-
סיכום
אחת האסטרטגיות האפקטיביות להעלאת תפוקות הפרסום של סגל אקדמי היא ארגון ריטריטים של כתיבה. מחקר זה מציג סקירה אינטגרטיבית של מאמרים שבחנו את היתרונות, האתגרים והמאפיינים של ריטריטים אלה. הממצאים הצביעו על שורה יתרונות אישיים, מקצועיים וארגוניים לריטריטים של כתיבה וכן על חמישה מאפיינים שלהם התומכים בהגדלת תפוקות הפרסום: זמן ומרחב מוגנים, קהילת כותבים, פיתוח יכולת כתיבה אקדמית, רווחים אישיים והשקעה ארגונית.
-
תקציר
אמנם, חלק מבתי הספר אינם מוכנים לשילוב ומיסוד של המצאות פורצות-דרך. אבל, בעשור האחרון, הרעיון של שימוש ברובוטים לקידום למידה נוסה ופותח ברחבי העולם, בעיקר בבתי ספר מקצועיים-טכנולוגיים. כיום, הרובוטים נחשבים כנכס פדגוגי, יכולים לשמש כסייעים פרטניים וכמדריכים כיתתיים וזוכים לסימפטיה ופידבק חיובי מהתלמידים. כמו כן, הם מצליחים להניע תלמידים לפעולה, לשמש כמתרגלים אישיים, להצית דיונים, לקדם למידה שיתופית, להגדיל את שיעור מסיימי התיכון ולסייע לתעשיית הייצור.
-
סיכום
העברה בלמידה (Transfer of learning) היא השימוש בידע, מיומנויות או גישות שנלמדו בסיטואציה מסוימת – בסיטואציה אחרת. הסיטואציה החדשה יכולה להיות סיטואציה קרובה (העברה קרובה) או סיטואציה שונה (העברה רחוקה). נטען כי יש דוגמאות רבות להעברה בלמידה: לימוד תכנות שמקל על לימודי מתמטיקה; לימודי לטינית שמשפרים את היכולת להבין שפות אחרות; לימודי מוסיקה שמשפרים את לימודי האריתמטיקה; לימודי שחמט – שמשפרים פחות או יותר כל דבר. אבל האם הטענות האלה מוצדקות? האם אכן מדובר בדוגמאות תקפות להעברה רחוקה?
-
תקציר
המאמר מציג ממצאי מחקר ניסויי שבחן את ההשפעה של שילוב אומנות ואנימציה בהוראת תכנות מחשבים על העניין שלהם בלימודים גבוהים במחשבים. 65 תלמידים למדו שפת תכנות ג'אווה בסביבת פיתוח המשלבת אומנות ואנימציה. ממצאי המחקר הצביעו על כך ששילוב אומנות ואנימציה בהוראת תכנות עשוי לעודד תלמידי תיכון להמשיך ללימודים גבוהים בתחום וכן לצמצם את הפער המגדרי בתחום זה.
-
סיכום
כששני פרופסורים באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב הקימו את קורסרה (Coursera) ב-2012, הם התמקדו בבניית קורסים מקוונים חינמיים כדי להפיץ ברחבי העולם את ההוראה שניתנת באוניברסיטאות העילית. באותה תקופה אוכלוסיית היעד כללה אנשים שלא יכלו להגיע לקמפוסים רגילים, ומוסדות כמו סטנפורד לא גילו עניין רב אפילו בהוראה של הסטודנטים שלהם-עצמם בפורמט המקוון.
-
תקציר
ימי הסגר הזכירו לנו שילדים מעדיפים לרוב מסכים על כמעט כל דבר אחר. במקום להיות מוטרדים מכך ולנסות לכפות עליהם עיסוק ולימוד באמצעים שבמידה רבה עבר זמנם, מוטב לרתום את המסכים לצרכים חינוכיים. קוג'י (Koji), פלטפורמה חדשה תוצרת ארה״ב, הופכת תהליכים של יצירת משחקי רשת וסוגים אחרים של תוכן אינטראקטיבי לפשוטים ביותר.
-
סיכום
במסגרת ההתייחסות לכישורי המאה ה-21 נערכו דיונים על אפשרויותיהם של הילדים להצליח במסגרת כלכלה עתידית ובתוך כך נערכו אף דיונים על משרות שטרם הכרנו או שעדיין לא הומצאו. אבל יש היבט נוסף הדורש התייחסות וממעטים לדון בו: חינוך בעיתות משבר. בתקופות משבריות, לאופן שבו המידע מופק ונצרך יש השפעה עצומה על החברה והכלכלה, ותפקידו המשמעותי של החינוך הוא להבטיח שצרכני המידע יוכלו להבינו ולפרשו במדויק. במילים אחרות, ובאופן כללי יותר, מטרתו של ה"חינוך משברי" היא לבחון כיצד הוא מסוגל להתמודד עם הידע, עם המיומנויות ועם ההנחות הנדרשות לאנשים בתקופות של ערעור.
-
סיכום
מאמר זה מציג את הטענה לקיומם של קשרים בין פילוסופיית המוסר ובין לימודי הספרות כפי שהם באים לידי ביטוי בכתביה של הפילוסופית האמריקאית העכשווית Cora Diamond. בתמיכה בלימודים הומניסטיים, מציע המאמר נימוקים נוספים על אלה שהשמיעו מרתה נוסבאום וריצ'רד רורטי תוך הישענות על מאמרה של דיאמונד The difficulty of reality and the difficulty of philosophy ועל הרומן A Girl is Half-formed מאת הסופרת האירית Eimear McBride.
-
תקציר
נירופדגוגיה היא תחום דעת חדש ששואף ליצירת פדגוגיה שמתחשבת בתכונות המוח. הבנת אופן פעולת המוח יכולה להועיל למורים בחיפושם המתמיד אחרי שיטות הוראה יעילות ואפקטיביות יותר. מאמר זה מציג מתודה לשיח ממשי בין השדות הידע הרחבים: חינוך וחקר המוח מסביר את היסודות הפילוסופיים העומדים בבסיסה, ומתאר את כוחה והתובנות העולות ממנה.
-
לינק
יכולת מרחבית בגיל הרך מנבאת הישגים בקריאה, בחשבון, במדע ובטכנולוגיה ולכן מהווה נדבך ידע חשוב לקראת הכניסה לבית הספר. לפיכך, קיים צורך במציאת דרכי התערבות לקידום יכולת מרחבית בין ילדי גן צעירים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את יעילותה של התערבות טכנולוגית המשלבת רובוט דבורה בשיפור הישגים במבחני יכולת מרחבית (זיכרון חזותי ויחסים במרחב).
-
לינק
EDUCAUSE הוא מרכז מחקר וניתוח אמריקאי שמטרתו "לקדם את ההשכלה הגבוהה באמצעות שימוש בטכנולוגיית מידע", וחברים בו מוסדות להשכלה גבוהה ותאגידים המספקים שירותים טכנולוגיים למוסדות כאלה. מרכז זה מציע בין השאר מידע מקצועי, ייעוץ אסטרטגי בענייני מדיניות, יוזמות ומחקר יישומי בתחומי ההוראה והלימוד. בדו"ח מיוחד שהכין, מנה המרכז את עשר האסטרטגיות המובילות לדעתו בתחום ההשכלה הגבוהה ב-2018:
-
לינק
-
לינק
ג'יי הורוויץ קורא תיגר על הטענה שהטעם ללימודי תכנות בבתי ספר הוא הכנת התלמידים לשוק העבודה: "השבוע לארי קובן פרסם מאמרון שמגיע למסקנה דומה, אבל הוא דווקא מגיע אליה לא על ידי חיזוי העתיד, אלא במבט על העבר. קובן סוקר את ספרו של רוברט גורדון, The Rise and Fall of American Growth, שיצא לאור השנה. בעיני קובן, המחקרים של גורדון מסייעים לערעור הרציונל הרווח לרפורמות בבתי הספר – הציפיה שהדגש המרבי בבתי הספר צריך להיות על הכנת התלמידים לשוק העבודה. ללא ספק הערעור הזה מהווה תרומה חיובית לחינוך. אותו רציונל כלכלי מתעלם מהמטרות האחרות של מערכת חינוכית בחברה דמוקרטית – הכשרת אזרחים שמסוגלים ליטול חלק פעיל בחברה שלהם, ובניית אדם השואף להגשים את עצמו במלוא מגוון יכולותיו. הניתוח ההיסטורי של גורדון פותח פתח לחזרתם של אלה למרכז העשייה החינוכית" (ג'יי הורוויץ).
-
תקציר
אף על פי שהמחקר בעבר חיפש לזהות את הגורמים למעורבות סטודנטים בקורסים מקוונים מסורתיים, שתי שאלות נותרו ללא מענה ביחס לקורסים המקוונים הפתוחים וההמוניים (MOOCs): האם הגורמים היכולים להשפיע על מעורבות סטודנטים בקורסים מקוונים מסורתיים חלים גם על קורסים מקוונים שהם פתוחים והמוניים? אילו גורמים מחשיבים סטודנטים כחשובים במונחים של היכולת הנתפסת שלהם לקידום התנסות למידה מקוונת משביעת רצון או המערבת אותם? כדי להתייחס לשאלות אלו בדיוק, מאמר זה מדווח על חקר מקרה של שלושה קורסי MOOC מוערכים ביותר בדיסציפלינות של שפות תכנות, ספרות, אמנות ועיצוב (Khe Foon Hew, 2016).
-
לינק
שחר עוז מסכם בבלוג שלו את רשמיו מתערוכת הטכנולוגיה למערכות החינוך BETT 2016 בלונדון. "הכנס ארך ארבעה ימים והתארחו בו מאות דוברים, עשרות דוכנים, יזמים, סטארטאפים, חברות גדולות וכאלה צעירות, מנהלי בית ספר ומורים", כותב עוז. הדיווח כולל מידע מעניין על הרצאות, מערכות ניהול למידה, לימוד תכנות, משחקים וצעצועים לימודיים, ופיתוחים טכנולוגיים אשר הוצגו בתערוכה (שחר עוז).
-
מאמר מלא
ד"ר ענת שיוביץ היא ראש תכנית ההכשרה לבית הספר היסודי במכללה האקדמית לחינוך על שם קיי. ד"ר שיוביץ מייחסת חשיבות רבה לשימוש בטכנולוגיות חדשניות בהכשרת הסטודנטים – מורים לעתיד. היא משקיעה מאמצים רבים כדי לשלב טכנולוגיות חדשניות בהכשרה אשר תובלנה לשינוי בתפיסת ההוראה. שיוביץ סבורה ש"זמן החסד" של הפדגוגיות הישנות תם – העולם משתנה והפדגוגיה צריכה להיות מותאמת למציאות המשתנה. ד"ר נורית בסמן מור, ראש לימודי החינוך במכללת קיי, שוחחה עם שיוביץ (נורית בסמן מור).
-
מאמר מלא
שאלת המפתח המלווה את הספר שלפנינו היא מידת הרלוונטיות של משנת פרנקנשטיין לעבודת המורה כיום. שאלה זו, ולא ההצגה הסדורה והשיטתית של משנתו, מנווטת את מהלך הדיונים בספר ומגבילה אותם לבירור התשובה עליה ולא לעיון תאורטי כללי בגישתו. הספר פונה למתמצאים בכתיבתו של פרנקנשטיין ובמושגים שפיתח. ההתמודדות בשאלת הרלוונטיות מחייבת לזהות את הנושא המרכזי ואת הבעיה המעסיקה את פרנקנשטיין בהקשרו של נושא זה, וכן לזהות את יסודות גישתו שחיוניותם אינה מוגבלת לתנאי זמן ומקום מסוימים. יסוד אחד שכזה הוא השפעת התרבות שבה חיים התלמיד והמורה על תפקודיהם; יסוד שני הוא ההכרה בחלקו של הרגש כגורם המעורב בעצם אקט הלמידה, לא רק בעירור המוטיבציה של הלומד לעסוק בתוכן שלפניו, אלא כגורם המשפיע על אופן חשיבתו ותוכנה; יסוד אחר הוא טיב היחסים שבין המורה לתלמיד כגורם המשפיע על ההוראה ועל הלמידה כאחד (עודד שרמר).
-
סיכום
-
סיכום
-
לינק
במאמר זה מציגים המחברים את הערך של היישומונים ביישום פדגוגיה עדכנית בסביבה דיגיטלית, ואת הפוטנציאל שלהם לקידום ושינוי מהותי בהתאמה אותנטית של ערכת החינוך למאה ה-21. הם מציעים מאפיינים של יישומונים הטובים לחינוך, כעוגנים לבחירה מושכלת של יישומם בשדה החינוכי, ומתייחסים לאופני הטמעה מיטבית שלהם. המחברים צופים כי היישומונים המקוונים "הקטנים", יעצבו שינוי גדול בהטמעת הטכנולוגיה בחינוך, בדומה למהפכה השקטה שהם מחוללים בחיי כל אזרח בעולם הדיגיטלי (עידית אבני, אברום רותם).
תוצאות חיפוש עבור: תכנות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין