תוצאות חיפוש עבור: קריאה
מיון:
נמצאו 2387 פריטים
פריטים מ-1321 ל-1340
  • לינק

    המבוגרים בינינו זוכרים אולי את התוכנית "פינת הילד" ברשת א', שלאחר מכן שינתה את שמה ל"לבת ולבן ולכל המתעניין". את התוכנית הגיש ד"ר יצחק נוי ובין השאר היתה בה פינה קבועה לשאלות ילדים. אחת הפניות הנפוצות ביותר היתה של ילדים שסבלו מחרם חברתי, בעיה שלמרבה הצער קיימת גם היום ומטרידה תלמידים, הורים ומורים.

  • תקציר

    סקירת מידע זו מבקשת לתאר ולבחון מודלים שונים של למידה מקוונת בסביבה בין-תרבותית ולדון במועילות המודלים בצמצום פערים חברתיים ותפיסות מפלות כמו גם צמצום פערים דיגיטליים, חינוכיים, כלכליים ועוד. הסקירה מנתחת ארבעה מודלים: מודל מרכז TEC הישראלי; מודל ה-Boundaries Dissolving האירי; מודל ה-Class Global הקנדי ומודל בין-מדינתי, ה-Solyia. סקירת המודלים והמחקר מצביעה על שינוי בעמדות משתתפי התוכניות ובתפיסותיהם ביחס לעמיתים מאוכלוסייה עוינת או אחרת. לעומת זאת, פחות ברורה תרומתן ארוכת הטווח של תכניות מקוונות אלה לשיפור החרדה הבין-קבוצתית, להגברת האמון ולהפחתת הדעות הקדומות. הטעם העיקרי לכך קשור למגבלות המחקר הקיים עליהן. אלה נוגעות לכך שמרבית המחקר בתחום מתבצע בסמוך להשתתפות בתוכניות ואינו כולל מחקר אורך; לשאלת ייצוגיותם של משתתפי המחקר; ולכנות המענה הניתן על-ידם, בהינתן אופי השאלות הנחקרות. לצד קשיים אלה, הסקירה מעלה, כי תרומת התכניות השונות לפיתוח ולקידום המיומנויות החברתיות, מיומנויות התקשורת והאזרחות הגלובלית הרחבה יותר של משתתפיהן מקבלת עיגון ותמיכה בספרות. נדרש, עם זאת, מחקר נוסף ומתמשך כדי להעמיק בשאלת תרומתן האפשרית של תכניות אלה גם במישור החברתי ובאספקטים נוספים, שבמסגרתם הן פועלות.

  • לינק

    סקירה זו עוסקת במדיניות חינוך בלתי פורמלי בעולם, בדגש על מדיניות ממשלתית וממלכתית בנושא חינוך ערכי-חברתי-קהילתי, הן בשעות הלימודים בבית הספר הן במסגרות חוץ-קוריקולריות, ומתמקדת בפעילויות עבור תלמידי בית הספר העל-יסודי (בני 12–18).

  • לינק

    המודעות להגנת הסביבה היא נושא בעל חשיבות חינוכית עצומה, שכן רבים סבורים כי מדובר כאן בגורלה של האנושות כולה, ואולי אף בגורלן של רוב צורות החיים על פני כדור הארץ. נושא זה אינו רק חשוב, אלא גם שנוי במחלוקת מכיוון שיש המכחישים את ההתחממות הגלובלית וממילא גם את נבואות הזעם הקשורות בה. מסקירת הספרות במאמר זה עולה כי ההנחה המקובלת היא כי מכחישי ההתחממות הגלובלית לוקים בהונאה עצמית. ואולם מחברי המאמר בחרו להתמקד בביקורת שמותחים הספקנים לגבי קיומה של התחממות גלובלית, וגורסים כי במקום להתמקד במניעים הפנימיים של הספקנים, מוטב להשיב באופן ענייני לטענותיהם.

  • תקציר

    בצרפת התקבלה החלטה גורפת לאסור על הכנסת טלפונים ניידים לבית הספר מספטמבר 2018, ובידיעות אחרונות פנו להורים, מורים, תלמידים ואנשי מקצוע בכוונה לשמוע את עמדותיהם בסוגיה. המרואיינים התייחסו בדבריהם להחלטה הצרפתית כמו גם למצב הקיים בישראל: חוזר מנכ"ל משרד החינוך אוסר על שימוש בטלפונים במהלך שיעורים ומורה להשאירם בתיק כשהם כבויים, אך איסור זה אינו נאכף במקרים רבים.

