אקטואליה

ניתוח מעמיק של הכתבה בעיתון דה-מרקר מלמד כי לא בהכרח איכות ההוראה גרמה לשינוי אלא הנעת התלמידים היא שיצרה את השינוי. בסוף שנת הלימודים הקודמת ‏(תשע"ג‏), שיעור הבוגרים הזכאים לבגרות בביה"ס התיכון בבית ג'אן הגיע ל-100% – נתון שהיה מוכר עד היום רק בסביון, שתלמידיו לומדים בבתי ספר תיכוניים מחוץ ליישוב. ב-2012, שיעור הזכאים לבגרות במגזר הדרוזי הגיע ל-54.8% – גבוה יותר מהממוצע בישראל, 49.8%, ודומה לשיעור הזכאים במגזר היהודי, 55.3%. השינוי הזה בציבור הדרוזי ובבית ג'אן התחולל על ידי צוותי המורים הוותיקים בבתי הספר – שלא הוחלפו ולא קיבלו תגבור מהחוץ. גם התלמידים הם אלה שלמדו בבתי הספר קודם לכן, ונכשלו בעבר. גם שיעור הנשירה הצטמצם ( ליאור דטל).

חשיבה ביקורתית על מערכת החינוך נפרשת בספר שיצא באחרונה בהוצאת מופ"ת – "אחריות לחינוך וחינוך לאחריות" – פרי עטם של ד"ר ג'מאל אבו חסין, ראש הפקולטה לחינוך במכללה האקדמית לחינוך אלקאסמי, וד"ר סמדר גונן המלמדת פילוסופיה באלקאסמי ובמרכז האקדמי לעיצוב ולחינוך ויצ"ו-חיפה. התמקדות הספר היא בנושא האחריות, כשהטענה המרכזית היא שהנושא – ערך יסוד בחברה דמוקרטית – אינו נדון כראוי במערכת החינוך ולמעשה אף אינו מהווה יעד חינוכי (נגה שביט-רז).

ג'יי הורוויץ מתייחס במאמרון שלו למחקר חדש שנערך בארה"ב לגבי למידה של סטודנטים עם מחשבים ניידים לעומת עט ומחברת. "המסקנה של עורכות המחקר די ברורה – סטודנטים העסוקים במחשבים הניידים שלהם בשעת הרצאה קולטים/זוכרים הרבה פחות מאשר אלה שיושבים בשיעור עם עט ומחברת. זאת ועוד: מתברר אפילו שהריכוז של סטודנטים שנמצאים בקרבת מקום של סטודנטים שהם עסוקים במחשבים ניידים נפגע".

כתבת המגזין "טיים" אמנדה ריפלי סקרה מחקרים בינלאומיים של מערכות חינוך ועקבה אחר שלושה תלמידי תיכון אמריקאים שלמדו בפינלנד, דרום קוריאה ופולין, ואת מסקנותיה פרסמה לפני כמה שבועות בארצות הברית בספר "The Smartest Kids in the World and How They Got That Way", ובתרגום חופשי: "הילדים החכמים בעולם ואיך הם נעשו כאלה". הדרך לשיפור ההישגים היא מערכת חינוך תובענית, ושינוי במעמד המורים. "שינוי מעמד המורים" הוא מטבע לשון שגור בפי נציגי ארגוני מורים, אך כוונתה של ריפלי שונה מכוונתם. בפינלנד מקצוע ההוראה הוא אחד המקצועות עם חסמי הכניסה הגבוהים ביותר. קשה להתקבל ללימודי הוראה, קשה עוד יותר לשרוד אותם, וקידום לא נגזר מוותק אלא מהישגים. בהתאם, המשכורת גבוהה והמקצוע עצמו נחשב יוקרתי, תחרותי ומעורר קנאה. זהו עיקר ההבדל הפיני ( שיזף רפאלי ) .

הנושאים העיקריים בספר הם: המושג אמפתיה והיסודות הערכיים שלו; מערכת הלחצים והמשברים המְפֵרים את האיזון הנפשי של הזקוק לאמפתיה; מרכיבי האישיות של החניך ופרשנותו את הלחצים המעיקים עליו; השלבים והעקרונות המרכזיים בתהליך האמפתי שנועד להחזיר את החניך לאיזון נפשי, קרי לשליטה בניהול העצמי, בעולם הרגש והמחשבה שלו, בהתנהגותו ועוד; דרכים בהוראה ובלמידה של אמפתיה. נוסף על כך יש בספר שאלות שכיחות של מורים המפעילים אמפתיה ובצִדן עיקרי התשובות עליהן (שלמה קניאל).

במשך שנים סבל המקצוע מתדמית ירודה, אולם בשנים האחרונות ניכר שיפור במעמד. יותר ויותר גברים בוחרים בהוראה, ואף חל זינוק בשיעור המורים בתיכונים שהם בעלי תואר שני. אחרי שנים של שיח ציבורי שהפך את המורה לקורבן, נראה שבשנים האחרונות דווקא עולה קרנו של המקצוע. אקדמאים ואנשי צבא רבים רוצים גם הם להיכנס לתחום, תלמידים רבים גודשים את המכללות להוראה וכותרות בנושא חינוך תופסות את השיח הציבורי הרבה יותר מבעבר. אולם תנאי השכר עדיין נותרו בעייתיים, מורים עדיין מרגישים שלא סומכים עליהם ולא בטוח שמקצוע ההוראה הפך למשאת נפשה של כל אם יהודייה עבור ילדיה.( מיכל רשף) .

יעקב הכט עומד כיום בראש ארגון "רשת ערי חינוך" שמבצעת מהפכות עירוניות בישראל . יעקב הכט (54), אחד מגדולי אנשי החינוך, חושף את תמונת העתיד וממליץ להורים: "תהיו אמיצים, אל תפעלו בצורה אוטומטית". "להערכתי, אנחנו רגע לפני המהפכה. הדוגמה הטובה היו דבריו של נשיא אוניברסיטת פרינסטון לפני כחודשיים: 'היכונו, הצונאמי בדרך', והוא התכוון לכך שכל הקורסים מהסמסטר הבא יהיו און ליין ובחינם וזה לוקח את כל האקדמיה למקום חדש לגמרי. המאפיין הגדול של המהפכה הוא שכולם מפקפקים".

אלגברה להורים כולל את הנושאים המרכזיים של תוכנית הלימודים, כמו משתנים ונעלמים, משוואות, מספרים שליליים, חזקות ולוגריתמים. לצד אלה מופיעים גם פרקים מרחיבי דעת על יופייה של המתמטיקה. הספר נועד להורים שרוצים לעזור לילדיהם, למורים שמחפשים דרך לגרום לתלמידיהם להבין, וגם לתלמידים עצמם ( רון אהרוני ).

חינוך אזרחי (civic education ) הוא חינוך ליחסים נורמטיביים במרחב הציבורי המדינתי. נדמה שחובת המדינה לקדם חינוך מעין זה במערכת החינוך, אך לא ברור אם יש במדינת ישראל ליבה ערכית מוסכמת שהמדינה מעוניינת או מסוגלת לקדם. על רקע מבוכה זו מחברי המאמרים הכלולים בספר זה עוסקים בשאלות היסוד של חינוך אזרחי מדינתי. המחקרים מקוריים ומתפרסמים לראשונה כאן. הכותבים כולם משלבים איכות מחקרית גבוהה עם מחויבות אזרחית עמוקה ( דן אבנון, עורך) .

אסופת המאמרים פרקטיקה של הבדל בשדה החינוך בישראל: מבט מלמטה מציעה דיון בסוגיית שוויון ההזדמנויות בחינוך מבעד למגוון גישות תיאורטיות ומחקריות – כאלה שמתבוננות במציאות "מלמטה", מרמת המיקרו, ואחרות, שבוחרות להתבונן בה "מלמעלה", מרמת המקרו. כמו כן האסופה משלבת בין מתודולוגיות מחקר "כמותניות" לבין מתודולוגיות מחקר "איכותניות". מפגשים תיאורטיים אלו מציירים תמונה מורכבת ועשירה של שדה החינוך בישראל ( יוסי יונה, ניסים מזרחי , יריב פניגר, עורכים) .

האסופה כוללת מאמרים על קיפאון ושינוי בחינוך העל־יסודי, על בתי ספר פנימייתיים, על אידאולוגיה בסוציולוגיה של החינוך ועוד. הכתיבה הסוציולוגית בחינוך בשנים האחרונות אכן אידאולוגית מאוד, ועוסקת ברובה ב"נִחשול" של מיעוטים שונים. הכתיבה הסוציולוגית של קשתי מעוררת געגועים לסוציולוגיה "מדעית" יותר ומוטה פחות מבחינה אידאולוגית (בלי הטיות אידאולוגיות הרי אי אפשר). המאמר האחרון באסופה, שיצא בפרסומי הד החינוך, נוקט עמדה ברורה על בסיס ניתוח סוציולוגי של החברה הישראלית המשוסעת ומערכת החינוך "המפולגת והמתפוגגת" שלה ( יצחק קשתי) .

בשנים הספורות מאז יצאו הטאבלטים לשוק, הם הפכו לתוספת פופולרית בכיתות מכל הרמות ובכל נושאי הלימוד. באמצעות השימוש במכשיר זה, ניתן לתפוס את תשומת לבם של המורים ושל התלמידים, ליצור אינטראקציה עם התוכן ברמה אישית יותר, ולפקח על הלמידה בזמן אמת. המחברים Nancy Frey, Doug Fisher ו-Alex Gonzalez משיאים עצה מעשית לגבי שימוש אפקטיבי בטאבלטים כחלק מהעברת אחריות רבה יותר מהמורה לתלמיד (Nancy Frey, Doug Fisher & Alex Gonzalez, 2013).

7 כישורי ההישרדות הנחוצים היום בחיים המודרניים , רשימה מומלצת שגיבש טוני וגנר. בין הכישורים הנחוצים כיום לצעירים : חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות, שיתוף פעולה חוצה רשתות ( והובלת שינוי) , זריזות והסתגלות, יכולת איסוף מידע וניתוחו, סקרנות ודמיון , יכולת תקשורת כתובה ותקשורת מילולית . טוני וגנר הוא מגורמי ההשראה החשובים בעולם לתחומי החדשנות בחינוך לא פחות מאשר סר קן רובינסון המוכר באנגליה ובישראל . השאלה היא כמובן , כמה מאלו תורמות, הלכה למעשה, מערכות החינוך ( בתי הספר, המכללות , האוניברסיטאות) .

כמו באמריקה, התלמידים בישראל נבחנים כל הזמן – החל מכיתה ב’ במבחני מיצ”ב ‏(מדידה, יעילות וצמיחה בית ספרית‏), מבחני מפמ”ר ‏(מפקח מרכז מקצוע‏), מבחנים בינלאומיים ומבדקי שפה – והתיכון מוקדש לבגרויות. כמו באמריקה, הפערים בחינוך בישראל ענקיים – התלמידים בפריפריה והתלמידים הערבים מקבלים פחות ( ליאור דטל) .

חינוך טוב לא נולד במגדל השן והוא אינו ספר מן הספרים "היושבים על הגדר", כי אם כתב עמדה שמתיימר לקדם צעירים למיטבם. לפיכך, הוא מציג חזון ערכי של הראוי ומשנה סדורה בדבר הדרכים הנאותות להגשמתו. הטוב שאליו מכוון הספר הוא משולש: הטוב החווייתי שבשמחת החיים ובחדוות הלימוד והיצירה; הטוב האיכותי שבסטנדרטים גבוהים בתחומי החשיבה, הדיבור, האזרחות, העבודה, האמנות והגנת הסביבה; והטוב המוסרי שבדאגה לרווחתם ולכבודם של אחרים ובמניעת כל פגיעה בזולת ( נמרוד אלוני) .

בראיון עם המומחה הפיני לחינוך, ד"ר פאסי סאלברג, יש כמה עובדות מעניינות , שלא שמענו עד כה על מערכת החינוך בפינלנד. מהראיון עם ד"ר פאסי סאלברג ניתן ללמוד כי דווקא המשבר בחינוך בפינלנד והקיצוץ התקציבי שם לפני 20 שנה הוליד את הכורח להזדמנות חדשה וליצירת שינוי . "ביטלנו את מערך הפיקוח על בתי הספר וקיצצנו את תקציב משרד החינוך ב–15% בתוך שנה. ביצענו את הקיצוץ באמצעות מתן הרבה יותר עצמאות לבתי הספר ולרשויות המקומיות", אומר סאלברג ( ליאור דטל, דפנה מאור) .

חכמת ילדים – אור כוכבים הוא ספר המזמין את קוראיו לצאת מאפרוריות עולם המבוגרים למסע הקסמים של הילדים. בספר מאוגדים ציטוטם מרתקים של דברי ילדים שליקט, תיעד והעיר פרופ' משה דב כספי במהלך כעשר שנים של האזנה קשובה ואוהבת לילדים שאותם הכיר וליווה מקרוב. אוסף ציטוטים זה מהווה הזדמנות לקורא לעמוד על פוטנציאל הילדים באמצעות התבוננות במשחקיהם, לגלות כיוונים חדשים בציוריהם וביצירותיהם הספונטניות האחרות, להיפתח ולהבין את הערותיהם המקריות כביכול כמו גם את חשיבתם המקורית ( משה דב כספי ).

המחבר הציג בכנס את המחקר שערך לקראת קבלת תואר דוקטור בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, שהתייחס, בין היתר, לנושאים הבאים: אלימות ובריונות ברשת: הגדרת התופעה והיקפה; הבדלים בין בריונות מסורתית בבית הספר לבין אלימות ובריונות ברשת; הצורות השונות של אלימות ובריונות ברשת, כולל פרופילים של התוקפים ושל הקורבנות. (Amir Gefen, 2013).

למרות העובדה שלקרנות פילנתרופיות גדולות דוגמת קרן ביל ומלינדה גייטס (Bill and Melinda Gates Foundation) יש תפקיד משמעותי הולך וגובר בחינוך הציבורי, רב הנסתר על הגלוי לגבי האופן שבו הפילנתרופיה משפיעה על המדיניות והפוליטיקה בחינוך הציבורי. בהקשר של אחריותיות ורפורמות מבוססות-סטנדרטים, קרנות כספיות ( קרנות תורמות) . בארה"ב הופכות לנראות וחזקות יותר בתמיכת המדיניות של החינוך הציבורי. הענקת המענק שלהן הופכת לממוקדת יותר ומכוונת אל מחוזות בית-ספריים אשר מאפייניהם הפוליטיים מקדמים השפעה גדולה יותר של קרנות, בייחוד לטווח הקצר ( Liang, G.) .

מדי יום מתרבות הידיעות על אלימות של ילדים. אנו מזדעזעים ממעשי התעללות והתאכזרות של ילד הפוגע בילד אחר או במבוגר. התנהגות זו מעמידה בפנינו, המבוגרים, אתגרים רבים ומעמתת אותנו עם הצורך להגיב. עניינו של ספר זה הוא המפגש של מטפלים באמצעות אמנות במערכת החינוך עם ילדים המופנים לטיפול בשל התנהגותם התוקפנית. ייחודו של הספר הוא בשילוב של מחקר, תאוריה ופרקטיקה. חלקו הראשון מנתח את המצוי בשדה לאור מחקר מקיף, שנערך בישראל, בהשתתפות למעלה ממאה מטפלים באמנות ומדריכות קליניות. הנתונים נאספו באמצעות כלי מחקר מגוונים: שאלונים, ראיונות וציורים של מטפלים. הממצאים העלו שמטפלים רבים חשים קשיים מיוחדים בטיפול באוכלוסייה זו, הנובעים בין השאר מן הניגוד שבין ההכלה שהם רוצים לספק למטופלים ובין התוקפנות המאיימת על אלה (עדנה ניסימוב-נחום).