה לזיכרונות קיימים ויובל 'נכשל' באיות המילה (קובי גוטרמן)

בעשורים האחרונים דרמות טלוויזיוניות מתעדות תהליכים חברתיים ומספרות את סיפורם בדרכים מרתקות, מבדרות ומרגשות, ובתוך כך מעלות בעיות ומביאות אותן לדיון ולחשיבה משותפת בקרב קהלים גדולים ומגוונים. הספר דרמה טלוויזיונית מציע התנסות ב"קריאה" של טקסטים דרמטיים טלוויזיוניים, רובם מתוך רפרטואר הדרמה הטלוויזיונית הישראלית. בחלקו הראשון של הספר מוצעים הסברים למושגים משדה המחקר של הדרמה הטלוויזיונית. בחלקו השני של הספר ארבעה פרקי מחקר הנוגעים להיבטים שונים של דרמה הטלוויזיונית בישראל (דן אוריין)

המחקר בוחן את חיבור מושג ההביטוס (הנחות היסוד של המורים) לתהליך הרפורמה (דברת) ומעלה את האפשרות שהתנגדות המורים נובעת מחוסר התאמה בין מרכיבי הרפורמה לבין ההביטוס. השאלה נבחנה בקרב 40 מורים באמצעות הכלי של פנטזיה חינוכית (תפיסת המורים לגבי "בית ספר החלומות") תוך התייחסות להיבטים של הנחות היסוד, תכנית הלימודים ובחירתם, ארגון הלמידה וסביבת הלמידה. השוואה בין תפיסות המורים לבין מרכיבים בתוכנית דברת מציגים פער, ולעיתים סתירה, בין התפיסות השונות. לדעת המחברת יתכן והתנגדויות המורים יפחתו אם יוצגו נקודות המחלוקת ויוסבר הרציונל העומד מאחוריהן. המחברת מציעה לנסות ולבחון האם ניתן לחזק מרכיבים היכולים לענות ולפצות על החסר במרכיבים האחרים (דורית טובין)

מחקר זה מתעד ומלווה את היישום של תכנית "גוונים" בשלוש מכללות לחינוך בישראל. תכנית "גוונים" היא פרי מאמץ של המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית להשפיע על תפיסת נושא העולם היהודי בימינו בחברה הישראלית. הרצון הוא ללמד את הסטודנטים להכיר סוגי חיים אחרים בהם בוחרים יהודי החיים בתפוצות ולפתח בהם תפיסה סובלנית לתרבויות שונות. לתכנית הצטרפו שלש מכללות לפי פריסה ארצית הכוללת את אורנים, לוינסקי ואחווה/הרצוג. כל מכללה העמידה צוות הקמה רב-תחומי, שמטרותיו לגבש תפישה מכללתית אזורית ייחודית בנושא העם היהודי בימינו, לבנות תכנית לימודים בנושא לפרחי הוראה ומורים משתלמים, ליצור מעגל השפעה בקרב מורי המורים במכללה, ולהקים גשרים לקהילה הסובבת ולעם היהודי בתפוצות. צוותי ההקמה של המכללות משתתפים במסגרת-על של'קהילה לומדת', שמהווה פלטפורמה אקדמית-רעיונית-מקצועית (יהודה בר שלום)

חוסר ההצלחה של תלמידים ישראלים במבחנים בינלאומיים היא עובדה נתונה. אם בשנים עברו היה רושם שזה רק מקרה, ושבמבחנים הבאים יחול השיפור המקווה בהישגי התלמידים הישראלים, הרי שבתקופה האחרונה הצטברו תוצאות של כמה מבחנים בינלאומיים (TIMSS, PISA) והראו שתלמידי ישראל אינם מצליחים להתמודד עם המבחנים הבינלאומיים בהבנת הנקרא, במתמטיקה ובמדעים ברמה המקובלת במרבית המדינות המפותחות בעולם. מטרת פרויקט מחקר ופיתוח זה היא לאבחן את הקשיים של תלמידי בתי ספר שונים בפתרון בעיות במדעים ולהציג תוכנית התערבות קוגניטיבית מבוססת על עקרונות ההעשרה האינסטרומנטלית של פוירשטיין. (ירון שור, ענת כגן, אלכס קוזלין)

ביקורת מאת Valerie Rhodes על הספר Screen Play: Children and Computing in the Home. מחברי הספר בוחנים את ההשפעה הגדלה של מחשבים על חיי הילדים, בייחוד בהקשר של Information Communication Technology – ICT בסביבה הביתית. על ידי שילוב של שיטות מחקר כמותיות ואיכותיות המחקר עליו מבוסס הספר – ScreenPlay project – מוצג בהקשר חברתי רחב, על מנת לזהות מגמות בשימוש הביתי במחשב. הספר גם בוחן את תפקיד המחשבים בהבניית זהות הילדים, השפעתו על הבניית הג'נדר שלהם וכן כיצד מעמד חברתי משפיע על אופן השימוש היומיומי במחשב הביתי.

מלבד הקושי לגייס מורים חדשים, מתמודדת צרפת עם תהליך דה-צנטרליזציה של מערכת החינוך, שהגיע לשיאו בשנת 2003, כאשר הנהיגה ממשלת שיראק מספר רפורמות, המעבירות את מימון החינוך מהממשלה לרשויות המקומיות, לצד קיצוצים בתקציב החינוך. המורים מתנגדים לכך בנחרצות, ואף שבתו מספר פעמים. תגובת הממשלה הייתה סובלנית: היא פתחה את הנושא לדיון ציבורי בשיתוף מורים, הורים ותלמידים, בין השאר, באמצעות אתר אינטרנט פעיל. (שני זינדר)