-
תקציר
כדי ללמד נושא מסוים, ניתן לבקש מהתלמידים שיכינו עליו פודקאסט (הסכת). מאמר זה מציג המלצות כיצד יש לעשות זאת בתחום הוראת המדעים: 1. להשמיע לתלמידים פודקאסטים לדוגמה, ולבקש מהם לנתחם למרכיביהם השונים: הקדמה, גוף ההסכת ומסקנה. 2. לסייע לתלמידים לבחור נושא ממוקד, קונקרטי וסיפורי 3. להרגיל את התלמידים להתחשב בצרכי קהל המאזינים. 3. להכין מראש מתווה וראשי פרקים (storyboard), במטרה לשמור על מבנה, סדר הצגה, ארגון וזרימה של הנתונים, האירועים והדוגמאות המובאים בהסכת.
-
תקציר
מחקר זה בחן יכולת ויסות רגשית בקרב 1,799 תלמידי תיכון במהלך הכנת שיעורי בית במתמטיקה. נמצא שתלמידים שהקפידו לסדר את עמדת הלמידה, או שהוריהם דאגו להם למרחב נוח להכנת שיעורי בית, הפגינו ויסות רגשי במינון גבוה יותר. בנוסף, התגלה כי ילדים להורים שהפגינו מעורבות, התעניינו בלימודים והציעו עזרה – הצליחו לנהל את הזמן בצורה מיטבית ואף זכו לקבל יותר משובים חיוביים ממוריהם.
-
תקציר
-
סיכום
מדעי האדם תורמים לארבע אוכלוסיות או מסגרות מרכזיות: 1. מעסיקים, שבזכות מדעי הרוח נהנים מעובדים יעילים, חדשניים ורב-תחומיים יותר. 2. הקהילה הרחבה, בזכות אזרחים מיודעים יותר, שמיטיבים יותר להבין את העולם. 3. בוגרים של מדעי האדם, באמצעות הגדלת רמת השכר וההכנסה שלהם לאורך החיים. 4. החברה שלנו בכללותה, באמצעות תרומת המחקר במדעי האדם לפתרון בעיות חברתיות.
-
סיכום
נוירו-מיתוסים חינוכיים הם אמונות שגויות אודות התפקוד של המוח והתודעה בהקשר של למידה והוראה. אמונות שגויות אלה תורמות לשימוש בשיטות הוראה לא יעילות. המחקר הנוכחי בדק את השכיחות של נוירו-מיתוסים בקרב סטודנטים להוראה בחינוך המיוחד ואת הסבירות שהם ישתמשו בשיטות הוראה לא יעילות המבוססות על אמונות שגויות אלה. הממצאים מצביעים על כך שסטודנטים להוראה בחינוך המיוחד נוטים להחזיק בתפיסות מוטעות לגבי מוח ולמידה. פערים אלו בידע קשורים לכוונתם לעשות שימוש בשיטות הוראה לא יעילות.
-
תקציר
מתכשרים להוראה אשר התנסו בהוראה מדומה דיווחו שמדובר בשיטה יעילה שמסייעת לפתח כישורי ניהול כיתה, מחזקת ביטחון עצמי ואף משרה תחושת מציאות. הם סברו כי עצם החוויה תסייע להם להתמודד עם התחושות האלו כאשר יגיעו לכיתתם לראשונה. בנוסף, התרגול הממוחשב אפשר להם להתנסות בהוראה מבלי לחשוש לפגוע בתלמידים בשר ודם ולתרגל מיומנויות של חשיבה עצמאית וקבלת החלטות – אלמנטים שקשה ללמוד בקורסים תיאורטיים.
-
סיכום
בצל הקריאות התוהות לגבי נחיצותם של מדעי הרוח, מזכירה פרופ' רחל אליאור כי האוניברסיטה מופקדת על חמישה תחומים: א. איסוף, תיעוד ואצירת ידע קיים; ב. חקירת ידע קיים והנחלתו ברמות שונות של הוראה תוך ביקורת שיטתית; ג. הפצת ידע בעולם המחקר ובזירה הציבורית תוך כדי שיפוט וביקורת; ד. יצירת ידע חדש המאתגר מוסכמות; ה. קריאת תיגר על הפער בין הרצוי למצוי בתוקף סמכות הידע והישגי המדע.
