-
תקציר
-
תקציר
-
סיכום
-
סיכום
האתגר הפדגוגי העומד בפני אנשי חינוך בעידן הנוכחי מתמקד בשאיפה להעניק הוראה דיפרנציאלית איכותית ואפקטיבית, המותאמת לצרכיהם ההטרוגניים של הלומדים. בהקשר זה, טכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) מציעות פוטנציאל אדיר לטרנספורמציה בפרקטיקה החינוכית. מאמר זה מציג שבעה יישומים פדגוגיים של בינה מלאכותית בהוראה דיפרנציאלית, אשר מתאפיינים בנגישות, יעילות ואפשרות ליישום מידי במרחב החינוכי, תוך הרחבת האפשרויות הפדגוגיות העומדות לרשות המחנכים.
-
תקציר
אחת המטרות המרכזיות והחשובות ביותר של יועצות בית הספר היא לוודא שהתלמידים מגיעים לבית הספר בקביעות. שכן, ישנו קשר ישיר בין נוכחות סדירה לבין הצלחה אקדמית, התפתחות חברתית תקינה ובריאות נפשית ופיזית. אבל, רבים הם התלמידים המתמודדים עם אתגרים אישיים, משפחתיים, רגשיים ואקדמיים שעלולים להוביל להיעלמות מתמשכת או כרונית. על רקע זה, המאמר מציג חמש אסטרטגיות מפתח שבכוחן להנחות יועצות חינוכיות ולסייע להן לתמוך בתלמידים, להניעם להיות נוכחים ולטפח אווירה בית ספרית מזמינה.
-
סיכום
אמנם, הטלפונים החכמים מאפשרים להורים לדעת היכן הילדים נמצאים בכל עת והרשתות החברתיות מהוות אמצעי תקשורת מרכזי, חשוב וחסר תחליף. אבל, האינטראקציות המקוונות יכולות להפוך בין רגע לשדה קוצים בוער של קטילות ומריבות, כאשר העומדים מהצד מלבים את האש. על רקע זה, המאמר בודק מהו תפקידה של מערכת החינוך בדרמה הדיגיטלית הזו וכיצד יכולות מורות ויועצות להנחות תלמידים להתנהלות נכונה ברשת.
-
סיכום
מאמר זה מתמקד באופן שבו מנגנוני שליטה מדומיינים ומיושמים בתכנון ובשימוש במבני בתי ספר, ובאמצעות זאת משרטט תמונה של המנגנון המרחבי-הביצועי של בתי הספר. המאמר עושה זאת תוך הישענות על תיאורי מתכננים, תוכניות וחזונות הקשורים למבנה שתוכנן במסגרת תוכנית Building Schools for the Future (BSF) בליברפול, אנגליה, וכן על תיאורים של חוויות מצד דיירים שונים בבית הספר. לטענת המחברים, ארכיטקטורה גמישה וחדירה אינה מבטלת או ממעיטה את השליטה, ואף אינה משעתקת את צורות הכוח הקלאסיות בלבד – אלא מרבה ומגוונת את הצורות של שליטה "פוליצנטרית" (רב-מוקדית) המופעלת דרך קווים מצטלבים של ראייה ושמע.
-
סיכום
מורות ומחנכות המנסות לאזן בין גידול ילדים לבין תובענות המקצוע, ונכשלות בכך, נושרות מן המקצוע מדי יום. הן מצפות מעצמן להצטיין בשני המישורים, האישי והמקצועי, ודווקא הציפייה הזו מובילה לתחושות אשמה וחוסר התאמה. על רקע זה, במאמר נשאלת השאלה כיצד יכולות מורות ומחנכות, שהן גם אימהות, להתמודד עם שחיקה בעבודה?
-
תקציר
במהלך השנים התגבש שיח פדגוגי רחב סביב המתח שבין שתי גישות מרכזיות בלמידה: שינון בעל פה של עובדות ואלגוריתמים, ולצדו פיתוח הבנה מושגית ואסוציאטיבית של עקרונות הלמידה. בעוד שבעבר נטו חוקרים ומחנכים לאמץ אחד מן הקטבים, המחקר העדכני מצביע על כך שהשילוב המושכל בין השניים עשוי להניב את התוצאות היעילות ביותר הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.
-
סיכום
הבינה המלאכותית מעצבת מחדש את שדה החינוך ובתי הספר מתמודדים עם אתגרים מורכבים, לצד הזדמנויות מלהיבות. בכוחה של הבינה המלאכותית להוביל מהפכות של ממש בעולמות הלמידה וההוראה, להציע למידה מותאמת אישית, להקל את עומס העבודה האדמיניסטרטיבי ועוד. אבל, מאיפה צריך להתחיל? מהי המדיניות הבית ספרית הנכונה והראויה? מה לגבי שיקולים אתיים או מורים המתעקשים לדבוק בשיטות ההוראה המסורתיות והמוכרות? ומי מבטיח שבתוך 10-5 שנים לא תפרוץ מהפכה טכנולוגית חדשה אשר תייתר את זו הנוכחית?
-
תקציר
נדמה כי תפקיד המתווך הבית ספרי חשוב כיום יותר מאי פעם. שכן, המחסור במורים (ובמנהלים) מחמיר, קווי המדיניות משתנים באופן תדיר ומערערים את יציבות המערכת והתקציבים מוגבלים. בתוך כך, לשדה ההוראה נכנסים, מדי שנה, מורים ללא הסמכה מלאה ומורי הסמכה אלטרנטיבית אשר זקוקים, כבר מיומם הראשון, לליווי ותיווך בהתמודדות עם המורכבויות והאתגרים של שדה ההוראה.
-
תקציר
אם בני אדם אינם מצטיינים בחשיבה ומשתדלים להימנע ממנה, מה משמעות הדבר ליחסם של תלמידים לבית הספר? למרבה המזל, הסיפור אינו מסתכם בכך שאנשים פשוט מסרבים לחשוב. נכון שאיננו מצטיינים בכך במיוחד, ובכל זאת אנחנו אוהבים לחשוב. אנחנו סקרנים מטבענו ומחפשים הזדמנויות לעסוק בסוגים מסוימים של חשיבה. אבל כיוון שהחשיבה קשה לנו כל כך, הסקרנות הזו יכולה לשגשג רק בתנאים מתאימים. בהיעדרם, נפסיק לחשוב די מהר. החלק הבא יבאר מתי אנחנו אוהבים לחשוב ומתי לא.
-
תקציר
שימוש באסטרטגיות מנמוניות בהוראת נושאי היסטוריה בקורס לימודי חברה משפיע באופן חיובי על ההישגים האקדמיים של התלמידים. תלמידים ציינו שהוראה באמצעות אסטרטגיות מנמוניות היא בעיקר כיפית, מספקת למידה קבועה, מעוררת עניין בשיעור והבנה של השיעור. בנוסף לכך, תלמידים שלמדו בשיטה זו גם השיגו יתרונות כמו שימוש בשיטה בעצמם, הגדלת הידע שלהם, דמיון של מה שלמדו בתודעתם, קישור שלהם לחיים, סקרנות, פיתוח מחשבה ותחושת העבר.
-
תקציר
לאורך העשורים האחרונים, חלה צמיחה מעריכית בתפוקה המדעית. להתפתחות זו יש שלוש השלכות: 1. קשיים גדולים יותר מתמיד בעדכון; 2. קיומם של דיווחים מדעיים מנוגדים שעלולים לאיים על הלגיטימיות של המדע; 3. התמחות גוברת בדיסציפלינות מדעיות שונות המובילה לפיצול בייצור הידע במונחים של פער גדל בין דיסציפלינות ותת-דיסציפלינות. מגמות אלה יצרו צורך הולך וגובר לספק סקירה מתמשכת של כמויות הידע העצומות שנוצרו. במדינות רבות, חששות אלה הובילו ליצירת סוכנויות מיוחדות או מאגרי מידע שקיבלו את המשימה לפעול כמתווכי ידע על ידי תרגום ראיות מבוססות מחקר למדיניות ולפרקטיקה.
-
תקציר
ציון צריך לשקף, באופן מדויק ככל האפשר, את רמת ההבנה וההצלחה של לומד בבוחן, מבחן, מאמר, מיזם או קורס – באופן חף מהטיות. אבל, מה קורה כאשר תלמידים מערערים על הציון ועל סמכותו של המורה? או חמור מכך, הורים דורשים לקבל ציון אחר? המגמה הזו, נקראת נדנוד על ציון. היא נחשבת לשכיחה במיוחד, פוגעת בסמכותם של המורים וגורמת להם להרגיש נבגדים על ידי הממונים (שנוטים לצדד בתלמידים ובהורים).
-
סיכום
מחברי המאמר זיהו ארבע תפיסות קוגניטיביות היררכיות של תפקיד המורה: "המורה המסביר", "המורה המתווך", "המורה המנחה" ו"המורה מהנדס הלמידה". מהשוואה כמותית שבין המצב לפני הוראת הפרקטיקה "פירוק בעיה" ובין המצב אחריה, עולה כי לאחר הוראת הפרקטיקה בתוכנית ההתערבות הציגו פרחי ההוראה תפיסות הממוקדות יותר בתלמידים ובתהליך הלמידה. לפיכך, נראה כי הפרקטיקה עשויה לשמש אמצעי להתפתחות תפיסת תפקיד המורה וכלי לתרגום הלכה למעשה של תפיסות לעשייה בכיתה.
-
סיכום
מאמר זה עוסק בשאלה כיצד מורים בבתי ספר למשפטים יכולים לסייע לתלמידיהם להגן על שלטון החוק כבסיס לדמוקרטיה, אך אבחנותיו תקפות לגבי מורים ותלמידים במקצועות אחרים. לטענת המחברת, הדמוקרטיה האמריקנית נמצאת במשבר. היא סבורה כי ההתקפה על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר 2021 חייבת לשמש כקריאת השכמה מחודשת למקצוע המשפטי; העוסקים במקצוע זה אינם יכולים עוד להרכין את ראשיהם, מבלי להיות מודעים לכך שכל מה שהם עושים מדי יום כעורכי דין מתחיל ומסתיים בחובתנו לשמר את שלטון החוק ואת מערכת הצדק. עליהם להכיר בכך שעורכי הדין הם אלו שהעמידו את הדמוקרטיה בסכנה. עורכי הדין הם אלו שניסו, בתפקידם כסנגורים נלהבים, להפוך את תוצאות בחירות 2020 ללא בסיס משפטי לכך.
-
סיכום
מלחמת המכסים שהכריז עליה טראמפ מעלה לסדר היום את הביקורת נגד הגלובליזציה – נושא קריטי בחשיבותו שאולי אינו מקבל את תשומת-הלב הראויה לו במערכת החינוך הישראלית. לדעת מחבר המאמר, הגלובליזציה היא בלתי נמנעת. עם זאת, לדבריו, האתגר שמציב המערך החברתי-כלכלי והפוליטי הזה הוא שהוא נראה כיוצר פערים של שגשוג בין הצפון הגלובלי (GN) לדרום הגלובלי (GS), ובכך הוא משמר את הטענות נגד הלגיטימיות שלו כמערכת כלכלית עולמית הוגנת ומאוזנת. מאמר זה מתייחס לכמה מן הטיעונים הסובבים את הגלובליזציה, ובפרט חושף חלק מן האתגרים שמעמידה הגלובליזציה, ובמיוחד בכל הנוגע ליצירת אזרחים עולמיים פעילים מבחינה דמוקרטית. אחת השאלות המרכזיות שהמאמר מציב היא: אזרח עולמי שנוצר בדמותו של מי?
-
תקציר
מצופה ממחנכי כיתות להנחות את התלמידים, להעצים אותם, להכינם למציאות שבחוץ ולהקנות להם ידע וכלים בנושאי בטיחות ברשת, שיח מקוון, צריכת חדשות וקבלת האחר. אבל, איך המחנכים יכולים לעשות זאת אם הם בעצמם מושפעים מהשיח החדשותי המטלטל והמכעיס? האם בכוחם של מחנכים להעצים תלמידים, אם הם בעצמם קורסים תחת המתח, הלחץ והחרדה? וכיצד יכולים מורים לשמור על חוסנם המנטלי ובריאותם הנפשית בעידן הנוכחי?
-
סיכום
ארה"ב היא מעצמה עולמית, אבל תלמידיה מדורגים נמוך מאוד במבחני מתמטיקה בינלאומיים. כישלון יחסי ומתמשך זה הוליד ויכוח נוקב בקרב חוקרי חינוך ומתמטיקה בארה"ב. חלקם דורשים להתמקד בכישורי חשיבה מעמיקה, מופשטת ואוטונומית בעוד שאחרים תובעים לבצע את ההיפך הגמור: להתקדם בצעדים מדודים, לתרגל שוב ושוב ולהדגיש חוקיות ושיטתיות.
תוצאות חיפוש עבור: קריאה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין