נירו-פדגוגיה: מתווה פילוסופי לשיח ממשי

נורי, א' ועדיני, י' (2018). נוירו-פדגוגיה: מתווה פילוסופי לשיח ממשי

מבוא

נוירו-פדגוגיה היא תחום דעת חדש ששואף ליצירת פדגוגיה שמתחשבת בתכונות המוח. הבנת אופן פעולת המוח יכולה להועיל למורים בחיפושם המתמיד אחרי שיטות הוראה יעילות ואפקטיביות יותר.  

מאמר זה מציג מתודה לשיח ממשי בין השדות הידע הרחבים: חינוך וחקר המוח מסביר את היסודות הפילוסופיים העומדים בבסיסה, ומתאר את כוחה והתובנות העולות ממנה.

הישגי הנוירו-פדגוגיה בתחום השיח החינוכי

לשם בחינת ישימותה של הקונסטרוקציה הנוירו-פדגוגית בחרו הכותבים להתמקד בליבה של הפרדיגמה החינוכית הנהוגה (נורי עדיני קרני, 2009). היעד שהוגדר היה החלפת מטאפורת המיכל. מטאפורה זו הניחה כי בראשו של התלמיד ישנם מכלים אשר בתוכם הוא אוגר את המידע המתקבל בכיתה. ואולם, תפישה זו עומדת בניגוד למחקר המקובל בתחום חקר המוח, המצביע בברור כי דרך אגירת המידע במוח אינה מתבססת על אגירת מידע במיכלים וכי ידע אינו חפץ. באמצעות תמונות והמחשות מילוליות וחיבור לשפה הראו הכותבים כי מהלך אגירת המידע במוח הוא למעשה מהלך של רישות דינאמי. המטאפורה החלופית שהציעו הייתה הצגתו של המידע במוח כרשת דרכים אשר מתפתחת או מתנוונת כפונקציה של השימוש בה.

לקריאה נוספת

בימ"א: בית ספר להוראה מותאמת אישית ואישיותית

נירופדגוגיה: הזמנה לדו שיח

נירופדגוגיה: לא על המוטיבציה (האינדוידואלית) לבדה: מנגנוני למידה גמול ומוטיבציה במוח ובכיתה

נירו-פדגוגיה: מנגנוני למידה במוח

ניורו-פדגוגיה – קווי מתאר ללמידה

המוח אינו בנוי מקופסאות או מחלקים סכמתיים קשיחים, אלא מרשתות מקושרות של תאי מוח - רשתות נוירונים, המשתנות, מתפתחות, או מתנתקות, על פי שימוש, או אי שימוש. אצל אנשים שונים יש קבוצות נוירונים בעלי תפקידים דומים, אך לכל אדם יש מפה מוחית אישית משלו, עם ההדגשים, המסלולים מרובה התנועה, בהם נעים זכרונותיו ורצונותיו האישיים, ווהמסלולים בהם מחשבותיו ורצונותיו אינם נוסעים כלל. 

 לפני כעשור מטאפורת המיכל הייתה המטאפורה השלטת להסבר תהליך הלימוד ואילו כיום, לאחר סדנאות במכללות מובילות, שיחות עם מורים ומורי מורים, ופרסומים נוספים ניתן להצביע כי הקונסטרוקציה הנוירו-פדגוגית הצליחה להניע תחילתו של שינוי מושגי.

מאמר נוסף המהווה ציון דרך לתחילתו של שינוי תפיסתי, נגע לתחום המוטיבציה (עדיני נורי ואחרים 2012). שם הומחש כי הבנת אופני העבודה של מערכת הגמול במח מאפשרת את העשרתו של ארגז הכלים הנוירו-פדגוגי העומד לרשות המורה. בבסיס המאמר עמדה שאלה משותפת לשני שדות הידע, המשווה בין מוטיבציה אינדיווידואלית למוטיבציה חברתית בעת הלמידה בבית הספר. מסקנת המאמר הייתה כי לא על המוטיבציה האינדיווידואלית לבדה עומדת הלמידה, ולכן יש להעמיד בסימן שאלה שיטות למידה המתבססת על למידה אינדיווידואלית מול מחשב עם קשר מינימלי למארג החיים החברתי.

הקונסטרוקציה הפילוסופית

שאלת אפשרות קיומו של שיח בין שדה החינוך וחקר המח ללא מתווך, צריכה להביא בחשבון את בעיית הקומוניקציה בין שני שדות ידע אלה. דו שיח זה מפגיש בין שני תחומי ידע עצמאיים המקשים את היתכנותה של ביקורת תקפה מחוץ לתחום הידע. לכל אחד מהתחומים יש שפה משלו, פרדיגמות משלו, הנחות יסוד עצמאיות וניסיון רב שנים. ניסיון לצמצם את האחד לשני לא יצלח ואף מחטיא את המטרה שהיא הפריה הדדית ללא רדוקציה. לפיכך מציגה המתודה דרישה שניה והיא דרישת ה"ותק הפרסומי". פירושו של "ותק פרסומי" הוא כי הנושא הנבחן נחקר ואושש מכיוונים שונים לאורך שנים על ידי קהילת החוקרים בתחומו. באופן זה המורה איננו צריך להכריע האם המאמר אשר לפניו תקף או שמא מדובר ברעיון שובה לב אך שגוי מיסודו. היסוד השלישי במתודה הפילוסופית המוצעת נוגע לדרישה כי הממצאים מהצד האחד יהיו בעלי אחיזה כלשהי במוחקר או בפרקטיקה של הצד השני. אין קבלה עיוורת מתחום לתחום. לחידוש או לממצא צריך להיות הד מחקרי או התנסותי גם בתחום השני. גם אז כל מעבר מושגי מתחום לתחום דורש התאמה וזהירות יתרה

סיכום

שאלה עצמאית משותפת, "ותק פרסומי" ואחיזה בצד השני מהווים את שלושת יסודותיה של המתודה הפילוסופית היישומית, המאפשרת שיח ממשי מכבד ופורה בין המדע לפדגוגיה. ויתור על אחד מיסודות אלה עלול להוביל להכתבה חד צדדית ולא אחראית של המדע לחינוך.

ביבליוגרפיה

נורי א., עדיני י., קרני א., "שפה חדשה: צעד לקראת פדגוגיה מונחית מח". הד חינוך אוקטובר 2009. פ"ד, 1, 45-42

נורי א., עדיני י., קרני א. "נוירו-פדגוגיה: הזמנה לדו-שיח", מס"ע, 21-12-2014

עדיני י., נורי א., קרני א., רוטמן ע. "נוירו-פדגוגיה לא על המוטיבציה (האינדיווידואלית) לבדה". מס"ע 16.11.2012

נורי א., עדיני י., קרני  א. "נוירו-פדגוגיה: קווי מתאר ללמידה". מס"ע .4.8.2011