  • לינק

    המחקר המוצג במאמר בדק את מידת היעילות של תכנית העשרה מחוץ לשעות הלימודים לילדי בתי ספר יסודיים מחוננים, שיושמה ברחבי באדן-וירטמברג, אחת מ-16 המדינות בפדרציה הגרמנית. התכנית יישמה אסטרטגיית "צמיחה מלמטה", אשר במסגרתה יחידות מקומיות פיתחו את קורסי ההעשרה, שנעו סביב מגוון רחב של נושאים. התכנית שמה לה למטרה לקדם את התפתחות התלמידים המשתתפים בה בממדים שונים, ביניהם יכולותיהם הקוגניטיביות, הישגיהם בבית הספר, תחומי עניין, יצירתיות, שליטה וויסות עצמיים, תפיסה עצמית ומיומנויות חברתיות. המחקר השווה בין 423 תלמידי כיתה ג' מבתי ספר שונים בבאדן-וירטמברג שהשתתפו בתכנית לבין 2328 תלמידי כיתה ג' מרחבי אותה מדינה שלא השתתפו בה. מהממצאים עולה כי התכנית השפיעה לחיוב על הישגיהם הלימודיים של משתתפיה, שציוניהם במתמטיקה ובגרמנית השתפרו, אך לא הניבה שיפור נראה לעין בשאר הממדים שכיוונה אליהם.

  • סיכום

    כתב העת היוקרתי The New Yorker פרסם כתבה ארוכה על רשת בתי ספר ציבוריים בזיכיון בשם Success Academy, הפועלת בעיר ניו יורק ונתונה במחלוקת ציבורית עזה.תלמידי הרשת משיגים ציונים גבוהים במבחנים האחידים של מדינת ניו יורק. 95% מהתלמידים הצליחו להשיג "דרגת מומחיות" בבחינות במתמטיקה ו-84% השיגו דרגה זו בבחינה באנגלית ואמנויות. זאת כאשר שיעורי השגת דרגת המומחיות הממוצעים בעיר נמוכים בהרבה: 36% ו-38% בהתאמה. הישג זה ראוי להערכה מיוחדת, משום שרוב תלמידי הרשת מגיעים משכבות מוחלשות: רובם הגדול שחורים ולטינים, ולפחות שני שלישים מהם באים ממשפחות עניות. הרשת החלה את דרכה עם בית ספר אחד ב-2006, וכיום יש בה 46 בתי ספר שבהם לומדים יותר מ-15 אלף ילדים מגן הילדים ועד כיתה י"ב.

  • תקציר

    סקירה זו מבקשת לעסוק במחקרים על אודות תרומת תארים מתקדמים של עובדי הוראה לקידום איכות ההוראה, בדגש על תואר שני יישומי או תאורטי, במטרה לבחון סוגיות שעניינן תמיכה ממשלתית בלימודים מתקדמים של עובדי הוראה.

  • תקציר

    בדור האחרון חלה עלייה עצומה בהתעניינות בספורט, ומספר העמודים והדקות המוקדשים לו בתקשורת עלה באופן דרמטי, כמו גם משכורות הכדורגלנים והכדורסלנים המקצוענים המהווים פעמים רבות מודל לחיקוי לילדים ולנערים השואפים להיות כמוהם. ואולם, כדי להגשים את החלום הזה יש להשקיע כשמונה עד עשר שנים באימון מוכוון-מטרה.שאלת המחקר הנוכחי היא מתי יש להתחיל אימון זה או במילים אחרות מהו הגיל המתאים להתחיל לעסוק בספורט כאשר המטה היא להגיע לרמת מומחיות?

  • תקציר

    תאודור אדורנו (1903 – 1969) היה מחשובי ההוגים הגרמנים-יהודים במאה ה-20 ומאנשי הרוח המובילים של "אסכולת פרנקפורט" ושל "התאוריה הביקורתית". חינוך לעצמאות מחשבתית, שהוא ספרו הראשון של אדורנו המתורגם במלואו לעברית, יצא לאור מיד לאחר מותו והפך במהרה לרב מכר בגרמניה. הוא מציג את הגותו המורכבת של אדורנו באופן נגיש ובהיר דרך דיון במשמעות החינוך הפוליטי לאחר השואה. בספר זה אדורנו מפנה מבט ביקורתי אל רבדים פסיכולוגים הכרוכים בפוליטיקה של החינוך וההוראה, מצביע על איסורי הטאבו ועל הסטריאוטיפים הפוגעים במעמד המורה, ועומד על השפעתה של תקשורת ההמונים על החינוך ועל עצם היכולת של היחיד לחשוב ולנהוג באופן נאור ואוטונומי. בתוך כך הוא מתריע על הסכנות האורבות לדמוקרטיה מתהליכים מתמשכים של ברבריזציה חברתית, ומנתח כמה מסממניה הבולטים: פופוליזם, הסתת נגד אינטלקטואלים, סימון אויבים מבפנים.

  • לינק

    סקירה זו מבקשת לעסוק במעמדם של מזדקנים וזקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), לבחון את מאפייניהם הבריאותיים, הרגשיים, החברתיים והקוגניטיביים, לאתר את דרכי ההערכה, המדידה והאבחון של אוכלוסייה זו ולדון בצרכיה השונים. מטרתה היא ליצור מסד מבוסס-ראיות לאיתור אוכלוסייה זו ולבחון דרכי תמיכה וטיפול מגוונות, הנותנות מענה לצרכים ולמאפיינים המיוחדים שלה. נקודת המוצא התאורטית של סקירה זו משלבת בין הגישה ההומניסטית ובין הגישה החברתית למוגבלות לצורך איתור, הערכה וטיפול באוכלוסייה זו.הסקירה כוללת ידע מחקרי לצד ניסיון קליני ומעשי מישראל וממדינות נוספות, במיוחד ארה״ב, אנגליה, אוסטרליה ואירלנד. בחינת סלי השירותים השונים המיועדים לאוכלוסייה זו, מיהותם של הגופים הממשלתיים והחוץ-ממשלתיים המעניקים את השירותים ותהליכי גיבושה של מדיניות חברתית העוסקת באוכלוסייה זו עשויים לשמש את קובעי המדיניות בהתוויית מדיניות המותאמת לצרכיה המיוחדים. מדיניות שתביא בחשבון את ההיבטים השונים בסקירה תהלום עקרונות יסוד של הומניזם ודמוקרטיה והיא עשויה לקדם את רווחתה של אוכלוסייה זו באופן אפקטיבי ומתמשך.

  • תקציר

    פוקימון גו נהפך ב-2017 ליישומון המצליח בכל הזמנים, והוא דוגמה לפופולריות האדירה של השימוש במציאות רבודה: טכנולוגיה המציגה מידע נוסף על המציאות הנראית בתמונה. במאמר זה מוצגת הטענה כי ניתן להשתמש במציאות הרבודה במערכת החינוך, באופן שיעצים את מעורבות התלמידים ואת הישגיהם.

  • תקציר

    מאמר זה עוסק בתכנית לחינוך גופני לתלמידי בית ספר יסודי שיושמה בשעות אחר הצהריים, לאחר סיום הלימודים. המחקר מנתח את חוויותיו של מורה בעת הטמעת חינוך גופני במסגרת מועדון ספורט שהקים ובוחן כיצד יישם המורה מאפיינים של חינוך גופני, כיצד נוצרו שיתופי פעולה עם הקהילה ומהן מגבלות התכנית. על אף המגבלות, סך היתרונות של הפעלת תכנית שכזו הינו גדול וכולל הישגים בספורט, תחושת שייכות לקבוצה, התמדה וחוויות חיוביות של הילדים.

  • לינק

    מאמר זה הוא פרי שיתוף פעולה בין רינה דודאי, מרצה לספרות בסמינר הקיבוצים, ובין איריס ארז, רקדנית וכוריאוגרפית. ארז היתה בנעוריה תלמידתה של דודאי בבית הספר התיכון. כעשרים שנה לאחר שנסתיים הקשר ביניהן כמורה ותלמידה נפגשו דודאי וארז במטרה להיזכר באירועים המשמעותיים בלמידת ספרות, אלה שהותירו בארז התלמידה חותם. זיכרונותיה של ארז עוררו אצל דודאי תובנות חדשות על תחום עיסוקה, הן בעבר כמורה לספרות והן בהווה כמורת מורים לספרות.מהמפגש עלה כי בכוחם של שיעורי הספרות להפגיש את התלמידים עם החומרים האפלים של החיים: מצבים בלתי-מודעים או מודעים-למחצה ומצבי קיצון מבחינה מוסרית; כתוצאה מכך, מתחדדת רגישותם של התלמידים לקלוט פרטים קטנים ולהבחין בניואנסים וכן הם חווים קתרזיס – זיכוך או ניקוי המתאפשר בזכות צפייה בטוחה מבעד לתווך הספרותי בסיטואציות של רצח, גילוי עריות או קרבה למוות שאליהן נקלעות הדמויות. הספרות מחזקת גם את הרגישות לאחר ומעשירה את התודעה. בכך היא תורמת לחיים משמעותיים יותר הן מהבחינה האסתטית (הגברת היכולת לעבד קלט חושי וליהנות ממנו) והן מהבחינה האתית (התחשבות בזולת, סובלימציה של רגשות ודחפים שליליים).

  • לינק

    הספר פתיחות ואמונה מנסה להתוות דרך פילוסופית אשר מסוגלת לגשר בין שני הערכים הללו, שבדרך כלל נתפסים כניגודים מובהקים במאבק התרבותי הניטש בין הליברליזם החילוני לשמרנות הדתית. הספר מציע ראייה חדשה של סוגיה זו מתוך התייחסות להיבט החינוכי, והוא משלב מדרשים מודרניים מקוריים על סיפורי המקרא.

  • תקציר

    המשבר הסביבתי, אשר בצלו אנו חיים כבר מספר עשורים, אינו דועך. יתכן, וההיפך הוא הנכון והוא רק הולך ומתעצם. על מנת לצמצם את השפעותיו של המשבר הסביבתי יש צורך באימוץ של הרגלי התנהגות סביבתיים המובילים לשינוי סביבתי. פרחי הוראה יכולים להיות שגרירים טובים של הובלת שינוי התנהגותי סביבתי בגלל נגישותם העתידית למספר רב של תלמידים בהווה אשר בעתיד יהיו חלק ממקבלי ההחלטות. אך שינוי התנהגותי סביבתי במרחב הפרטי, המרחב בו מתבצעת מרבית הפעילות הסביבתית בבתי הספר, אינה הגורם העיקרי למשבר הסביבתי. מחזור נייר, צמצום צריכת החשמל וכדומה אחראים על פחות מ- 30% מהנזק הסביבתי. מרבית הנזק הסביבתי מקורו בפעילות במרחב הציבורי. במרחב זה פועלות חברות כלכליות רבות עוצמה, מפעלים, מקבלי החלטות, אדריכלים ועוד רבים אחרים. אל נקודת החיבור בין העשייה במרחב הפרטי למרחב הציבורי ניסו להתחבר קבוצה של ארבעה סטודנטים משנה ג' שרתמו לטובת מימוש רעיונותיהם את שאר עמיתיהם לכיתה, עוד כשישה סטודנטים. סטודנטים אלו שאפו לחולל שינוי התנהגותי-סביבתי לקידומו של קמפוס ירוק. תהליך שינוי זה, אותו ניסו להוביל הסטודנטים, מהווה דוגמה להובלה של תהליך שינוי בארגון.

  • סיכום

    כיתות הן סביבות בלתי צפויות ומפתיעות. מורים מלמדים תלמידים הבאים מרקעים, מתרבויות ומהתנסויות חיים שונות, בעלי תחומי עניין והנעות מגוונים, ובעלי רמות שונות של שליטה בשפה, מיומנויות ויכולות. כדי לנווט סביבות אלה ולהעניק לתלמידים חינוך איכותי, על מורים להיות גמישים ויצירתיים בסיגול ההוראה להקשרים שבהם היא מתקיימת. מאמר זה מביא סקירת-על של 64 מחקרים מ-40 השנים האחרונות העוסקים ביכולות של מורים לקיים הוראה אדפטיבית/מסגלת ובחשיבותה.

  • תקציר

    חניכה היא מתודה המשמשת לחינוך מקצועי ובעת קבלת עובדים חדשים לעבודה. פעולת החניכה מבוססת על החלפת ידע וניסיון בין מנחה ומונחה ומעודדת העמקת מחשבות וידע. מאמר זה מבקש לבחון כיצד חניכה יכולה לשמש ככלי פדגוגי לשילוב תאוריה ופרקטיקה במסגרת ההשכלה הגבוהה ולהראות שחניכה תורמת רבות לסטודנטים המונחים. נמצא שהשפעות החניכה קיימות גם לאחר סיום לימודי המונחים ופנייתם לחיים מקצועיים.

  • תקציר

    רבים סבורים כי אם ידגישו קטעים חשובים בטקסטים שהם לומדים ויכתבו הערות בשוליהם הם יזכרו את החומר טוב יותר. ואולם מחקרים מלמדים כי תפישה זו שגויה. כדי להבטיח שהחומר לא יישכח, יש ללמוד וללמד אותו לא בבת-אחת, אלא במנות קטנות על פני זמן ממושך יחסית: בכל פעם מנקודת מבט, בגישה ובהקשרים שונים. כדאי מאוד לרשום שאלות הנוגעות לחומר בסיום המעבר עליו, לנסות להשיב עליהן יומיים לאחר מכן בלי לראות את הטקסט – ואז לבדוק אילו נקודות הוחמצו.

  • סיכום

    אלימות על גבי המסך במדיה בידורית (טלוויזיה, סרטים, משחקי וידיאו, אינטרנט) מוגדרת כהצגה של דמויות או שחקנים המנסים לפגוע פיסית בדמויות אחרות או בשחקנים אחרים. מדובר בתופעה נפוצה ביותר. סקירה זו כוללת מטה-אנליזות רבות שנערכו ב-60 השנה האחרונות, בדגש על משחקי וידיאו אלימים. בהלימה לכל הסקירות שערכו ארגונים מדעיים מרכזיים, גם סקירה זו העלתה ראיות מובהקות לנזקים קצרי טווח וראיות לנזקים ארוכי טווח.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין