אקטואליה

במסמך מוצגים נתונים על פערים בין המגדרים בהישגים במבחני הבגרות, במבחני המיצ"ב ובמבחנים בין-לאומיים, ונסקרים בקצרה כמה הסברים אפשריים לפערים אלה. יש פער בשיעור הזכאות לבגרות בין הבנים לבנות, לטובת הבנות, הן במגזר היהודי והן במגזר הלא-יהודי; הפער לטובת הבנות במגזר הלא-יהודי גדול בהרבה מהפער המקביל במגזר היהודי. גם בשיעור העמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות יש פער לטובת הבנות, הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי. הפער בין הבנות לבנים במגזר הערבי גדול יותר, והוא במגמת עלייה בשבע השנים האחרונות. במבחני המיצ"ב האחרונים שפורסמו עליהם נתונים מפורטים היו הישגי הבנות בקרב דוברי הערבית גבוהים מהישגי הבנים באופן עקבי בכל שכבות הגיל ובכל מקצועות המיצ"ב, לרבות מתמטיקה. הפערים בהישגים לטובת הבנות בקרב דוברי הערבית היו גדולים מהפערים המקבילים בקרב דוברי העברית( יובל וורגן).

ה'רפורמה' של "אופק חדש " ביקשה להשיג עוד שתי מטרות שאותן מכנה אריה קיזל 'דיאלוגיות': שיפור תהליכי הוראה-למידה בבית הספר ושיפור הקשר מורה-תלמיד. את שיפור ההישגים הלימודיים (יעד לא מוכרז) ביקש משרד החינוך להשיג מתוך אמונה (כנה, יש להניח) כי צמצום ההוראה בקבוצות גדולות יביא לכך. המחקר לא הוכיח כי צמצום מספרי התלמידים משפר הישגים אך יש להאמין כי אלמנט זה יחד עם הורדת הניכור של התלמיד יתקיים. מאמר זה מבקש לטעון כי משרד החינוך יצא ל'רפורמה' דיאלוגית בלא שהבהיר לעצמו מהו דיאלוג ובמיוחד בלא שהכשיר עצמו כמערכת (וגם לא מכשיר כעת) ללמד את המפקחים להיות דיאלוגים, ללמד את המורים להיות דיאלוגים ובמיוחד ללמד באופן דיאלוגי ולהפוך את בית הספר, כמרכז למידה, להיות מקום דיאלוגי ( אריה קיזל ).

כיצד נראה תקציב החינוך של ישראל בהשוואה למדינות אחרות אחרי הרפורמה? האם היא באמת שינתה את המצב? איך נראה כיום שכר המורה הישראלי ביחס לזה שבחו"ל? האם התלמיד הישראלי מקבל כיום מספר דומה של שעות לימוד, והאם הוא לומד בכיתה קטנה או גדולה יותר? מנתוני ארגון המדינות המפותחות (OECD) עולה כי מורה מתחיל בבית ספר ציבורי רגיל בארה"ב השתכר בשנת 2008 כ-33 אלף דולר – 2,750 דולר לחודש. מורה ותיק בבית ספר טוב השתכר יותר כ-43 אלף דולר בשנה -3,500 דולר לחודש. מערכת החינוך במרבית מדינות אירופה נדיבה עוד יותר. מנתוני OECD עולה כי שווייץ משקיעה בכל ילד כ-136 אלף דולר – יותר מפי שתיים ממה שמקבל ילד ישראלי. בית הספר בשווייץ נמשך 13 שנים – מגיל 6 עד גיל 19, והחינוך הוא חינם מגיל 3 ועד סוף בית הספר. חוק חינוך חובה חינם נמשך בבריטניה מגיל 3 עד גיל 18. הילדים היפנים לומדים בחינם מגיל 6 עד גיל 18 ( תני גולדשטיין ).