-
סיכום
בשיח הציבורי והתקשורתי משמשים המבחנים הבינלאומיים כגון PISA מעין אולימפיאדה חינוכית – תחרות דירוג עולמית שמזמנת גאווה לאומית או הלקאה עצמית, לפי התוצאות. ואולם למבחנים אלה יש מטרות נוספות, חשובות יותר, והם יכולים ללמד על השפעות חברתיות, כלכליות ותרבותיות על טיב החינוך, על הקשר בין הישגים לבין עמדות תלמידים כלפי בית הספר, או בין הישגים לאוטונומיה ולרמת ההשכלה של מורים. בכוחם של המבחנים הבינלאומיים להשוות לא רק בין מדינות, אלא גם בין מגזרים שונים באותה מדינה – וכך וללמד על מידת אי השוויון והנגישות בחינוך בתוך המדינה.
-
תקציר
תודעה, מוח וחינוך (Mind, Brain and Education; MBE) הוא שדה מחקר בינתחומי הבוחן את ההשלכות של ממצאים ממדעי המוח על חינוך, הוראה ולמידה. שדה זה כולל מחקר בדיסציפלינות שונות, כמו פסיכולוגיה, ביולוגיה, קוגניציה, מדעי המוח וחינוך, ומטרתו ליצור ידע אינטגרטיבי מהקשרים ביולוגיים, התנהגותיים וחברתיים. המאמר מצביע על מספר אתגרים בשדה מחקר חדש זה וקורא לבעלי העניין המעורבים לפתח גישה בינתחומית לתרגום הידע ולפיתוחו.
-
תקציר
בעקבות משבר הקורונה נאלצו מוסדות להשכלה גבוהה לסגור את הקמפוסים ולעבור להוראה מרחוק. המחקר הנוכחי בדק חידושים בהוראה אשר תמכו במעורבותם של סטודנטים להוראה בלמידה המקוונת בעת המשבר. המחקר התבסס על ראיונות עם ארבעה מרצים שזוהו כתומכים ברמות גבוהות של מעורבות סטודנטים בלמידה המקוונת. הממצאים הצביעו על שלושה גורמים מרכזיים שתמכו במעורבות: תמיכה בנגישות של הסטודנטים לחומרי הלמידה, חיזוק ההשתתפות של הסטודנטים על ידי ביסוס קשר אישי ותמיכה במעורבות חברתית ואינטלקטואלית.
-
תקציר
משבר הקורונה שיבש את פעילותם של מיליוני בתי ספר. הוא שבר שגרות, דפוסים ונורמות. האתגרים והקשיים הגדולים שהציב המשבר בפני בתי ספר מהווים הזדמנות להטיל ספק בנורמות ובשגרות ישנות ובה בעת לחשוב מחדש על החינוך. המאמר מציע מספר שאלות שבתי ספר ומובילי חינוך יכולים לשאול על מנת לדמיין ולעצב מחדש את החינוך בעולם שאחרי הקורונה.
-
סיכום
מאמר זה מציג תוכנית התערבות בשם ניקוי רעלים דיגיטלי אותה יכולים להציג וליישם מורים, הורים, מתבגרים וילדים. המטרה היא להקנות לילדים כלים שיאפשרו להם לנהל את זמני המסך באופן מיטבי, ובאמצעות כך למנוע סכנות עתידיות. חשוב להבהיר, ניקוי רעלים זה אינו חותר להימנעות מוחלטת מכלים טכנולוגיים. אלא לעודד שימוש אינטרנטי בטוח, מדוד, מאוזן ומושכל באמצעות לימוד טכניקות והקניית מיומנויות.
-
סיכום
מטרת המחקר הייתה לבחון את אסטרטגיות ההוראה מרחוק בתקופת הגל הראשון של משבר הקורונה ברשות הפלסטינית באמצעות קבלת משוב מהורים, מורים, מנהלים ומפקחים. מצד אחד, הטכנולוגיה הצליחה למנוע השבתה מוחלטת של הלימודים. מצד שני, המעבר להוראה מקוונת הגביר את הביקורות כלפי הטמעת טכנולוגיה בחינוך, החמיר את הפערים הדיגיטליים ועורר
זעם בקרב הורים שטענו שילדיהם אולצו להיכנס לרשתות חברתיות. -
סיכום
משבר הקורונה חשף את הבעיות הרבות הקיימות במערכות חינוך. הסגירה של בתי הספר קטעה את הלימודים פנים-אל-פנים, דבר שפגע במיוחד בתלמידים מסביבה מוחלשת. למגפת הקורונה הייתה גם השפעה קשה על ההשכלה הגבוהה, ובמיוחד על הסטודנטים הבינלאומיים הלומדים בארץ זרה, כאשר אוניברסיטאות סגרו את הקמפוסים ומדינות סגרו את גבולותיהן. המסמך הנוכחי מספק תובנות לגבי השלכותיו של המשבר על החינוך. מסמך זה סוקר פעולות מרכזיות, שנעשו במערכות חינוך במדינות ה-OECD ובמדינות השותפות, בחצי השנה הראשונה מאז פרוץ המגפה.
-
תקציר
כאשר פרץ והתפשט נגיף הקורונה, ננעלו שערי בתי הספר וההוראה מרחוק הפכה לנורמה החדשה. מורי השכבות הנמוכות בחינוך היסודי, אשר אמונים על הקניית מיומנויות קרוא וכתוב, נדרשו להיכנס לעולם של הוראה מקוונת – ללא התראה או הכנה מוקדמת. במאמר זה מוצגים האתגרים הפדגוגיים הבולטים שנושא עמו הסגר, לצד דרכי התמודדות אפשריות עבור מורים.
-
תקציר
טביעת ידו המיוחדת של מנור לאורך תחנותיו בזמן ניכרת בשיריו – כמו "בשנה הבאה״, ״ימי בנימינה״, "הבית ליד המסילה", "אין לי ארץ אחרת", ״אחי הצעיר יהודה״, "ללכת שבי אחרייך", "ילדותי השנייה", ו״ברית עולם״ – שהיו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית על כל גווניה. ספר זה, העוסק ביצירתו ונכתב על-ידי בתו, מתאים לעוסקים במחקר התרבות הישראלית, למורים ולסטודנטים המלמדים את שיריו של מנור
-
תקציר
-
סיכום
המחקר הנוכחי ערך השוואה בין קבלת החלטות של מנהיגי חינוך לבין ממצאי מחקרים ממדעי הלמידה. באמצעות סקירת ספרות נבחנו נקודות המבט השונות, זו של מנהיגי חינוך וזו של מדעי למידה, ביחס לנושאים חשובים בחינוך. ממצאי המחקר הראו שסדרי עדיפויות של מנהיגי חינוך אינם זהים לאלה של חוקרי למידה. מנהיגי חינוך אינם משתמשים באופן עקבי בנתונים ממדעי הלמידה, בשל סיבות שונות, ביניהן ניסוח הבעיה, סדרי עדיפויות, הצורך להיכנס לטריטוריה לא מוכרת של מחקר הלמידה והעדר נגישות טבעית לידע שמייצרים מחקרי הלמידה.
-
סיכום
מחקר זה בחן התנהגויות בריוניות מנקודת ראותם של ילדי גן ומצא כי הפחד הגדול ביותר של הילדים הוא להידחות על ידי חבריהם, דפוסי הבריונות הנפוצים ביותר הם: אי שיתוף במשחק, נידוי מקבוצה, לגלוג וקריאה בשמות גנאי, גננות עלולות להתעלם מילדים שסובלים מבריונות בגני ילדים והתכונות המשותפות לילדי גן שסבלו מבריונות הן קשיי שפה, חוסר הבנה של כללי משחק והתייחסות שלילית מצד נשות הצוות.
-
סיכום
המחקר הנוכחי בדק את הקשר בין ערכים אישיים של מורים, ערכים של מנהלי בתי ספר (כפי שנתפסים על ידי המורים) וההתאמה הערכית ביניהם לבין רווחתם הפסיכולוגית של המורים ומחויבותם לבית הספר ולמקצוע. 1,086 מורים קנדיים מילאו שאלונים כמותיים. הממצא העיקרי מלמד על כך שככל שהמורים תופסים את ההתאמה הערכית בינם לבין מנהלי בית הספר בו הם מלמדים כגבוהה יותר, כך רווחתם הפסיכולוגית גבוהה יותר והם מדווחים על מחויבות גבוהה יותר לבית הספר ולמקצוע ההוראה.
תוצאות חיפוש עבור: קריאה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין