כישורים דיגיטליים מאפשרים השתתפות פעילה בחברה דמוקרטית. למשל, נגישות לשירותים אזרחיים וחברתיים, מעורבות אזרחית, שיח דמוקרטי מכבד ברשתות החברתיות והיכולת להיות פעילים בחברה, להביע דעה ולהשתמש בטכנולוגיה, כדי להשפיע על גופים אזרחיים וציבוריים ולתקשר עימם. עם זאת, סקירת המידע שלפנינו מציגה תופעה חמורה של פערים דיגיטליים נרחבים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל, תוך התייחסות למשתנים חברתיים-דמוגרפיים, כלכליים ובין-לאומיים.

שביל הגולן נחנך בשנת 2007 לרגל חגיגות 40 שנה להתיישבות הישראלית בגולן. המחקר בחן את המטרות של יזמי החינוך בתוכניות שהשתמשו בשביל במערכות החינוכיות והחברתיות של הגולן הפונות לאוכלוסייה המקומית. מאז נחנך שביל הגולן, הוא תפס מקום משמעותי מאוד במערכת החינוך האזורית. תוכניות הלימוד בשביל עשו שימוש במיתוג הסימבולי שלו כציר מחבר אזורית, במטרה לייצר זהות אזורית המדגישה את ייחודיות הגולן כאזור חשוב למגורים בהקשר היהודי־לאומי וכאזור טוב למגורים בהקשר האקולוגי־חברתי והביטחוני.

שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון פירסמה מסמך הקורא למנהלים לשנות תוכניות לימודים; להחליף את המבחנים באמצעי "הערכה מצמיחה"; להציג תוכניות לצמצום פערים; לחזק את הקשר עם ההורים; לייעל את הליכי הקליטה והחניכה של המורים. כמו כן, המסמך מציג שינויים בתוכניות הלימודים כמו מעבר לתוכנית למידה סביב רעיונות גדולים וחיבור בין תחומי דעת כדי לייצר למידה רב תחומית.

"חינוך מבוסס מקום" הוא תפיסה חינוכית לפיה הזיקה למקום פיזי מעניקה משמעות ייחודית לזהותו של הפרט. מתפיסה זו נגזרת פדגוגיה ייחודית המכונה "למידה מבוססת מקום"; פדגוגיה זו כוללת הנחלת ידע, מיומנויות והרגלים השואבים מהמקום הספציפי את הרצון ואת המוטיבציה להשפיע עליו ולהוביל לעשייה פעילה למענו. בהקשר הזה המונח "מקום" מבטא לא רק תחום מוגדר בזמן ובמרחב, אלא הזדמנות ללמידה המתבססת על חיבור בין ההיבט הפיזי להיבט הרגשי, בין המידע הנתפס בחושים לידע שנוצר בנפשו של הפרט לאחר המפגש עם השטח.