אחד הספרים הפדגוגיים היעילים שיצאו לאחרונה בארה"ב ואומץ ע"י מסלולי הכשרת המורים שם אינו בהכרח קובץ מאמרים על תיאוריות פדגוגיות אלא קובץ מקרים וחקרי מקרים שנועדו להתוות למורים דרך מבחינת אסטרטגיות הוראה ופתרונות מעשיים בחזית ניהול הכיתה. לצד כל דילמה אמיתית המשקפת את מציאות ההוראה והלמידה בכיתה מוצגים למורים דרכי היערכות של מורים מנוסים להתמודדות עם האתגר המסוים בכיתה או בהצגת התכנים והחומרים. באופן עקרוני מעודד הספר את המורים ליצור אווירה של אמון בכיתה ולפתח גישה הוליסטית המכבדת את התלמיד כתלמיד אבל הספר והמקרים המוצגים בו לוקחים בחשבון גם את צרכי המורה והאילוצים איתם הוא צריך להתמודד בכיתה. כל פרק בספר מציג גם ממצאים ממחקרים חינוכיים מעודכנים וסקירת ספרות בסוגיה הנדונה .

ג'פרי קנדה הוא המנכ"ל והיוזם של "אזור הילדים של הארלם" (Harlem Children's Zone), תוכנית יוצאת דופן לשבירת מעגל העוני וחציית פערי המעמדות, שעשויה להיות המפתח לתיקון רחב היקף, לפחות באמריקה. "זה אחד הניסויים החברתיים הגדולים של זמננו", כתב "הניו יורק טיימס", ואובמה אימץ את המודל והבטיח לשכפל אותו ב־20 ערים נוספות ברחבי ארצות הברית. "הם בפירוש מצילים דור של ילדים, במקום שבו מראש מעולם לא היה להם שום סיכוי", אמר לאורך הקמפיין שלו. אפילו עלויות העתק, המוערכות במיליארדי דולרים, אינן מרתיעות אותו; אובמה מתכנן לממן את התוכנית מכספי ממשל ומימון פרטי. "נמצא את הכסף לזה, כי אנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו לוותר על זה", הדגיש. גם ההשקעה של "אזור הילדים" גדלה משנה לשנה. גן הילדים של הפרויקט מלמד אותם צרפתית. שני בתי הספר, שבהם 8,000 תלמידים, משאירים אותם ליום לימודים ארוך, גם בקיץ, ומציעים תוכניות למניעת השמנה, מרפאות, עזרה סוציאלית, חוגי העשרה ועוד.

ספר חדש המציג תזה מקורית לפיה ההתפתחות האישית משחזרת את ההתפתחות התרבותית ונעה על פני חמישה סוגי הבנה: סומטית, מיתית, רומנטית, פילוסופית ואירונית. במישור התרבותי כל סוג הבנה התפתח בתקופה היסטורית מסוימת, וברמה האישית כל סוג הבנה כרוך בכלים קוגניטיביים מיוחדים. לתזה זו יש משמעויות חינוכיות מרחיקות לכת: היא מגדירה מחדש את מטרת החינוך, את מבנה תוכנית הלימודים, את דפוס ההוראה ואת איכות הלמידה. חינוך המתאים עצמו לסוגי ההבנה של התלמידים, הוא חינוך המפתח בנה של התרבות האנושית ומעורר הנעה ללמידה. קירן איגן, פרופסור לחינוך באוניברסיטת סיימון פרייזר בוונקובר שבקנדה, הוא אחד ההוגים המובילים את מחשבת החינוך בעולם. הוא פרסם ספרים ומאמרים רבים העוסקים בשאלות היסוד של החינוך.

אי-הנחת מבתי הספר הציבוריים קיים לא רק אצלנו בישראל אלא ביתר שאת גם בארה"ב. בכינוס NECC 2009 האחרון ביוני 2009 עלתה שוב השאלה המטרידה הנמצאת על המדוכה: "האם בתי ספר ציבוריים יכולים להמציא עצמם מחדש? באחד המושבים בכינוס (שהוא ביסודו כינוס בנושאי יישומי מחשב בחינוך) התכנסו כמה מורים מובילים, חוקרים ומומחי טכנולוגיה ודנו בסוגיה זו. המורה ומנחת המחשבים Kristin Hokanson סיכמה בקצרה בבלוג שלה כמה נקודות שהועלו בדיון: בתקופה הקודמת, בעידן המהפכה התעשייתית היה כוח חברתי נמרץ מחוץ לחינוך הממסדי שאילץ את בתי הספר לברוא עצמם מחדש ולקלוט תלמידים מכל שכבות החברה, כיום אין כוחות חברתיים בעלי עוצמה מחוץ למערכת החינוך היכולים להניע תהליך דומה של רפורמה מהותית בחינוך ולכפות אותה. מתברר כי הטכנולוגיה כגון האינטרנט או רשתות תקשורת יכולות להיות בעלות השפעה על החברה אך אינן יכולות להניע את בתי הספר להתחדש. לכאורה, נראה כי החברה במאה ה21 כיום מתקדמת יותר מאשר בתקופת המהפכה התעשייתית, אך מתברר כי במקרים רבים היא גם יותר שמרנית, במיוחד ההורים אשר לעתים בולמים תהליכי חדשנות בבתי הספר.

כבר בשנת הלימודים הקרובה יוכלו תלמידים בבתי הספר בקליפורניה ליהנות מספרים דיגיטאליים במתמטיקה ומדעים. מדינת קליפורניה הזמינה כבר לפני מספר חודשים קבוצה של מפתחי תוכן מומחים בנושאים אלה, כדי שיכינו את התכנים הנדרשים, אשר על-פי התוכנית ייכללו במסגרת תוכנית הלימודים של השנה הקרובה. עתה מתברר כי אחד הסעיפים בתכנית החדשנית מאפשר למורים בקליפורניה לפתח בעצמם ספרי לימוד דיגיטאליים ע"י בחירת חומרי לימוד ושאלות מאתגרות שהם חושבים לצרף, בתנאי שעונים על תכנית הלימודים. גישה זו המותירה למורים חופש פעולה רב יותר בבחינת חומרי הלימוד היא ללא ספק מהפך לא מבוטל בהתפתחות המקצועית של המורים בקליפורניה.

מחר 98 הייתה רפורמה מרחיקת לכת , פרי עבודתה של ועדה בראשותו של פרופסור חיים הררי ,שמטרתה להעניק לבוגרי בתי הספר בישראל מידע בסיסי וחיוני במדעים וטכנולוגיה . עשור אחרי המועד שנקבע להשלמתה מנתחים שלושה חוקרים ממכון וייצמן למה כמעט לא נותר ממנה דבר. יש כמה תובנות המציינים החוקרים בסיכום שלהם : היעדר תכניות לטווח ארוך: למשרד החינוך לא היו ועדיין אין תכניות ארוכות טווח, מובנות ומחייבות. היעדר אורך רוח: אחד הדברים שמכשילים שינוי במערכת החינוך הישראלית הוא טלטלת ה"רפורמות" בכל כמה שנים והעובדה שרפורמה חדשה סותרת על פי רוב את קודמתה. מערכת החינוך בנויה באופן שאינו מאפשר לראות שינויים משמעותיים בני קיימה בפחות מעשר שנים. לכן שר חינוך המבקש לקדם את מצב החינוך המדעי בישראל יתקשה לראות את פרי עמלו בזמן כהונתו בתפקיד ( פורטס , דיוויד. רוני מועלם , תמי לוי נחום ).

רם שמואלי, מפקד בכיר לשעבר בחיל האוויר, ויצחק אוחיון, מנכ"ל לשעבר של אינטל ירושלים, התגייסו ב2008 למערכת החינוך והכינו עבורה הצעה אשר תחולל שינוי מהותי במעמדם המקצועי והחברתי של המורים. השרה והמנכ"לית של המשרד הקודם עודדו את השניים לגבש את ההצעה. שניהם מונעים בידי מה שהם מכנים "תוספת לקורצ'אק": קורצ'אק אמר ש"לתקן את העולם זה לתקן את החינוך", שמואלי ואוחיון מוסיפים " לתקן את החינוך זה לתקן את מצבם של המורים ". הם החליטו לפעול לשינוי מהותי ברוח תפיסתם והחקר שערכו מתוך מינהלת ייעודית שהוקמה לטובתם במשרד החינוך. על בסיס עיון בדוחות, חקר הגורמים ומפגשים הם הכינו הצעה לתהליך שבו הגורמים "שאצלם נמצאת החוכמה" יתכנסו לסדרת דיונים כדי לגבש במשותף מדיניות מורים אסטרטגית .

סקירת ביקורת ספר חדש שנכתבה ע"י בני מר מעיתון "הארץ" . פחות ממאה שנים אחרי שהכריזה מלחמה על החדר, החלה הספרות היהודית להתגעגע עליו. קובץ המאמרים והזיכרונות החדש מסביר את המבט הכפול על המוסד החינוכי הוותיק והמושמץ ביותר. החדר – מחקרים, תעודות, פרקי ספרות וזיכרונות, עורכים עמנואל אטקס ודוד אסף, הוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2009, 578 עמודים. רוב הביקורות על החדר הן מאוחרות, ונובעות מהשוואתו לשיטות החינוך המתקדמות שנהגו באירופה החל במאה ה-18. קודם לכן לא היה למה להשוות את החדר מפני שבאירופה הנוצרית לא התקיימו בתי ספר, בוודאי לא בצורתם המודרנית. יהודי, גם עני מרוד, שלמד בחדר, ידע לפחות קרוא (וכתוב), שעה שרוב סביבתו הנוצרית הייתה אנאלפביתית. גם השכלתו המוגבלת לא נפלה מזו של שכניו. החדר היה אפוא רע במיעוטו.

פתיחתו של ביה"ס העתידי בפילדלפיה בשנת 2006 זכתה להתעניינות עולמית ולהד תקשורתי רב. מדובר היה בביה"ס חדשני להקניית מיומנויות של המאה ה21 ללמידה ולעבודה. ביה"ס הוקם בתמיכת חברת מיקרוספט אשר ביקשה לכונן ביה"ס מתקדם ומוביל בתחומי החדשנות החינוכית. חברת מיקרוסופט לא התערבה בניהול ביה"ס ורק הגישה סיוע טכני. ההתחלה נשמעה מבטיחה אך כל המומחים האמריקאיים שהתכנסו לאחרונה במכון אנטרפרייז לדיון בדפוסי התנהלותו והישגיו של ביה"ס העתידי הגיעו למסקנה כי בשלב זה ביה"ס העתידי רק רשם שיעור בכישלון מתמשך. אחד הגורמים העיקריים כישלון של ביה"ס העתידי שלא נחסכו ממנו משאבים טכנולוגיים וכספיים לאורך כל הדרך היה הגורם האנושי, כלומר חוסר היציבות וחוסר המנהיגות של הנהלת ביה"ס שהתחלפה כל הזמן (4 מנהלים תוך 3 שנים). הכישלון של ביה"ס העתידי יכול להקנות לנו כמה לקחים חשובים להבנת סוד הצלחתם של רפורמות חינוכיות, ביניהן החזון הפדגוגי של מנהלי ביה"ס מול עתירות המשאבים של ביה"ס.

מחקר זה מנתח את הגורמים המשפיעים על הירתמות מורים לשינויים מצד אחד, ומצד שני, את הגורמים המשפיעים על התנגדות מורים לשינויים. ניתוח זה נעשה באמצעות ניתוחים סטטיסטיים כמותיים של השפעות מאפיינים אישיים של המורים על סיכויי ההצטרפות של המורה ל'אופק חדש', וכן, באמצעות ניתוחים סטטיסטיים כמותיים של השפעות מאפיינים בית ספריים על סיכויי ההצטרפות של המורים המועסקים בהם ל'אופק חדש'.נמצאו השפעות משמעותיות ומובהקות של מאפיינים אישיים של המורים על סיכויי הצטרפותם שלהם ל'אופק חדש'. נמצא למשל כי להבדלים ברמת המחויבות וברמת המעורבות של המורים בבית הספר, אשר באים לידי ביטוי במילוי תפקידים בבית הספר, השפעה ניכרת על הצטרפות המורים לרפורמה. גם לרמת ההשכלה של המורה ולרמת השחיקה של המורה (ותק, גיל) יש השפעה על ההירתמות שלו לשינוי. רקע חברתי- כלכלי נמוך משפיע על הירתמות מוגברת לרפורמה. כמו-כן, השתתפות קודמת של המורה בניסוי 'דוברת' (רפורמה בעלת מאפיינים דומים לרפורמת 'אופק חדש') גם-כן מעלה את סיכויי ההצטרפות של המורה. עוד נמצא כי למאפיינים של בתי הספר השפעה משמעותית על הירתמות המורים המועסקים בהם לשינויים, מעבר להשפעות של המאפיינים האישיים של כל מורה ומורה. נמצא למשל, שככל שבית הספר ממוקם באזור יותר פריפריאלי כך שיעורי ההצטרפות של המורים המועסקים בבית הספר גבוהים יותר ( שאל כהן).

הרצאתה של פרופסור תמר אריאב במסגרת כנס בית ברל לחברה ולחינוך שהתקיים במכללה האקדמית בית ברל, 2-3- ליוני 2009. במדינה כמו שלנו יש לחינוך הציבורי חשיבות ממדרגה ראשונה. ישנם משתנים אחרים, שאינם תלויים במורים, ואשר משפיעים על הישגים לימודיים. הכוח לטפל במשתנים אלה הוא בידי המדינה והיא תעשה זאת רק אם תחליט שהחינוך הציבורי חשוב, ושהמורים הם בני טיפוחיה ולא שק החבטות שלה. פרופסור תמר אריאב סבורה כי ניצני ההתמוטטות של החינוך הציבורי כבר גורמים נזק חברתי-כלכלי שעלול לפגוע גם ביכולת הקיום של המדינה לאורך זמן. יש לשמור על החינוך הציבורי — מהגיל הרך ועד לתואר האקדמי — מפני "אוצריזציה" ניאוליברלית, חקיקה אינטרסנטית והחלטות ממשלה שנשמעות תקינות פוליטית אך בפועל פוגעות באיכות החינוך.

מורה בעל 15 שנות ותק בחינוך היסודי בישראל, מרוויח את השכר הנמוך ביותר מבין כ-35 המדינות המפותחות, כך עולה מדו"ח רחב היקף, בשם "מבט על החינוך 2007", שפרסם ארגון ה-OECD, בשנת 2008. הדו"ח משווה נתונים מהמדינות החברות בארגון, במגוון גדול של נושאים הקשורים במערכת החינוך. עיתון "קו לחינוך" ריכז באתר שלו באינטרנט כמה מהממצאים המרכזיים של הדו"ח.

תופעה ידועה היא שאנשים נבדלים זה מזה בתחומים רבים, ורבו הניסיונות להסביר שונות זו. המודל הטריאדי של סגנונות הקיום (M.o.E.) מציע כיוון חדשני ומעניין להסבר ההבדלים והדמיון בתפיסת העולם ובהתנהגות של פרטים ושל קבוצות. המודל תורם להבנת חיי הפרט ולהתבוננות ביקורתית על החברה שבה אנו חיים. השימוש בו מאפשר גם התוויית כיוונים ליצירת חברה עתידית, שיש בה מקום להתפתחות אישית וליחסים בינאישיים משמעותיים ותורמים. קובץ המאמרים שבספר הוא פרי עבודתם של חוקרים ושל מחברים המתמקדים בתיאוריה של "סגנונות הקיום". הוא כולל התייחסויות מגוונות מבחינה חינוכית, חברתית, פילוסופית ופסיכולוגית, ובכך פורס בפני הקוראים מן השפע שחקר המודל הטריאדי מניב ( עורכים: פרופ` יעקב רנד, ד"ר דינה שקולניק).

הספר החדש של צוות החוקרים ומומחי החינוך (חלקם עם רקע של ניהול בתי ספר ופיקוח) של אוניברסיטת הרווארד זוכה להדים מאד חיוביים בארה"ב ומחוצה לה. הספר מציע גישה סיבובית או מעגלית לשיפור עבודת ההוראה והלמידה יותר ע"י אינטראקציה בין מורים, לומדים ותכנים ופחות ע"י לחצי מבחנים והערכה נורמטיבית. נקודת ההנחה היא שיש להגביר מצד אחד את התכנון הפדגוגי המשותף של צוותי מורים בבתי הספר ומצד שני ליישם יותר אינטראקציה בין מורים, תלמידים ותכנים בכיתות. יש קשר הדוק בין כל המשתנים האלו והיכולת המשותפת של צוותי מורים לנתח מצבי הוראה בכיתות תועיל להם וללומדים. תהליך שיפור ההוראה והשבחתה בביה"ס הוא תהליך מעגלי של חקר אירועים משותף, למידה בחברותא ורפלקציה מניתוח אירועי למידה בביה"ס. הייחודיות של התפיסה המוצעת בספר: הסבבים של ניתוח אירועים, הפקת לקחים אינו מוגבל רק לצוותי ביה"ס אלא רצוי להנחילו ולהעבירו במפגשים משותפים קבועים בין מפקחים, מנהלי ביה"ס, מורים ובעלי תפקידים מכמה בתי ספר. כלומר, המחוז החינוכי צריך לעודד ולטפח מפגשי העברת ידע קבועים בין צוותים משותפים של כמה בתי ספר במחוז. כמו שנהוג בבתי חולים כל פעם מציג צוות ביה"ס מקרה מסוים או שיטה שנוסתה בכיתה ואחרי זה כל חברי הצוות דנים באירוע, מנתחים ומציעים תובנות משלהם ( Elizabeth A. City, Richard F. Elmore, Sarah E. Fiarman, and Lee Teitel).

ספר המאמרים החדש בעריכתה של פרופסור Kitty-te-Riele מאוסטרליה על שינוי סביבת הלמידה וההוראה בבתי ספר זוכה לעניין רב בעולם. קובץ המאמרים כולל פרקים מעניינים על חדשנות פדגוגית בבתי ספר, מרחבי למידה מסוג אחר בבתי ספר , למידה מתוקשבת ולמידה מבוזרת חוצת גבולות בין ביה"ס והבית , זהויות הלומדים בבית הספר כיום וסוגי הדיאלוג הנחוצים , פדגוגיות התקווה בבתי הספר ואפשרויות יישומן ועוד. בתיאור הפריט ניתן לקרוא גם המחברים ותוכן העניינים של הספר.

מערכת החינוך בסקוטלנד נרעשת בעקבות הצגת תכנית חדשה לחינוך ולמצוינות בבתי הספר היסודיים המבקשת לעדכן את תכניות הלימודים הקיימות ולהתאימן לילדי המאה העשרים ואחת. הרפורמה, כפי שנכתב באתר של ממשלת סקוטלנד, נועדה לא רק לבדיקה ולעדכון של תוכני הלימוד אלא גם לסקירה מקיפה של שיטות הסמכה, ההערכה וההוראה הסקוטיות. מטרתה להעניק לילדי סקוטלנד כישורי למידה, חיים ועבודה ולהכינם לתפוס את מקומם בחברה ובכלכלה המודרנית. הרפורמה, מבטיחה הממשלה באתר, אינה שינוי חד-פעמי אלא תחילתו של תהליך ממושך שנועד להבטיח את העדכניות והרלוונטיות של תכניות הלימוד לצרכים החברתיים המשתנים. הדגש ברפורמה הסקוטית מושם על תחומי הטכנולוגיה המתוקשבת. התלמידים הסקוטים יידרשו, בין השאר, להכיר את אפשרויות הפקת המידע בסביבות המתוקשבות של , WEB ,2.0 הם יפתחו בלוגים, ידעו לערוך וויקי וגם ילמדו טכנולוגיות מתקדמות של מיקרו-בלוגים, כגון טוויטר ורשתות חברתיות אחרות.

בשעה שמרבית מדינות העולם מטפלות ברפורמה חינוכית בשיטת הטלאים והדגשת היבטים ארגוניים , הרי במדינת מערב וירג'יניה החליטו על גישה כוללנית ומאוזנת יותר הנקראת Global21. שתי הנדבכים העיקריים של תכנית Global21 הם חיזוק מיומנויות יסוד של התלמידים במדעים , אמנויות ושפות וחיזוק ההוראה וההערכה המעצבת והמסכמת מצד שני. תכנית החדשה נבנתה כמענה לאכזבה הגדולה מהתוכנית הקודמת הכלל ארצית No Child Left Behind. במקום הדגש של אחריותיות המורים בתכנית הקודמת הרי הדגש בתכנית החדשה Global21 הוא על בניית מיומנויות של תלמידים מצד אחד ופיתוח מקצועי של מורים מצד שני. במסגרת תכנית Global21 תינתן הרבה יותר תמיכה למורים בכלל ותמיכה טכנולוגית ליישום טכנולוגיות מידע בפרט. התמיכה תתבטא במתן עדיפות גבוהה יותר לפיתוח מקצועי של המורה בקהילות עמיתים מתוקשבות תוך מאמץ להעביר את מעבודה אינדיבידואלית לעבודה שיתופית.