חינוך לאוריינות הוא תנאי הכרחי להשתלבות בחברה המודרנית. כיום עומד לרשותנו די ידע אודות חינוך לאוריינות בגיל הרך .(UNESCO, 2003) בחלק הראשון של מאמר זה מסבירות המחברות מה צריכים ילדים ללמוד כדי להשתלב בחברה אוריינית. בחלקו השני של המאמר, נראה כיצד הורים וגננות יכולים להקנות לילדים בגיל הרך את הידע שיכין אותם לרכישת הקריאה, ולעודד את הרצון של הילדים לקרוא, לכתוב ולרכוש ידע. בחלק השלישי דן המאמר בחינוך לאוריינות בקרב ילדים מתרבויות שבהן רמת השימוש בטקסטים כתובים היא נמוכה, ובקרב ילדים המתקשים להשתלב בחברה האוריינית ) קתרין סנו, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת הארווארד , עינת גוברמן, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ) .

במסגרת יריד הספרים הבין-לאומי שהתקיים בפברואר 2007 בירושלים, נערך הכנס הבין-לאומי" שווה קריאה" שאורגן בידי המרכז לטכנולוגיה חינוכית -מט"ח. במושב שיוחד לפרויקטים שמטרתם היא עידוד הקריאה ברחבי העולם, הרצתה סופרת הילדים מַרי אינסֶ בוֹגוֹמוֹלני Bogomolny אשת חינוך רבת פעלים מארגנטינה , המתמחה בספרות ילדים ובעידוד הקריאה . מריה אינס הציגה שלושה פרויקטים ייחודיים שהפעילה בארצה במרחבים קהילתיים לא-שגרתיים, על עקרונותיהם המנחים. לפני ההרצאה ובעקבותיה התקיים דיאלוג בין מריה אינס בוגומולני לבין רחל גרַבר, ילידת ארגנטינה, האחראית על תכניות השפה והספרות בבית הספר היסודי, באגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך בישראל. מובאים כאן דברים שנאמרו בהרצאה ובדיאלוג בין השתיים, שנערכו בידיהן בצורה של ראיון; במאמר זה מתוארים הפרויקטים ועקרונותיהם, מועלות בו מחשבות לגבי ההשתמעויות של הפרויקטים לבית הספר, ומובאות בו "תמונות במילים" ה"מאיירות" את הדברים.המאמר הוא מעין גשר שנבנה בידי השתיים בין מקומות ושפות, בין התנסויות ואנשים, בנושא המעסיק כה רבים ברחבי העולם.

מאמרה של שושנה בלום-קולקה מדגיש את התפקיד המכריע של השפה הדבורה ואינטראקציה בין עמיתים כתשתית לרכישת האוריינות על כל היבטיה. היא מדגימה כיצד אפשר לטפח בגן את הידע הלשוני , וכישורי השיח של הילדים. לכאורה" , אוריינות” ו”שפה דבורה" הם מושגים הסותרים זה את זה: הרי הכול יודעים שאוריינות עניינה בכתוב, ושפה דבורה היא דיבור. בדברים שלהלן נראה כי סתירה זו היא למראית עין בלבד: בשנים האחרונות מקובל להתייחס למושג ”אוריינות” כמושג המקיף תחומים שונים ורחבים של ידע בלשון (כולל ידע כתב) בשפה דבורה וכתובה כאחת, ובמקביל הולך ומתברר יותר ויותר כי גם לרכישת האוריינות במובן הצר, כלומר לרכישת הקריאה והכתיבה, נדרשים כישורי לשון וכישורי שיח במנעד רחב. בדברים שלהלן מפרטת שושנה בלום-קולקה את הבסיס לטענות אלו אחת לאחת.

המאמר מנתח את ההוראה של שמות האותיות בגן . הוא מצביע על הצדדים החיוביים ומזהיר מפני ציפיות שגויות ותופעות לוואי שליליות שעשויות לנבוע מהקדשת זמן מפורזת לפעילות זו , על חשבונן של פעילויות אחרות . נראה שהדגש בהוראת שמות אותיות הרווח היום, הוא על שמות האותיות כרמז לצליל בלבד. יש פיתוי להתמקד בשמות האותיות, משום שקל למדוד את ההישגים בתחום זה. למרות זאת, יש להיזהר משינון שמות האותיות על חשבון פעילויות אחרות המטפחות את האוריינות (עינת גוברמן) .

על פי מבדקים מקומיים ובין-לאומיים שונים ילדים בני 15-9 נכשלים בהבנת הנקרא ובעיבוד מידע כתוב. תוצאות דומות מתקבלות במדינות רבות – שונות זו מזו – ובהן איטליה, צרפת, ספרד וישראל . המאמר של טולצ'ינסקי מביא שתי דוגמאות מארצות אחרות שבהן גישת המיומנויות להוראת הקריאה נכשלה, ושתי דוגמאות חיוביות מארצות שבהן ננקטת הגישה המטפחת אוריינות – במובן הרחב של המילה – הצליחה. במאמר נערך ניתוח של הגורמים שמסבירים את ההצלחות והכישלונות הללו (ליליאנה טולצ'ינסקי ).

ג'יי הורוויץ סוקר בצורה מעניינת את ההתקדמות של פרויקטים מתוקשבים והשינויים שהאינטרנט מחולל לטקסט כחלק מרצף היסטורי-טכנולוגי. הפרויקטים המתוקשבים של טקסטים דיגיטאליים וספרים ממוחשבים אינם פשוטים, גם מבחינה טכנולוגית, וגם מבחינת היכולת של המשתמש להבין מה לעשות איתם. המאמרון של הורוויץ נכתב בעקבות המאמר של גיא לוי "הספר והאינטרנט – לקרוא ספר דיגיטאלי בשיעור?". פרויקט האזרחות של מט"ח, וגם פרויקט דומה של מט"ח שמזמינה המשך של הדיון התלמודי לתוך ימינו, פשיטא, ראויים מאד לשבחים. מדובר בניסיונות נועזים. "אינני בטוח שהם יצליחו" כותב הורוויץ – הרי הרוב מאיתנו רגילים לטקסט "חתום" ומעדיפים להיות קוראים ולא קוראים/כותבים. אבל עצם הנכונות להפיק טקסטים דיגיטאליים כאלה מבורכת ביותר.

מטרת המחקר היא להציג ולבדוק אמצעי עזר ללימוד קריאה באופן יעיל יותר מהמצוי, באמצעות לימוד קריאת מוסיקה בגן המהווה תשתית ללימוד קריאת לשון. המחקר מתייחס לשלושה מקורות לקשיים ברכישת הקריאה: א. קשיים הנובעים מכתב השפה הספציפית; ב.קשיים הנובעים מהיותו של כתב השפה סמל משני; ג.קשיים הנובעים מהפער בין השפה הדבורה לכתובה. חידושי המחקר הם בתיאוריה – זווית ראייה אחרת לקשיי קריאה ולטיפול בהם, בניית כלי חדש – שיטת תווים רכים כתשתית קריאה ראשונה, ביישום- חלוקת לימוד הקריאה לשני שלבים: שלב התשתית במוסיקה בגן ושלב הקריאה המילולית בכיתה א' ( יהודית כרמון (אבן-זוהר).

לאחרונה יצא לאור מדריך למורה לתכנית מפתח הקסם 2. מטרת התכנית היא להקנות את כישורי הקריאה והכתיבה הבסיסיים לכלל תלמידי כיתה א, להפגיש אותם עם מבנים בסיסיים בשפה תוך שימוש בטקסטים איכותיים בסוגות שונות. התכנית מטפחת את השיח האורייני הדבור בד בבד עם הוראת העיקרון האלפביתי וחיזוק שטף הקריאה, והיא מקדמת את הבנת הנקרא באמצעות הדגשת המשמעות וטיפוח אוצר מלים. התכנית משתמשת בטקסטים המכילים תכנים הלקוחים מעולמם של הילדים, והכתובים בשפה טבעית ותקשורתית.

מסמך מדיניות מעודכן של ה- NCTE לגבי האוריינות בלמידה ובחינוך. לאור העובדה כי הטכנולוגיה הגבירה את האינטנסיביות ואת המורכבות של סביבות אורייניות, נדרש במאה ה-21 מאדם אוריין להיות בעל קשת רחבה של יכולות, הרבה סוגי אוריינות. סוגי אוריינות אלה, מקריאה של עיתון מקוון ועד השתתפות בכיתה וירטואלית, הם מרובים, דינמיים וחשילים. כמו בעבר, הם ארוגים יחד עם היסטוריה מסוימת, עם האפשרויות שהחיים מציעים ועם המסלול החברתי של קבוצות ושל יחידים. נראה שיש כאן שינוי גדול בתפיסה: "כתיבה וקריאה הינם עדיין היכולת להבין וליצור טקסטים מסוגים שונים, אך העניין הוא יותר ויותר בתקשורת עם רעיונות אחרים, אנשים אחרים ושיחות אחרות" (אריאלה לונברג)

מחקר חדש שנערך בארה"ב ע"י National Endowment for the Arts מצא כי בעיית הבנת הנקרא אצל צעירים בארה"ב הופכת להיות בעיה קרדינאלית בתחומי החינוך וההתפתחות התרבותית שם. פחות ופחות צעירים אמריקאים קוראים ספרים והדבר ניכר ביכולות הבנת הטקסטים שלהם. אם בבתי ספר יסודיים המצב מעט השתפר הרי בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים המצב רק הולך ומחמיר. המחקר מצא עוד כי תלמידים וצעירים הקוראים בספרות יפה כל יום מצליחים לשפר משמעותית את יכולות האוריינות שלהם והבנת הטקסט. המסקנה של עורכי המחקר כי תרבות האינטרנט הדיגיטאלית היא היא שגרמה לירידה באורחות קריאת הספרים אצל צעירים בארה"ב.

בסקירה מקיפה זו ריכזנו שורה של המלצות על מאגרי מידע ממוחשבים ואתרי אינטרנט היכולים לסייע למורים להפעיל תלמידים בחוויות קריאה ולהעשיר את עולמם של הילדים עם גירוי ראשוני של האינטרנט. המידע באסופה זה מבוסס על המלצות הפיקוח במשרד החינוך, מורי מורים, מורים בבתי ספר, מורים בפורומים מקוונים וספרניות בבתי הספר. כמו כן, אספנו כמה וכמה הפעלות ודפי עבודה לתלמידים הנחשפים למאגרי המידע הממוחשבים ברשימה. תודתנו למורים, חברי פורום המורים לחינוך יסודי על ההמלצות ועל הפעילויות (צוות פורטל מס"ע)

הבנת המתרחש בתהליך הקריאה, אומר וולפגנג איזר בספרו מעשה הקריאה, היא הבסיס לפיתוחה של תאוריית תגובה אסתטית. שכן הקריאה מניעה שורה של פעילויות הנשענות הן על הטקסט הן על כשירויות והתנסויות אנושיות מסוימות. תאורית התגובה האסתטית, המכונה גם 'אסתטיקה של התקבלות', מחזירה את יחסי הגומלין בין הטקסט לקורא אל מרכז הדיון: מעשה הקריאה נבחן באמצעות ניתוח אופן ההפעלה של הקורא על ידי הטקסט. בהגדירו את המתרחש במהלך מעשה הקריאה, כלומר כיצד נוצרת, מתפתחת ופועלת התגובה האסתטית, תוך ערעור על הדיכוטומיה מציאות/בדיון, מעניק ספרו של איזר מסגרת שיטתית להערכת התקשורתיות של טקסט ספרותי בהקשר שבו הוא נוצר.

מדענים גילו כיצד העיניים שלנו מפענחות את הקריאה בטקסטים. בעבר, המדענים חשבו כי שתי העיניים מתמקדות על אותו אות של המילה. עתה, מסתבר כי 50% מהזמן העיניים שלנו ממוקדות על אותיות שונות באופן מקביל. העיניים אינן סורקות את הטקסט אלא מדלגות ומנתרות בין אותיות. העיניים מסוגלות להתמקד באופן נפרד בשתי אותיות ולדלג במהירות ביניהם. המוח יודע לעבד את המידע משני העיניים וליצור את הרצף בראייה והפענוח. המדענים הבריטיים שדיווחו על הממצאים סבורים כי לתוצאות המחקר יכולות להיות השלכות בעיקר לגבי שיפור שיטות הוראת הקריאה לילדים הסובלים מדיסלקסיה.

הסוגיות שנחקרו היו השפעת גודל המסך על יכולת הקריאה וההבנה, עמדות הסטודנטים ללמידה אקדמית באמצעות מסכים זעירים של מחשבי כף יד וההעברה של אסטרטגיות קריאה למדיה דיגיטאלית ניידת. ממצאי המחקר מראים כי אין הבדלים מובהקים בין סטודנטים הקוראים במחשבי כף יד לבין סטודנטים הקוראים במחשבים שולחניים רגילים. עמדות הסטודנטים לקריאת טקסטים מדעיים באמצעות מחשבי כף היד היו חיוביות מאד ומרבית אסטרטגיות הקריאה אשר שימשו אותם במחשבים השולחניים הרגילים הועברו גם במהלך ההתמודדות עם מחשבי כף היד. מסקנות המחקר היו שסטודנטים ששפת אמם אינה אנגלית מסוגלים להתמודד בהצלחה עם טקסטים מדעיים המוצגים בצורה מוקטנת במחשבי כף יד (Miriam Schcolnik, Sara Kol, Avigail Oren)