ממצאי המחקר מוכיחים קשר חלש עד בלתי קיים בין שיעורי בית לבין הישגי התלמידים בגילאי בית הספר היסודי. הקשר החיובי מתחזק במידה מסוימת ככל שמתקדמים התלמידים בגיל. פעמים רבות, שיעורי הבית הם סדרה של מטלות חסרות טעם, ואינם מצדיקים את אובדן הזמן, המתח, הסכסוכים עם ההורים ואת ההשקעה.

מציאות מדומה מאפשרת למשתמש, ללומד, להיות מעורב באופן סימולטיבי "בזמן אמת" בסיטואציות (מדומות כמובן) הדורשות חקירה ושיתוף פעולה תוך עירוב מגוון חושים והפעלת כישורים רבים. אלא שטעות לחשוב שמערכות של מציאות מדומה מובילות באופן אוטומטי ללמידה פעילה. ההיפך הוא הנכון: יש להביא בחשבון גורמים רבים על מנת שהשימוש הפדגוגי במציאות מדומה יהיה מוצלח. יש לדעת כיצד לשלב את המערכות במסגרת חברתית ופדגוגית רחבה יותר (Gouveia et al., 2017) ולשם כך דרוש ידע מסוים והכרות של המערכות הטכנולוגית כמו גם מחשבה פדגוגית על המשימות המתאימות. אתגרים אלה לא מובאים לעתים בחשבון או נוטים להישאר בצלו של אפקט החדשנות הפתייני.

יכולת מרחבית בגיל הרך מנבאת הישגים בקריאה, בחשבון, במדע ובטכנולוגיה ולכן מהווה נדבך ידע חשוב לקראת הכניסה לבית הספר. לפיכך, קיים צורך במציאת דרכי התערבות לקידום יכולת מרחבית בין ילדי גן צעירים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את יעילותה של התערבות טכנולוגית המשלבת רובוט דבורה בשיפור הישגים במבחני יכולת מרחבית (זיכרון חזותי ויחסים במרחב).

זחלני חיפוש הם תוכנות מחשב אשר סורקות באופן תדיר את רשת האינטרנט, ונותנות תמונת מצב עדכנית של אתרים בעיקר עבור מנועי חיפוש, אך לא רק. לזחלנים יש שמות רבים: רובוט חיפוש, בוט (bot), עכבישים, זחלני רשת (crawlers) ועוד. זחלן החיפוש של גוגל נקרא Googlebot. הזחלנים, במיוחד אלו של גוגל מעדיפים אתרי תוכן שיש בהם מבנה שיטתי המבוסס על קטגוריות תוכן, תגיות נושא (tagging & keywords) ומפות XML. אתר תוכן שדואג לתייג כל פריט מידע בקטגורייה ברורה, ברשימת תגיות/מילות מפתח יקבל עדיפות בביקורים השוטפים ובמקרים רבים גם בהצגת התוצאות הרלבנטיות בחיפוש עצמו (עמי סלנט).

רותי סלומון ואסף עמית ממכון מופ"ת היו השנה בכנס BETT ומובאים פה רשמיהם. סלומון כותבת בבלוג שלה כך: "גם השנה נסעתי ל-Bett Show בלונדון, יריד הטכנולוגיה החינוכית הגדול בעולם. אני לא בטוחה כמה אנשים היו שם, אבל קראתי שתי גרסאות שונות 34,000 ו-45,000 ומ-128 ומדינות שונות בעולם!! כך שבכל מקרה מדובר במסות גדולות…היה ענק, מרשים, מבלבל.. וכרגיל קצת מאכזב. כי בסופו של דבר, מלבד כמה רעיונות מרעננים וחדשניים, רוב הטכנולוגיה פותחה לשרת את מבנה הכיתה המסורתית" (רותי סלומון, אסף עמית).

מנהלים עם חלומות נועזים, שמבקשים להצעיד את בית הספר שלהם אל העתיד, מזומנים להפוך את החזון למציאות בעזרת "מפרש" – חממה ליזמות חברתית. במשך שנה שלמה הם לומדים ומנהלים יחד סיעור מוחות, ועם סיום התכנית מקבלים את כל הכלים הדרושים למימוש החלום – ליווי צמוד, סדנאות, מומחים שעובדים בשטח וגם מימון (לימור דומב, 2015).

ה"מייקרים" (Makers) מוכרים מזמן כתחביבנים או כבעלי מלאכה. אולם, עם הגישה ההולכת וגוברת לכלים מקצועיים תנועת המייקרים משנה את העסקים כרגיל. באמצעות שיתופיות וקישוריות, המייקרים משרים חדשנות על בסיס יומי עם יצירת חפיצים (גאדג'טים) חכמים, מכונות, רובוטים ומחשוב לביש (Wearables). על מערכות חינוך לאמץ כלים ומשאבים אשר יאפשרו למחנכים ליצור סביבות למידה המבוססות על פתרון בעיות במקום הרצאות חד-צדדיות. מספר מוסדות להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ואוניברסיטת המדינה של אריזונה, מובילים את השינוי על ידי יצירת חללי מייקרים בקמפוסים כדי לאפשר לסטודנטים לשתף פעולה, אך מוסדות השכלה אחרים צריכים ללכת בעקבותיהם כדי להכשיר את הלומדים לחדשנות של מחר. אנו זקוקים לכך שבתי ספר בכל הרמות ישנו את הכיתות והספריות המסורתיות לחללי מייקרים שיתופיים (Ray Almgren).

מחקר גילה שסטודנטים עם לפטופ מצליחים פחות במבחנים. לא ברור ממה זה נובע אך למרצים זה לא משנה, רובם חשים עלבון אישי על כך שהם מדברים אל רובוטים . השימוש במסכים קטנים, בינוניים וגדולים בכיתה אכן יכול להפריע ולהסיח את הדעת. הריכוז והקשב של תלמידים הוא אכן באחריות המלמד, ולכן בתחום שיפוטו. אבל לא איסורים וחרמות ישפרו את האקדמיה. להחרים מחשבים זה קל, אבל זה מחמיץ את הבעיה ואת פתרונה ( שיזף רפאלי).

משהו חסר תקדים קורה ברמת הגולן: חבל ארץ שלם מתארגן למהפכה חינוכית. המורים ינחו, התלמידים יחקרו, הרמה תהפוך לבית ספר . מהפכת החינוך ברמת הגולן מתחילה באי־נחת (ככה מתחילות מהפכות) של פרופ' שמואל שמאי מהמכון לחקר הגולן ומהחוג לחינוך של מכללת תל חי. הסטודנטים שהוא פגש בשני המקומות האלה הדאיגו אותו: "ואל תבין אותי לא נכון", הוא אומר, "יש להם ציונים טובים בבגרות ובפסיכומטרי והם מאוד נחמדים, אבל הם לא יודעים לשאול שאלת מחקר ולענות עליה בעזרת כלים מדעיים. במילים אחרות, הם לא יודעים לחשוב" (איתי גודר ).

המאמר מתאר פיתוח של תכנית מבוססת רשת שתעביר את היתרונות של למידה המבוססת על תרחישים בסביבה הבית-ספרית Mathers, )(Naomi; Goktogen, Ali; Rankin, John; Anderson, Marion, 2012 )ץ