במחקר נבדקה יעילות המורים רק במונחים של הישגי תלמידיהם. הוא נערך בשני שלבים: בשלב ראשון נבדקה השפעת הערך המוסף של מורים על השיגי תלמידים – באיזו מידה יש למורים השפעה חיובית מדידה על הישגי תלמידים? בשלב השני נעשתה השוואה של דרכי ההוראה בין המורים שדורגו ברבע העליון(17 מורים) לבין מורים שדורגו ברבע התחתון(15מורים) – במה שונות דרכי הוראה והתנהגויות הוראתיות של מורים יעילים מאלה של מורים פחות יעילים במונחים של השיגי התלמידים? יש במאמר סקירה ממיינת מהעשור האחרון בערך המתייחסת למושג של יעילות מורים על מרכיביו. חלק מהפריטים המחקריים מובאים בביבליוגרפיה ( Strong, J.H., Ward, T.J., & Grant, L.W.).

המחקר בדק השפעות של קורסים מקוונים להתפתחות מקצועית ברמות שונות של תמיכה על למידת מורים. הקורס המקוון באלגברה למורים בחטיבת הביניים נבנה בארבעה וריאציות במונחי תמיכה בלומדים: 1) קורס סינכרוני עם תמיכה ברמה גבוהה , שיתוף מומחה בהוראת מתמטיקה ומומחה בלמידה מקוונת ואפשרות לאינטראקציה סינכרונית בית העמיתים במהלך הקורס; 2) למידה בקצב אישי ללא תומכים מומחים; 3) שני קורסים עם תמיכה בינונית (בין (1) ו-(2)). בכל התנאים נמצאה השפעה מובהקת על הבנה מתמטית, אמונות פדגוגיות ודרכי הוראה של המורים ובמפתיע, התוצאות החיוביות היו ברות השוואה בין כולם ( Russell, M., Kleiman, G., Carey, R., & Douglas, J) .

במאמר זה מתבססת הכותבת על חלק מממצאיו של מחקר שערכה לאחרונה, ומטרתו הייתה ללמוד את חווייתה של המורה המתחילה, מחנכת כיתה א' בחברה הערבית בישראל. המחקר הוא איכותני. במסגרתו היא ראיינה שמונה מורות מתחילות, מחנכות כיתה א', עם סיומה של שנת ההוראה הראשונה שלהן. במחקר הנוכחי התלמידים הופיעו בחוויותיהן של המורות כמקור לקושי ( Scherf, 2008 ) השלב ההתפתחותי שנמצאים בו תלמידי כיתה א ' (לימוד ראשית הקריאה והכתיבה) , ההבדלים האינדיווידואליים, מוכנותם של התלמידים לכיתה א', חסך במסגרות בלתי פורמליות עבור התלמידים וכן, נוסף על כל הנאמר, תשתיות פיזיות לקויות של בית הספר – כל אלה הם הקשיים שהמורות נתקלו בהם. מורות שעברו לדרום נתקלו בקשיים נוספים, שמקורם בשוני התרבותי השפה ויחסי הקרבה בין תלמידי הכיתה ובהקשר הפוליטי ילדי הפזורה.

המחקר תומך בהתפתחות מקצועית אשר מעמיקה את ידע התוכן של המורים ואת דרכי הוראתו לתלמידים, •מסייעת למורים להבין כיצד תלמידים לומדים תכנים ספציפיים ,מספקת הזדמנויות ללמידה פעילה, מאשפרת למורים לרכוש ידע חדש, ליישמו בהוראה ולחשוב רפלקטיבית עם עמיתים על התוצאות, היא חלק מרפורמה בית ספרית היוצרת קשר בין תוכניות לימודים, הערכה וסטנדרטים ללמידה מקצועית, היא קולבורטיבית וקולגיאלית, היא אינטנסיבית ומתמשכת לאורך זמן ( Darling-Hammond, L., & Richardson, N).

מאגרי המשימות מאגדים בתוכם משימות ביצוע בתחומי הדעת השונים.אלה הן משימות ביצוע מורכבות, אינטגרטיביות, המייצגות היבטים שונים של תכנית הלימודים. המשימות נועדו להערכה פנימית בית ספרית במטרה לעצב את תהליכי הלמידה וההוראה. תהליכים אלה מערבים איסוף נתונים ומידע על מגוון רחב של כישורים ומאפשרים פירוש ראיות והסקת מסקנות לגבי המשך תהליכי ההוראה והלמידה. המשימות מיועדות להעריך תהליכים ותוצרים, כמו גם כישורי למידה מורכבים, כגון: ראייה רב-כיוונית, פתרון בעיות, נקיטת עמדה, חשיבה ביקורתית, הסקת מסקנות, תכנון תהליכים ומציאת קשרים. המשימות מתייחסות גם לדרך ארגון הלמידה של לומדים: ביחידים, בזוגות, בקבוצות, ויש משימות שנעשה בהן שילוב של האפשרויות.

המבחן הפסיכומטרי לא משקף בהכרח את יכולתם האמיתית של מועמדים רבים ללימודים גבוהים. לכן , המבחן להערכת פוטנציאל החשיבה {ה-:Learning Potential Assessment Device LPAD} של חתן פרס ישראל פרופ' פוירשטיין, הינו מבחן שכשמו כן הוא; הוא מיועד להעריך את פוטנציאל הלמידה של הנבחן. ה- LPAD איננו מסתפק במדידת היכולת הנוכחית, זאת כיוון שההנחה היא שהיכולת הנוכחית, כשהיא נמוכה, עשויה להיות מושפעת מגורמים משניים, שאינם מלמדים על היכולת האמיתית של האדם בתחומים הנבדקים. מטרת ה- LPAD היא כפולה: א. להבחין בין קושי ביכולת הנבדקת, לבין קושי בתנאים המשניים אותם אנו מכנים פונקציות קוגניטיביות פגומות.ב. להעריך את יכולת השינוי של הנבדק באותם 'תנאים משניים', ואף ביכולות עצמן. גם אם רמתו הנוכחית של הנבדק נמוכה, הרי שכושר ההשתנות שלו עשוי להיות גבוה, ולכן הוא עקרונית מתאים לאותם תחומי לימוד בהם חשקה נפשו.

מפת מוח היא שיטה שמטרתה להעביר את החשיבה האורגנית של המוח אל הנייר. מפות מוח (או מפות חשיבה) משמשות אנשים לייצור רעיונות, בניית רשימת מטלות, סיכום שיעורים, ארגון חומרים, כתיבת רשימות, בניית שלד לסיפור, כתבות או סרטים. יצירת מפת מוח היא דרך רבת עוצמה לעשות את כל הדברים האלו ולהשתחרר מההרגל המגונה שיש לנו שהוא כתיבת בצורה ליניארית העובדת בניגוד לדרך בה המוח שלנו עובד. המשמעות של מפת מוח היא שבמקום לכתוב סעיפים כאשר אנחנו מנסים לגבש סיכום או רעיון כלשהו (המצאה חדשה, מאמר, תיאוריה כלשהי…למעשה כל דבר) אנחנו יוצרים הסתעפויות בצורה של ציור כאשר מתוכו עולה תמונה בהירה של נקודות חשובות יותר ופחות, צורת החשיבה שלנו, הקונוטציות שלנו וכדומה. התהליך שמתרחש במהירות הבזק בתוך המוח לובש צורה פיזית המאפשרת לנו לצפות בתהליך המחשבה שלנו, ללמוד אותו ולשאוב מתוכו את הנקודות הרלוונטיות יותר לרעיון שלנו. כהשלמה לכתבה זו הכנו רשימת קישורים מעניינת על מפות מוח למורים , כדרך הוראה , כדרך להכנת שיעור , כאסטרטגיה לסיעור מוחין בכיתה ואמצעי עזר לקריאה והבנת טקסטים לתלמידים .

בתהליך הכשרת המורים מתקיימת דואליות מתמדת המבליטה את הבעייתיות שבפעולות ההערכה, הסטודנטים המכשירים את עצמם למקצוע ההוראה מביאים אתם את ההיסטוריה הפרטית של חוויות אישיות שחוו כתלמידים בבית הספר והקשורות לדמויות מוריהם בעבר, ניתן להניח שחלק מהתנהגותם של מורים כמעריכים הוא פרי תחושת של הוגנות או אי הוגנות שפיתחו אותם "פרחי הוראה" כמוערכים. חלק גדול מהמורים המלמדים הערכה במכללות להכשרת מורים הם לא תמיד מורים בעלי מומחיות אקדמית בתחום הערכה, חלקם הם מדרכים פדגוגיים היודעים מתי יש צורך בהערכה אך לא מכירים מספיק את הכלים המתודיים של הערכה. הערכה נלמדת הרבה פעמים בקורסים מתודיים של דיספלינה זו או אחרת ולא כתחום נפרד מובנה המכשיר את "פרח ההוראה" להעריך נכונה את תלמידיו בעתיד. מסקירת תכניות הלימוד ניתן עדיין לתאר את ההכשרה הניתנת לסטודנטים להוראה כמצומצמת הן מבחינת היקף הזמן (קורסים סמסטריאליים) הן מבחינת היקף הנושאים והן מבחינת הזדמנות להתנסות מעשית. ( שרה דלמן ) .

מטלת הביצוע הינה מטלת הערכה באזרחות. מטלת הביצוע משלימה את חוויית הלמידה ומאפשרת לקשר באופן מעשי בין הלימודים התיאורטיים לבין המציאות היומיומית. במטלת הביצוע מציג המורה בפני כלל הכיתה תופעה, סוגיה או אירוע אזרחי שיש בהם קונפליקטים או בעיות ("סיפור מסגרת"). הכיתה מתחלקת לקבוצות של 3-5 תלמידים. הקבוצות מחלצות בעיות שונות העולות מתוך סיפור המסגרת, כלומר: ממקדות לעצמן בעיות יותר ספציפיות שמעניינות אותם. לאחר מכן, כל קבוצה חוקרת ובודקת לעומק את הבעיה שבחרה: בסופו של התהליך, ולאחר שלמדו והכירו את הבעיה באופן מעמיק יותר, אמורים התלמידים בכל קבוצה להציע פתרון מעשי לבעיה אותה בדקו. את הפתרון מציגים חברי הקבוצה בצורה של תוצר. התהליך כולו מלווה על ידי המורה, לאור מחוון מפורט וידוע מראש, ומלווה במשוב של התלמידים על פעולתם.