מאמר זה עוסק בשאלה כיצד מורים בבתי ספר למשפטים יכולים לסייע לתלמידיהם להגן על שלטון החוק כבסיס לדמוקרטיה, אך אבחנותיו תקפות לגבי מורים ותלמידים במקצועות אחרים. לטענת המחברת, הדמוקרטיה האמריקנית נמצאת במשבר. היא סבורה כי ההתקפה על גבעת הקפיטול ב-6 בינואר 2021 חייבת לשמש כקריאת השכמה מחודשת למקצוע המשפטי; העוסקים במקצוע זה אינם יכולים עוד להרכין את ראשיהם, מבלי להיות מודעים לכך שכל מה שהם עושים מדי יום כעורכי דין מתחיל ומסתיים בחובתנו לשמר את שלטון החוק ואת מערכת הצדק. עליהם להכיר בכך שעורכי הדין הם אלו שהעמידו את הדמוקרטיה בסכנה. עורכי הדין הם אלו שניסו, בתפקידם כסנגורים נלהבים, להפוך את תוצאות בחירות 2020 ללא בסיס משפטי לכך.

"כמורה למתמטיקה שהגיע מעולם ההייטק, בחרתי מסיבות אידיאולוגיות ללמד בחטיבת ביניים בדרום תל אביב, שרוב תלמידיה באים מבתי ספר יסודיים בשכונות מצוקה. לאחר כמה חודשים נחשפתי למציאות מטרידה: מערכת החינוך בישראל לא מאפשרת לאוכלוסיות מוחלשות לרכוש השכלה, שהיא הכלי העיקרי למוביליות חברתית".

הרגלים הם קריטיים לתמיכה (או הפרעה) בהשגת מטרות ארוכות טווח, כולל תוצאות הקשורות ללמידת תלמידים ורווחתם. בניית הרגלים טובים יכולה להפוך התנהגויות מועילות (למידה, תרגול, שינה וכו') לבחירת ברירת מחדל, תוך צמצום הצורך בהתכוונות מודעת או כוח רצון והגנה מפני פיתויים. עם זאת, חוקרי חינוך ומתרגלים נוטים להתעלם מתפקיד ההרגלים בוויסות עצמי של תלמידים, תוך התמקדות במקום זאת בתפקיד המוטיבציה והמטה-קוגניציה בהתנהגות מכוונת מטרה. תיאוריית ההרגל יכולה לעזור להסביר כישלונות מובנים של מוטיבציה או שליטה עצמית במונחים של גורמים הקשריים שמנציחים הרגלים רעים. יתרה מכך, התערבויות מבוססות הרגלים עשויות לייצר שינויים ברי-קיימא בהתנהגויות חוזרות של תלמידים על ידי הרחקת פיתויים שמפעילים הרגלים רעים ויצירת תמיכה והקשרים חדשים להרגלים מועילים.

טיפוח של מיומנויות חברתיות-רגשיות הינו נדבך חשוב ובלתי נפרד מתהליכי חינוך, למידה והוראת קריאה בבית הספר היסודי. בכוחה של הטמעת מיומנויות בתחום החברתי-רגשי-התנהגותי בגילאים אלו לסייע רבות להפיכת ילדים ללומדים המסתגלים יותר ונהנים מרווחה נפשית מפותחת יותר. כמו כן, השקעה בתחום זה עשויה לקדם את התלמיד בפן האישי והלימודי, לעצב את דמותו הערכית והאזרחית ולהכינו לחיים במאה ה-21.