-
לינק
מתפתחים היום באינטרנט יותר ויותר מאגרי מידע דיגיטאליים של עבודות תיזה ודוקטורט. אתר אינטרנט חדש בשם Open-Thesis מאפשר לחוקרים וסטודנטים להעלות עבודות תזה, דוקטורט ומחקרים נוספים במטרה להרחיב את חשיפתם והפצתם. מטרת הפרויקט היא לאפשר גישה חופשית וקלה לחומרים וכך להרחיב את ההפצה והחשיפה שלהם. בצורה כזאת סטודנטים וחוקרים יוכלו בקלות להיעזר ולהישען על מחקרים קודמים במהלך עבודותיהם. כחלק מהיוזמה, האתר יהיה פתוח לכולם וללא תשלום. חוקר שלא יהיה מעוניין שלכל הגולשים תהיה גישה למחקריו, יוכל להגביל אותה כך שהעבודה לא תוצג באופן חופשי, אלא בהתאם לפרמטרים שיוגדרו מראש.
-
לינק
מנהלת ביה"ס היסודי "אפק" בגליל המערבי וצוות ביה"ס אינם חוששים לשלוח את התלמידים להתמודד עם איתור מקורות מידע, קריאת מאמרים וכתיבה בסגנון אקדמי , שיחד עם יומני קריאה , עבודות אמנות וארגון טקסטים בית ספריים מאפשרים לסרטט תמונה רחבה ועמוקה על מצבו של כל תלמיד, תמונה שבדיקת שיעורי בית ומבחנים שגרתיים אינה מספקת. בית ספר "אפק" בגליל המערבי חבר ברשת ההערכה החלופית של קרן קרב המנחילה לבתי הספר תרבות ארגונית שמבוססת על התבוננות פנימית ולמידה מהניסיון. בעקבות הקשר עם קרן קרב , קם בבית הספר צוות הערכה המורכב ממורים ובעלי תפקידים כאשר הם עובדים בצמוד למנחה מטעם הקרן. בהיסטוריה הייתה השנה בביה"ס עבודת חקר "אפק" במקום מבחן, אבל בגיאוגרפיה התלמידים התבקשו להכין טיול. לאסוף חומר, לתכנן, אלו דברים שלא באים לידי ביטוי במבחן, והם מגלים אינטליגנציות אחרות לגמרי.
-
לינק
כבר בשנות ה 90 של המאה הקודמת ראה משרד החינוך הבריטי חשיבות בתקשוב מערכת החינוך והשקיע בכך תקציבי עתק. בין השנים 1998 ו 2002 הכפיל משרד החינוך הבריטי את היקף התקציב שנועד לתקשוב מערכת החינוך מסכום ממוצע של 40 אלף פאונד לביה"ס לסכום של 75 אלף פאונד לכל ביה"ס תיכון. נתונים אלו מהווים 3% מכלל התקציב החינוכי הבריטי שהועבר לתקשוב בחינוך. בבתי הספר היסודיים בבריטניה היה שיעור ההוצאה לתקשוב נמוך יותר ועמד על 2%, אבל עדיין היה גבוה מאד יחסית למדינות אחרות בעולם. הבריטים השקיעו גם בהכשרת המורים ובהשתלמויות בתחומי התקשוב ואף הגדילו את תקציב ההשתלמויות בשיעור של 57% בהשוואה לשנות ה-90. ההשקעות הללו כמעט ולא תרמו דבר לבתי הספר התיכוניים בבריטניה. תוכנית התקשוב נכשלה כישלון חרוץ בבתי הספר התיכוניים, אשר נותרו איים של שמרנות חינוכית. הכישלון נובע ללא ספק מהעובדה שהתוכנית כמעט ולא הציבה מטרות פדגוגיות. זאת ועוד, ואולי בעיקר, מערכת בחינות הבגרות שחשיבותה והשפעתה גדולות, לא השתנו לא תמכו ולא נתמכו בתהליך התקשוב. הם היוו אבן נגף לתוכנית התקשוב. דווקא בבתי הספר היסודיים בבריטניה היה השימוש בתקשוב יעיל ומשמעותי יותר.
-
לינק
הרשת רעבה לתוכן. עשרות אלפי אתרים מתאמצים להתחדש ולהתעדכן מידי יום ביומו. נראה שנחשולי אינפורמציה ממלאים את הרשת מקצה לקצה ומאיימים להטביע את הגולש הממוצע. כתיבה לאתרים או כתיבת תוכן לאינטרנט זו מיומנות שונה מכתיבה עיתונאית, או מכתיבה יצירתית ואפילו מכתיבה שיווקית לברושורים או עיתונים. האינטרנט הוא מדיה המבוססת על תחרות ועל מהירות. אתה חייב לעניין את הגולש בזמן קצר, ליצור אצלו את הרושם שאתה מספק לו תוכן איכותי וייחודי אנשים קוראים ברשת בצורה שונה לחלוטין ממה שהם קוראים כל מדיה אחרת ולכן יש לכתוב בצורה המתאימה לקריאה הזו. מצגת ומבחר דוגמאות של ז'אנר הכתיבה לאינטרנט וייצוגיו השונים . מערך שיעור זה הוכן לסטודנטים בחינוך השואפים להתנסות בכתיבה לאינטרנט.
-
לינק
במחקר זה נבחנה ההשפעה של קריאת ספרים אלקטרוניים וספרים מודפסים בתיווך מבוגר ובלעדיו על ניצני הקריאה של ילדי גן . נעשה שימוש בספרים אלקטרוניים חינוכיים תומכי אוריינות אשר פותחו לצורך המחקר. מאה עשרים ושמונה ילדי גן חובה (גילאי 6-5 ) ממיצב חברתי-כלכלי נמוך חולקו באקראי לאחת מארבע הקבוצות: ( 1) קריאה עצמאית בספר אלקטרוני ( 2) קריאת ספר אלקטרוני בתיווך מבוגר (3) קריאת ספר מודפס בתיווך מבוגר ( 4) לימוד תוכנית הגן הרגילה (קבוצת ביקורת). שלוש קבוצות הניסוי קראו ארבע פעמים את הספר (האלקטרוני או המודפס) . נערכו מבחנים לילדים לפני ההתערבות ולאחריה בתחומים הבאים: הכרת שמות אותיות, קשר אות-צליל, ידע על הדפוס ( CAP ), ניצני קריאת מילים ומודעות פונולוגית. התוצאות הצביעו על כך שהישגיה של קבוצת הקריאה של ספר אלקטרוני בתיווך מבוגר היו גבוהים משלוש הקבוצות האחרות בהכרת שמות אותיות, ניצני קריאת מילים, ידע על הדפוס וכן לגבי רמת ניצני הקריאה הכללית של הילד. בדיון נתייחס לסוג התמיכה שילדים צעירים ממיצב נמוך זקוקים לצורך קידום ניצני קריאתם בעת שימוש בספרים אלקטרוניים ( עדינה שמיר, עפרה קורת, אורה סגל-דרורי, פנינה ש' קליין).
-
לינק
באנגליה נערכים בשנתיים האחרונות כמה וכמה ניסויים ארציים לבדיקת התקפות של מערכות הערכה ממוחשבות בבתי הספר היסודיים. המאמר הנוכחי מתאר פרויקט ניסוי שנערך באנגליה ונועד לבדוק את היכולות של מורים בביה"ס יסודי לתכנן מבחן ממוחשב לתלמידי כיתות יסוד המתמודדים עם הקניית ורכישת מיומנויות קריאה. הניסוי הממוחשב על צגי המחשבים נערך בקרב תלמידים בגילאי 5-7 ( 1345 תלמידים מ26 בתי ספר). המערכת הממוחשבת להערכת יכולות קריאה נועדה להצביע על קשיי הקריאה של התלמידים והתקדמותם תוך ריכוז וניתוח מידע מסייע למורים על פרופילים של תלמידים מתקשים בקריאה. המטרה הייתה להכשיר את המורים לגבש תמונה מצב דיאגנוסטית על הפרופילים של התלמידים המתמודדים עם קריאה מונחית. ממצאי המחקר מלמדים כי הנחייה מתאימה יכולה לסייע לכך שהמורים עצמם יוכלו לתכנן במערכת הממוחשבת את כל שלבי הבדיקה הממוחשבת וניתוח התוצאות בגישת הערכה מעצבת. ( Marian Sainsbury and Tom Benton ).
-
לינק
המידענית רונית נחמיה השתתפה ביום העיון בנושא קריאה בעידן דיגיטלי שהתקיים ביום רביעי 20 בינואר 2010 בקריית האוניברסיטה הפתוחה ברעננה. היא מסכמת בקצרה את עיקרי הדברים ואת המגמות העיקריות שהעלו המומחים והמרצים ביום עיון חשוב זה : פרופסור יורם עשת, ד"ר רקפת אקרמן, אבי ורשבסקי, פרופ' יואב יאיר, ומר דב אלפון , עורך עיתון "הארץ".
-
לינק
כתב העת Journal of Technology, Learning and Assessment מינואר 2010 מוקדש כולו להשפעות החינוכיות שיש ללמידה באמצעות ניידים לכל תלמיד, "מחשוב 1:1". המאמרים נכתבו על ידי חוקרים מבית הספר לחינוך מבוסטון קולג' והם מצאו שתלמידים בכיתה שבה היה תוכנית מחשוב 1:1 הגיעו לביצועים הרבה יותר טובים מאשר בכיתה המסורתית וציוניהם חרגו בצורה ניכרת מהשוליים מבחינה סטטיסטיות. החוקרים דיווחו בנוסף על ממצאים שמעידים על מוטיבציה ורצון מוגברים ללמוד, כמו גם על שינויים באופן ההוראה של המורים בכיתות בהן הוכנסה תוכנית מחשוב 1:1.
-
לינק
הרצאתו המלאה של אבי ורשבסקי ביום העיון של האוניברסיאה הפתוחה בינואר 2010 . אבי ורשבסקי ממט"ח דיבר ביום העיון של האוניברסיטה הפתוחה על "האוריינות החדשה ומערכת החינוך: אתגרים והזדמנויות". בין היתר הוא התייחס לנקודות הבאות: קיימת קריסה של מבנים מוכרים לארגון מידע, מתגבשת הגדרה מחודשת של מערכת היחסים שבין קורא לטקסט והגדרה נוספת של ספר וקהילה. השינוי הוא בכלי הביטוי. כיום הטקסטים קצרים יותר, יש פריסה שיווקית של מידע, חזרה לויזואליות ולאייקונים, ויש שימוש בכלי ביטוי חדשים, כגון: תלת מימד, וידאו ועוד. העולם החדש מערב מיקסים, ערבולים והפרת זכויות. כמו כן ציין המרצה את מותו של הקאנון ואת הטשטוש של הגבולות בין המקצועי לחובבני.כיום יש ויתור על ליניאריות בטקסט ויש שחיקה של הערך של הספר כאובייקט בעולם.
-
לינק
הרצאתה המלאה של ד"ר רקפת אקרמן בכנס צ'ייס של האוניברסיטה הפתוחה ב2010 , שנושאה היה: "ללמוד טקסט ישר מהמסך? הו, לא, אני חייב להדפיס" ניתוח תהליך הלמידה ממסך לעומת למידה מנייר". שם הכינוס : קריאה בעידן דיגיטלית , ינואר 2010 באוניברסיטה הפתוחה. ד"ר רקפת אקרמן הציגה תוצאות מחקר שערכה, ובממצאיה היא התייחסה לכך, שאנשים קוראים יותר מהר מטקסט הרשום על מחשב, אך רמת הבנתם הייתה נמוכה. היא ציינה שרבים עדיין מעדיפים להדפיס מאמרים אותם הם מעוניינים לקרוא.
-
לינק
למי שיש עדיין ספק לגבי הערך של רשת חברתיות בחינוך ובהוראה אז הוא מוזמן לבקר במערכת הרשתות החברתיות של המורים לאנגלית. מדובר במערכת שלמה ופעילה של קהילות שיתופיות למורים אנגלית בארה"ב ובעולם הדובר אנגלית הנחלקות לקהילות משנה כגון : הוראת קריאה באנגלית , הוראת כתיבה באנגלית , הוראת ספרות אנגלית , אסטרטגיות קריאה , הערכה בהוראת אנגלית ועוד . מרבית המורים החברים ברשתות חברתיות אלו באינטרנט משתפים פעולה, מעבירים ידע ומסייעים לעמיתיהם .
-
לינק
המחקר הנוכחי בדק האם כתיבת בלוג בקורס לקריאה התפתחותית בקולג' תשפיע על מיומנויות הקריאה של הסטודנטים. בנוסף, המחקר בחן מה עמדותיהם של המנחים בקורס לגבי שילוב טכנולוגיה בהוראת הקריאה. המחקר נערך באוניברסיטה הנמצאת בצפון-מזרח ארה"ב והשתתפו בו 149 סטודנטים ושני מנחים. במחקר נערכה השוואה בין קבוצת ניסוי, שבה השתמשו הסטודנטים בבלוג להגשת מטלותיהם בקורס לבין קבוצת ביקורת, בה לא נעשה שימוש בבלוג. במחקר נאספו ונותחו נתונים כמותיים ואיכותניים. נמצא כי מיומנות הקריאה של הסטודנטים לא השתפרה בעקבות השימוש בבלוגים. גם ההנעה ללמידה של הסטודנטים לא השתפרה בעקבות כתיבת בלוג בקורס. אולם, הממצאים מראים כי קיימת קורלציה חיובית בין שימוש בבלוג לבין התמדה בלימודים של הסטודנטים מהקולג'. אחת התובנות מן המחקר נוגעת לכך כי מנחי הקורס אינם יודעים כיצד להנחות את הסטודנטים לכתיבה בסביבה מתוקשבת של בלוגים ויש להכשירם לכך. ( Hui-Yin Shu, Shiangkwei Wang).
-
לינק
מחקרים אודות הוראה בכיתה עתירת תקשוב שבה לכל תלמיד מחשב (1:1) מלמדים כי ההצלחה בסביבה מתוקשבת כזו תלויה יותר במורים מאשר בציוד עצמו. המחקרים התפרסמו בגיליון האחרון (ינואר 2010) של Journal of Technology, Learning, and Assessment , כתב עת חינוכי שפיט של מכללת בוסטון , ביה"ס לחינוך. המחקרים זיהו כמה גורמי יסוד המשפיעים על האפקטיביות של למידה בעיתה 1:1 ביניהם : תכנון הוראה יעיל, מעורבות הסגל החינוכי והסביבה החינוכית , ומנהיגות ביה"ס או המחוז החינוכי. שלא במפתיע, נתגלה בממצאי המחקרים כי היוזמות ותכנון ההוראה של המורים קובעים יותר מכל את אפקטיביות הלמידה בכיתה עתירת מחשבים 1:1. ההנחה שגויה של גורמי חינוך בעולם היא שהוספת מחשבים לכיתה , ברמת הצטיידות של 1:1 יוצרת את ההבדלים בלמידה ומחוללת את חווית הלמידה . אך המחקרים גילו כי הכול תלוי באיכות ההפעלות המתוקשבות בכיתה שבהן נוקט המורה ומשימות האיסוף לתלמידים.
-
לינק
המורה ורכזת כישורי השפה דורית כץ דרוקר ביצעה לאחרונה הערכה שיטתית של אתר "שטף קריאה. יוצרי האתר הם: מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית). האתר עלה לרשת בשנת 2009. מאז הוא עבר מספר עדכונים. העדכון האחרון כלל הוספת כ-40 טקסטים נוספים ברמות 1 ו-2 נערך באוקטובר 2010. התכנים באתר מותאמים למטרות החינוך הלשוני: הלומדים יהיו בעלי יכולת קריאה מושכלת של טקסטים מעולמות שיח שונים, לפי מסמך הסטנדרטים בחינוך הלשוני. הטקסטים באתר מאורגנים לפי רמות קושי מסוגות שונות, בחלקם מנוקדים ולקוחים מעולמם של הלומדים. הטקסטים נבחרו בהתאמה לסטנדרטים הנדרשים בחינוך הלשוני. האתר מומלץ מאוד לתלמידים שקריאתם אינה שוטפת ומדויקת. האתר מזמן להם אפשרויות לשיפור הקריאה. ההתקדמות נעשית על פי הקצב האישי של הלומד.כאשר הלומד נחשף לקריאה מיומנת של הקריין – זה משמש לו כמודל לחיקוי ולמידה של קריאה שוטפת ומוטעמת.
-
לינק
המאמר פותח את גיליון כתב העת בסקירה של הרעיונות המרכזיים המועלים במאמרים השונים הכלולים בו. האתגר המרכזי של הכשרת המורים הוא להכשיר די מורים איכותיים שיוכלו להתמודד בהצלחה עם תלמידים בעלי רקע תרבותי ואתני שונה, במיוחד בהקשרים עירוניים. הכותבים מעידים כי כמורי מורים הם נמצאים במוסד העומד בחזית האתגר הזה, ובו למדו שרעיונות נועזים – רעננים, יצירתיים, שונים ומבוססים אמפירית – חיוניים לפיתוח פתרונות יעילים להתמודדות עם אתגר זה ולהכנסת רפורמה חינוכית. כחוקרים בעלי תחומי מומחיות ומסורות מחקר שונים הם הבינו שרעיונות נועזים הם גם מפתח להתפתחותם האישית כמו לפיתוח הידע האנושי מאז ומתמיד (Kuhn, 1962 ). המחקרים המובאים בגיליון זה של כתב העת והעוסקים ברעיונות נועזים מאורגנים סביב חמישה נושאים מרכזיים. מאמר המערכת סוקר אותם ודן בהם בהתבסס על מה שהעורכים רואים מתוך קריאה בהם, המסר שהם שומעים ומה שהם חושבים על הטיעונים המועלים ( Wang, J., Spalding, E., Odell, S.J., Klecka, C.L. & Lin E.).
-
לינק
השילוב שבין סביבה מתוקשבת ופיתוח מיומנויות כתיבה של תלמידים בביה"ס היסודי מוצא לאחרונה ביטוי ביותר בתי ספר יסודיים ברחבי הארץ . התלמידים בכיתה ו' , הלומדים בשיעורי הבעה , נדרשים להתמודד עם כתיבת כתבה עיתונאית , לערוך אותה בכלי תקשוב ולהעלות אותה בפורום של הכיתה. המורים דואגים ליצור למידת עמיתים סביבה כתיבת והפקת העיתון של התלמידים . יש גם בתי ספר יסודיים הדואגים להפעיל את התלמידים בפעילות מתוקשבת בה הם חוקרים את המאפיינים של עיתונים מודפסים מול עיתונים מקוונים. בסקירה הבאנו כמה דוגמאות ליוזמות מבורכות אלו.
-
לינק
הארגון האמריקני "ברית למען חינוך מצוין " Alliance for Excellent Education פרסם לאחרונה נייר עמדה שכותרתו "הוראה למען עולם חדש; הכשרת מורים בחינוך העל יסודי להוראה המכינה לקראת לימודים גבוהים וקריירה". הטענה המרכזית בנייר העמדה היא, שלמורים בחינוך העל יסודי בארה"ב חסרה ההכשרה הנדרשת כדי לעצב בוגר תיכון, שיוכל לתפקד בהצלחה בעולם של גלובליזציה, חדשנות טכנולוגית ושוקי עבודה משתנים.בנייר העמדה מצוין, כי חוקרים וקובעי מדיניות החינוך עדיין לא גילו מהי הרפורמה, הנדרשת בהכשרה להוראה, כדי לעמוד ביעד זה. עוד נטען, כי קיים ליקוי בסיסי בתוכניות ההכשרה להוראה בארה"ב. בסקר שנערך ב 2008- בקרב מורים חדשים, ציינו רק 44% מהם כי הם מרגישים מוכנות ללמד. בקרב המורים החדשים בבתיה"ס העל יסודיים היה האחוז אף נמוך יותר ( "קו לחינוך", 31 לדצמבר 2009 )
-
לינק
בתי ספר יסודיים המטפחים את יכולות הקריאה של תלמידים משתמשים במתכונת של יומן קריאה אותו מנהלים, עורכים ומגישים התלמידים כחלק מטיפוח הוויית הקריאה בכיתה. מוצגות בסקירה כמה יוזמות מעניינות להפעלת תלמידים בקריאת ספרים בסביבה רגילה ובסביבה דיגיטאלית. במחוז דרום מופעלות שלוש יוזמות מתוקשבות שהמוקד בכל אחת מהן הוא החינוך הלשוני. במרכז ההדרכה המחוזי בבאר שבע פועלת היוזמה "טיפוח הכתיבה בסביבה מתוקשבת בכיתות א-ב". היוזמה המופעלת בערד עוסקת בחינוך הלשוני בכיתות ג', ובאשדוד כותבים התלמידים "יומן קריאה דיגיטאלי". יש גם כמה בתי ספר בארץ שהחלו להפעיל בלוגים כיומני קריאה .
-
מאמר מלא
בשנים האחרונות המו"לים הגדולים בעולם השולטים בהוצאות כתבי העת המדעיים החלו לפתח כלים מקוונים שעשויים לסייע רבות לחוקרים. העובדה שמספר מו"לים קטן מחזיק בידו את השליטה ברוב כתבי העת בעולם המדעי (רבבות כותרים) בדרך כלל גורמת למורת רוח, אך במקרה של הכלים שיוצגו להלן, דוקא עובדה זו, שמשמעותה ריכוז עצום של מידע ונתונים בתחום, הם המעניקים לכלים אלו, בין השאר, את כוחם הרב. כל הכלים מתאפיינים במנשק ידידותי ונוח וכדאי לבדוק ולהתרשם מהם. הרישום, השימוש ו/או ההשתתפות בכל הכלים שהוצגו הוא בחינם. (פני ברסימנטוב)
-
לינק
שיטות הוראה קוגניטיביות ( כגון שאילת שאלות, סיכום ותמצות, עיבוד מחדש של ממצאי מידע ותכנים ) חזרו בשנים האחרונות להכרה בקרב הפדגוגים וגם בבתי הספר, אך עדיין קיימת עמימות לגבי דרך הפעלתן הנכונה בבתי הספר טוען ד"ר Mark W Conley אחד ממורי המורים המנוסים והפדגוגיים המובילים בארה"ב. לאסטרטגיות הוראה קוגניטיביות יש השפעה רבה על בני נוער בבתי הספר הן מבחינת קריאה, כתיבה וחשיבה והן מבחינת תחומי הוראת הדעת , אך עדיין נחוץ מחקר רציני אשר יקנה לנו תובנה יותר טובה לגבי הפוטנציאל של אסטרטגיות הוראה קוגניטיביות בעיקר בתחומי הוראת תחומי הדעת בבתי הספר התיכוניים וחטיבות הביניים. בכל מקרה החשיבות של הקניית מיומנויות מסדר גבוה תביא ליישום רב יותר של שיטות הוראה קוגניטיביות בבתי הספר ( Mark W Conley ).
תוצאות חיפוש עבור: קריאה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

