פיתוח מודלים יעילים להכשרת המורים הוא אתגר מתמשך. המאמר מציג את הנוף הנוכחי של הכשרת מורים וכן שלושה טיפוסי אידיאלים מקצועיים – מורים כאינטלקטואלים, אומנים ואמנים. דגש מיוחד ניתן לאידיאל המורה כאמן, ולטענה כי יש להרחיב עוד יותר את ההיקף של אידיאל זה, הקשור להיבט האישי-מקצועי של המורה. המאמר מציע מודל משולש של מקצועיות מורה הכולל את האני האישי-מקצועי כהיבט עצמאי, הנוסף לרכיבי התאוריה והפרקטיקה.

ספר חדש מציג את סיפורה של הכשרת המורים הייחודית "חותם נעמי". הוא פרי רצוננו לחלוק את החלום ואת ההזדמנות ולשתף בתובנות שהבשילו במהלך עיצובה והובלתה של התוכנית. חותם נעמי שמה במרכז את אשת החינוך כמנהיגה מחוללת שינוי, זו שמבקשת ליצור אצל תלמידיה אמונה בעצמם וביכולתם ליצור חברה ראויה ושוויונית. שני עקרונות מרכזיים הובילו אותנו בעיצובה: אקטיביזם חברתי והיכולת להניע אותו יחדיו. כל מרכיבי תוכנית ההכשרה הותאמו לכך: סגל ההוראה, מבנה הלימודים, תוכנית הלימודים, ההתנסויות השונות והמדדים להצלחה.

אף שיכולת הקריאה חיונית להצלחה בלימודים, ניכרת הידרדרות בגישה של תלמידים לקריאה. יש קבוצה גדולה למדי של מתכשרים להוראה שגישתם לקריאה שלילית, וזאת על אף שגישה ומוטיבציה משפיעות על הרגלים ועל יכולות של קריאה. מחקר זה השתמש בגישה ממוקדת-יחיד כדי לבחון את התפתחותה של הגישה לקריאה בקרב פרחי הוראה במהלך ההכשרה, ואת השאלה כיצד התפתחות זו קשורה ליכולת ולהתנהגות הקריאה הנתפשות שלהן.

במאמר מוצג תהליך ההתפתחות של השכלת נשים ערביות בדואיות בנגב משנות השישים של המאה ה-20 עד לימינו באמצעות סקירת ספרות וראיונות אישיים עם עשר נשים בדואיות פורצות דרך. נתוני הראיונות נותחו בניתוח תוכן, שהצביע על אתגרים פיזיים, חברתיים ומנטליים איתם התמודדו הנשים בתהליך היציאה ללימודים ורכישת ההשכלה. רכישת ההשכלה מאפשרת להן להיות סוכנות שינוי, ליצור ניעות (מוביליות) חברתית ולפרוץ את הדרך לנשים אחרות בחברה הבדואית. גם כותבת המאמר נמנית עם קבוצה זו של נשים פורצות דרך.